עדכון בנושא קבלת בקשתה של הרשות הפלסטינית להצטרף לבית הדין הבינלאומי הפלילי

ב-16 לינואר, 2015, קיבלה תובעת בית הדין את בקשתה של פלסטין להצטרף כמדינה חברה לבית הדין ובזאת למעשה קיבלה החלטה לבחון האם בוצעו פשעי מלחמה במהלך מבצע צוק איתן.

התמונה באדיבות Shutterstock

ב-1 בינואר, 2015, הוגשה לתובעת לשעבר של בית הדין הבינלאומי הפלילי הצהרה מטעם הרשות הפלסטינית לפיה היא מקבלת את סמכות השיפוט שלו על פעולות שבוצעו בשטחה מאז 13 ביוני 2014, ובנוסף כי היא מבקשת להצטרף כחברה קבועה לבית הדין. במאמר שפרסמנו לאחרונה הצגנו את פנייתה הקודמת של הרשות הפלסטינית לבית הדין הבינלאומי הפלילי בשנת 2009, את השינויים העיקריים שחלו מאז נדחתה פניה זו ואת מסקנתנו לפיה נראה ששינויים אלה עלולים להוביל לקבלת בקשתה של הרשות הפלסטינית על ידי תובעת בית הדין הבינלאומי הפלילי. אכן, ב-16 לינואר, 2015, קיבלה תובעת בית הדין את בקשתה של פלסטין להצטרף כמדינה חברה לבית הדין.

שלושת השינויים שאירעו מאז דחיית פנייתה הקודמת של הרשות הפלסטינית, אליהם התייחסנו במאמרנו, היו: ראשית, שדרוג מעמדה של הרשות הפלסטינית באו"ם ב-23 לספטמבר 2011 למעמד של מדינה שאינה חברה בארגון. שנית, הצטרפות הרשות הפלסטינית למספר רב של אמנות בינלאומיות, וביניהן לאמנות ג'נבה המסדירות את עיקר דיני הלחימה. שלישית, במהלך חודש יוני 2012 התחלפה התובעת של בית הדין הפלילי. החלטת התובעת נסמכה בעיקר על השינוי הראשון אליו התייחסנו, קרי מעמדה של הרשות הפלסטינית באו"ם.

מעבר לקבלתה של הרשות הפלסטינית כמדינה חברה לבית הדין הפלילי, הצהירה התובעת כי היא תבצע בדיקה מקדמית (preliminary examination) בנוגע לטענות לגבי פשעים שבוצעו בשטחי הרשות הפלסטינית (הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים) מאז ה-13 ביוני, 2014, אף זאת בהתבסס על ההנחה שפלסטין הינה מדינה, ולפיכך בידה האפשרות להאציל לבית הדין את סמכות ביצוע החקירות.

במילים אחרות, התובעת קיבלה החלטה לבחון האם בוצעו פשעי מלחמה במהלך מבצע צוק איתן.
הליך של בדיקה מקדמית אינו חקירה במלוא מובן המילה, אלא מדובר בבחינת המידע הקיים בפני התובעת במטרה להחליט האם ישנו בסיס סביר לפתוח בחקירה מלאה בהתאם לתנאים המנויים בחוקת בית הדין הבינלאומי הפלילי. המדובר בבדיקה לגבי המצב העובדתי עצמו, קרי האם ישנו חשד סביר לביצוע פשעי מלחמה, ביחד עם בחינת התקיימות התנאים המקדמיים להפעלת סמכותו של בית הדין הבינלאומי הפלילי. כפי שהצגנו במאמרנו הקודם בנושא, שלושת התנאים המקדמיים הינם: (א) אין מדינה אחרת בעלת סמכות שיפוט לגבי אותו האדם המעוניינת או מסוגלת להעמידו אותו לדין (עקרון המשלימות - complementarity); (ב) בית הדין ידון רק בפשעים החמורים ביותר העומדים בראש מעייניה של הקהילה הבינלאומית (דרישת החומרה); (ג) בית הדין לא יפעיל את סמכותו אם תידרש חקירה מנוגדת לאינטרסים של צדק.

שני התנאים הראשונים הם החשובים ביותר והם אלו שככל הנראה יכריעו האם תתקבל ההחלטה לפתוח בחקירה מלאה ואולי אף להעמיד לדין בני אדם האחראים לביצוע פשעים בינלאומיים ובפרט פשעי מלחמה. בנוגע לעקרון המשלימות, חקירות שיתבצעו על ידי הפרקליטות הצבאית עשויות להוות מחסום יעיל בפני התערבות בינלאומיות, כל עוד יהיו אלו חקירות שיתבצעו על פי סטנדרטים בינלאומיים, ומטרתן תהיה להגיע לחקר האמת. על כן, מניעת חקירה של הפרקליטות הצבאית בעת הזו עלולה לפנות את הדרך להתערבות בינלאומית שיפוטית. ביחס לדרישת החומרה, החלטתה האחרונה של התובעת בנושא מאורעות המשט בעזה, מרמזת כי להבנתה אירועים הנוגעים לסכסוך המזוין בין ישראל לארגוני טרור פלסטיניים אכן יעמדו בדרישת החומרה, לרבות אירועי מבצע צוק איתן שהתחולל בקיץ האחרון. מכאן, מתחזקת החשיבות של ביצוע חקירות ראויות בישראל שיוכלו לחסום את סמכות בית הדין לאור עקרון המשלימות.

לסיכום, ישנה חשיבות רבה לאופן בו תתבצענה חקירות לגבי הפרות לכאורה של דיני הלחימה במסגרת מבצע צוק איתן. במבצע זה היה מספר הנפגעים גדול, קיימת מחלוקת לגבי זהותם של הנפגעים (אם הם לוחמים או אזרחים) וישנם מספר מקרים לגביהם יש טענות להפרות דיני הלחימה, לרבות טענות שנשמעו ביחס לפגיעה במוסדות האו"ם ברצועת עזה. הפרקליט הצבאי הראשי כבר החליט לפתוח במספר חקירות מצ"ח, ובפניו עדיין עומדת ההכרעה במקרים נוספים. חשיבותה של החקירה האפקטיבית של החשדות להפרת דיני הלחימה נובעת ראשית כל מהחובה על מדינת ישראל לברר כל חשד, על מנת לוודא כי הלחימה נעשתה על פי דין, ועל פי הכללים המחייבים. במקביל, חקירה אפקטיבית של החשדות תהווה גם מחסום יעיל מפני התערבות בינלאומית.