מדד הדמוקרטיה 2021: רוב הציבור סבור שיש להתיר לביהמ"ש העליון לבטל חוקים לא דמוקרטיים

במדד נכלל השנה פרק מיוחד על הערכת הציבור את מערכת המשפט ואת בית המשפט העליון, נייטרליות התביעה והשפיטה והליך בחירת השופטים: שיעורים גבוהים, בעיקר בקרב הציבור החרדי והדתי ובימין, סבורים שבחירת השופטים נעשית משיקולים פוליטיים; רוב בימין אך מיעוט בשמאל ובמרכז סבורים כי מערכת המשפט אינה פועלת באופן ניטרלי כלפי נבחרי הציבור

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' תמר הרמן, ראש מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הגישו היום (ה') לנשיא המדינה יצחק הרצוג את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2021. פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה-19 ברציפות ומשרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור כלפי השירות הציבורי. במדד השנה נכלל פרק ייעודי העוסק בהערכת הציבור את מערכת המשפט, וכן את בית המשפט העליון, נייטרליות התביעה והשפיטה והליך בחירת השופטים.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "למרות שלפי הסקר רק חמישית מהציבור נפגשו בעצמם עם בתי המשפט – העמדות של כלל המרואיינים ביחס למערכת הן מוצקות ונמצאו כקשורות קשר הדוק לרמת הדתיות ולשיוך הפוליטי. הפערים בין המחנות והקבוצות בציבור היהודי ביחס למערכת המשפט עמוקים. תמונת המצב המתקבלת על דעת הקהל בנוגע מערכת המשפט מדאיגה, שכן היא מוכיחה כי הקמפיין נגד מערכת זו מחלחל והצליח לפגום בהערכת הציבור את מערכת אכיפת החוק בכללותה. הדבר מחייב אותנו להתמודד עם הפער בין הדימוי שנוצר למערכת לבין מדדי התפקוד האובייקטיביים שלה, מיקומה במדדים בינלאומיים של מאבק בשחיתות וההערכה לה היא זוכה בקרב מומחים בתחום".

להלן עיקרי הממצאים:

בית המשפט העליון

למרות שיש ירידה מתמשכת באמון בו, בית המשפט העליון שמר על מקומו בין שלושת המוסדות השלטוניים הנהנים מרמת האמון הגבוהה ביותר (אחרי הצבא ונשיא המדינה). גם השנה רוב קטן (56%) בציבור הביע תמיכה בכך שלבית המשפט העליון צריכה להינתן הסמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת אם נמצא שהם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. יתרה מזאת, חלה עלייה מסוימת בשיעור החושבים כך בהשוואה לעבר (2010: 52.5%, כיום: 56%). רוב החילונים (70%) מסכימים עם טענה זו לעומת מיעוט מהדתיים (22%) ומהחרדים (17%). במקרה הזה, וניכרים הבדלים בין ערבים ליהודים - רוב גדול (74%) מהערבים סבורים כך לעומת כמחצית מהיהודים (52%).

חזק או חלש מדי? בעוד שבשמאל הרוב (56%) ובמרכז השיעור הגבוה ביותר (41%) סבורים כי כוחו של בית המשפט העליון הוא מתאים, הרוב במחנה הימין (57%) סבורים כי כוחו רב מדי. כך גם לפי רמת דתיות: בעוד שבקרב החילונים השיעור הגבוה ביותר (48%) סבורים כי כוחו של בית המשפט מתאים, הרי שבקרב החרדים (76%) והדתיים (70%) יש רוב לסבורים כי כוחו של בית המשפט העליון רב מדי.

האם החלטותיהם המקצועיות של שופטי העליון מושפעות מעמדותיהם הפוליטיות? בשמאל ובמרכז השיעור הגבוה יותר (בהתאמה 48% ו-32%) סבורים כי ההחלטות כלל או כמעט לא מושפעות מהעמדות הפוליטיות של השופטים הרי שבימין רוב קטן (51%) חושבים כי ההחלטות כן מושפעות מדעות הפוליטיות של השופטים.

האם בג"צ מתערב יותר מדי בהחלטות הממשלה ושריה? בשמאל ובמרכז יש רוב (בהתאמה 80% ו-53%) שאינם מסכימים שבג"צ מתערב מדי בהחלטות הממשלה. בימין לעומת זאת יש רוב ברוב (69%) הסבורים ההיפך שיש התערבות רבה מדי בהחלטות הממשלה מצד בג"צ.

מערכת המשפט

הליך בחירת השופטים – פוליטי או מקצועי? בחירת השופטים בישראל נתפסת בחלקים רחבים בציבור כתהליך שהשיקולים הפוליטיים משחקים בו תפקיד מרכזי. תפיסה זו בולטת בעיקר בקרב החרדים מהם רוב גדול רואים בבחירה תהליך פוליטי  (87%) והדתיים (77%). ואולם, בקרב החילונים פחות ממחצית (46.5%) סבורים  כך. בקרב מי שהגדירו עצמם שמאל שיעור הסבורים כי השיקולים לבחירת שופטים הם בעיקר או רק מקצועיים הוא הגבוה ביותר (46%)  לעומת המרכז (36% והימין (19%).

לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות השונות בתשובות לשאלה לגבי תפיסת הציבור את המידה שבה מופעלים על השופטים לחצים פוליטיים (יש לשים לב שלא מדובר במידת ההיענות ללחצים): כאן כשלושה רבעים ואף יותר מכך בקבוצות השונות סבורים שיש ניסיונות להשפיע פוליטית על השופטים.

ניטרליות כלפי נבחרי ציבור: כמחצית מהציבור (52%) סבורים כי לשיוך הפוליטי של נבחרי ציבור יש השפעה על האופן שבו מתייחסת אליהם מערכת המשפט. בפילוח הציבור היהודי לפי מחנה פוליטי, הדעה כי מערכת המשפט בכללותה אינה פועלת באופן ניטרלי כלפי נבחרי ציבור כתוצאה משיוכם הפוליטי רווחת בימין (63%) אך זוהי דעת מיעוט  במרכז (39%) ובשמאל (29%). בדומה בעוד שבימין נמצא רוב (65%) לסבורים כי שופטים אינם מתייחסים באופן שוויוני לכל מי שמופיע מולם, הרי שבמרכז ובשמאל מדובר בפחות ממחצית הסבורים שזה המצב (בהתאמה 47% ו-45.4%).

יש שחיתות במערכת המשפט? תלוי את מי שואלים. למרות שעד היום אף שופט מכהן לא הורשע בעבירת שחיתות הנוגעת להפעלת סמכויות שיפוטיות, הציבור עדיין חלוק ביחס לסוגיה. בעוד בקרב השמאל והמרכז יש רוב הסבורים כי במערכת אין בכלל או רק מעט שחיתות (בהתאמה 73% ו-52%) בימין יש רוב הסבורים כי במערכת כולה יש די או הרבה מאוד שחיתות (61%). כמו-כן, בקרב הסבורים שבמערכת המשפט כלל אין או יש רק מעט שחיתות הרוב הגדול (80%) מעריכים כי בחירת השופטים נעשית רק או בעיקר משיקולים מקצועיים. לעומת זאת בקרב מי שסבורים שיש במערכת הרבה שחיתות, הרוב הגדול (88%) סבורים כי השיקולים הפוליטיים הם העיקריים בבחירת שופטים.

הפרקליטות

פועלת לפי שיקולים פוליטיים או מקצועיים? בשמאל הרוב (63%) סבורים כי הפרקליטות פועלת רק או בעיקר משיקולים מקצועיים, במרכז סבורים כך השיעור הגבוה ביותר (47%) אבל בימין הרוב _(63%) סבורים ההיפך – שפעילות הפרקליטות היא רק או בעיקר מטעמים פוליטיים.