שליש מהמועסקים אינם בטוחים כי יוכלו להישאר במקום עבודתם

עד כמה מגיפת הקורונה גרמה לישראלים לחשב מסלול מחדש והאם הביאה לשינויים מהותיים בשגרת החיים. בנוסף, גיליון ציונים לתפקוד הממשלה המקבלת ציון בלתי מספיק גם ממצביעי הקואליציה

Flash 90

ממצאים עיקריים

• שיעור האופטימיים באשר לעתיד הביטחון הלאומי (מעט מתחת למחצית) נשאר כשהיה בחודשים האחרונים. בשיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל חלה החודש ירידה קלה. בשני הנושאים יש רוב ברור של אופטימיים בשמאל, רוב קטן במרכז ומיעוט גדול בימין.
• רוב הציבור נותן לממשלה בכללותה, לראש הממשלה ולשרים, ציונים לא טובים או גרועים. התמונה הכללית דומה אצל יהודים וערבים, אם כי שיעור הציונים הלא טובים והגרועים בקרב הערבים גבוה יותר. הוא הדין בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה והאופוזיציה: בשני המחנות שיעור המעניקים ציונים לא טובם וגרועים עולה על שיעור המעניקים ציונים טובים ומצויינים, אבל בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה התמונה מעט יותר חיובית מאשר בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה.
• רוב בציבור הישראלי מעידים כי משבר הקורונה גרם לשינוי שגרת החיים שלהם. שיעור המעידים על שינוי כזה הוא הגבוה ביותר בקרב גילי 25-34. שיעור הגברים היהודים ששגרת חייהם השתנתה הוא הנמוך ביותר.
• קצת פחות ממחצית המרואיינים דיווחו כי בעקבות משבר הקורונה הם עשו שינויים משמעותיים בחייהם (הפסיקו לימודים, שינוי איזון בית-עבודה, החליפו מקום עבודה וכדומה). גברים יהודים עשו פחות שינויים בחייהם מנשים יהודיות וערביות ומגברים ערבים. גילי ביניים עשו יותר שינויים מהצעירים ביותר ומהמבוגרים ביותר.
• בכלל המדגם ההערכה השכיחה ביותר של המצב הכלכלי האישי היא "בינוני". שיעור אלה שמעריכים את מצבם די טוב או טוב מאוד, עולה על שיעור המעריכים את מצבם הכלכלי כדי רע או רע מאוד.
• בקרב הקבוצות שתעסוקה היא רלוונטית עבורן, הרוב חש ביטחון תעסוקתי ניכר. במקביל, הציבור חצוי בשאלת הסיכוי למצוא מקום תעסוקה חילופי באותם תנאים או בתנאים טובים יותר, כשההערכה מושפעת כצפוי מגורמים כמו המצב כלכלי, גיל וכדומה. למעלה מרבע המרואיינים בכלל המדגם מעוניינים או מתכוונים לעזוב את מקום העבודה הנוכחי שלהם בעתיד הנראה לעין.
• סיכום שנת 2021 ברמה האישית הוא חיובי בעיני רוב גדול של הנשאלים, אבל רק מיעוט מסכמים אותה בחיוב ברמת המדינה. הצפי לשנת 2022 הוא אמנם יותר חיובי, אבל גם כאן האופטימיות לגבי המצב האישי עולה בהרבה עלה אופטימיות לגבי המצב במדינתי.

מצב הרוח הלאומי

היציבות שמדדנו בארבעת החודשים הקודמים בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי – העומד על 48%, מעט פחות ממחצית הציבור הישראלי - נשמרת גם החודש. שוב גם מצאנו שיעור אופטימיים גבוה בעיקר בשמאל, מעט פחות במרכז ורק מיעוט בימין (מדגם יהודים). קבוצות הגיל הצעירות אופטימיות פחות מהמבוגרות בנושא זה, אבל ייתכן שהדבר הוא תוצאה של ריכוז גבוה יותר של צעירים בימין, מה שמסיט בעצם את ההסבר מגורם הגיל לגורם העמדה הפוליטית.

בשיעור האופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, שהוא נמוך תמיד משיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי, חלה החודש ירידה קטנה. גם החודש שיעור האופטימיים בקרב היהודים (44%) גבוה במידה ניכרת משיעורם בקרב הערבים (36%). זאת ועוד, כמו בשאלה לגבי עתיד הביטחון הלאומי – גם באשר לעתיד השלטון הדמוקרטי האופטימיות מתרכזת בשמאל ובמרכז, והיא פחותה בהרבה בימין (מדגם יהודים).

אופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, אפריל 2019-דצמבר 2021 (%, כלל המדגם)

גיליון ציונים לממשלה

חצי שנה לאחר הקמת הממשלה ביקשנו מהמרואיינים לתת ציונים לממשלה כמכלול, לראש הממשלה ולשריה. ההערכה הכללית של הממשלה היא נמוכה: השיעור הגבוה ביותר (42%) נתנו לה ציונים לא טובים או גרועים, 28% - ציונים בינוניים ורק כרבע נתנו לממשלה הנוכחית ציונים טובים או מצוינים. מבט על ציוני השרים וראש הממשלה מעלה תמונה דומה: בכלל הציבור שר הביטחון גנץ זוכה לציונים הגבוהים ביותר, אך גם לגביו שיעור ה ציונים הטובים או המצויינים נמוך משיעור הציונים הלא טובים או הגרועים. תחתיו ניצבים שר החוץ וראש הממשלה החליפי לפיד וראש הממשלה בנט. את הציונים הנמוכים ביותר קיבלו שרת התחבורה מיכאלי, שרת הפנים שקד והשר לביטחון פנים בר לב.

ציוני הממשלה, ראש הממשלה והשרים (%, כלל המדגם)

פילוח הציונים הללו לפי הצבעה בבחירות האחרונות מעלה פער ניכר בין מצביעי מפלגות האופוזיציה למצביעי מפלגות הקואליציה אם כי המצב אינו מעודד גם בקרב האחרונים: כך, רק 43% מאלה שהצביעו למפלגות הקואליציה נותנים לממשלה ציונים טובים או מצוינים, ועדיין, שיעור זה גבוה בהרבה מהשיעור המקביל בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה, מהם הרוב המכריע נתנו לממשלה, לראש הממשלה ולשרים ציונים גרועים. ממצא מעניין הוא כי את הציונים הגבוהים ביותר בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה קיבל שר החוץ לפיד ואילו בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה הציונים הגבוהים ביותר ניתנו לשר גנץ.

ציונים טובים או מצוינים לממשלה, לראש הממשלה ולשרים (%, כלל המדגם)

לאום – הציון הכללי שנותנים המרואיינים הערבים לממשלה נמוך מזה שנותנים לה היהודים - רק 17% מהערבים נתנו לממשלה הנוכחית ציונים טובים או מצוינים, למול 26% מהיהודים. זאת ועוד, בציונים הגבוהים ביותר בציבור היהודי זוכה שר הביטחון גנץ (33% - ציונים טובים או מצוינים), בעוד שבציבור הערבי שר החוץ לפיד הוא המקבל את שיעור הציונים החיוביים הגבוה ביותר (25%).

מיקום על הרצף חרדים-חילונים (יהודים) – גם הממשלה בכללותה, גם ראש הממשלה וגם השרים מקבלים ציונים גבוהים יותר הקבוצות הדתיות פחות.

ציונים טובים או מצוינים לממשלה, לראש הממשלה ולשרים (%, כלל המדגם)

	חרדים	דתיים	מסורתיים דתיים	מסורתיים לא דתיים	חילונים
ממשלה, כללי	7	19	18	28	35
שר החוץ לפיד	9	14	15	28	38
שר הביטחון גנץ	20	17	20	37	42
ראש הממשלה בנט	6	28	19	31.5	34.5
שר הבריאות הורוביץ	10	15.5	16.5	25	33
שר האוצר ליברמן	5	10	13	23	31
שר הדתות כהנא	9	24	13	18.5	28
שר התקשורת הנדל	10	21	14	19	26
שר המשפטים סער	6	12	15	19	22
שרת התחבורה מיכאלי	6	5	6	19	19
השר לביטחון הפנים בר לב	7	7	8	15	20
שרת החינוך שאשא-ביטון	10	17	18	22	17
שרת הפנים שקד	5	26	20	16	12.5

השפעות הקורונה

התמשכותו של משבר הקורונה לנגזרותיו השונות, גרמה לנו להתמקד בהשפעתו על הרמה האישית. שאלנו: "עד כמה מגפת הקורונה הביאה לשינויים מהותיים בשגרת החיים שלך?" בכלל המדגם רוב של כ-55% העידו על עצמם כי השגרה שלהם השתנתה במידה רבה מאוד או במידה די רבה.

עד כמה מגפת הקורונה הביאה לשינויים מהותיים בשגרת החיים שלך? (%, כלל המדגם)

השוואה בין תשובות המרואיינים היהודים לערבים מראה כי בנושא זה ההבדל ביניהם קטן – כאן גם כאן יש רוב למי שהקורונה שינתה את שגרת חייהם (יהודים 54%, ערבים 56%).

פילוח של מדגם היהודים לפי מיקום עצמי על הרצף חרדים-חילונים מעלה כי החרדים והמסורתיים דתיים חוו את השינוי בשיעורים הנמוכים ביותר (בהתאמה 43% ו-49%). בקרב שאר הקבוצות מדובר ברוב, אם כי לא גדול (מסורתיים לא-דתיים 59%, דתיים 57%, חילונים 54%).           

פילוח לפי מין ולאום הראה כי הן בקרב יהודים הן בקרב ערבים הנשים מעידות על שינוי שגרה גדול יותר מאשר הגברים (נשים יהודיות וערביות כאחת – 58%). גברים ערבים חוו שינוי שגרה בשיעור גבוה יותר מאשר הגברים היהודים (56.5% לעומת 49%). במילים אחרות, הגברים היהודים חוו שינוי פחות מכולם את שגרתם בעקבות הקורונה, אם כי גם כאן מדובר בכמחצית ששגרתם כן השתנתה.

פילוח לפי הכנסה מראה כי אצל היהודים ככל שההכנסה גבוהה יותר, שיעור מי ששגרתם השתנתה קטן יותר (מתחת לממוצע 58%, כמו הממוצע 53%, מעל הממוצע 48%). מצב זה נמצא גם בציבור היהודי: אצל הערבים שיעור מי שחוו שינוי מאלה שהכנסתם מעל הממוצע נמוך בהרבה מאשר בקרב מי שהכנסתם ממוצעת או מתחת לממוצע (מתחת לממוצע 58%, כמו הממוצע 60%, מעל הממוצע 41%).

ניתוח התוצאות לפי גיל מראה כי הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים הפרת השגרה החזקה ביותר אירעה בקבוצת הגיל 25-34 (יהודים 64.5%, ערבים 76%). כמו כן אפשר לראות בתרשים שלהלן כי השגרה של המבוגרים היהודים השתנתה יותר מאשר של המבוגרים הערבים.

עד כמה מגפת הקורונה הביאה לשינויים מהותיים בשגרת החיים שלך? (%, לפי גיל, יהודים וערבים)

מכאן עברנו לשאול את המרואיינים, האם בעקבות משבר הקורונה הם עשו "חישוב מסלול מחדש". בכלל המדגם 45% ענו שהם אכן חישבו מסלול מחדש, שעה ש-50% ענו שלא עשו כן.

יש הטוענים כי בעקבות הקורונה הם "חישבו מסלול מחדש", למשל שינו מסלול מקצועי, יצרו איזון שונה בין חיי העבודה וחיי הבית, הפסיקו לימודים וכדומה. האם את/ה אישית חווית או לא חווית שינויים משמעותיים כאלה בעקבות הקורונה? (%, כלל המדגם)

בקרב היהודים 43.5% ענו שהם עשו שינויים משמעותיים בחייהם בעקבות הקורונה ואילו בקרב הערבים כמחצית (49%).

פילוח לפי מיקום עצמי על הרצף חרדים-חילונים העלה כי שיעור מי שעשו שינויים משמעותיים בחייהם בקרב המסורתיים הדתיים הוא הגבוה ביותר (54%) והנמוך ביותר בקרב החרדים (39.5%).

פילוח לפי הכנסה מראה שאצל היהודים בעלי ההכנסה הממוצעת עשו שינויים בשיעור גבוה יותר מבעלי ההכנסה מתחת לממוצע ומבעלי ההכנסה מעל הממוצע (בהתאמה: הכנסה ממוצעת 50% לעומת הכנסה מתחת לממוצע 45.5% והכנסה מעל הממוצע -39%). הוא הדין גם בקרב הערבים אבל השיעורים גבוהים יותר של מי שעשו שינוי (הכנסה ממוצעת 60%, הכנסה מתחת לממוצע 47%, הכנסה מעל הממוצע 53%).

פילוח לפי מין מעלה כי הגברים היהודים עשו הכי פחות שינויים וגברים ערבים הכי הרבה: גברים יהודים – 42%, נשים יהודיות – 45%, נשים ערביות – 48%, גברים ערבים – 51%.

פילוח לפי גיל מעלה כי כצפוי בקבוצות הגיל המבוגרות ביותר פחות "חישבו מסלול מחדש" ובני גילי הביניים – יותר.

יש הטוענים כי בעקבות הקורונה הם "חישבו מסלול מחדש", למשל שינו מסלול מקצועי, יצרו איזון שונה בין חיי העבודה וחיי הבית, הפסיקו לימודים וכדומה. האם את/ה אישית חווית או לא חווית שינויים משמעותיים כאלה בעקבות הקורונה? (%, לפי גיל, יהודים וערבים)

בדקנו האם מי שהקורונה שינתה את שגרת חייהם חישבו מסלול מחדש יותר ממי שדיווחו שלא חל שינוי בשגרה שלהם. כצפוי נמצא קשר חזק בין הדברים: מבין מי שדיווחו על כך שהקורונה שינתה את שגרתם 65.5% עשו שינויים משמעותיים בחייהם לעומת 21% בלבד ממי שדיווחו כי השגרה שלהם לא הושפעה ממשבר הקורונה.

ציפיות תעסוקתיות

הערכת המצב הכלכלי האישי: מן הסקר עולה שבכלל המדגם ההערכה השכיחה ביותר של המצב הכלכלי האישי היא "בינוני". שיעור אלה שמעריכים את מצבם די טוב או טוב מאוד (36.5%), עולה על שיעור המעריכים את מצבם הכלכלי כדי רע או רע מאוד (20%).

איך היית מגדיר את מצבך הכלכלי היום? (%, כלל המדגם)

ואולם, הערכת המצב הכלכלי האישי של קבוצות שונות היא שונה. כך, בקרב היהודים 39% מגדירים את מצבם הכלכלי האישי כטוב, 42.5% כבינוני ורק 17% כלא טוב. לעומת זאת בקרב המשיבים הערבים רק 24% מגדירים את מצבם הכלכלי כטוב ו-38% כלא טוב (בינוני – 37%). כשמפלחים גם לפי מין הממצאים מאוד מעניינים: בקרב הגברים הערבים 40% מגדירים את מצבם הכלכלי כלא כל כך טוב או בכלל לא טוב ובקרב הנשים הערביות 36%. לעומת זאת בקרב הגברים היהודים רק 15% מגדירים כך את מצבם הכלכלי האישי ובקרב הנשים השיעור דומה – 18%.

פילוח המדגם היהודי לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מראה כי למרות שלפי הנתונים הרשמיים המצב הכלכלי של החרדים גרוע יותר, הדבר אינו משתקף בהערכת המצב הכלכלי האישי, אולי משום שהציפיות הכלכליות הן שונות.

המצב הכלכלי האישי (%, יהודים)

	די טוב וטוב מאוד	בינוני	לא כל כך טוב ובכלל לא טוב
חרדים	41	37	18.5
דתיים	52	31	15.5
מסורתיים דתיים	27	56	14
מסורתיים לא דתיים	34	49	15
חילונים	41	39	18

פילוח לפי מחנה פוליטי (מדגם יהודים) מראה הבדלים קטנים בשיעורי מי שמגדירים את מצבם הכלכלי כלא טוב (שמאל – 18%, מרכז – 15%, ימין – 16%). ואולם יש הבדל ניכר בשיעורי מי שמגדירים את מצבם הכלכלי האישי כטוב (שמאל – 49.5%, מרכז – 39%, ימין – 38.5%).

ביטחון תעסוקתי - על רקע האמור לעיל עברנו לבדוק את תחושת הביטחון התעסוקתי של הציבור הישראלי. כפי שמראה התרשים שלהלן, בקרב הקבוצות שתעסוקה היא רלוונטית עבורן הרוב חש ביטחון תעסוקתי ניכר. עם זאת, כשליש מדווחים על תחושת ביטחון תעסוקתי נמוכה.

עד כמה אתה מרגיש בטוח או לא בטוח, שאם תרצה בכך תוכל להישאר במקום עבודתך הנוכחי גם בעתיד הנראה לעין? (%, כלל המדגם)

פילוח לפי לאום מראה כי תחושת הביטחון התעסוקתי של הערבים נמוכה משמעותית משל היהודים: רוב גדול אצל המרואיינים היהודים (61.5%) ורוב קטן יותר בקרב הערבים (52.5%) חש ביטחון תעסוקתי.

פילוח לפי מין מראה כי תחושת הביטחון התעסוקתי של גברים יהודים היא הגבוהה ביותר (62.5%), אבל גם בקרב נשים יהודים וערביות וגברים ערבים היא ניכרת (נשים יהודיות 60%, נשים ערביות 50%, גברים ערבים 55.5%).

פילוח לפי הכנסה הראה הבדלים גדולים בתחושת הביטחון התעסוקתי בקרב היהודים וקטנים יותר בקרב הערבים. שלא במפתיע, בעלי ההכנסה הגבוהה יותר חשים בטחון תעסוקתי רב יותר.

עד כמה אתה מרגיש בטוח או לא בטוח, שאם תרצה בכך תוכל להישאר במקום עבודתך הנוכחי גם בעתיד הנראה לעין? (%, לפי הכנסה, בטוחים שיוכלו להישאר במקום עבודתם, יהודים וערבים)

ביקשנו לדעת האם יש קשר בין הערכת המצב הכלכלי האישי והערכת הסיכויים להישאר במקום העבודה הנוכחי. מצאנו שאכן כן: מבין מי שהגדירו את מצבם הכלכלי כטוב 83% מעריכים שיוכלו לשמור על מקום עבודתם הנוכחי. מבין מי שהגדירו את מצבם בינוני – 55%, ומבין מי שהגדירו את מצבם הכלכלי רע רק 34% חשים ביטחון תעסוקתי במקום עבודתם הנוכחי.

סיכויים לתעסוקה חליפית: ומה הסיכויים למצוא מקום עבודה בתנאים דומים או טובים יותר? הציבור חצוי בשאלה זו, עם נטייה לאופטימיות.

איך אתה מעריך את הסיכויים שלך למצוא מקום עבודה חדש בתנאים דומים או טובים יותר, אם תיאלץ או תחליט לעזוב את מקום עבודתך הנוכחי? (%, כלל המדגם)

פילוח לפי גיל מעלה כצפוי כי הצעירים היהודים הרבה יותר אופטימיים לגבי הסיכויים למצוא מקום עבודה שווה בתנאיו או עדיף. במדגם הערבים ההבדלים ניכרים פחות.

איך אתה מעריך את הסיכויים שלך למצוא מקום עבודה חדש בתנאים דומים או טובים יותר, אם תיאלץ או תחליט לעזוב את מקום עבודתך הנוכחי? (%, סיכויים גבוהים מאוד או די גבוהים, לפי גיל, יהודים וערבים)

החלפת מקום עבודה מרצון: היות ומדובר רבות לאחרונה על תופעה של עזיבה מרצון חסרת תקדים בהיקפה של מקומות עבודה, שאלנו את המרואיינים האם הם מעוניינים או מתכוונים לעזוב את מקום העבודה הנוכחי שלהם בעתיד הנראה לעין. בכלל המדגם למעלה מרבע ענו בחיוב על השאלה (27%). בשאלה זו מצאנו פער גדול בין המשיבים היהודים לערבים: בעוד שבקרב היהודים שיעור המעוניינים או מתכוונים לעזוב את מקום עבודתם הוא כרבע, בקרב הערבים מדובר בשיעור כמעט כפול (44%).

האם אתה מעוניין או מתכונן לעזוב את מקום העבודה הנוכחי שלך בעתיד הנראה לעין? (%, מעוניינים או מתכוונים לעזוב, יהודים וערבים)     

פילוח לפי גיל מעלה כוונות או תכניות לשינוי מקום עבודה שכיחות יותר אצל ערבים בכל קבוצות הגיל.

האם אתה מעוניין או מתכונן לעזוב את מקום העבודה הנוכחי שלך בעתיד הנראה לעין? (%, יהודים וערבים, לפי גיל, מעוניינים או מתכוונים לעזוב)

פילוח לפי מצב כלכלי (הערכה אישית) מראה כי אצל היהודים ככל שהמצב הכלכלי טוב יותר, שיעור מי שאינם חושבים לעזוב את מקום עבודתם גבוה יותר: מאלה שהגדירו את מצבם הכלכלי טוב 78% אינם מעוניינים לעזוב, מאלה שמצבם בינוני 59%, ומאלה שמגדירים את מצבם רע רק 45%. בקרב המרואיינים הערבים הפער הגדול הוא בין מי שהגדירו את מצבם הכלכלי טוב, שמהם 69% אינם מעוניינים לעזוב את מקום העבודה הנוכחי ליבן מי שמצב הכלכלי בינוני ורע, מהם השיעורים המקבילים בהתאמה הם 45% ו-49%.

בדקנו את הקשר בין העניין או הכוונה לחפש מקום עבודה חדש לבין הערכת הסיכוי להישאר במקום העבודה הנוכחי. כצפוי, נמצא קשר בין הדברים. מבין מי שמעוניינים או מתכוונים לחפש מקום עבודה חדש רק 37% בטחים שיוכלו להישאר במקום הנוכחי לעומת 76% מבין מי שאינם מעוניינים או מתכוונים לחפש מקום עבודה חדש. כלומר, תחושת הביטחון התעסוקתי של המעוניינים או מתכוונים לחש מקום עבודה חדש נמוכה יותר מאשר בקרב הלא מעוניינים או מתכוונים. באשר לסיכוי למצוא מקום עבודה חדש – מבין מי שמעוניינים או מתכוונים לחפש מקום עבודה חדש מעל מחצית (53%) בטוחים שיש סיכויים גבוהים שיימצאו מקום עבודה חדש בתנאים שווים או טובים מהנוכחיים. זאת בהשוואה לפחות ממחצית (47%) הסבורים שיש סיכויים למצוא מקום טוב באותה מידה או טוב יותר מבין מי שאינם מעוניינים או מתכוונים לחפש מקום עבודה חדש.

סיכום 2021 והצפי ל-2022

עם תום שנת 2021 שאלנו את המרואיינים איך הייתה שנה זו מבחינתם ברמה האישית ואיך היא הייתה מבחינת מדינת ישראל. בין שתי ההערכות נמצא פער גדול : שני שליש מהעונים ציינו כי ברמה האישית הייתה להם שנה די טובה או טובה מאוד, בהשוואה לפחות משליש שנתנו תשובה זו לגבי מדינת ישראל.

איך הייתה השנה שהסתיימה ברמה האישית וברמת המדינה (%, כלל המדגם)

אחד הגורמים המרכזיים המסבירים את שתי ההערכות הוא המצב הכלכלי של המשיבים. רוב גדול (86%) מאלה שדיווחו כי מצבם הכלכלי טוב ציינו כי השנה שהסתיימה הייתה טובה מהבחינה האישית וכך גם רוב ניכר (63%) ממי שהגדירו את מצבם הכלכלי בינוני. זאת לעומת ומיעוט בלבד (41%) ממי שהגדירו את מצבם הכלכלי לא כל כך טוב או כלל לא טוב. פערים דומים בין שלוש קבוצות נמצאו גם ביחס להערכת 2021 כשמדובר במדינה, אם כי הרמה נמוכה יותר: 43% ממי שמצבם הכלכלי טוב ציינו כי השנה שהסתיימה הייתה טובה מבחינת המדינה, למול 29% שראו זאת כך ממי שמצבם הכלכלי בינוני ו-14% בלבד מאלה שהעידו כי מצבם הכלכלי אינו שפיר.

איך הייתה השנה שהסתיימה ברמה האישית וברמת המדינה (%, כלל המדגם, שנה די טובה וטובה מאוד)

גם הצבעה עבור מפלגות הקואליציה או האופוזיציה נמצאה משפיעה על הערכת שנת 2021 בנוגע למדינה: בעוד רוב גדול מהמצביעים למפלגות האופוזיציה (77%) סבורים כי השנה האחרונה הייתה לא טובה מבחינת מדינת ישראל הרי שמקרב מצביעי מפלגות הקואליציה התפלגות הדעות מאוזנת יותר – רוב קטן (52.5%) סבורים שהשנה לא הייתה טובה ( אבל 44% מעריכים שהיא כן הייתה טובה למדינת ישראל.

עלייה בגיל הנשאלים מלווה גם כן בהערכה חיובית יותר של השנה שחלפה, אם כי בכל קבוצות הגיל שיעור המעריכים את 2021 בשלילה עולה על שיעור המעריכים אותה בחיוב: מקרב הצעירים (עד גיל 34) פחות מרבע ציינו כי השנה שהסתיימה הייתה טובה למדינת ישראל לעומת 29% מגילי הביניים (35-54), ומעל 40% מגילי 55 ומעלה.

גם פילוח לפי הכנסה נמצא כגורם מבחין: כרבע בלבד ממי שהכנסתם מתחת לממוצע ציינו כי השנה שהסתיימה הייתה טובה למדינת ישראל, לעומת יותר משליש ממי שהכנסתם מעל לממוצע למדינה. עוד נמצא כי שיעור הגברים היהודים שסבורים ש 2021 הייתה טובה למדינה גבוה משיעור הנשים היהודיות שסבורות זאת. בנושא זה לא נמצאו הבדלים בין יהודים לערבים כשליש בשתי הקבוצות (יהודים – 30.5%, ערבים – 33%) סבורים כי השנה שהסתיימה הייתה טובה למדינה.

השנה שהסתיימה הייתה די טובה או טובה מאוד מבחינת המדינה (%, כלל המדגם)

הצבעה בבחירות	מפלגות האופוזיציה	44
	מפלגות הקואליציה	18
גיל	18-34	23.5
	35-54	29
	55+	41
הכנסה	מתחת לממוצע	27
	ממוצעת	32
	מעל לממוצע	38
מין (יהודים)	גברים	36
	נשים	25

רמת האופטימיות של הציבור הישראלי, הן לגבי מצבו האישי והן לגבי מצב המדינה בשנה שהחלה זה עתה, גבוה מעט יותר מהערכותיו את השנה שהסתיימה. כשלושה רבעים מהמרואיינים סבורים כי השנה הבאה תהיה עבורם שנה טובה ברמה האישית, ו-44% ציינו כי השנה הבאה תהיה שנה טובה מבחינת מדינת ישראל.

איך תהיה שנת 2022 שמתחילה כעת? ברמה האישית וברמת המדינה (%, כלל המדגם)

כמו עבור השנה שהסתיימה, גם עבור זו המתחילה נמצאו פערים עבור עתיד מדינת ישראל בין מצביעי מפלגות הקואליציה למצביעי מפלגות האופוזיציה. מעל מחצית (57.5%) ממי שהצביעו למפלגות המרכיבות את הקואליציה סבורים כי שנת 2022 תהיה שנה טובה, לעומת רק כשליש מבין מצביעי האופוזיציה.

איך תהיה שנת 2022 ברמת המדינה (%, כלל המדגם, שנה די טובה וטובה מאוד, לפי הצבעה בבחירות)

הבדלים במידת האופטימיות לגבי השנה הקרובה נמצאו גם בין גברים שמחציתם אופטימיים לנשים מהן רק קצת למעלה משליש הן אופטימיות. הבדלים נמצאו גם בין בעלי הכנסה שונה: בעוד רק 39% מאלה שהכנסתם מתחת לממוצע חושבים שהשנה הבאה תהיה טובה מבחינת מדינת ישראל, הרי שכמחצית (48%) מאלה שהכנסתם ממוצעת חושבים כך, ורוב אלה שהכנסתם מעל לממוצע (52%). פערים גדולים עוד יותר נמצאו על פי התשובות לשאלת המצב הכלכלי של המרואיינים: רוב (59%) מאלה שציינו כי מצבם הכלכלי טוב מאוד או די טוב חזו כי 2022 תהיה שנה טובה למדינת ישראל, לעומת מיעוט, אם כי ניכר (40%) מקרב אלה שהגדירו את מצבם הכלכלי בינוני ו-30% מאלה שמצבם הכלכלי אינו שפיר.

מדד הקול הישראלי דצמבר 2021 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 30/12/2021-3/1/2022, רואיינו 612 איש ואשה בשפה העברית ו-152 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.59%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון מדגם. לקובץ הנתונים המלא היכנסו לאתר DataIsrael.