כנסת במצב המתן

הפעילות הפרלמנטרית בשנתיים האחרונות הייתה מצומצמת ביותר, וזאת לאחר בחינת הכלים והמנגנונים העומדים לרשותם של חברי הכנסת. השוואה לכנסות ה-24-21 מגלה כמה הצעות חוק, שאילתות, הצעות לסדר הוגשו וכמה ישיבות מליאה התקיימו

Flash 90

הצעות חוק וחוקים

לפי מאגר החקיקה הלאומי גם בכנסות ה-21 וה-22 שכיהנו כחצי שנה כל אחת ולא פעלו כסדרן, הניחו חברי הכנסת 554 ו-1,420 הצעות חוק פרטיות בהתאמה, אך רק כמה אחדות הפכו לחוקים. בכנסת ה-23 הונחו במהלך שנת כהונתה 2,606 הצעות חוק פרטיות, מתוכן רק 21 הפכו לחוקים. בכנסת ה-24 הונחו במהלך ארבעת חודשי כהונתה הראשונים 2,180 הצעות חוק פרטיות שאף אחת מהן לא הפכה לחוק. מבט מעמיק על הכנסת ה-23 מגלה פערים עצומים בשיעור החקיקה של הצעות החוק לפי המקור שלהן: בעוד ש-80% מהצעות החוק הממשלתיות (93 מתוך 115) ו-80% מהצעות החוק של הוועדות (4 מתוך 5) הפכו לחוקים, הרי שרק 0.8% מהצעות החוק הפרטיות הפכו לחוקים. משמעות הדבר היא שהמגמה מהכנסות הקודמות נמשכת ורוב הצעות החוק הפרטיות הן בגדר "הצהרות חוק", כלומר הצעות חוק שנועדו להצהיר הצהרה כלשהי כדי למשוך תשומת לב ציבורית ותקשורתית ולאו דווקא כדי לעלות לדיון – ובוודאי שלא כדי להתקבל.

הצעות חוק פרטיות שהוגשו ושהתקבלו בכנסות ה-24-21

	כנסת 21			כנסת 22			כנסת 23			כנסת 24 (נכון ל-11.8.21)
	ממשלתי	פרטי	ועדה	ממשלתי	פרטי	ועדה	ממשלתי	פרטי	ועדה	ממשלתי	פרטי	ועדה
הצ"ח	3	554	-	3	1,420	-	115	2,606	5	41	2,180	1
חוקים	1	2	-	3	3	-	93	21	4	17	-	-

ממוצע חודשי של הצעות החוק הפרטיות שהוגשו והתקבלו, כנסות 24-21

*נכון ל-11.8.21 | מקור – מאגר החקיקה הלאומי

מהשוואה בין הכנסות האחרונות עולה שהכנסת ה-24, המכהנת נכון למועד כתיבת שורות אלה, כארבעה חודשים, "מובילה" במספר הצעות החוק הפרטיות שהוגשו ביחס למספר החודשים שהיא מכהנת. אם נוציא מהחישוב את הכנסת ה-24, הרי שהכנסת ה-23 היא המובילה במספר הצעות החוק הפרטיות שהוגשו ביחס למספר החודשים שכיהנה. מנגד, בכנסת זו, שיעור הצעות החוק הפרטיות שהתקבלו בממוצע חודשי הוא הנמוך ביותר (אם נחריג מהחישוב את הכנסות ה-21 וה-22 שלא היו פעילות). ההסבר לכך עשוי להיות קשור בשני גורמים: האחד – ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן שקבע כי בתקופת החירום הבריאותית לא תבוצע, לא תידון ולא תקודם כל חקיקה ראשית ו/או חקיקת משנית שאיננה קשורה להתמודדות עם משבר הקורונה (אלא בהסכמה בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי), והשני -  חוסר התפקוד של הממשלה ה-35 והשבתת פעילותה של ועדת השרים לענייני חקיקה מעת לעת בשל חילוקי דעות בין הליכוד לכחול-לבן. כתוצאה מאלו נראה שפחות הצעות חוק פרטיות עלו לדיון בוועדת השרים, ועוד הרבה פחות הצעות חוק כאלה זכו לאישורה וחזרו לכנסת לקריאה הטרומית. מתוכן רק מעטות עברו את כל שלבי החקיקה והפכו לחוקים.

הצעות לסדר היום

עוד אחד ממנגנוני הפיקוח הקיימים לרשות חברי הכנסת הוא הצעות לסדר היום, באמצעותן מעלים חברי הכנסת נושאים לדיון במליאת הכנסת. יש שני סוגים של הצעות לסדר-היום: הצעה רגילה והצעה דחופה. בתחילת כל מושב ועדת הכנסת קובעת את מספר ההצעות הרגילות לסדר-היום שיועלו במליאה בכל שבוע ואת מספר ההצעות שכל סיעה רשאית להגיש במושב, בהתאם לגודלה. כל סיעה קובעת את מספר ההצעות הרגילות שחבריה רשאים להציע במושב. הצעה דחופה אינה נכללת במכסה הסיעתית, וכל חבר כנסת רשאי להגיש פעם אחת בשבוע הצעה דחופה לסדר-היום. דחיפות ההצעה טעונה אישור של נשיאות הכנסת (יושב-ראש הכנסת וסגניו). מנתוני ארכיון הכנסת עולה שחברי הכנסת הגישו מעט מאוד הצעות לסדר היום בכנסת ה-21 שלא הייתה פעילה. בכנסת ה-22 שלא הייתה פעילה אף היא, הם כבר הגישו 251 הצעות ובשנת כהונת הכנסת ה-23 הם הגישו 775 הצעות. בארבעת חודשי כהונת הכנסת ה-24 הם הגישו 154 הצעות. יודגש, כי גם יעילותו של מנגנון פיקוח זה מוטלת בספק בשל היותו מסורבל, מיושן ולא אפקטיבי.

הצעות לסדר היום שהוגשו בכנסות 24-21

	כנסת 21	כנסת 22	כנסת 23	כנסת 24*
דחופות	0	195	315	103
לדיון מהיר	1	0	267	3
רגילה	3	53	188	48
פגרה**	25	3	5	0
סה"כ	29	251	775	154

*נכון ל-22.7.21
**הצעות לסדר היום שהוגשו בזמן פגרת הכנסת.

דיון בהשתתפות ראש הממשלה (דיון 40 חתימות)

סעיף 42 לחוק יסוד: הממשלה קובע כי הכנסת רשאית, לפי דרישה של לפחות ארבעים מחבריה, לקיים דיון בהשתתפות ראש הממשלה בנושא שהוחלט עליו. אפשר להגיש דרישה כזו לא יותר מאחת לחודש. תקנון הכנסת מחייב את ראש הממשלה להיות נוכח בכל מהלך הדיון. מדובר בכלי אופוזיציוני מובהק. מנתוני ארכיון הכנסת עולה שבכנסות ה-21 וה-22 לא התקיימו דיונים מסוג זה, מאחר והן פוזרו זמן קצר לאחר בחירתן. בשנת כהונת הכנסת ה-23 התקיימו רק שני דיונים ובארבעת חודשי כהונת הכנסת ה-24 התקיימו כבר שני דיונים.

דיון בהשתתפות ראש הממשלה בכנסות 24-21

	כנסת 21	כנסת 22	כנסת 23	כנסת 24
מס' דיונים	0	0	2	2 (12.7.21, 2.8.21)

נאומים בני דקה

חברי כנסת, שרים וסגני שרים שאינם חברי כנסת, וממלאי תפקידים נוספים כמפורט בתקנון הכנסת, רשאים לשאת דברים במליאת הכנסת במשך דקה בכל נושא לבחירתם. מנתוני ארכיון הכנסת עולה שבכנסות ה-21 וה-22 נשאו חברי הכנסת 163 ו-267 נאומים בני דקה בהתאמה. בשנת כהונת הכנסת ה-23 נשאו חברי הכנסת 753 נאומים ובארבעת חודשי כהונת הכנסת ה-24 הם נשאו כבר 323 נאומים.

נאומים בני דקה בכנסות 24-21

	כנסת 21	כנסת 22	כנסת 23	כנסת 24*
מס' נאומים בני דקה	163	267	735	323

* נכון ל-10.8.21

ישיבות מליאה

במליאת הכנסת מתקיימים דיונים והצבעות לרוב. בין סוגי הדיונים ניתן למצוא אישור חוקים בקריאות מוקדמות ולאחר שנידונו בוועדות, הצבעות אי אמון, נאומים ונאומים בני דקה, הצעות לסדר היום, שאילתות ועוד. המליאה מתכנסת בימי שני שלישי ורביעי, וסדר היום של הדיונים הללו נקבע מראש על-ידי נשיאות הכנסת. ישיבות מליאה סדירות מהוות אינדיקציה לתפקוד תקין של הכנסת הן בתחום החקיקה והן בתחום הפיקוח. ניכר כי במהלך כל אחת מכהונתן הקצרה של הכנסות ה-21 וה-22 התקיימו רק 28 ישיבות במליאה. שתי הכנסות הללו התפזרו לאחר חמישה ושישה חודשי פעילות בלבד (בהתאמה). הכנסת ה-23 פעלה במשך 13 חודשים ובמהלכה התכנסה מליאת הכנסת לישיבות כ-138 פעמים (10.5 ישיבות בממוצע לחודש). בכנסת ה-24 שפועלת מזה כארבעה חודשים, כונסה המליאה עד כה 52 פעמים (13 ישיבות בממוצע לחודש).

ישיבות מליאה בכנסות 24-21

	כנסת 21	כנסת 22	כנסת 23	כנסת 24*
מס' ישיבות מליאה	28	28	138	52

* נכון ל-11.8.21

הצעות אי אמון

סעיף 28 לחוק יסוד הממשלה קובע כי הכנסת רשאית להביע אי-אמון בממשלה. הבעת האי-אמון תיעשה בהחלטה של הכנסת ברוב חבריה (61 ומעלה) ובמסגרת אי-אמון קונסטרוקטיבי מלא – הצבעת האי-אמון היא גם הצבעת אמון בממשלה חלופית, שהודיעה על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים. מנתוני ארכיון הכנסת עולה שבכנסות ה-21 וה-22 לא הושבעה ממשלה חדשה ולכן לא התקיימו הצבעות אי אמון. בשנת כהונת הכנסת ה-23 הגישו סיעות האופוזיציה 86 הצעות אי אמון בממשלת נתניהו-גנץ שכמובן לא התקבלו.

הצעות אי אמון שהוגשו בכנסות 24-21

	כנסת 21	כנסת 22	כנסת 23	כנסת 24*
מס' הצעות	0	0	86	1

* נכון ל-22.7.21

שאילתות

אחד ממנגנוני הפיקוח הוותיקים והפופולריים ביותר של הכנסת על הממשלה הוא השאילתה. זהו כלי אופוזיציוני מובהק, שמשמש את חברי הכנסת להעלות נושאים ושאלות בפני השרים. מנתוני ארכיון הכנסת עולה שחברי הכנסת הגישו מעט מאוד שאילתות מכל הסוגים בכנסת ה-21 שלא הייתה פעילה ופוזרה כעבור כחצי שנה. בכנסת ה-22 שלא הייתה פעילה אף היא, ופוזרה כעבור תקופת זמן דומה, מספר השאילתות שהוגשו עלה ל-109 שאילתות מכל הסוגים. בשנת פעילות הכנסת ה-23 הוגשו 351 שאילתות ובארבעת חודשי כהונת הכנסת ה-24 הוגשו 139 שאילתות. יודגש, כי יעילותו של מנגנון פיקוח זה מוטלת בספק משום שמלכתחילה פרק הזמן הקבוע למתן תשובה לשאילתה רגילה ארוך מדי (21 יום), במיוחד לאור קצב ההתרחשויות וזרימת המידע המהיר בעידן שבו אנו חיים. יתר על כן, לרוב השאילתות אין כלל השפעה מעשית על פעולות הנשאלים.

שאילתות שהוגשו בכנסות 24-21

	כנסת 21		כנסת 22		כנסת 23		כנסת 24*
	סה"כ	נענו	סה"כ	נענו	סה"כ	נענו	סה"כ	נענו
שאילתות דחופות	0	-	36	31	83	67	50	28
שאילתות ישירות	20	8	58	31	143	63	55	14
שאילתות רגילות	3	1	15	4	125	44	34	3
סה"כ	23	9	109	66	351	174	139	45

*נכון ל-22.7.21
מקור – עיבוד נתונים שנדלו מאתר הכנסת, כנסת 24

סיכום

מהנתונים ניתן להתרשם כי גם בכנסות ה-21 וה-22 שכיהנו כל אחת רק כחצי שנה, וכמעט שלא תיפקדו, חברי הכנסת עשו שימוש בכלים העומדים לרשותם, בראש ובראשונה בהצעות חוק פרטיות. למרות הסיכוי הקלוש להעביר חוקים פרטיים, ודאי בכנסות הללו, הם הניחו כמות לא מבוטלת של הצעות חוק פרטיות על שולחן הכנסת. השימוש בכלי הפיקוח במליאה (שאילתות, הצעות לסדר היום, נאומים בני דקה) היה, באופן טבעי, מצומצם יחסית אך עדיין התקיים. בכנסת ה-23, שכיהנה כשנה, חלה עליה משמעותית ומובנת מאליה בשימוש בכל הכלים הפרלמנטריים, מגמה שנמשכת ביתר שאת בשלושת חודשי הפעילות של הכנסת ה-24, כאשר מעל כולם בולט השימוש בהצעות חוק פרטיות. יש לשים לב כי התמונה המוצגת כאן היא חלקית בלבד משום שכלי הפיקוח העיקרי והמשמעותי ביותר העומד לרשות הכנסת – הוועדות, לא נבדק. הסיבה היא שבתקופת כהונת הכנסות ה-21 וה-22 רוב הוועדות כלל לא התכנסו ולכן אין שום טעם להשוואה.