אין אח ורע להיעדר הזכות לשוויון בעולם הדמוקרטי

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מברכים על המהלך לעגן את הזכות לשוויון בהצעת חוק יסוד השוויון, ומציינים את הצורך הדחוף בעיגונה גם על רקע חוק יסוד הלאום. לצד זאת, ממליצים החוקרים על שורת תיקונים

בעקבות הצעת חוק יסוד השוויון, שתעלה בקרוב בוועדת השרים, המכון הישראלי לדמוקרטיה שיגר לשר המשפטים גדעון סער, חוות דעת המברכת על המהלך לעגן את הזכות לשוויון - שהיא אולי החשובה ביותר מבין הזכויות החסרות בחוקי היסוד כיום - וישנו צורך דחוף בעיגונה גם על רקע חוק יסוד הלאום. לצד זאת, ממליצים החוקרים על שורת תיקונים.

בין ההצדקות להוספת הזכות לשוויון לחוק היסוד, מציינים חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' יובל שני וד"ר עמיר פוקס, כי "ישראל היא ככל הנראה הדמוקרטיה היחידה בעולם שבה אין בחוקתה או בחוקי היסוד שלה, אזכור כלשהו לזכות לשוויון. אין לכך אח ורע בעולם הדמוקרטי. בנוסף, על רקע חוק יסוד הלאום, שהפר את האיזון שהיה קיים בין אופיה היהודי של המדינה לבין מעמדם השווה של כל אזרחיה, ישנו צורך דחוף בהכנסת מושג השוויון במפורש לחוקי היסוד. כמו-כן, ההגנה החוקתית שמעניק בית המשפט בפסיקה לזכות לשוויון אינה שלמה.

החוקרים מציעים שורת תיקונים: ראשית, הנוסח כולל התייחסות רק לאזרחים ולא לאדם, ורק החלק הנוגע להיעדר אפליה מתייחס לאדם. לדבריהם, אין לחשוש כי חוקים המעניקים זכויות מיוחדות לאזרח יעמדו במתח מול הזכות לשוויון לכל אדם, כך גם חוק השבות, אשר בית המשפט הכיר בה בפסיקה כנובעת מהגדרתה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי.

פרופ' שני וד"ר פוקס מציעים להרחיב את הרשימה הנוגעת לקבוצות אשר אין להפלותן. לטענתם, בולטת במיוחד בחסרונה העילה של לאום ומכל מקום ראוי להוסיף כל טעם בלתי מוצדק אחר. בהקשר זה, הנוסח המוצע צר מדי ואינו כולל התייחסות לאפליה (שאינה קשורה להשתייכות הקבוצתית), שהיא המקרה המובהק של פגיעה בזכות לשוויון.

בכל מקרה, הם מסכמים, מדובר במהלך ראוי וצודק, שיש בו לתרום לחיזוק היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות.