חלופות לאיכוני השב"כ בראי הנעשה בעולם
לאחר שראש הממשלה בנט ושר הבריאות הורביץ החליטו להפסיק עד להודעה חדשה את האיכונים אחר הנדבקים בזן החדש אומיקרון, חשוב מתמיד לדבר על החלופות. אילו אפשרויות טכנולוגיות עומדות בפנינו ובאילו אמצעים נוקטים בעולם?
1. הניסיון בעולם: כישלון הטכנולוגיה ככלי המרכזי למעקב מגעים וקטיעת שרשראות הדבקה
עם פרוץ המגיפה מדינות רבות השקיעו משאבים בפיתוח והשקה של יישומונים טכנולוגיים לאיתור מגעים. יישומונים אלו התבססו על איסוף נתוני מיקום ונתונים על מפגשי אותות בלוטות' במכשירי הסלולר של משתמשים. הנתונים במרבית היישומונים נשמרו על מכשירי הסלולר של המשתמש והשוני בין היישומונים התבטא באופן הצלבת הנתונים ואיתור מגעים קרובים במידה שהמשתמש נמצא חיובי לקורונה – האם נעשים על ידי רשויות הבריאות באופן ריכוזי או על ידי המשתמשים עצמם במכשירים שלהם.
לכתחילה, מדינות רבות נשענו על מחקר שהתפרסם באפריל 2020 ושהעריך שיישומון לאיתור מגעים יהיה יעיל במידה שיותקן על ידי לפחות 56% מהאוכלוסייה.Digital Contact Tracing Can Slow or Even Stop Coronavirus Transmission and Ease Us Out of Lockdown, Big Data Institute (April 16, 2020)
וכן הבהרת תוצאות המחקר נוכח התפשטות התפיסה המוטעית לגביו שלפיה כאילו יש צורך ב 60% חדירה של היישומון:
Patrick Howell O’Neill, No, Coronavirus Apps Don’t Need 60% Adoption to Be Effective, MIT Technology Review (June 5, 2020). בהתאם, התמקדו מרבית המדינות בתחילה בניסיונות לשכנע את הציבור להתקין את יישומוני איתור המגעים.
אבל הספקות לא איחרו לבוא. ממחקר שפורסם ביולי 2021 עולה שאין שום אינדיקטור מובהק שמראה מהו אחוז המתקינים והמשתמשים מהאוכלוסייה הנדרש על מנת שהיישומון יתרום באופן משמעותי למאבק במגיפה.Fabio Chiusi, Digital Contact Tracing Apps: Do They Actually Work? A Review of Early Evidence, Algorithm Watch (July 8, 2021). אמנם, מחקרים הראו, בתנאי מעבדה ובהסתמך על מודלים מתמטיים של חיזוי - שעליה מסוימת בהתקנות תפחית את מקדם ההדבקה באוכלוסייה.Ahmed Elmokashfi et. al., Nationwide rollout reveals efficacy of epidemic control through digital contact tracing, 12 Nature Communications (Oct. 11, 2021).
על מנת להשיג יעילות משמעותית נדרש שלפחות 40% מהאוכלוסייה יתקין את היישומון ויעשה בו שימוש, ובלבד שבמקביל לשימוש ביישומון הציבור מציית לחובת הבידוד באופן מיידי ומלא. אבל, בפועל, התוצאות של חקירות אפידמיולוגיות אנושיות היו טובות בהרבה מאלה של הפתרונות הטכנולוגיים.
מחקרים שבחנו את יעילות היישומונים לאיתור מגעים במדינות שונות הצביעו על חוסר אמון בשלטון שגרר נכונות נמוכה מצד אזרחים לתרום מעצמם למען הכלל,Margherita Russo et. al., A cross country comparison of contact tracing apps during COVID-19, VoxEU (Aug. 2, 2021).
Vogt f. et. al., Effectiveness of Digital Contact Tracing for COVID-19 in New South Wales, Australia, MedRxiv (Nov. 19, 2021). חשש מפני פגיעה בפרטיותLiz Dowthwite et. al., Public Adoption OF AND Trust in the NHS COVID-19 Contact Tracing App in the United Kingdom: Quantitative Online Survey Study, 23(9) J. of Med. Internet Res. (March 25, 2021). וחוסר שקיפות מצד הממשל בנוגע למאפייני היישומונים וזהות מפתחיהם.Laura Hecht Felella, Evaluating the Failures of Exposure Notification Apps, Brennan Center for Justice (Nov. 18, 2021); Pascale Davies, Privacy Fears Stop Us Using COVID Contact Tracing Apps. It’s not the Only Reason They’ve failed, EuroNews (Aug. 5, 2021); Margherita Russo et. al., A cross country comparison of contact tracing apps during COVID-19, VoxEU (Aug. 2, 2021); [6] Liz Dowthwite et. al., Public Adoption of and Trust in the NHS COVID-19 Contact Tracing App in the United Kingdom: Quantitative Online Survey Study, 23(9) J. of Med. Internet Res. (March 25, 2021). לכך התווספו קשיים טכנולוגיים, תחושה שהיישומונים טורדנייםLiz Dowthwite et. al., Public Adoption OF AND Trust in the NHS COVID-19 Contact Tracing App in the United Kingdom: Quantitative Online Survey Study, 23(9) J. of Med. Internet Res. (March 25, 2021). והיעדר התאמה בינם לבין מערכות ההפעלה של הטלפונים הניידים.Margherita Russo et. al., A cross country comparison of contact tracing apps during COVID-19, VoxEU (Aug. 2, 2021).
אבל, בניגוד למה שחזו המודלים, גם במדינות בהן אחוז המתקינים היה גבוה יחסית, לא הושגה רמת יעילות משמעותית. זאת, משום שרק חלק קטן ממי שהתקינו את היישומונים אכן דיווחו בהם במקרה שחלו,Fabio Chiusi, Digital Contact Tracing Apps: Do They Actually Work? A Review of Early Evidence, Algorithm Watch (July 8, 2021). וכן משום שיישומונים שבהם נעשה דיווח אוטומטי לרשויות הבריאות יצרו עומסים משמעותיים על צוותי רשות הבריאות שנדרשו לעבד את הנתונים הרבים שנאספו מהיישומון ובגלל איפיון לא מתאים של "מגע אישי קרוב".בגרמניה ובמדינות בארה"ב אשר אימצו יישומונים המבוססים על הגישה הביזורית והטכנולוגיה של גוגל ואפל אחוזי התקנת היישומונים הנמוכים הובילו לחוסר יעילותם. כך, בגרמניה רק כ – 40% מהאוכלוסייה התקינו את היישומון .ראו: Alexey Shliakhouski, Analysing the Efficacy of Contact Tracing Apps Against Covid-19, Forbes (Nov. 15, 2021).
במדינת ניו ג'רזי בארה"ב רק 28% מהאוכלוסייה התקינו את היישומון, אבל נכון לאוגוסט 2021 רק 0.25% מהחולים המאומתים באוכלוסייה הזינו ליישומון את היותם מאומתים. בניו יורק רק 36.5% מהאוכלוסייה התקינו את היישומון אבל נכון לאוגוסט 2021 רק 1.73% מהחולים המאומתים באוכלוסייה הזינו ליישומון את היותם מאומתים. ראו: Laura Hecht Felella, Evaluating the Failures of Exposure Notification Apps, Brennan Center for Justice (Nov. 18, 2021).
באירלנד מאוקטובר 2020 ועד אפריל 2021 רק 25% ממשתמשי היישומון המדינתי לאיתור מגעים שנמצאו חיוביים לקורונה דיווחו על כך באמצעות היישומון. בהמשך המספר צנח עוד יותר ונמצא שרק 15% מהמשתמשים שנמצאו מאומתים לקורונה דיווחו על כך באמצעות היישומון. tephen Farrell et. al., Irish Covidtracker App Key Upload Shortfalls, Trinity College Dublin, Ireland (April 14, 2021).
2. הפתרון החלופי בעולם: שילוב של חקירות אפידמיולוגיות אנושיות ומעבר ל"מרחבים מטורגטים" באמצעות חובת סריקת קוד QR
בחלוף כשנתיים מפרוץ מגפת הקורונה אין הוכחה חותכת בנוגע ליעילותם של היישומונים להתמודדות משמעותית של מגפת הקורונה. דבר זה חיזק את הביקורת נגד "גישת הטכנולוגיה קודם" (technology first solution) והוביל להבנה שאיתור מגעים מבוסס טכנולוגיה יכול במקרה הטוב להיות כלי עזר מסדר שני, אחרי כלים נוספים שבראשם בידוד, ריחוק חברתי וחקירות אפידמיולוגיות אנושיות.Muhammad Shahroz et. al., COVID-19 Digital Contact Tracing Applications and Techniques: A Review Post Initial Deployments, Transportation Engineering (Sep. 5, 2021).
נדגיש, כי כמעט שנתיים לתוך המגיפה, חוסר היעילות של יישומוני מעקב המגעים לא הוביל אף מדינה דמוקרטית חוץ מישראל לפנות אל השירות החשאי שלה כדי שיבצע מעקב בכפיה.
ההתמודדות עם כשלון יישומוני מעקב מגעים הובילה מדינות להתמודדות משולבת:
- השקעה מאסיבית בחיזוק החקירות האפידמיולוגיות האנושיות, ובכלל זה הכשרת כוח אדם מיומן שיהיה מוכן להתגייסות מהירה לביצוע חקירות אנושיות במקרה של התפרצות מחודשת של המגיפה.
- מעבר ממעקב רחב היקף אחר אנשים למעקב אחר כניסה למקומות "רגישים" כגון תחבורה ציבורית, בתי ספר, בתי אבות ומרכזים ציבוריים אחרים. זאת, באמצעות חובה לסרוק קוד QR כתנאי כניסה למקומות אלה. תפיסה זו, שאנו מכנות "מעבר מאנשים מטורגטים למרחבים מטורגטים" פועלת כך: תחילה הרשויות ממפות את המרחבים שעשויים להיות בעייתיים מבחינת הידבקות בנגיף ואז מתמקדות באיתור מגעים דווקא באמצעות יישומונים לסריקת קודי QR בכניסה. הסריקה היא חובה ותנאי כניסה למקומות ציבוריים כגון קניונים, מרכזי בילוי, מרכזי ספורט, אולמות אירועים, מסעדות, בתי אבות, בתי חולים ומוסדות לימוד.
- בנוסף, ניתן לראות הסבת יישומונים ממעקב מגעים לשימוש אחר: הצגת אישור התחסנות מקום שהדבר נדרש באופן מנדטורי כתנאי כניסה למקומות ציבוריים.
להלן נביא סקירה עדכנית קצרה לגבי כמה מדינות שפועלות בדרך זו:
ניו זילנד
בניו זילנד השיקו מלכתחילה יישומון לאיתור מגעים שהתמקד במרחבים מסוימים ולא באנשים. היישומון NZ Covid Tracer יועד לסריקת קודי QR במבנים ומתקני ציבור אך כלל פונקציית רשות שהפעלתה דרשה פעולה אקטיבית של המשתמש לאיסוף אותות בלוטות'. ככלל אחוז גבוה באוכלוסייה התקין את היישומון (כ-66%) ובספטמבר 2021, עם העלייה באחוז המחוסנים באוכלוסייה והמעבר לתוכנית להכלת מגפת הקורונה בשלבים לפי רמות התפשטות המגיפה באוכלוסייה (מסומן בצבעים ירוק, כתום ואדום), הוחלט לחייב בסריקת קודי QR בכניסה למקומות ציבוריים שונים כגון מרכזי קניות, מוסדות ממשלתיים, מתקני בילוי ומרכזי ספורט.Bronwyn Howell, Compulsory COVID-19 Contact Tracing Apps: More Evidence from New Zealand, AEI (Nov. 17, 2021).
אוסטרליה
בניו סאות' ויילס שבאוסטרליה בחרה רשות הבריאות המקומית להתמודד עם התפרצות נגיף הקורונה מזן דלתא במחוז באמצעות חקירות אפידמיולוגיות אנושיות שכלל לא נעזרו במידע שהגיע מהיישומון CovidSafe, שנחשב למכביד ולא יעיל.Adam Ang, Independent Review Found Australia’s COVID-19 Contact Tracing App ‘Inefficient’, ‘Cumbersome’, Healthcare ITNews (Aug. 31, 2021). כחלק מהחקירה האפידמיולוגית האנושית נעזרו החוקרים בנתוני סריקת קודי QR מיישומונים ייעודיים שהותקנו באופן עצמאי על ידי בעלי ומפעילי מתקני ציבור שונים כגון רשתות מזון, מרכזי קניות ומקומות עבודה.Vogt f. et. al., Effectiveness of Digital Contact Tracing for COVID-19 in New South Wales, Australia, MedRxiv (Nov. 19, 2021); Are TraceTogether, SafeEntry rules still relevant amid endemic Covid-19?, The Business Times (Nov. 22, 2021).
סינגפור
סינגפור היתה הראשונה שהשיקה יישומון לאיתור מגעים בשם TraceTogether. נציגי הממשל חזרו והבטיחו כי המידע ישמש אך ורק לצורך מעקב מגעים דיגיטלי. בהמשך שולב ביישומון יישומון נוסף בשם SafeEntry שנדרש לצורך סריקת קודי QR בכניסה למקומות ציבור שונים. עם הפיכת סריקת קודי ה QR בכניסה למקומות רבים לחובה, אחוזי התקנת היישומון היו גבוהים ביותר ועמדו על 80%. אולם בחודש ינואר 2021 הודתה הממשלה הסינגפורית שמידע מהיישומון משמש את המשטרה לצורך חקירות פליליות. הודאה זו הובילה לגל מחאה בציבור ומשתמשים העידו כי הם מכבים את אותות הבלוטות' והמיקום במכשיריהם ומדליקים אותם רק כאשר נדרשים לסרוק קודי QR בכניסה למבני או שירותי ציבור. בניסיון לתקן את הפגיעה הקשה באמון הציבור הציגה הממשלה הצעת חוק לפיה השימוש במידע מהיישומון יעשה רק במקרים של עבירות פליליות מסוימות כגון רצח או חטיפה.Andreas Illmer, Singapore Reveals Covid Privacy Data Available to Police, BBC (Jan. 5, 2021); Rina Chandran, Singapore to Limit Police Access to COVID-19 Contact-Tracing Data, Reuters (Feb. 2, 2021); Kristen Han, Broken Promises: How Singapore Lost Trust on Contact Tracing Privacy, MIT Technology Review (Jan. 11, 2021).
בנובמבר 2021 הודיע משרד הבריאות בסינגפור כי בעקבות אחוז מתחסנים גבוה יחסית במדינה יחלו מעתה במעקב מגעים ממוקד יותר (בניגוד לגישה הקודמת שכונתה על ידי נציג משרד הבריאות "blunderbuss", כלומר שיטה שאינה מדויקת ולוקה בטעויות). במסגרת זו משרד הבריאות מתמקד במוקדי חשיפה בעייתיים כגון חשיפה בבתי ספר, בתי אבות וכד' במטרה לבצע בהם איתור מגעים קרובים במהירות, בידוד ומניעת התפרצות. מעקב המגעים הממוקד יסתייע בנתוני סריקת קודי ה QR באמצעות יישומון SafeEntry שהשימוש בו מנדטורי בכניסה למקומות ציבוריים שונים.Are TraceTogether, SafeEntry rules still relevant amid endemic Covid-19?, The Business Times (Nov. 22, 2021); Rei Kurohi, Expert Question Relevance of SafeEntry, TraceTogether Amid Endemic Covid-19, The StraitsTimes (Nov. 22, 2021).
צרפת
בצרפת הוסיפו ביוני 2021 פונקציה נוספת ליישומון איתור המגעים TousAntiCovid ומעתה כולל היישומון גם אישור המכונה Health Pass – המאשר את היות המשתמש מחוסן לנגיף הקורונה. הצגת האישור נדרשת כתנאי כניסה למסעדות, מטוסים, מוזיאונים, אטרקציות תיירותיות, מרכזי בילוי כגון בתי קולנוע, אולמות אירועים ופארקי שעשועים, תחבורה ציבורית (רכבות ואוטובוסים), מרכזי קניות וכל מקום שמאכלס למעלה מ – 50 אנשים. באופן זה הפך השימוש ביישומון לחובה על כל מי שנמצא בצרפת (אזרח או תייר) מגיל 12 ומעלה שהתחסן ומבקש להיכנס למקומות אלו.France Extends Pass Sanitaire Requirements, Covid Passport (Nov. 12, 2021).
איטליה
באיטליה הכיר שר הבריאות בכישלון יישומון איתור המגעים immune בשל אחוזי התקנה נמוכים והשמישו אותו מחדש כיישומון למעקב מגעים וכן לתיעוד ה"תו הירוק" האירופי אותו יש להציג בכניסה למסעדות, מוזיאונים, בתי תיאטרון, בתי קולנוע, מכוני כושר, בריכות שחייה, ספא, פארקי שעשועים, ירידים, פסטיבלים, אצטדיוני ספורט, נסיעה מרוחקת ברכבת, באוטובוס, ובטיסות פנים מדינתיות, בארים ומועדוני ריקודים. כן מחויבים בהצגתו צוותי הוראה בבתי ספר ובאוניברסיטאות ועובדים בכל מקומות העבודה במגזר הפרטי והציבורי.Green Pass: All you need to know about Italy’s digital covid cert (Nov. 8, 2021); Italy might revamp COVID-19 tracing app for vaccine passports, Reuters (April 13, 2021).
גרמניה
גרמניה עדכנה את גרסת היישומון איתור מגעים דיגיטלי Corona Warn App כך שיכלול מעתה אפשרות להציג גם את תוצאות בדיקת האנטיגן שביצע המשתמש או אישור בנוגע להיותו מחוסן. באופן זה משמש היישומון ככלי להצגת תוצאות בדיקה שלילית או חיסון הנדרשים כתנאי כניסה למקומות ציבוריים כגון מרכזי קניות.Kay Alexander Scholz, Germany’s new COVID rules, explained, DW (Oct. 11, 2021); Sabine Kinkartz, Germany Introduces Digital COVID-19 Pass, DW (Oct. 6, 2021).
מדינה | הטכנולוגיה למעקב מגעים | מתווה הפעולה לאחר הכרה בחוסר יעילות היישומון |
אוסטרליה, ניו סאות' ויילס |
CovidSafe אותות בלוטות', גישה ריכוזית |
התמקדות בחקירות אפידמיולוגיות אנושיות שנעזרת בנתונים מסריקת קודי QR בכניסה למקומות ציבוריים שונים |
ניו זילנד | NZ Covid Tracer קודי QR, גישה ריכוזית |
סריקת קודי QR באמצעות היישומון הפכה למנדטורית בכניסה למקומות ציבוריים שונים כגון מרכזי קניות, מוסדות ממשלתיים, מתקני בילוי ומרכזי ספורט |
סינגפור | SafeEntry סריקת קודי QR |
סריקת קודי QR מנדטורית בכניסה למקומות ושירותים ציבוריים. שינוי גישה ומעבר למעקב מגעים ממוקד: בבתי ספר ובתי אבות וכד' נעשה איתור מגעים קרובים במהירות תוך הסתייעות בסריקת קודי QR באמצעות יישומון SafeEntry. |
צרפת | TousAntiCovid | עדכון היישומון כך שיכלול חובת הצגת אישור החיסון בכניסה למקומות שונים. |
איטליה | immune | עדכון היישומון כך שיכלול חובת הצגת "תו ירוק" כתנאי כניסה למקומות ציבוריים רבים. |
גרמניה | Corona Warn App | עדכון היישומון כך שיכלול הצגת אישור חיסון או תוצאת אנטיגן שלילית כתנאי כניסה למקומות ציבוריים שונים. |
3. מסקנות לגבי מדינת ישראל
א. הכלי המרכזי שבו יש להשתמש הוא החקירות האנושיות
בחודשים ראשונים לפרוץ מגפת הקורונה מדינת ישראל דיברה בשני קולות. מחד גיסא מהרגע הראשון השתמשה בכלי של השב"כ לאיתור מגעים בכפייה, והיתה המדינה הדמוקרטית היחידה שבחרה לעשות זאת. מאידך גיסא השקיעה בפיתוח יישומון "המגן", שנחל כישלון חרוץ: (1) מפני שהיה לא מוצלח טכנולוגית (2) ההסברה לגביו היתה גרועה (3) העובדה שהשתמשו במקביל באיכוני השב"כ גרמה לאוכלוסייה לא להתקין אותו.Eran Toch, Oshrat Ayalon, How Mass Surveillance can Crowd out Installations of COVID-19 Contact Tracing Apps, 4 Oct 2021, https://arxiv.org/abs/2110.01567.
במקביל, התפתח מערך "אלון" של פיקוד העורף כמערך נרחב לחקירות אפידמיולוגיות אנושיות. לכן, הניסיון המחודש לטעון כי יש צורך להשתמש באיכוני השב"כ מפני שאין טכנולוגיה זמינה אחרת הוא בעייתי. הבחירה צריכה להיות באמצעי היעיל ביותר – שאינו, כפי שהראינו מהסקירה ההשוואתית, פתרון טכנולוגי, אלא הפתרון של חקירות אנושיות, שקיים בישראל בצורה מתפקדת וטובה.
בדיון שנערך בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ב-30.11.2021, הזכירה ד"ר שרון אלרועי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, את היישומון הבריטי כדוגמא למעקב מגעים טכנולוגי "מוצלח", והצדיקה את השימוש באיכוני השב"כ בכך ש"בבריטניה יש יישומון ואצלנו אין". מדברים אלה עולה שלא נעשה במשרד הבריאות שום מחקר בנוגע ליעילות היישומון הבריטי וזוהי, בכל הכבוד, אמירה מטעה.
היישומון הבריטי כולל מעקב מגעים דיגיטלי לפי אותות בלוטות' ומבוסס על הטכנולוגיה של גוגל ואפל, סריקת קודי QR בכניסה למקומות שונים, בדיקת תסמינים ואפשרות קביעת תור לבדיקת קורונה. תוצאות הבדיקה מוזנות ישירות ליישומון כאשר אם המשתמש חיובי לנגיף אזי היישומון מתחיל בשורה של פעולות אוטומטיות הכוללת ביצוע מעקב מגעים דיגיטלי ושליחת הודעה על מגע אישי קרוב למשתמשים אחרים. בתקופה שלמן השקתו בסוף ספטמבר 2020 ועד 31 בדצמבר 2020, התקינו את היישומון NHS COVID-19 21 מיליון פעמים שהם כ 56% מהאוכלוסייה. אולם, רק 28% מהציבור עשו שימוש בפועל ביישומון. יתרה מכך, במדגם שנערך נמצא שאחד מכל 9 שהתקינו את היישומון הסיר אותו מאוחר יותר.Liz Dowthwite et. al., Public Adoption OF AND Trust in the NHS COVID-19 Contact Tracing App in the United Kingdom: Quantitative Online Survey Study, 23(9) J. of Med. Internet Res. (March 25, 2021). באוגוסט 2021 היישומון שלח במהלך שבוע אחד מספר שיא של 700,000 התרעות על מגע קרוב, מה שיצר מחסור בכוח אדם בתעשייה, בבתי חולים ובהפצת מזון. בתגובה, נקט משרד הבריאות הבריטי צעד שרירותי ופשוט עדכן את היישומון כך שיאתר רק מגעים שהתרחשו יומיים קודם לגילוי המשתמש כחולה מאומת ולא חמישה ימים לפניו, מה שגרר ביקורת ציבורית חריפה.Pascale Davies, Privacy Fears Stop Us Using COVID Contact Tracing Apps. It’s not the Only Reason They’ve failed, EuroNews (Aug. 5, 2021). כך או כך, היישומון איננו נתפס ככלי המרכזי לאיתור מגעים אלא מערך החקירות האנושיות שהממשלה הבריטית השקיעה בו משאבי עתק. בוודאי שהממשלה הבריטית לא פנתה אל שירותי הביון שלה כדי שיבצעו עבורה מעקב מגעים.
ב. אי אפשר לתמוך באיכוני השב"כ רק מפני שאנו נמצאים במצב של אי וודאות, בלי להתייחס ליעילות הכלי
בחוות הדעת האפידמיולוגית של ד"ר אלרועי פרייס שצורפה לדיון בוועדת החוץ והביטחון ולתשובת המדינה לבג"ץ נמצא תיאור מפורט של החשש מפני התפרצות המגיפה, אבל אין כל התייחסות לשאלה פשוטה: האם הכלי של השב"כ שעליו ממליצה ד"ר פרייס הוא אכן הכלי המתאים להתמודדות. כלומר, האם "הצר יהיה שווה בנזק המלך והמחיר יניב את התמורה". לתפיסתנו, הדבר נובע בפשטות מכך שאין באמת קשר בין האמצעי של השימוש באיכונים לבין המטרה של פעולה במצבי אי וודאות. לתפיסתנו, דווקא לצורך שעליו מצביעה ד"ר פרייס, איכוני השב"כ אינם עונים. עוד נזכיר בצער, כי בסיבוב הקודם של השימוש בכלי של השב"כ הנתונים הראו באופן מובהק כי החקירות האפידמיולוגיות האנושיות יעילות פי כמה מהאיכונים הטכנולוגיים, וזאת על אף ניסיונות ההסתרה והמניפולציה שערכו בהם אנשי משרד הבריאות.עניין זה איננו רק דעתנו המקצועית אלא נקבע מפורשות הן על ידי מבקר המדינה ובעיקר על ידי בג"צ 6732/20 האגודה לזכויות האזרח ואח' נגד הכנסת ואח'. ראו דבריה של הנשיאה חיות בפסקה 40 לפסק דינה: " בהקשר זה יש לציין כי אופן הצגת הנתונים בדבר היעילות של כלי השב"כ והפרמטרים שנלקחו בחשבון במסגרת זו השתנו ממסמך למסמך, והדבר הקשה על זיהוי מגמות ושינויים משמעותיים ביעילות הכלי. כך, בחוות הדעת מטעם משרד הבריאות שהוצגו בפני צוות השרים ובכתבי הטענות מטעם משיבי הממשלה שהוגשו לנו במסגרת ההליך דנן, הוצגו לעיתים הנתונים במספרים מוחלטים ולעיתים באופן יחסי; בשום שלב לא הוצג היחס בין הנתונים בחוות דעת אחת לזו שאחריה; ואף לא הובהר מה הם אותם נתונים שמשרד הבריאות מתייחס אליהם כנתונים החשובים ביותר לשם קבלת ההחלטה על השימוש בכלי השב"כ" וגם דבריו החריפים של השופט עמית בפסקאות 10-11 להחלטתו. נוסיף עוד כי כפי שקבע ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, עו"ד גלעד סממה, הטיעון של השימוש בכלי של השב"כ "כדי לקנות זמן עד להתחסנות הילדים" הוא טיעון בלתי חוקתי.
ג. הכלי המשלים לחקירות אנושיות: טירגוט מרחבים ולא טירגוט אנשים
שלושה סוגי חוסרים בחקירות אפידמיולוגיות אנושיות שעשויים להצביע על נחיצות כלי טכנולוגי משלים:
- עומס על מערך החקירות האנושיות: אם מדובר על מספר אדיר של חולים בכל יום, מערך החקירות האנושיות עלול לא לעמוד בעומס. זה בוודאי איננו המצב כאן.
- אי שיתוף פעולה של אדם מסוים עם החקירה האפידמיולוגית: אם לדעת החוקר האפידמיולוגי אדם מסוים איננו מוסר את המגעים שלו או מוסר מגעים שקריים, מוצדק להשתמש באופן נקודתי באיכון שלו, וזאת באישור דרג גבוה. ואולם, זה איננו המצב כאן שבו הבקשה היא לאכן אנשים בלי שבכלל עברו חקירה אנושית.
- מרחבים "עיוורים" של החקירות האנושיות: ישנם מגעים שעליהם אדם אינו יכול להצביע בחקירה אנושית – ואלה הם המגעים שלו במקומות הומי אדם, כגון תחבורה ציבורית, מרכזי מסחר, בתי ספר, בתי תפילה ובתי אבות. הקושי הוא שכפי שכבר עלה בסיבוב הקודם, איכוני השב"כ אינם יעילים במרחבים סגורים ולכן גם אז לא נעשה בהם שימוש בגלל אחוז השגיאה העצום שלהם במרחב סגור. הפתרון שהיה צריך לאמץ בהקשר זה הוא זה שאליו פנו גם בעולם – מעבר מטירגוט אנשים לטירגוט מרחבים. לו הייתה חובה לסרוק קוד QR בכניסה לאוטובוס שהסיע את מי שהתגלתה בדיעבד כמאומתת לזן האומיקרון, הרי שהפארסה של איתור הנוסעים האחרים הייתה נמנעת, וזאת מבלי להזדקק לאיכון של השב"כ. בדיוק כפי שהמדינה דורשת הצגת תו ירוק בכניסה למרחבים ציבוריים, ניתן בזמן חירום לדרוש סריקת קוד. זו אינה מציאות מיטבית אבל היא עדיפה עשרת מונים על איכונים מרכזיים של השירות החשאי, והיא יעילה פי כמה.