האינטרנט והעולם הדיגיטלי בחברה החרדית: שני שלישים מהחרדים גולשים ברשת

שנתון החברה החרדית 2021: מחצית מהחרדים משתמשים ברשתות החברתיות; 13% בלבד מהילדים והנוער גולשים באינטרנט; בטיחות ברשת: כרבע מהחרדים מעידים כי נפגעו מתוכן פוגעני; וגם, אחוזים בודדים מחפשים עבודה ברשת, ורק כשליש מהחרדים משלמים חשבונות ורוכשים באינטרנט

flash90

שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2021 היוצא לאור זו השנה השישית סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית במגוון תחומים. השנה פרק מיוחד הוקצה לשימוש באינטרנט ולעולם הדיגיטלי.

עורכי השנתון החרדי, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, אומרים כי: "למרות המחאה והביקורת הפנים-חרדיות על הסכנות הטמונות באינטרנט, הנתונים מלמדים ששני שלישים מאוכלוסייה זו גולשים ברשת. עם זאת, דפוסי השימוש באינטרנט בקרב גולשים חרדים עשויים להיות שונים מאלו של גולשים לא-חרדים. כפי שראינו, רבים מהם מתמקדים בשימושים פרקטיים ולא חברתיים, בעלי מיומנות טכנולוגית נמוכה יותר ובעלי הערכה נמוכה לטכנולוגיה. ואולם, נוכחנו לדעת שכמחצית מן הגולשים החרדים באינטרנט – משתמשים ברשת גם לצרכים חברתיים, בעלי מיומנויות טכנולוגיות גבוהות והערכה גבוהה לתרומה הטמונה במהפכה הדיגיטלית לאיכות החיים ולקשרים החברתיים. אלא שגם קבוצה זו נוטה להיות זהירה מאוד בעניין השימוש באינטרנט ובעניין סינון השימוש של ילדים ונוער".

להלן עיקרי הממצאים:

שימוש באינטרנט

חשיפת החרדים לאינטרנט הגיעה לכדי כמעט שני שלישים (64%) בשנת 2020 לעומת 28% בלבד בשנת 2008, אולם, היא עדיין נמוכה בהשוואה ליהודים לא-חרדים (93%). החרדים נבדלים גם בדרך החיבור לרשת, ונוטים להתחבר בעיקר באמצעות המחשב הביתי (42%), מאשר באמצעות הטלפון הנייד (30%). גם כאשר יש להם גישה לאינטרנט בשני האמצעים, יעדיפו רובם להתחבר מהמחשב (62%) – לעומת היהודים הלא-חרדים שהשימוש העיקרי שלהם הוא דרך הטלפון הנייד (72%).

אמצעי שימוש: 61% מהחרדים מדווחים כי יש להם מחשב בבית, לעומת 88% בקרב היהודים הלא-חרדים. החרדים שבבעלותם מחשב משתמשים פחות ברוב הפונקציות של המחשב מאשר הלא-חרדים.

דפוסי השימוש

אופן השימוש של חרדים באינטרנט נוטה להיות פונקציונלי יותר מאשר חברתי, ומה השימוש המרכזי שלהם? במקום הראשון, הדואר האלקטרוני (88%), ולאחריו חיפוש מידע (73%), בנקאות דיגיטלית (62%), למטרות עבודה (58%) וקבלת שירותים ממשרדי ממשלה (56%). שיעורי שימוש אלה דומים לאלו של היהודים הלא-חרדי, אך עדיין נתוני חיפוש המידע נמוכים מבקרב היהודים הלא-חרדים (94%), ורק קצת יותר משליש (36%) משלמים חשבונות ועורכים קניות באינטרנט, לעומת יותר ממחצית (53%) מהיהודים הלא-חרדים.

השימוש באינטרנט לצרכים חברתיים רווח פחות בקרב משתמשים חרדים, אך לא פחות ממחצית מהחרדים הגולשים באינטרנט משתמשים ברשתות החברתיות. פחות ממחציתם (46%) משתמשים בואטסאפ, ורק 10% משתמשים באינטרנט לצורכי משחק.

סוגי השימוש העיקריים באינטרנט (בקרב גולשים בלבד; ב-%)

מיומנויות דיגיטליות

בעידן המידע אוריינות דיגיטלית נחשבת למיומנות חיונית המשפיעה על היכולת להשתלב בשוק החופשי. יותר ממחצית (60%) מהחרדים תופסים את המיומנויות הדיגיטליות כמיומנויות בסיסיות, שיעור נמוך בהרבה מאשר בקרב הלא-חרדים (92%). ייתכן שהפערים נובעים גם מכך שחרדים מדווחים פחות שמיומנויות דיגיטליות נדרשות להם בחיי היום-יום: רק 37% זקוקים להן לצורכי עבודה לעומת 57% מהלא-חרדים.

מיומנויות בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות

רק 6% מהחרדים הם בעלי מיומנות רבה בחיפוש עבודה באמצעות האינטרנט בניגוד 22% מהלא-חרדים. בנוסף, כשליש בלבד (35%) מהחרדים הגולשים באינטרנט העידו כי הם בעלי מיומנות רבה בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות חדשות באינטרנט בחיי היום יום , לעומת כשני שליש (63%) מהיהודים הלא-חרדים. עם זאת, שיעור אלו שהעידו שקשה להם לרכוש מיומנויות דיגיטליות חדשות זהה ונמוך יחסית בשתי האוכלוסיות (28%).

בטיחות ברשת

חרדים הגולשים ברשת מדווחים פחות על פגיעות: 14% נפגעו מפשיעה באינטרנט וכרבע (23%) נחשפו לתוכן פוגעני (לעומת 24% ו-37% בקרב לא-חרדים בהתאמה). הסבר אפשרי אחד הוא השימוש המוגבל יחסית של חרדים ברשתות החברתיות.

במקביל, חרדים עושים שימוש נמוך יותר באמצעי הגנה ברשת: 59% משתמשים בתוכנות הגנה וכמעט מחצית (48%) מדווחים כי החליפו סיסמאות בשנה שקדמה לסקר, לעומת 64% בקרב הלא-חרדים שנוקטים בפעולות אלו.

שימוש באינטרנט של ילדים ונוער

שיעור הילדים והנוער (מתחת לגיל 18) שמשתמשים באינטרנט עומד על 13% בלבד בקרב הנשאלים החרדים - נמוך בהרבה בהשוואה ליהודים לא-חרדים (75%). הורים חרדים מגבילים את הגישה של ילדיהם לרשת יותר מהורים יהודים לא-חרדים (88% לעומת 57% בהתאמה), וכן את זמן השימוש בה (76% לעומת 62% בהתאמה).

שמירה על קשרים באמצעות טכנולוגיה?

מרבית האוכלוסייה בישראל ללא הבדלים בין הקבוצות שומרת על קשרים בעיקר על ידי מפגשים או קשר טלפוני, כאשר בחברה החרדית הקשר הטלפוני דומיננטי יותר ממפגשים (46% לעומת 40%), ואילו בקרב יהודים לא-חרדים המצב הפוך. פער משמעותי בין האוכלוסיות נמצא בשמירת קשר דרך אפליקציות מסרים כגון וואטסאפ: רק מיעוט קטן (11%) מהחרדים שומרים על קשר בעיקר באופן הזה לעומת שליש מהלא-חרדים.

לחרדים הגולשים באינטרנט יש פחות קשרים חברתיים וירטואליים מאשר ללא-חרדים (12% לעומת 18% בהתאמה); הם מחדשים פחות חברויות באמצעות האינטרנט באופן משמעותי (26% בניגוד ל-51%); משתמשים פחות בקבוצות ייעודיות ברשת (22% לעומת 44%), ואחוזים בודדים מהם נרשמים לאתרי היכרויות (4% לעומת 19%). גם שיעור החרדים החושבים שטכנולוגיות משפרות קשרים משפחתיים וקשרים חברתיים נמוך יותר בקרב חרדים (27% ו-28%), לעומת לא-חרדים (54% ו-57%).

השפעות הטכנולוגיה על קשרים ואיכות חיים (בקרב גולשים בלבד; ב-%)

שימוש באינטרנט לטובת קשרים חברתיים, לפי אוכלוסייה, 2020 (בקרב גולשים בלבד; ב-%)

עמדות כלפי טכנולוגיה

כמחצית מהחרדים (48%) חושבים שטכנולוגיות דיגיטליות משפרות את איכות החיים לעומת 82% מהיהודים הלא-חרדים, ובקרב חרדים הגולשים באינטרנט הפער מצטמצם מאוד (63% ו-84% בהתאמה). כמו כן, כמחצית מהחרדים (49%) חושבים שטכנולוגיות דיגיטליות מצמצמות פערים חברתיים.

ד"ר מלאך וד"ר כהנר, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסכמים כי "החברה החרדית נחלקת כיום לשלוש קבוצות עיקריות בכל הקשור לאינטרנט: הראשונה, השמרנית, נוטה להתעלם מהחידושים הדיגיטליים וממשיכה להחרים את השימוש ברשת; השנייה, הפרגמטית, מזהה את הצורך בשימוש באינטרנט ומאמצת אותו לצורך תקשורת, מידע, חיי העבודה ומגוון שירותים, תוך הסתייגות מהפונקציות החברתיות שהרשת מציעה; והקבוצה השלישית, המודרנית, מאמצת את מרבית החידושים הטמונים באינטרנט. המשתייכים לקבוצה זו משתמשים במגוון הפלטפורמות שברשת, בכלל זה החברתיות, ואינם רואים באינטרנט איום לאורח חייהם. בשנים האחרונות חווינו תנועה גדולה של חרדים לעבר שימוש הולך וגובר באינטרנט, ובשנים הבאות נדע אם החדירה של המרחב הדיגיטלי למגזר החרדי תתרחב לא רק בהיקפי הגלישה אלא גם בדפוסי השימוש ברשת האינטרנט".