כל מה שרציתם לדעת על חוק יסודות האסדרה (רגולציה)

בישראל נשמעת תדיר הטענה על נטל בירוקרטי כבד, עודף רגולציה, חוסר יעילות ואף סתירות בין דרישות רגולטוריות שנות. מאידך, בתחומים שונים נשמעות טענות בדבר היעדר רגולציה מספקת ומעודכנת. המכון הישראלי לדמוקרטיה עושה סדר ומסביר מהו חוק יסודות האסדרה (רגולציה) המתגבש, ומה יהיו סמכויותיה של רשות הרגולציה העתידה לקום במסגרת החוק

shutterstock

מהי רגולציה?

הסדרה היא שם כולל של פעולות הנקבעות על ידי רשויות המדינה במטרה להכווין התנהגות ופעולות של יחידים וגופים לא ממשלתיים, בין באמצעות חקיקה, תקנות, הנחיות מנהליות או הוראות ברשיונות, אשר יש לממשלה סמכויות לאכוף את התקיימותן. ייעודה של הרגולציה היא להגן על מגוון אינטרסים חברתיים, כלכליים וסביבתיים של החברה והכלכלה במדינה.

מהי רשות הרגולציה העתידה לקום במסגרת החוק?

הקמת רשות הרגולציה מקודמת בימים אלה כחלק מחוק ההסדרים לתקציב 2021- 2022. ייעודה לפקח על הליכי קביעת הרגולציה במשרדי הממשלה על מנת לטייב תהליכי קביעת רגולציה חדשה, או לרענן רגולציה קיימת ולהקטין רגולציה עודפת. הקמת הרשות תמסד את פעילות האגף לטיוב רגולציה במשרד ראש הממשלה ותעניק לו מגוון סמכויות. הצעת החוק מבקשת לעגן עקרונות ותהליכים שמטרתם להבטיח הליכים לגיבוש אסדרה מיטבית הכוללים בחינת חלופות ושקילת מכלול שיקולים, בחינת נתונים ודיון ציבורי.

האם בישראל יש עודף רגולציה או חוסר רגולציה?

בישראל נשמעת תדיר הטענה מצדם של בעלי עסקים ותעשיינים על נטל בירוקרטי כבד, עודף רגולציה, חוסר יעילות ולעיתים אף סתירות בין דרישות רגולטוריות שנות. טענות אלו מקבלות חיזוק במגוון מדדים בינלאומיים, בהם דוח PMR של ה- OECD, ומדד עשיית עסקים של הבנק העולמי, בו ישראל מדורגת במקום ה- 35 מתוך 190 מדינות.

מאידך, בתחומים שונים נשמעות טענות חוזרות בדבר העדר רגולציה מספקת, שאינה מעודכנת, כמו גם העדר אכיפה של רגולציה. גם טענות אלה נתמכות במדדים של ה-OECD כמו מדד IREG. לכן, למרות השימוש במונח עודף רגולציה, חלק ניכר מהשיח סביב הרגולציה עוסק באיכותה ולא רק בכמות או בהיקף שלה. מטעם זה, מדינות רבות, וישראל ביניהן, שמות דגש על שיפור איכות הרגולציה החדשה באמצעות שיטות לחיזוק תהליכי קבלת ההחלטות. שיטות אלו מתבססות, בין היתר, על כלי ניהול סיכונים ועל ניתוח ההשפעה המערכתית הצפויה בשל שינויים ברגולציה. תהליכים אלה מכונים בעגה המקצועית RIA = Regulatory Impact Assessment.

מדוע חשוב לשמור על איזון בין רשות הרגולציה לרגולטורים הקיימים במשרדי הממשלה ולהימנע מיצירה של "רגולטור-על"?

המאסדרים במשרדי הממשלה השונים הם בעלי המומחיות המקצועית ובעלי האחריות לפי דין להגנה, לשמירה ולקידום האינטרסים שהם מופקדים עליהם. תפקידה המרכזי של רשות הרגולציה החדשה צריך שיהיה, כמקובל ברשויות דומות בעולם, להבטיח שמתקיימים תהליכים שבהם נערכת שקילה כוללת ומאוזנת של כלל האינטרסים: הן ההגנה על התחומים שבאחריות המאסדרים והן אינטרסים ציבוריים, חברתיים, כלכליים וסביבתיים רחבים, כמו גם שקילה של שיקולי טווח ארוך וטובת הדורות הבאים.
פרטי הסמכויות שמוצע להקנות לרשות החדשה מצויים בימים אלה בדיון בוועדת החוקה של הכנסת.

המכון הישראלי לדמוקרטיה, לצד גופים אזרחיים אחרים, רואה חשיבות רבה בייעול הרגולציה, טיוב איכותה והפחתת הנטל העודף של הרגולציה, זאת ככלי לשיפור הסביבה העסקית, העלאת פריון העבודה במשק ושיפור כושר התחרות. יחד עם זאת, המכון הישראלי לדמוקרטיה סבור שיש להבטיח כי הרשות המוקמת לא תהפוך ל"רגולטור-על" שתחליש את המאסדרים, אלא להיפך – תפעל לחיזוק המקצועיות שלהם, באמצעות ייעוץ וסיוע בטיוב הליכי האסדרה שבאחריותם.

האם הצעת החוק עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים?

הליכי האסדרה בישראל, ובכללם חוק יסודות האסדרה מוכוונים על פי מתודולוגיה שפותחה על ידי גופים בינלאומיים ובראשם ה-OECD ומיושמת במדינות רבות. ארגון ה-OECD רואה חשיבות רבה באסדרה מיטבית ועוקב אחר יישום המלצותיו במדינות השונות. בהתאם לעקרונות שגיבש ה-OECD בשנים האחרונות, הליכי אסדרה מיטביים נועדו לאזן בין האינטרסים הספציפיים שכל מאסדר מופקד עליהם, כמו רשות משק החשמל, רשויות הביטחון, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה או המפקח על הבנקים, לבין אינטרסים ציבוריים רוחביים כמו יצירת סביבה עסקית נוחה לעסקים קטנים ובינוניים, תעסוקה, שוויון הזדמנויות, איכות חיים, תחרותיות, הורדת יוקר המחייה וכן שלטון החוק, בטיחות ובטחון.