המצב הכלכלי של משקי הבית החרדיים לפני ובעקבות משבר הקורונה

האם תזרים ההכנסות וההוצאות של משקי הבית החרדיים משתפר או מדרדר בשנים האחרונות? האם המשאבים שיש למשקי הבית החרדיים מתרחבים או מצטמצמים? ומהן ההשלכות של התפתחויות מהעת האחרונה ובייחוד מגפת הקורונה על איתנותם של משקי הבית החרדיים? על שאלות אלו ואחרות במחקר אודות ההתנהלות הכלכלית של משקי הבית החרדיים

Flash 90

בשנים האחרונות חלה עלייה ברמת החיים של משקי הבית החרדיים שבאה לידי ביטוי בעלייה בהכנסות ובהוצאות. עלייה זו נובעת בעיקר בגידול בהכנסות מתעסוקה, כמו גם בעלייה בתמיכות. עם זאת, הפער השלילי בין הכנסות להוצאות שנצפה בעבר עודנו קיים. פער זה מוסבר בשתי דרכים: האחד, אי הצהרה על תעסוקה, בייחוד בקרב גברים חרדים, בהיקף של קרוב ל-10 נקודות אחוז. השני, היות משקי הבית החרדיים צעירים מאוד ולפיכך כאלו הנוטלים על עצמם חובות גדולים יותר בראשית דרכם. פערים אלו מצביעים על כך שלמרות העלייה בהכנסות משקי הבית החרדיים איתנותם הכספית לא התחזקה בצורה משמעותית. הנורמה של רכישת דירה עם נישואיו של זוג צעיר נשחקה אמנם אך עדיין רווחת, אך בניגוד לשנים עברו, עיקר העול של תשלומי הדירה נופל על הזוג הצעיר. המחוייבות הכספית מתרגמת בחובות גדולים לבנקים וכתוצאה מכך תשלומי משכנתא גבוהים מבעבר. החובות לגמ"חים החרדיים הינם משניים ביחס לתשלומי המשכנתא. החסכונות של משקי הבית החרדיים הינם צנועים ועומדים על כעשירית בלבד מן החובות של משקי בית אלו.

הפער גם הצביע על נורמות שונות בתחומים של תעסוקה ודיור בקרב קבוצות אוכלוסיה חרדיות שונות. סוגיית התעסוקה מוכרעת במקרים רבים ברמה של משק הבית וכך במגזר הליטאי שבו שיעורי התעסוקה של גברים הינם הנמוכים יותר "מפצה" על כך בשיעורי התעסוקה הגבוהים ביותר של נשים. במגזר החסידי תמונת המצב הינה הפוכה – שיעורי תעסוקה גבוהים יותר של הגברים ונמוכים יותר (יחסית) של הנשים החסידיות. המגזר הספרדי נמצא בתווך הן ביחס לתעסוקת גברים והן באשר לתעסוקת נשים.

הנורמה של רכישת דירה עם הנישואים קיימת במיוחד בציבור הליטאי ולפיכך שיעור הבעלות על דירות במגזר זה הינו הגבוה ביותר, ולאחריו נמצאים המגזרים החסידי והספרדי.

מגיפת הקורונה פגעה בטווח הקצר באופן מוגבל בחברה החרדית. הכנסות החרדים העובדים נפגעו בשל היציאה לחל"ת והכנסות האברכים נפגעו גם כן במעט בשל ירידה בתרומות בתקופה זו. עם זאת משקי הבית החרדיים נפגעו בצורה קלה בלבד בשל המענקים המדינתיים הנדיבים לעובדים וללא עובדים. עם זאת, המחקר מצביע על כך שההתאוששות הכלכלית מן הקורונה במגזר החרדי הינה איטית יותר מבמגזר היהודי הלא-חרדי. הסיבה העיקרית לכך היא שחלק ניכר מן העובדים החרדיים אינם מיומנים והביקוש לעבודתם מוגבל יותר בשלב זה.

מרכיב נוסף שמתלווה לתהליך ההתאוששות מן הקורונה הינה כניסתה של ממשלה חדשה, שלראשונה משנת 2015 אין בה נציגות חרדית. ממשלה זו פעלה בכמה אופנים לשילוב חרדים בתעסוקה. עיגון חוק הגיוס והורדת גיל הפטור יפתחו אפשרויות להשכלה גבוהה ותעסוקה לצעירים בין הגילאים 21-24.  הורדת תמיכות באמצעות ביטול הסבסוד במעונות יום לחרדים שאינם עובדים ובהעדר כספים קואליציוניים של המפלגות החרדיות עשויה גם היא להניע צעירים חרדים להשתלב בשוק העבודה.

תמצית הממצאים

ממצאי המחקר מצביעים שבשנים שלפני הקורונה (2014-2018) עלו הכנסות משקי הבית החרדים מהר יותר ממשקי בית לא חרדים, בעיקר בשל גידול בהכנסה מעבודה שהובילו הנשים החרדיות. לעומתן, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עלה רק במעט וכך גם רמת ההכנסה שלהם. בסך הכל, הכנסת משקי הבית החרדים מעבודה עמדה ב-2014 על כ-8,070 ש"ח, וב-2018 על כ-9,767 ₪, עלייה של 21%. העלייה בהכנסות מעבודה של משק בית יהודי לא חרדי עלו באותה תקופה ב-16.5%. עם זאת, גם בסוף התקופה ההכנסה הממוצעת מעבודה של משקי בית חרדיים עמדה על 66% בלבד מן ההכנסה הממוצעת מעבודה של משקי בית יהודים לא חרדים.

לגידול בהכנסות התלוו גם גידול בהוצאות משקי הבית החרדים, שבממוצע נשארו גבוהות באופן עקבי מן ההכנסות – הפרש של כ-3,300 שקלים בחודש. על פי המחקר, אחד מכל שישה גברים חרדים עובדים באופן לא מוצהר בגילאי העבודה העיקריים ("בשחור") ובשל כך רמת ההכנסות הריאלית גבוהה מזו המוצהרת בסקרי הלמ"ס. הסבר נוסף לפער לרעת ההכנסות נובע מן העובדה שבחברה החרדית ישנו ריכוז גבוה של משקי בית צעירים, שנוטים להוציא משמעותית יותר מהכנסותיהם, תוך ציפייה לגידול בהכנסות בהמשך החיים.

בשנים האחרונות חלו שינויים גם בדפוסי החסכון וההשקעה של משקי הבית החרדים, שכולם מכוונים לאפשר לזוגות צעירים להגיע לדירה בבעלותם. במחקרים קודמים עלה שכדי להגיע למטרה זו מתמקדים משקי הבית החרדים ברכישת דירות זולות, בתשלומי משכנתא נמוכים ובהגדלת חובות. מצאנו עדויות לכך שאסטרטגיות אלה מאבדות מיעילותן: מחירי הדירות ותשלומי המשכנתא של משקי הבית החרדים הולכים ומאמירים, בקצב גדול יותר מעליית מחירי הדיור, שיעורי הבעלות על דירה קופאים והגדלת החובות על חשבון הדירה מצטמצמת. תשלום המשכנתא החודשי הממוצע של משק חרדי עומד על 1,383 שקלים בחודש והוא גבוה יותר מהתשלום של משק בית יהודי לא חרדי שעמד על 1,219 שקלים בחודש. מדובר בעלייה של 40% בגובה ההוצאה הזו לעומת 2014, אז היה תשלום המשכנתא של משק הבית החרדי 981 שקלים בחודש, והיה נמוך גם לעומת משקי בית יהודים לא חרדים. לשם השוואה, בתקופה זו, לפי נתוני למ"ס, התייקר מדד מחירי הדירות בכ-17% בלבד, הסיבה לעלייה בתשלומי המשכנתא הממוצעים של החרדים הייתה לא רק עליה בשיעור משקי הבית החרדים המשלמים משכנתא מ-40% ל-45% אלא גם עליה בגובה המשכנתא הממוצע שלהם, מ-2,450 שקלים בחודש ל-3,100 שקלים בחודש. חלק מן העלייה בהיקף תשלומי המשכנתא נובע משינוי בנורמה ארוכת שנים שנהגה בחברה החרדית לפיה הורים מממנים את עיקר התשלום על הדירה לילדיהם בזמן הנישואים. שיעור ניכר מההורים החרדים לילדים בגיל הנישואין מדווח כיום על קושי להשתתף בקניית דירה לילדיהם באופן שהיה נהוג בעבר. כתוצאה מכך, רוב הזוגות הצעירים משלמים היום ממחצית ועד לתשלום מלא של עלות רכישת הדירה.

נתונים נוספים מצביעים על חובות גבוהים בהשוואה לחסכונות: ב-2018 עמדו החסכונות הממוצעים של משק בית חרדי על כ-56 אלפי שקלים לעומת חוב ממוצע של כ-453 אלפי שקלים, שכ-21% מההכנסה החודשית הוקדשו כדי להחזירו. עיקר החובות של משקי הבית החרדיים הינם לבנקים (73%), ורק אח"כ ובמרחק רב נמצאים הגמ"חים (7%). חלוקת חובות זו עולה בקנה אחד עם העלייה בהיקף המשכנתאות הניתנות על ידי הבנקים וכמו כן עם מעבר של הגמ"חים הגדולים והבינוניים לניהול כספים מסודר יותר, בין השאר גם מתוך היערכות לחוק הגמ"חים.

לבסוף, מצאנו כי ההכנסה נטו של משקי הבית החרדים נפגעה מעט מאוד במשבר הקורונה, זאת בזכות מדיניות נדיבה של דמי אבטלה ומענקים. עם זאת, שיעורי האבטלה במגזר החרדי היו גבוהים יחסית לאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, הן בתקופת הקורונה עצמה והן ביציאה מן הסגרים. כך, אם ברבעון הראשון של שנת 2021 עמד שיעור התעסוקה של יהודים לא חרדים על כ-90% מן התקופה שלפני הקורונה, בקרב חרדים הוא עמד על 85% בלבד. משבר הקורונה גם היווה אתגר של ממש עבור הגמ"חים שבמחזור הכספים שלהם חל קיפאון בשנת המשבר.

במבט הצופה פני עתיד ניתן לומר שמשקי הבית החרדיים מתקשים להגיע לרמת ההכנסות הדומה לזו שלפני משבר הקורונה, וזאת בשל היעדר חזרה מלאה לשוק העבודה. אתגר נוסף העומד לפתחם של משקי הבית החרדיים הינו העובדה שממשלת ישראל הנוכחית איננה כוללת נציגות חרדית ובכמה מקרים היא הגבילה את התמיכה במגזר החרדי. מצב זה יכביד את העול הכספי על משקי הבית החרדיים, בייחוד הצעירים שבהם. ההחלטה המסתמנת להורדת גיל הפטור משירות צבאי לגיל 21 עשויה להביא לכך שגברים צעירים רבים יותר מבעבר יצאו להכשרה מקצועית ותעסוקה בגיל צעיר יותר, הן בשל היכולת החוקית לכך והן בשל צרכי הפרנסה הגדלים.