עובדי ההיי טק נפגעו הכי מעט ממשבר הקורונה
הפערים בין הקבוצות החלשות לחזקות הולכים ומתרחבים על רקע משבר הקורונה: שיעור המדווחים על פגיעה בשכר ביולי האחרון עמד על 10% בקרב שכירים בהיי טק, לעומת 25% מהשכירים ביתר ענפי המגזר העסקי. בתוך כך, יותר גברים נפגעו בשכרם ביולי, אך עוצמת הפגיעה בשכרן של נשים הייתה חזקה יותר
shutterstock
הסקר, שהינו החמישי בסדרת סקרים שהמכון עורך מאז פרוץ משבר הקורונה, נערך בסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר 2021,התשובות נאספו ע"י חברת "שילוב" בתאריכים 19.8-12.9.21 לאחר הכנסת ההגבלות ה"מחודשות" בעקבות הגל הרביעי של המגפה. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של העובדים בישראל (אלו שעבדו ערב משבר הקורונה). פרק זה מציג את תשובותיהם של 560 משיבים לגבי התפתחות שכרםהנתונים המוצגים הם בהתייחס לשכר החודשי הכולל של הפרט, המושפע הן משינויים בתעריף השכר לשעה והן מכמות שעות העבודה (כולל שעות נוספות וכו'). בסקירה זו אין הפרדה בין שתי ההשפעות על השכר והמשיבים השיבו על השינוי בשכרם הכולל – כאשר ככל הנראה מרבית הפגיעה בשכר נובעת מירידה בשעות העבודה. בחודש יולי 2021, כולם היו שכירים לפני תחילת המשבר (הסקר הקיף בנוסף עוד 142 משיבים שהיו עצמאים, ו-45 שהיו חיילים או סטודנטים לפני תחילת המשבר).
רוב המשיבים שעבדו בסוף חודש אוגוסט (כ-77% מהם) דיווחו כי שכרם החודשי ביולי 2021 לא נפגע יחסית לשכרם טרום הקורונה (החודשים ינואר–פברואר 2020), מתוכם 67% שדיווחו כי שכרם נותר דומה לזה שהיה לפני המשבר, ורק 10% דיווחו כי שכרם עלה. זאת בדומה לדיווחים בחודש מרץ 2021.
לעומת זאת, קרוב לרבע מהשכירים (23%) רשמו ביולי 2021 פגיעה בשכר יחסית לשכרם טרום הקורונה.רובם המכריע רשמו ירידה ורק כ- 1% לא קיבלו כלל שכר מצב זה דומה ואף משקף שיפור קל בהשוואה לדיווחים משני סבבי הסקר הקודמים, הן ממרץ 2021 (24% דיווחו על פגיעה בשכר לעומת המצב טרום המשבר), הן מנובמבר 2020 (26%).
עוצמת הירידה בשכר (בקרב מי שנפגעו בשכרם) בקרב כלל השכירים הייתה דומה לזו שדווחה לכל אורך המשבר, ועמדה על כ-24% ירידה בשכר ביולי 2021.
בבדיקה לפי מגדר, נמצא כי שיעור המדווחים על פגיעה בשכר ביולי 2021 היה גבוה יותר בקרב הגברים לעומת הנשים: 25% מהגברים דיווחו על פגיעה בשכר (מתוכם 2% ללא שכר) לעומת 20% מהנשים. בהתאם כ-75% מהגברים לא חוו פגיעה בשכר ביולי (מתוכם 11% ששכרם עלה) לעומת 80% מהנשים שלא חוו פגיעה (מתוכן 9% ששכרן עלה).
גם בסקר נובמבר 2020 היה שיעור הגברים שספגו ירידת שכר גבוה בהשוואה לנשים: 30% מהגברים דיווחו על פגיעה בשכרם בחודש נובמבר 2020 לעומת 23% מהנשים שדיווחו כך.
למרות ששיעור המדווחים על ירידה בשכר היה גבוה יותר בקרב הגברים לעומת הנשים, עוצמת הפגיעה בשכר הייתה גבוהה יותר דווקא בקרב נשים ביולי 2021: הנשים שנפגעו דיווחו על ירידה של כ-27% בשכר, לעומת ירידה של כ-22% בקרב הגברים שנפגעו.
בדומה לממצאים לאורך המשבר, גם ביולי 2021 שיעור המדווחים על פגיעה בשכר היה משמעותי יותר בקרב האוכלוסייה הערבית לעומת היהודית,לאור מיעוט תצפיות בקרב השכירים החרדים התוצאות לגבי היהודים מראות שקלול של האוכלוסיה החרדית עם היהודית הכללית. כאשר הפערים בין הקבוצות רק התרחבו: 45% מהשכירים הערבים דיווחו על פגיעה בשכרם ביולי 2021 בהשוואה למצב טרום הקורונה, לעומת 19% מהיהודים. כלומר, שיעור הנפגעים בקרב הערבים היה גבוה יותר מפי 2 מאשר בקרב היהודים. פער זה בשיעור הנפגעים לרעת האוכלוסייה הערבית עולה בהתמדה לאורך המשבר, מ-17 נקודות אחוז בנובמבר 2020 ל-19 נקודות אחוז במרץ 2021 ועד ל-26 נקודות אחוז ביולי 2021. ייתכן שההסבר להעמקת הפגיעה בשכרם של השכירים הערבים נובע מהענפים בהם הם מועסקים, שעדיין לא חזרו לעבוד באופן מלא בחודש יולי, אך לא ניתן להסיק זאת מהנתונים.
עם זאת, עוצמת הירידה בשכר הייתה דומה בקרב יהודים וערבים ביולי 2021, ועמדה על 24-25% בקרב אלו שנפגעו.
| נוב-20 | מרץ-21 | יול-21 | |
| שיעור הנפגעים בקרב האוכלוסיה הערבית | 41% | 40% | 45% |
| שיעור הנפגעים בקרב האוכלוסיה היהודית | 24% | 21% | 19% |
| הפער לרעת האוכלוסיה הערבית | 17% | 19% | 26% |
הפגיעה בשכר ביולי 2021 התרכזה בעיקר בקבוצות האוכלוסייה הצעירות יותר: שיעור המדווחים על פגיעה בשכר ביולי 2021 היה גבוה בקרב הצעירים, בני 18-24,מתוך 39 תצפיות כאשר למעלה ממחציתם (51%) דיווחו על פגיעה בשכרם יחסית למצבם טרום המשבר (מתוכם 8% ללא שכר כלל!). מדובר בעלייה משמעותית ומדאיגה בשיעור הצעירים המדווחים על פגיעה בשכר בהשוואה לשיעורם במרץ 2021 (41% ) ובנובמבר 2020 (43%). בנוסף, היה גם שיעור בני 25-34 שנפגעו בשכרם ביולי 2021 גבוה יחסית לקבוצות הגיל המבוגרות יותר, כאשר 28% מהם דיווחו על פגיעה בשכרם.
לעומתם, בקרב קבוצות הגיל המבוגרות יותר (35+) היה שיעור המדווחים על פגיעה בשכר ביולי 2021 נמוך יחסית (15%-17%).
מעניין לראות כי שיעור המדווחים על פגיעה בשכר היה נמוך גם בקרב המבוגרים, בני 55+ (15%), זאת למרות שבשלבים מוקדמים יותר של המשבר שיעור גבוה יחסית מהם דיווחו על פגיעה בשכרם (32% בנובמבר 2020).
ממצאים אלו מציפים את התרחבות התופעה של פגיעה בשכרם של צעירים, המעוררת חשש לפגיעה פרמננטית (=קבועה) בשכרם, שעלולה להשפיע לרעה על תוואי שכרם לאורך הקריירה כולה.
גם עוצמת הפגיעה בשכר הייתה גבוהה באופן משמעותי ביותר בקרב הצעירים, בני 18-24, שדיווחו על ירידה של 40% בממוצע בשכרם ביולי 2021, לעומת ירידה של 20-23% בקרב קבוצות הגיל המבוגרות יותר. כלומר גם עוצמת הירידה בשכר ביולי 2021 הייתה גדולה כמעט פי 2 בקרב הצעירים יחסית לקבוצות הגיל המבוגרות יותר.
מנתוני הסקר עולה כי שיעור השכירים בעלי השכר הנמוך שדיווחו על פגיעה בשכרם נותר גבוה יחסית: כמחצית (49%) ממשקי הבית עם הכנסה חודשית נמוכה ביותר, של עד 5,000 ש"ח, דיווחו על פגיעה בשכרם ביולי 2021 (מתוכם 6% ללא הכנסה כלל), וכך גם למעלה משליש (36%) ממשקי הבית עם הכנסה חודשית של 5,000-9,999 ש"ח.
לעומתם, שיעור נמוך יחסית מבעלי ההכנסות הגבוהות יותר דיווחו על פגיעה (16% או פחות מכך).
למרות תהליך פתיחת המשק בחודשים האחרונים, לאורך שנת 2021 עלה בעקביות שיעור המדווחים על פגיעה בשכרם בקרב משקי בית עם הכנסה של נמוכה ביותר (עד 5,000 ש"ח) : אם בנובמבר 2020 36% מהם דיווחו על פגיעה, במרץ 2021 45% דיווחו כך וביולי כאמור שיעור זה עלה עד 49%.
גם בקרב בעלי הכנסות של 5000-9,999 ש"ח עלה שיעור הנפגעים בשכר מ-29% במרץ 2021 ל-36% ביולי 2021.
מנגד, בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות יותר חלה ירידה עקבית ומתמשכת בשיעור המדווחים על פגיעה בשכר: מכ-25-30% ביוני 2020 עד לכ-15% ביולי 2021.
ממצא זה מעיד על הידרדרות במצבן של אוכלוסיות במצב סוציו אקונומי נמוך לאור המשבר המתמשך, הידרדרות הן יחסית למצב שלהן עצמן בסבבי הסקר הקודמים, והן יחסית לאוכלוסיות החזקות יותר – שמצבן השתפר. הפערים הולכים ומחריפים לא רק בהשוואה לאוכלוסיות חזקות בלבד – אלא אף בהשוואה של מצב בעלי הכנסה נמוכה לזה של האוכלוסייה כולה. הדבר בא לידי ביטוי בפער ההולך ומחריף בין שיעור הנפגעים (אלה שספגו ירידת שכר) הממוצע לשיעור הנפגעים בקרב בעלי הכנסה נמוכה (עד 5,000 ש"ח): בחודשים האחרונים הפער הזה יותר מהכפיל את עצמו – מפער של 10 נקודות אחוז לרעת בעלי הכנסות נמוכות בנובמבר 2020, לפער של 26 נקודות אחוז לרעתם ביולי 2021.
| נוב-20 | מרץ-21 | יול-21 | |
| שיעור הנפגעים בקרב בעלי הכנסות נמוכות (עד 5,000 ש"ח) | 36% | 45% | 49% |
| שיעור הנפגעים הממוצע באוכלוסיה | 26% | 24% | 23% |
| הפער לרעת בעלי הכנסות נמוכות | 10% | 21% | 26% |
גם עוצמת הפגיעה בשכר, כפי שדווחה ביולי 2021 הייתה הגבוהה ביותר בקרב בעלי הכנסות נמוכות והלכה והתמתנה עם העלייה בהכנסה: העובדים שנפגעו בשכרם בקרב בעלי הכנסה נמוכה ביותר, של עד 5000 ש"ח, דיווחו על ירידה ממוצעת של 28% בשכרם ביולי; זאת בדומה לירידה שדווחה בקרב בעלי הכנסה של 5,000-9,999 ש"ח (27%), ולעומת ירידה של 23% בקרב בעלי הכנסה של 10,000-14,999 ש"ח, 20% בקרב בעלי הכנסה של 15,000-24,999 ש"ח, ו-13% בלבד בקרב בעלי הכנסות של 25,000 ש"ח ומעלה.
באופן עקבי עם כל סבבי הסקרים, גם בנתוני יולי 2021 שיעור המדווחים על פגיעה בשכר פוחת ככל שעולה רמת ההשכלה: מ-35% מהשכירים בעלי השכלה נמוכה, ל-15% מבעלי ההשכלה האקדמית.מתוך 56 תצפיות של שכירים בעלי השכלה טכנולוגית
מצבם של בעלי השכלה טכנולוגית לא אקדמית (כגון הנדסאים, טכנאים, חשמלאים) היה מעט טוב יותר משל האקדמאים ושיעור נמוך מהם (12%) דיווח על ירידה בשכר בחודש יולי 2021.
בדומה לניתוח לפי רמת הכנסה, גם בבדיקה לפי רמת השכלה הפערים בין בעלי השכלה נמוכה לגבוהה התרחבו בחודשים האחרונים, מה שמוסיף לחשש שלטווח הארוך הפגיעה בשכר מרוכזת באוכלוסיות החלשות.
הפער בשיעור הנפגעים בין בעלי השכלה נמוכה (תעודת בגרות ומטה) לבעלי השכלה אקדמית עלה מ-15 נקודות אחוז בנובמבר 2020 ל-22 נקודות אחוז במרץ 2021 ונשאר דומה, כ-20 נקודות אחוז, ביולי 2021.
גם עוצמת הירידה בשכר הייתה גבוהה בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה יחסית, כאשר אלו ששכרם נפגע דיווחו על ירידה ממוצעת של 26% בשכרם, לעומת ירידה ממוצעת של 23% בקרב אקדמאים ו-20% בקרב בעלי השכלה טכנולוגית (גם בהיבט זה מצבם של בעלי ההשכלה הטכנולוגית היה מעט טוב יותר ביולי בהשוואה לאקדמאים).
| נוב-20 | מרץ-21 | יול-21 | |
| שיעור הנפגעים בקרב בעלי השכלה נמוכה (תעודת בגרות ומטה) | 36% | 37% | 35% |
| שיעור הנפגעים בקרב אקדמאים | 21% | 15% | 15% |
| הפער לרעת בעלי השכלה נמוכה | 15% | 22% | 20% |
הפערים בין מצבם של השכירים בענפי ההיי טק לבין הן השכירים ביתר ענפי המשק והן עובדי המגזר הציבורי, ניכרים גם בהשפעה על השכר ביולי: שיעור המדווחים ביולי 2021 על פגיעה בשכר עמד על 10% מהשכירים בענפי ההיי טק לעומת 25% מהשכירים ביתר ענפי המגזר העסקי (פער של פי 2.5), ו-23% מהשכירים במגזר הציבורי.
חלק גדול יחסית בקרב עובדי ההיי טק שלא נפגעו (22%) שכרם אף עלה ביולי 2021 לעומת מצבם טרום הקורונה, לעומת 13% בקרב השכירים ביתר ענפי המגזר העסקי, ו-9% בקרב עובדי המגזר הציבורי.
הפגיעה בשכר עובדי המגזר העסקי ללא היי טק צומצמה בין מרץ ליולי 2021 (מ-30% ל-25%), בעוד הפגיעה בשכר עובדי המגזר הציבורי נותרה דומה (22-23%). בכך, הפער שהיה קיים בין עובדי המגזר העסקי (ללא היי טק) לבין עובדי המגזר הציבורי לאורך המשבר, צומצם – וביולי כבר לא היה פער מובהק ביניהם.
גם בהיבט עוצמת הירידה בשכר הפער לטובת עובדי ההיי טק נשאר משמעותי ביולי 2021: השכירים שנפגעו מבין עובדי ההיי טק דיווחו על ירידה ממוצעת של 10% בשכרם, זאת לעומת ירידה של 25% בשכרם של עובדי מגזר עסקי ללא ההיי טק, ושל 23% בשכרם של עובדי המגזר הציבורי.
בבדיקה של דמי האבטלה הניתנים, נכון לאוגוסט 2021 עולה כי פחות ממחצית (44%) מהשכירים שלא עבדו (נמצאו בחל"ת או פוטרו) קיבלו דמי אבטלה. 45% דיווחו כי לא קיבלו דמי אבטלה ועוד 11% דיווחו כי אינם יודעים.
נתונים אלו מרמזים על בעיית הכנסה בקרב אותם מובטלים שאינם מקבלים דמי אבטלה (וגם מטבע הדברים לא מקבלים שכר כשכירים), המהווים לפי נתוני הסקר כ-4.6% מתוך מי שעבדו כשכירים לפני המשבר, כלומר כ-170,000 איש שהיו מועסקים בשכר לפני משבר הקורונה וכיום ככל הנראה נותרו ללא מקור הכנסה – ללא שכר וללא דמי אבטלה. על פי נתוני הסקר להלן ההתפלגות הגילאית של המובטלים ללא דמי אבטלה, אל מול התפלגות הגילאים באוכלוסייה העובדת הכללית. מאחר ותקופת הזכאות לדמי אבטלה עדיין תקיפה לבני 45 ומעלה, ההתפלגות של מובטלים אלה מתרכזת בצעירים יותר (אם כי יש שיעור מסוים של בני 55-64 שדיווחו כי לא מקבלים דמי אבטלה). קבוצת האוכלוסייה העיקרית מבין מובטלים אלו הם בני 25-34, שמהווים 41% מסך המובטלים ללא דמי אבטלה. לעומת זאת מרבית המובטלים שמקבלים דמי אבטלה הם מבוגרים יותר – 53% מעל גיל 45, מהם כ- 34% בני 55-64.
| מובטלים ללא דמי אבטלה | מובטלים עם דמי אבטלה | כלל המובטלים | כלל השכירים | |
| 18-24 | 28% | 7% | 17% | 10% |
| 25-34 | 41% | 20% | 29% | 26% |
| 35-44 | 23% | 20% | 20% | 26% |
| 45-54 | 0% | 9% | 6% | 18% |
| 55-64 | 8% | 34% | 23% | 15% |
| 65+ | 0% | 10% | 4% | 5% |
| סה"כ | 100% | 100% | 100% | 100% |
המשיבים לסקר שקיבלו דמי אבטלה, דיווחו כי בממוצע כיסו דמי האבטלה כמחצית (52%) משכרם טרם המשבר (נכון לאוגוסט 2021), זאת בדומה לדיווח באפריל 2021 אז כיסו בממוצע דמי האבטלה כ-53% משכרם. עם זאת חציון הכיסוי עמד באוגוסט 2021 על 50% מהשכר – ירידה מאפריל 2021, אז עמד החציון על 60% מהשכר.
בגיבוש וניתוח הסקר המלא, המציג תמונת המצב כלכלית כוללת של הציבור בשוק העבודה (שכירים ועצמאיים) לקחו חלק פרופ' קרנית פלוג, דפנה אבירם ניצן וירדן קידר. גיבוש ועיבוד סטטיסטי של הנתונים – גבי גורדון, ייעוץ מתודולוגי – מרכז ויטרבי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.