הציבור חלוק האם משפט נתניהו הוא ניסיון להשתמש בהליך המשפטי למטרות פוליטיות

גם לאחר שמיעת חלק מהעדים במשפט, מצביעי מפלגות האופוזיציה ומצביעי מפלגות הקואליציה חלוקים בדעותיהם. לצד זאת, רוב הישראלים תומכים בהצעות החוק למניעת כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום וקציבת כהונה. וגם, כמה תומכים בתקיפה צבאית באיראן, ומה חושבים בישראל על חיסון ילדים?

ממצאים עיקריים

• גם החודש כמו ברוב החודשים מאז יוני 2021, מועד הקמת ממשלת בנט-לפיד, ניכרת מעין "השוואת לחצים" בין האופטימיות לגבי העתיד של השלטון הדמוקרטי לבין האופטימיות לגבי הביטחון הלאומי. כמחצית המרואיינים הם אופטימיים, אלא שרובם הם מצביעי מפלגות הקואליציה. בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה האופטימיות נמוכה יותר.
• רמת החשש הבריאותי של הציבור בעקבות הופעתו של זן האומיקרון עלתה, וכיום כמחצית – השיעור הגבוה ביותר מאז תחילת מבצעי החיסונים לפני כשנה – חוששים לבריאותם הם או לבריאות בני משפחותיהם. כבעבר החשש בקרב אזרחי ישראל הערבים גבוה מהחשש בקרב היהודים.
• בשאלת חיסון ילדים בגילי 11-5 מצאנו רוב לא גדול התומכים במהלך כזה. עם זאת, בשכבת הגיל של רוב הורי הילדים בגילים אלה (בני 44-25) התמיכה בחיסוני ילדים אלה היא הנמוכה ביותר מבין כל קבוצות הגיל בציבור.
• רוב סבורים כי ההגבלות שהטילה הממשלה כדי למנוע את התפשטות זן האומיקרון הן מתאימות בחומרתן. רק מיעוט חושבים שהן חמורות מדי ומיעוט קטן עוד יותר שהן קלות מדי.
• ההצעה, שהוסרה בינתיים, להטיל על השב"כ לאכן מאומתי קורונה מזן אומיקרון זכתה בעת ביצוע הסקר לתמיכת רוב המרואיינים.
• באשר להצעת החוק למנוע ממי שהוגש נגדו כתב אישום לכהן כראש ממשלה וכן ההצעה להגביל את כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים, מצאנו בכלל המדגם, וכן בחלוקה לשלושת המחנות הפוליטיים. שיעור גבוה יותר (בגדלים שונים) התומכים בהצעות משיעור המתנגדים להן.
• כמו כן מצאנו כי שיעורי התמיכה או ההתנגדות להצעה הראשונה והשנייה הם דומים למדי, כלומר, המרואיינים ראו אותן כמכלול (למעט מצביעי הציונות הדתית שם הפער גדול). ההתנגדות הגדולה ביותר לשתי ההצעות נמצאה בקרב מצביעי המפלגות החרדיות. בליכוד הדעות עליהן חצויות.
• רוב מסוים בכלל הציבור סבור כי איראן מהווה סכנה קיומית רבה לישראל. רוב זה דומה לשיעור שסברו כך כששאלנו שאלה דומה לפני כחצי שנה. שיעור היהודים הרואים באיראן סכנה קיומית עולה במובהק על השיעור המקביל בקרב הערבים אזרחי ישראל.
• בקרב היהודים רוב מסכימים שעל ישראל לתקוף צבאית את מתקני הגרעין של איראן גם ללא הסכמה אמריקנית, לעומת רוב בקרב הערבים הסבורים ההיפך. הפער בין המחנות הפוליטיים (יהודים) הוא גדול מאוד: בימין רוב מסכימים שיש לתקוף צבאית גם ללא הסכמה אמריקנית, במרכז – כמחצית ובשמאל מיעוט בלבד.
  
  

מצב הרוח הלאומי

החודש ראינו עלייה מסויימת בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית (מ-35% באוקטובר ל-45% בנובמבר), ממצא דומה לחודשים הקודמים, מאז הקמת הממשלה החדשה. בשאלת האופטימיות לגבי הביטחון הלאומי, אנו רואים התייצבות בחודשים האחרונים על סביבות כמחצית המרואיינים, רמת דומה לזו שמדדנו ב-2019 אבל נמוכה בבירור מזו שמדדנו בין אפריל 2020 למרץ 2021, אולי בשל "התחממות" השיח הבינלאומי והמקומי סביב השיחות עם איראן.

כמו כן אפשר לראות מאז יוני 2021 – מועד הקמת ממשלת בנט-לפיד – מעין "השוואת לחצים" בין האופטימיות לגבי העתיד של השלטון הדמוקרטי לבין האופטימיות לגבי הביטחון הלאומי. פילוח של התשובות לשתי השאלות הללו לפי מחנות פוליטיים (מדגם יהודים) נותן את התשובה במידה רבה: רמות האופטימיות או לחילופין הפסימיות בשני התחומים קשורות קשר הדוק, אם כי לא באופן מושלם, להצבעה עבור מפלגות הקואליציה או עבור מפלגות האופוזיציה: הראשונים אופטימיים יותר באופן בולט מהאחרונים.

אופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, אפריל 2019-נובמבר 2021 (%, כלל המדגם)

קורונה

החשש מהידבקות
נוכח התפרצות זן האומיקרון והחשש מגל תחלואה חמישי, חזרנו על השאלה ששאלנו בגלים קודמים של התפרצות הקורונה לגבי החשש של המרואיינים שהם עצמם או מי מבני משפחתם יידבקו בנגיף. למרות שרוב הציבור הישראלי מחוסן, עדיין מחצית מהישראלים חוששים מהידבקות. זוהי רמת החשש הגבוהה ביותר שמדדנו מאז תחילת ההתחסנות לפני כמעט שנה.

חוששים שהם או מי מבני משפחתם יידבקו בנגיף הקורונה (%, יהודים וערבים)

מידת החשש מהידבקות בקרב הערבים גבוהה מזה שבקרב היהודים (61% מול 48%). פילוח לפי מיקום עצמי על הרצף חרדים-חילונים מראה כי החרדים הם הקבוצה שרמת החשש שלה מהנגיף היא הנמוכה ביותר (18%, לעומת כמחצית ביתר הקבוצות על הרצף חרדים-חילונים). כמו בבדיקות עבר, גם הפעם מצאנו בכלל המדגם כי הצעירים (24-18) פחות חוששים מהמבוגרים (65+) מהידבקות (43% ו-61%, בהתאמה).

חיסון ילדים
בנובמבר החלו בישראל בחיסון נגד הקורונה של ילדים בגילי 11-5, והנושא שנוי מאוד במחלוקת בציבור, אם כי המלצת רוב המערך הרפואי היא שהחיסון בטוח ורצוי. שאלנו את המרואיינים האם לדעתם צריך או לא צריך לחסן את הילדים בגילים אלה. מצאנו שש רוב לתומכים בחיסון הילדים, ללא הבדל משמעותי בין יהודים לערבים.

לדעתך, האם יש או אין לחסן נגד קורונה גם ילדים בגיל 5-11? (%, כלל המדגם)

עוד מצאנו כי תמיכת גברים בחיסון ילדים גבוהה מתמיכת נשים (61% ו-51%). מפילוח הקבוצות על הרצף חרדים-חילונים (יהודים) עולה כי מכל הקבוצות לפחות כמחצית תומכים בחיסון ילדים, כאשר בקרב החילונים התמיכה היא הגבוהה ביותר (65%). פילוח המדגם לפי מחנה פוליטי מעלה כי תמיכת השמאל בחיסון ילדים היא הגבוהה ביותר (67%), אחריה תמיכת המרכז (62%), ותמיכת הימין נמוכה יותר, אך גם בקרב מי שזיהו עצמם עם מחנה זה יש רוב לתומכים בחיסון (52%).

ממצא מעניין במיוחד, המעיד על המחלוקת הציבורית, הוא כי פילוח המרואיינים בכלל המדגם לפי גיל: המרואיינים בגילי 25-44, קבוצת הגיל שבה מן סתם גדול מספרם של הורים לילדים בגילים הרלוונטיים, תומכים פחות מאחרים בחיסון ילדים נגד קורונה.

תומכים בחיסון ילדים נגד קורונה (%, כלל המדגם, לפי גיל)

הטלת הגבלות למאבק באומיקרון?
כשבועיים לפני הגעת נגיף האומיקרון לישראל תרגלה הממשלה תרחיש להתפרצות נוספת של נגיף הקורונה. עם גילוי זן הקורונה החדש בארץ הוחלט להפעיל תרחיש זה (בידוד לפחות לשלושה ימים ובדיקות PCR לכל החוזרים מחו"ל , סגירת נתב"ג לזרים לשבועיים, החמרת כללי התו הירוק ועוד). בדקנו ומצאנו כי בעת עריכת הסקר רוב המרואיינים חשבו שההגבלות שהוטלו מתאימות (61%), לעומת מיעוט שחשב שהן מחמירות מדי (17%) או מקלות מדי (13%).

פילח התמיכה בהגבלות נמצאה כקשורה להצבעה בבחירות האחרונות לכנסת: בקרב מצביעי כל המפלגות יש רוב הסבורים כי ההגבלות מתאימות, למעט מצביעי המפלגות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה) ומצביעי הציונות הדתית מהם רק כמחצית סברו כך.

העמדות כלפי מגבלות הממשלה לבלימת התפשטות האומיקרון (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות האחרונות)

תמיכה באיכוני השב"כ
הממשלה, בהובלת משרד הבריאות, העלתה הצעה – שכבר הוסרה מסדר היום –להשיב את איכוני השב"כ אחר מאומתים בזן הקורונה אומיקרון. בזמן עריכת הסקר עדיין נערכו דיונים בנושא ואז מרבית המרואיינים תמכו בהשבת האיכונים, בלי הבדל בין יהודים (62.5% תומכים) לערבים (63% תומכים). כן נמצאה במדגם היהודים תמיכה כמעט זהה באיכוני השב"כ בשלושת המחנות הפוליטיים (61%-65%).

השבוע עלתה שוב הצעה להפעלת איכוני השב"כ אחר מאומתים, כדי לנסות ולמנוע את התפשטות נגיף הקורונה החדש אומיקרון. האם את/ה תומך או מתנגד למהלך זה? (%, כלל המדגם)

פילוח של שאלות הנוגעות למאבק בקורונה לפי השאלה האם המרואיינים אופטימיים או פסימיים לגבי עתיד המשטר הדמוקרטי בישראל, סוג של שאלת אמון במשטר עליה אנחנו חוזרים מדי חודש בחודשו, העלתה קשר חזק בין שני מערכי העמדות הללו. ככלל, האופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה מביעים תמיכה רבה יותר בחיסון ילדים, בהגבלות ובאיכונים מאשר הפסימיים.

חיסון ילדים
מבין האופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית רוב גדול תומך בחיסון ילדים (71%) לעומת מיעוט התומכים בכך בקרב הפסימיים (45%).

הגבלות
72% מהאופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי סבורים כי ההגבלות שעליהן החליטה הממשלה הן מתאימות, ורק 14% כי הן מחמירות מדי. לעומת זאת מבין הפסימיים רק מחצית (52%) סבורים כי ההגבלות מתאימות ו-21% כי הן מחמירות מדי.

איכוני שב"כ למאומתים
מבין האופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית 72% תומכים באיכוני השב"כ למאומתים. מנגד, מקרב הפסימיים רק 56% תומכים באיכונים.

החוקים להגבלת כהונת ראש הממשלה

הקואליציה, בהנהגתו של שר המשפטים גדעון סער, מובילה בימים אלה שתי הצעות חקיקה שמכונות לא פעם "חוקי ביבי", כי הן נתפסות על ידי רבים כחוקים המופנים ישירות כלפי ראש הממשלה לשעבר נתניהו. ההצעה הראשונה קובעת שיש למנוע מאדם שהוגש נגדו כתב אישום לכהן כראש ממשלה; השנייה – שיש להגביל את כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים.

כמעט שני שלישים (64%) מהמרואיינים תומכים בהצעה שאדם שהוגש נגדו כתב אישום על עבירה שעונשה 3 שנות מאסר ומעלה לא יוכל לכהן כראש ממשלה. בכל שלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) שיעור התומכים בחקיקה זו עולה על שיעור המתנגדים, אך הפערים בעניין זה בין המחנות גדולים: מחצית ממחנה הימין תומכים בחוק זה (50%), לעומת רוב גדול במרכז (78%) ורוב מוחלט בשמאל (90%).

שיעור דומה (61.5%) תומך בחקיקת חוק לקציבת כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים, כאשר בהצעה נאמר כי החוק יחול רק על מי שהחלו בכהונתם לאחר חקיקת החוק והוא לא יחול באופן רטרואקטיבי (קרי – על ראשי ממשלה לשעבר). גם במקרה זה יש רוב לתומכים בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים), ושוב – הפערים בין המחנות הפוליטיים גדולים: שמאל – 83%; מרכז – 76%; ימין – 53%.

פילוח התשובות לשתי שאלות אלה מעלה כי שיעור התמיכה בשתי ההצעות בקרב מצביעי כל אחת מהמפלגות בבחירות האחרונות הוא דומה למדי, למעט בציונות הדתית שם רק מיעוט תומכים במניעת כהונה ממי שהוגש נגדו כתב אישום אבל רוב תומכים בקציבת הכהונה של ראש ממשלה לשמונה שנים.

בקרב מי שהצביעו למפלגות הקואליציה רוב גדול תומך בחקיקת חוק המונע מאדם שהוגש נגדו כתב אישום חמור לכהן כראש ממשלה וכן בקציבת כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים. לעומת זאת, בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה (לבד ממצביעי הרשימה המשותפת, שתומכים גם הם) רק מיעוט תומכים בשתי הצעות חקיקה אלה. בולטים בהתנגדותם מצביעי המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה. בקרב מצביעי הליכוד העמדות חלוקות בנוגע לשתי הצעות החקיקה: שיעור התומכים בחוק המונע התמודדות על ראשות ממשלה ממי שיש כנגדו כתב אישום (42%) כמעט זהה לשיעור המתנגדים (44%), וכן גם עבור הגבלת כהונה העמדות חלוקות (40% תומכים, 49% מתנגדים).

תומכים בחקיקת חוק המונע מאדם שהוגשו נגדו כתב אישום על עבירה שעונשה 3 שנות מאסר ומעלה לכהן כראש ממשלה ותומכים בקציבת כהונת ראש הממשלה ל-8 שנים (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות האחרונות)

משפט נתניהו – שימוש בהליך משפטי למטרות פוליטיות?

שאלנו האם כיום, לאחר שמיעת חלק מהעדים, המרואיינים סבורים או שאינם סבורים שמשפט נתניהו הוא ניסיון להשתמש בהליך המשפטי למטרות פוליטיות. התשובות מצביעות על חילוקי דעות בנושא: 42% הסכימו עם טענה זו ו-39% לא הסכימו. ממצא מעניין הוא כי לשיעור גבוה (19%) לא הייתה דעה ברורה בנושא. לא נמצאו הבדלים בין יהודים לערבים בנושא זה. לעומת זאת, שלא במפתיע, נמצאו פערים גדולים בין מצביעי המפלגות השונות: רוב גדול ממצביעי מפלגות האופוזיציה מסכימים כי משפט נתניהו הוא ניסיון להשתמש בהליך המשפטי למטרות פוליטיות, בעוד מקרב מצביעי מפלגות הקואליציה רוב גדול לא מסכימים עם טענה זו. מבין מצביעי האופוזיציה בולטים מצביעי ישראל ביתנו וימינה, שמחצית מהם כן הסכימו עם טענה זו. בנוסף, ראוי לשים לב להבדל הגדול בין שתי נציגות הציבור הערבי: בעוד רוב גדול ממצביעי רע"ם (73%) לא מסכימים שמשפט נתניהו הוא שימוש בהליך פוליטי למטרות משפטיות, הרי שמקרב מצביעי המשותפת הדעות חלוקות, עם נטייה קלה להסכמה עם טענה זו.

האם משפט נתניהו הוא ניסיון להשתמש בהליך משפטי למטרות פוליטיות? (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות האחרונות)

השאלה האיראנית

איראן סכנה קיומית?
בעקבות המתרחש בזירה הבינלאומית והשיחות בווינה, וכן אי ההסכמות בין הממשל האמריקנית לממשלת ישראל בשאלה מה יש לעשות כדי למנוע מאיראן להגיע ליכולת גרעינית מלאה, חזרנו החודש על השאלה ששאלנו בתחילת השנה: "עד כמה לדעתך איראן מהווה היום סכנה קיומית לישראל?" רוב מסוים (54%) בכלל המדגם מעריכים כי איראן היא בבחינת סכנה קיומית לישראל, כרבע סבורים שהיא בבחינת סכנה בינונית ורק מיעוט (13%) כי סכנתה מעטה. השוואת התשובות הפעם לאלה שקיבלנו לשאלה דומה שנשאלה כאמור בראשית 2021 מעלה שהדיון הסוער המתנהל בימים אלה לא שינה מהותית את דעת הקהל בישראל: יש רק עלייה זניחה בשיעור המעריכים כי הסכנה מאיראן גבוהה וירידה זניחה בשיעור הסבורים כי הסכנה נמוכה.

 עד כמה לדעתך איראן מהווה היום סכנה קיומית לישראל? (%, כלל המדגם)

בנושא זה מצאנו הבדל גדול בהערכת הסכנה הטמונה באיראן בין המרואיינים היהודים לערבים: בעוד רוב גדול (61%) מהיהודים סבורים כי איראן מהווה סכנה קיומית לישראל במידה רבה או רבה מאוד רק מיעוט (19% ) מהערבים סבורים כך. פילוח מדגם היהודים לפי מחנה פוליטי מראה כי בשמאל השיעור הגבוה ביותר (40%) סבור כי הסכנה הקיומית לישראל מצד איראן היא בינונית. במרכז ובימין מדובר ברוב הסבורים כי סכנתה הקיומית היא רבה (57% ו-69%).

התקפה על איראן בלי תמיכה אמריקנית
הוספנו ושאלנו: "האם אתה מסכים או לא מסכים עם העמדה שעל ישראל לתקוף צבאית את מתקני הגרעין של איראן גם ללא הסכמה אמריקנית"? אם כי שיעור גבוה לא ידעו להשיב על השאלה (כלל המדגם 18%), הרי שרוב קטן (51%), שוב בדיוק כמו בפברואר 2021, הסכימו שישראל יכולה לתקוף את איראן גם בלי "אור ירוק" מוושינגטון ורק פחות משליש (31%) חשבו ההיפך. יש לציין כי שוב מצאנו הבדל גדול בין יהודים לערבים: בקרב הראשונים רוב ברוב (58%) הסכימו שיש לתקוף בלי הסכמה אמריקנית לעומת 18% בלבד בקרב האחרונים.

גם הפערים בשאלה זו בין המחנות הפוליטיים (יהודים) הם גדולים מאוד: בימין הרוב הסכימו שישראל צריכה לתקוף את איראן גם בלי הסכמה אמריקנית, במרכז – כמחצית סברו כך ואילו בשמאל רק מעט מעל שליש.

מסכימים עם העמדה שעל ישראל לתקוף צבאית את מתקני הגרעין של איראן גם ללא הסכמה אמריקנית (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)

מדד הקול הישראלי נובמבר 2021 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 29/11-1/12/2021, רואיינו 614 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.59%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון מדגם. לקובץ הנתונים המלא היכנסו לאתר DataIsrael