שירות נשים בצה"ל איננו בגדר מותרות
צה"ל, כמו כל ארגון במדינת ישראל מחויב לשמור על חוקיה, בדיוק באותו אופן הוא מחויב לערכיה כמדינה דמוקרטית ולערך השוויון בתוכו. כמו שאיש אינו טוען שתפקידו של צה"ל הוא לנצח במלחמות ולא לשמור על החוק, כך יש להוציא מכלל שימוש את המנטרה כי תפקידו של צה"ל איננו לקדם שוויון
פעם בכמה זמן מבהיר לנו גבר שמרן שתפקידו של צה״ל הוא לנצח במלחמות ולא להיכנע לאג׳נדות פוליטיות חיצוניות. אותו גבר לעולם לא מזהיר מפני כניעה ללחצים מצד רבנים או מפני הנזק שמסיבים פוליטיקאים המבקשים לקושש הון פוליטי על חשבון צה״ל.
האזהרה היא תמיד מפני אותן נשים שמוכנות לסכן את הצבא ואת המדינה כולה - על ילדיהן שלהן - בדרישתן את הדבר המופרך המתכנה שוויון.
השבוע היה זה שר הדתות מתן כהנא שהסביר לנו שגם אם יש חיילת אחת מאלף שיכולה להשתלב ביחידות שדה קרביות – המחיר גדול מהתועלת. משל היה מדובר ביום כייף יחידתי ולא דרישה בסיסית לכיבוד זכויות יסוד של בנות אדם.
הפיתוי לחשוב שהשר כהנא בסך הכל חש צורך לרצות את הבייס ולאזן את גישתו הפרוגרסיבית בענייני כשרות, גבוה. אחרי הכל אין מטרה קלה ונוחה יותר מנשים לסמן למי שצריך שגם אם יש דברים שראוי שיחלפו מן העולם כמו מונופול כשרות בעל חולאים פוליטיים, לא ניתן לאף אחד לגעת לנו בסיירת מטכ"ל.
אבל האמת היא שכהנא מוביל את קו ההתנגדות לשירות נשים ביחידות קרביות כבר זמן רב. הוא מתעקש שהוא האחרון שניתן להאשימו בשובניזם, וכהוכחה הוא הראשון להגיד שטייסות באף 15 זה לגמרי סבבה. אבל האמת היא שכהנא, כמו אחרוני השמרנים, לא נשען על נתונים או על מידע. הוא לא למד כמה נשים באמת מסוגלות – האם אחת מאלף או אולי שלושים, הוא לא יודע לספר לנו כמה "התועלת" הזו עולה לצה״ל. ולא מעניינות אותו עובדות על חסמים בפני שירות נשים שאינם קשורים להבדלים פיזיולוגיים. הוא מדקלם מסרים מבית מדרשן של ישיבות חרד"ליות ומהדהד את הנרטיב המקומם: "או ביטחון או שוויון לנשים - תבחרו אתם". ומי לא תבחר לכופף את ראשה למען העם והמולדת.
אבל נסו להפריח בלון ניסוי שתכונו "או שוויון לדתיים או ביטחון". הוא יתפוצץ עוד לפני שילדים ינופפו לו לשלום. כל ערכי צבא העם וחובתו של צה"ל לאפשר שירות מכבד לכלל המשרתים, יעמדו כחזית שומרת. למרות שגם כהנא יודע שבכסף ובמשאבים שמשקיעים בהנגשת צה״ל לשומרי מצוות אפשר היה לרכוש עוד כמה כיפות ברזל מצילות חיים, או את הציוד הצבאי המועדף עליכם. אבל אף אחד לא חושב לומר - ובצדק- שתפקידו של הצבא הוא להביס את חמאס ולא להתעסק עם שטויות כמו כשרות ובתי תפילה ומשגיחים. אף אחד לא זועק "שכחתם באיזו שכונה אנחנו מגדלים את ילדינו? מה זה הסיפור המטורלל הזה של רבנות צבאית ראשית ותת אלוף שלם העומד בראשה?".
אלא שלא מדובר במשחקי מחשבה תיאורטיים. בשבועות הקרובים אמור הצוות שהקים הרמטכ"ל להגיש את מסקנותיו באשר לשאלות האלה בדיוק, וגם הוא שומע את הלך הרוח. השבוע היה זה השר כהנא ולפני מספר שבועות היה זה שר הביטחון שכבר קבע את מסקנות הצוות בעודו יושב על המדוכה.
צה"ל, כמו כל ארגון במדינת ישראל מחויב לשמור על חוקיה, בדיוק באותו אופן הוא מחויב לערכיה כמדינה דמוקרטית ולערך השוויון בתוכו. כדאי להגיד את מה שאפשר היה לקוות שיהיה מובן מאליו - ערך השוויון איננו עניין זניח. הזכות לשוויון, אף שאינה מעוגנת (מסיבות שונות) בחוקי היסוד של המדינה, מהווה זכות בסיסית הקשורה בהגנה על כבוד האדם. לא פחות מכך. כמו שאיש אינו טוען שתפקידו של צה"ל הוא לנצח במלחמות ולא לשמור על החוק, כך יש להוציא מכלל שימוש את המנטרה כי תפקידו של צה"ל איננו לקדם שוויון. כשצה"ל נדרש לקיים שוויון, הוא אינו נדרש לכך מתוקף "תפקידו", הוא נדרש לכך כי זוהי חובתו. זה לא אומר שאין ערכים וזכויות אחרות שיש לשקול מול הזכות לשוויון. יכול להיות שאם אשה אחת מתוך אלף יכולה להשתלב ביחידות שדה והשתלבותה דורשת השקעת משאבים קיצונית, האיזון הראוי יהיה לאפשר את הפגיעה בזכותה של אותה אישה. אבל היד על הדק הפגיעה הזו צריכה לרעוד, וזה אשר מבקש לאפשר אותה צריך להיות בטוח שהיא בלתי נמנעת. כבוד האדם איננו תועלת שולית שניתן לוותר עליה רק כי נראה לנו שרוב הנשים אינן מסוגלות ושזה עולה לנו הון לאפשר למי שכן.