מדד הדמוקרטיה המפלגתית - ערב בחירות 2013

באמצעות השאלון המופיע להלן הערכנו את רמת הדמוקרטיה הפנים מפלגתית במפלגות בישראל ולצורך השוואה גם בכמה מפלגות בולטות ממדינות דמוקרטיות אחרות. בהסתמך על השאלון הוענקו לכל מפלגה בין 0 נקודות (היעדר כל ביטוי לדמוקרטיה פנים מפלגתית) ל-100 נקודות (דמוקרטיה פנים מפלגתית מרבית). שני מקודדים בלתי תלויים שהודרכו בדקו את המפלגות באמצעות השאלון, ולאחר מכן השוו בין תשובותיהם, איתרו את אי-ההסכמות והביאו אותן להכרעה בפורום רחב יותר של קבוצת המחקר שלנו, הפועלת במכון הישראלי לדמוקרטיה. כמו שסוכם מראש, במקרים גבוליים וכשהתעורר ספק גילינו נדיבות כלפי המפלגות.

דמוקרטיה ברמת המדינה היא מושג מורכב והגדרתו נתונה למחלוקת, ובכל זאת יש כיום כלי מדידה מקובלים להערכתה. דוח "החופש בעולם" של מכון המחקר Freedom House ומדד הדמוקרטיוּת של מגזין האקונומיסט הם שתי דוגמאות בולטות. ואולם עד כה, ככל הידוע לנו, לא פותח כל כלי להערכה של דמוקרטיה ברמה הפנים מפלגתית. מבחינה זו ניסיון זה הוא ניסיון ראשוני וחלוצי. פיתוח השאלון וקביעת אמות המידה ומשקלן היחסי התבססו על הידע שצברנו בנושא מפלגות ודמוקרטיה פנים מפלגתית בארץ ובעולם ועל דיונים שנערכו בקבוצת המחקר שלנו.

העיקרון הבסיסי שלאורו פותח השאלון הוא ש"דמוקרטיה" היא מושג רב-פנים ולו חמישה ממדים עיקריים: השתתפות/כוללנות; ייצוגיות; תחרות; היענות/דיווחיות; ושקיפות. השתתפות/כוללנות ותחרות הם ממדים בסיסיים בכל הגדרה של דמוקרטיה. גם ייצוגיות (במובן של שיקוף קהל הבוחרים ודעותיו) היא כמובן רכיב חיוני בדמוקרטיה הייצוגית המודרנית. נוסף על כך, כדי שהשלטון הנבחר יהיה דמוקרטי, נדרשת שקיפות, המאפשרת לעקוב אחר מעשיו, ונדרשת גם מידה של היענות ודיווחיות (במקרה זה היענות ודיווחיות למוסדות המייצגים של הארגון המפלגתי). השאלון משקף אפוא תפיסה ולפיה מצד אחד הדמוקרטיה בתוך המפלגה חשובה, שכן היא מחזקת את הדמוקרטיה באופן כללי; ומצד אחר לדמוקרטיה פנים רבות, ומפלגות יכולות לבחור לאזן בין ממדיה על פי תפיסת עולמן ושיקול דעתן כארגונים שיש להם מאפיינים וולונטריים.

השאלות הנוגעות לממד ההשתתפות/כוללנות בוחנות עד כמה המפלגה משתפת קהלים רחבים בבחירה של מנהיג המפלגה ומועמדי המפלגה לכנסת ובעיצוב קווי היסוד של מדיניותה. נציין כי השאלות המופיעות בשאלון מבקשות לאזן בין תפיסה דיכוטומית, שלפיה יש להבחין בין גופים דמוקרטיים לגופים שאינם דמוקרטיים (תפיסה המעוגנת בחוקי דמוקרטיות כגרמניה וניו זילנד), ובין תפיסה שלפיה רמת ההשתתפות הדמוקרטית נמדדת על פני רצף, והיא גבוהה יותר ככל שהיקף הקבוצה השותפה בקביעת ההחלטות גדול יותר (כלומר ככל שקבלת ההחלטות כוללנית יותר).

בשאלות הנוגעות לייצוגיות אנו בוחנים, ראשית, את ייצוג הנשים בכנסת המכהנת וברשימת המועמדים לכנסת הבאה. בנוגע לרשימת המועמדים אנו מתעניינים לא רק במספר הנשים המוצבות במקומות ראליים, אלא גם במיקומן היחסי ברשימה. עוד אנו בוחנים אם המפלגות מעגנות בחוקתן או בתקנוניהן הבטחות לייצוגן של קבוצות נוספות ברשימה.

השאלות העוסקות בתחרות בוחנות אם נערכה התמודדות על משרת יושב ראש המפלגה ואם נערכו בחירות למוסדות המפלגה בשנים האחרונות.

השאלות העוסקות בהיענות ובדיווחיות בוחנות אם מוסדות המפלגה הנבחרים מוסמכים להשתתף בהחלטות מרכזיות של המפלגה – מינוי שרים, הצטרפות לקואליציה ועזיבתה ודיונים בנושאי מדיניות – ואם מוסדות אלו כונסו במהלך השנתיים האחרונות.

השאלות העוסקות בשקיפות בוחנות עד כמה קשה (או קל) להשיג את חוקת/תקנון המפלגה – אותו מסמך הקובע את דרכי התנהלותה הבסיסיות. עוד נבדק אילו פרטים על המפלגה מצויים באתר האינטרנט/דף הפייסבוק שלה.

* שאלון זה מיועד להערכת מפלגה ערב בחירות.

1. כוללנות/השתתפות (30%)

1א. מי בוחר את מנהיג המפלגה (5%)

1. גוף של נציגים נבחרים (מרכז, ועידה, מועצה) או חברי המפלגה (5 נקודות)
2. אליטה מצומצמת או מנהיג יחיד (0 נקודות)

1ב. מי בוחר את מנהיג המפלגה (5%)

1. מנהיג יחיד (0 נקודות)
2. קבוצה מצומצמת (1 נקודה)
3. נציגים נבחרים (3 נקודות)
4. כלל חברי המפלגה (4 נקודות)
5. כלל הבוחרים (5 נקודות)

1ג. מי בוחר את המועמדים לחברות בכנסת מטעם המפלגה (5%)

1. גוף של נציגים נבחרים (מרכז, ועידה, מועצה) או חברי המפלגה (5 נקודות)
2. אליטה מצומצמת או מנהיג נבחר (0 נקודות)

1ד. מי מהבאים יכול לקחת חלק בבחירת המועמדים לחברות בכנסת מטעם המפלגה (5%)

1. מנהיג יחיד (0 נקודות)
2. קבוצה מצומצמת (1 נקודה)
3. נציגים נבחרים (3 נקודות)
4. חברי המפלגה (4 נקודות)
5. כלל הבוחרים (5 נקודות)

1ה. מי מהבאים שותף בכתיבת המצע או עקרונותיו, כולל אשרורם? (5%)

1. למפלגה אין מצע (0 נקודות)
2. מנהיג יחיד (1 נקודה)
3. קבוצה מצומצמת (2 נקודות)
4. נציגים נבחרים (3 נקודות)
5. חברי המפלגה (4 נקודות)
6. כלל הבוחרים (5 נקודות)

1ו. מי מהבאים היה שותף בדיונים רעיוניים שקיימה המפלגה בשנים האחרונות (5%)

1. המפלגה אינה מקיימת דיונים רעיוניים (0 נקודות)
2. נציגים נבחרים (3 נקודות)
3. חברי המפלגה (4 נקודות)
4. כלל הבוחרים (5 נקודות)

2. ייצוגיות (20%)

2א. כמה נשים נמצאות במקומות ראליים (מספר מקומות השווה למספר המושבים שבהן זכתה המפלגה בבחירות הקודמות; במקרה של מפלגה חדשה – לפי תוצאות הסקר הקרוב ביותר למועד בחירת המועמדים) ברשימה לכנסת (5%)

1. מעל 45% (5 נקודות)
2. 44%-35% (4 נקודות)
3. 34%-25% (3 נקודות)
4. 24%-15% (2 נקודות)
5. 14%-5% (1 נקודות)
6. פחות מ-5% מן (0 נקודות)

2ב. מהו ערך מדד הייצוגיות המשוקלל של מועמדות ברשימת המפלגה (מדד המביא בחשבון לא רק את שיעור הנשים במקומות ראליים, אלא את מיקומן ברשימה) (5%)

1. מעל 0.45 (5 נקודות)
2. 0.44-0.35 (4 נקודות)
3. 0.34-0.25 (3 נקודות)
4. 0.24-0.15 (2 נקודות)
5. 0.14-0.05 (1 נקודות)
6. פחות מ-0.05 (0 נקודות)

2ג. מה שיעורן של הנשים מכלל חברי הכנסת של המפלגה (5%)
(במקרה של מפלגה חדשה ישוקללו שתי השאלות הקודמות, וכל אחת תהווה 7.5%).

1. א. מעל 45% (5 נקודות)
2. 44%-35% (4 נקודות)
3. 34%-25% (3 נקודות)
4. 24%-15% (2 נקודות)
5. 14%-5% (1 נקודות)
6. פחות מ-5% (0 נקודות)

2ד. האם המפלגה משתמשת במנגנונים להבטחת ייצוג (שריונים, מחוזות) על מנת להבטיח את ייצוגן של הקבוצות הבאות ברשימתה לכנסת (10%)

1. מיעוטים אתניים (ערבים) או דתיים (מוסלמים, נוצרים, דרוזים) (2 נקודות)
2. עולים (2 נקודות)
3. גמלאים (2 נקודות)
4. צעירים (2 נקודות)
5. תושבי פריפריה  גאוגרפית (2 נקודות)

3. תחרות (20%)

3א. האם נערכה התמודדות (2 מועמדים ויותר) על עמדת מנהיג המפלגה מאז הבחירות האחרונות (10%)

1. כן (10 נקודות)
2. לא (0 נקודות)

3ב. האם נערכו בחירות למוסדות מפלגתיים כגון ועידה/מועצה/מרכז בארבע השנים האחרונות (10%)

1. כן (10 נקודות)
2. לא (0 נקודות)

4. היענות/דיווחיות (15%)

4א. האם יש למפלגה מוסד ייצוגי נבחר (מרכז, ועידה) והאם הוא התכנס לפחות פעם אחת בשנתיים האחרונות (5%)

1. כן (5 נקודות)
2. לא (0 נקודות)

4ב. האם מוסדות המפלגה הנבחרים (10%)

1. לוקחים חלק בקביעת השרים מטעם המפלגה (כן=4 נקודות, לא=0).
2. מאשרים הצטרפות לקואליציה ו/או פרישה ממנה (כן=3 נקודות, לא=0).
3. דנים בנושאי מדיניות (כן=3 נקודות, לא=0).

5. שקיפות (15%)

5א. עד כמה קל להשיג את חוקת/תקנון המפלגה (5%)

1. החוקה/תקנון המעודכנים נמצאים באתר המפלגה באינטרנט או שהם נשלחו למבקש לאחר בקשה אחת (5 נקודות).
2. החוקה/תקנון הושגו לאחר ניסיונות אחדים (3 נקודות).
3. החוקה/תקנון לא התקבלו מן המפלגה למרות בקשותינו (0 נקודות).

5ב. האם ניתן למצוא באתר האינטרנט של המפלגה ו/או בעמוד הפייסבוק שלה את הרכיבים האלה (10%: לצורך שקלול כללי יש לחלק לשניים ולעגל ללא יותר מעשר נקודות)

1. תקנון (3 נקודות)
2. מצע/מסמך עקרונות המפלגה (3 נקודות)
3. מידע היסטורי על המפלגה (1 נקודה)
4. ביוגרפיות של נציגיה בכנסת/מועמדיה לכנסת (1 נקודה)
5. ביוגרפיה של מנהיג המפלגה (1 נקודה)
6. רשימת בעלי תפקידים ופרטי התקשרות (1 נקודה)
7. אירועים מפלגתיים עתידיים (1 נקודה)
8. אירועים מפלגתיים: תיעוד (1 נקודה)
9. מאמרים/תמלילי נאומים של אנשי המפלגה (1 נקודה)
10. האם יש שימוש בשפות נוספות על העברית: אחת (1 נקודה), שתיים או יותר (2 נקודות)
11. נתוני תורמים (1 נקודה)
12. פורומים ומולטימדיה (קליפים, הפניות ליו טיוב או לפייסבוק וכו') (1 נקודה)
13. אפשרות לשליחת מייל/פנייה למפלגה דרך האתר (1 נקודה)
14. אפשרות לצ'אט או כל מגע אינטראקטיבי אחר (1 נקודה)
15. חדשות ועדכונים (1 נקודה)
16. מידע על סניפי המפלגה (1 נקודה)

מפלגות בעולם

מפלגת העבודה (The Labour Party) (בריטניה)
המפלגה השמרנית (The Conservative Party) (בריטניה)
המפלגה הליברלית (Liberal Party of Canada) (קנדה)
המפלגה השמרנית (Conservative Party of Canada) (קנדה)
פין גייל  (Fine Gael) (אירלנד)
מפלגת העבודה (The Labour Party) (אירלנד)

כללי

• הערה כללית – השאלון בודק מפלגות, ולא רשימות לכן למשל נבדקו בנפרד מפלגות "הליכוד" ו"ישראל ביתנו", אך לא נבדקה הרשימה המשותפת לשתי המפלגות. הנתונים מתבססים על תקנוני/חוקות המפלגות ועל מידע שהתקבל מגורמים רשמיים במפלגות, מאתרי האינטרנט שלהן ומאמצעי התקשורת. הנתונים, ובכלל זה אתרי האינטרנט, נבדקו בפעם האחרונה ב-10 בדצמבר 2012, ארבעה ימים לאחר המועד האחרון להגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית. כשהייתה סתירה ברורה ומוכחת בין הכתוב בתקנוני/חוקות המפלגות ובין המתרחש בפועל, הסתמכנו על המתרחש ולא על הכללים הרשמיים. כשלא יכולנו להכריע בין שתי תשובות, נתנו למפלגה ניקוד המשקף את הממוצע בין שתי התשובות. מקרים אלה יפורטו בהמשך ההערות.
• שאלה 1א – כשמופיעים בשאלון המונחים "נציגים נבחרים" ו"מוסדות נבחרים" הכוונה למוסדות שבהם לפחות 50% מהחברים נבחרו בידי חברי המפלגה או כלל הציבור לכהונה במוסד המדובר. אין הכוונה למוסדות שחבריהם נבחרו למטרות אחרות (למשל מרכז מפלגה המורכב מחברי הסיעות בכנסת ומנציגיה ברשויות המקומיות) או למוסדות שלפי תקנון/חוקת המפלגה אמורים להיבחר, אך למעשה לא נבחרו עד כה.
• שאלה 1ה – אם יש למפלגה מצע או עקרונות מצע אך לא ידוע מי כתב או אישר אותם, ופרט זה אינו מופיע בחוקת/תקנון המפלגה, הוגדר שהמצע או עקרונותיו נכתבו בידי "קבוצה מצומצמת".
• שאלה ו1 – אם מוסדות נבחרים התכנסו, אך אין עדויות שבכינוסים אלה נישאו לפחות שני נאומים שעסקו בסוגיות רעיוניות, הוענקו למפלגה 1.5 נקודות.
• שאלה 2 – בשאלון זה "מפלגה חדשה" היא מפלגה שלא נבחרו נציגים מטעמה לכנסת בבחירות הקודמות. כדי לחשב את מספר המנדטים ואת שיעור הנשים במפלגה לא-חדשה, נבדקו נתוניה בעת היבחרה של הכנסת היוצאת, ולא הובאו בחשבון שינויים שהתחוללו במהלך הקדנציה. כמו שכתוב בשאלון עצמו, שאלה 2ג לא נבדקה במפלגות חדשות, והנקודות ששאלה זו מעניקה חולקו בין שאלות 2א ו-2ב.
• שאלות 2א, 2ב – למפלגה חדשה שלפי הסקרים מקבלת פחות מ-3 מנדטים, הוגדרו 3 מקומות ראליים ברשימה.
• שאלה 2ב – מדד הייצוגיות המשוקלל הוא מדד המביא בחשבון הן את שיעור הנשים במקומות ראליים ברשימה, הן את מיקומן. להרחבה ראו: Rahat, Hazan and Katz, 2008: 679.Gideon Rahat, Reuven Y. Hazan and Richard S. Katz, "Democracy and Political Parties: On the Uneasy Relationships between Participation, Competition and Representation", Party Politics 14 (6) (2008), p. 679
• שאלה 2ד(א) – במפלגות שרוב מועמדיהן לכנסת משתייכים למיעוטים אתניים או דתיים שאלה זו לא נבדקה, והנקודות שהיא מעניקה חולקו בין שאלות 2ד(ב), 2ד(ג), 2ד(ד) ו-2ד(ה). מדובר במפלגות בל"ד, מק"י (חד"ש), תע"ל ומד"ע (רע"מ).
• שאלה 3ב – ב"בחירות למוסדות מפלגתיים" אין הכוונה לבחירות שבוטלו משום שמספר המועמדים בהן היה שווה למספר הנבחרים או נמוך ממנו.
• שאלה 5 – נבדקו אתרי אינטרנט ודפי פייסבוק רשמיים של מפלגות וכן אתרי אינטרנט ודפי פייסבוק של רשימות המייצגות אותן באופן רשמי. לא נבדקו אתרי אינטרנט ודפי פייסבוק של מועמדים וארגונים המזוהים עם המפלגה.
• שאלה 5ב(ו) – ב"בעלי תפקידים" הכוונה לצוות המנהלי של המפלגה, ולא לנציגיה בכנסת או למועמדיה.

מפלגות בישראל

• הליכוד, שאלה 4ב(א) – לפי חוקת הליכוד על המרכז לאשר את רשימת שרי הליכוד רק אם ראש הממשלה אינו מטעם הליכוד. לכן בשאלה זו ניתן למפלגה ניקוד חלקי.
• מק"י (חד"ש), שאלה 3ב – למנהיג המפלגה הוגדר יושב ראש חד"ש והראשון ברשימת המועמדים שלה לכנסת (ולא מזכ"ל מק"י).
• קדימה, שאלות 2א, 2ב – בשל הירידה החדה במספר המנדטים שהמפלגה צפויה, לפי הסקרים, לקבל בבחירות, לא חושבו למפלגה זו 28 מקומות ראליים ברשימה (מספר המנדטים שבהם זכתה בבחירות הקודמות). במקום זאת חושבו לה 9 מקומות ראליים, נתון המתבסס על מספר חברי הסיעה המכהנת המתמודדים ברשימתה גם בבחירות לכנסת הבאה.
• ישראל ביתנו, שאלה 1ד – באופן רשמי, את רשימת המועמדים לכנסת בוחרת הוועדה המתמדת של המפלגה (מעין "ועדה מסדרת"). הרשימה מוצגת לפני יושב ראש המפלגה, והוא מביאה לאישור המרכז. את הוועדה המתמדת ממנה ועידת המפלגה לפי המלצתו של יושב ראש המפלגה. בפועל ליושב ראש המפלגה השפעה מכרעת על קביעת הרשימה לכנסת, ולכן ניתנו למפלגה 0.5 נקודות בשאלה זו, ניקוד המשקף ממוצע בין מנהיג יחיד ובין אליטה מצומצמת.
• יש עתיד, שאלות 2א, 2ב – הרשימה הוצגה רשמית ב-2 בדצמבר 2012. שני הסקרים האחרונים טרם הצגת הרשימה פורסמו ב-30 בנובמבר: סקר שערך מכון "דחף" ופורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" העניק למפלגה 9 מנדטים, וסקר שערך מכון "הגל החדש" ופורסם בעיתון "ישראל היום" העניק למפלגה 10 מנדטים. הניקוד שהוענק למפלגה בשתי השאלות האלה משקף ממוצע בין שני הסקרים.
• ש"ס, שאלות 1ב, 1ד – באופן רשמי, את רשימת המועמדים של ש"ס לכנסת קובע נשיא מועצת חכמי התורה, הרב עובדיה יוסף, בתיאום עם שאר חברי מועצת חכמי התורה (שאותם בוחר נשיא המועצה). לכן ניתנו למפלגה 0.5 נקודות בשאלות אלה, ניקוד המשקף ממוצע בין מנהיג יחיד ובין אליטה מצומצמת.
• התנועה – רשימה זו מייצגת באופן רשמי את מפלגת "חץ", אך בשאלון מופיע רק שם הרשימה, משום שמפלגת חץ שימשה "מפלגת מדף" בלבד.
• התנועה, שאלות 2א, 2ב – הרשימה הוצגה רשמית ב-6 בדצמבר 2012. הסקר האחרון שפורסם טרם הצגת הרשימה, ב-5 בדצמבר, העניק למפלגה 9 מנדטים. את הסקר ערך מכון "דיאלוג", והוא פורסם בערוץ 10.
• עם שלם, שאלות 2א, 2ב – הרשימה הוצגה רשמית ב-5 בדצמבר 2012. שני הסקרים האחרונים שפורסמו טרם הצגת הרשימה, ב-30 בנובמבר, העניקו למפלגה 2 מנדטים: סקר שערך מכון "דחף" ופורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" וסקר שערך מכון "הגל החדש" ופורסם בעיתון "ישראל היום". לפיכך חושבו למפלגה 3 מקומות ראליים ברשימה.

מפלגות בחו"ל

• הערה כללית א – לשם השוואה עם מפלגות בישראל נמדדה הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית גם במפלגות בחו"ל: בקנדה, בבריטניה ובאירלנד. לבחירה במדינות אלה שתי סיבות: הראשונה – בדומה לישראל המשטר בהן פרלמנטרי, ולכן תפקידם של הפרלמנט ושל המפלגות דומה לתפקידם בישראל; השנייה – שלושתן דוברות אנגלית, ולכן יכולנו לבחון את הדמוקרטיה הפנימית במפלגותיהן בקלות וביעילות.
• הערה כללית ב – מכל מדינה נבחרו שתי מפלגות חשובות וגדולות, אחת המזוהה עם הימין או המרכז-ימין והאחרת המזוהה עם השמאל או המרכז-שמאל: בבריטניה נבחרו המפלגה השמרנית (ימין) ומפלגת העבודה או ה"לייבור" (שמאל), המפלגות הגדולות ביותר בפרלמנט כיום; באירלנד מפלגת פין גייל (ימין) ומפלגת העבודה או "הלייבור" (שמאל), המפלגות הגדולות ביותר בפרלמנט כיום; ובקנדה המפלגה השמרנית (ימין), המפלגה הגדולה בפרלמנט כיום, והמפלגה הליברלית (שמאל), שבאופן מסורתי היא אחת משתי המפלגות הגדולות, אך כיום היא המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט. 
• הערה כללית ג – בין המפלגות בחו"ל ובין המפלגות בישראל יש כמה הבדלים הרלוונטיים לשאלון. מקורם של ההבדלים במועד הבדיקה (השאלון מיועד להערכת מפלגה ערב בחירות, וזה איננו המצב במדינות הללו) ובשיטת הבחירות (במדינות הללו אין רשימת מועמדים כמו שמקובל בישראל, ולעומת זאת יש בהן אזורי בחירה). הבדלים אלה דרשו שינויים והתאמות בשאלון עצמו, ואלה יפורטו בהמשך ההערות. זאת ועוד, היעדר רשימות מועמדים מקשה מאוד על מפלגות לאמץ מנגנונים פורמליים של הבטחת ייצוג למיעוטים, למהגרים, לגמלאים ולצעירים (אם כי הדבר אינו בלתי אפשרי); עם זה השאלה הבוחנת הבטחת ייצוג לפריפריה גאוגרפית כלל לא נבדקה, שכן שיטת הבחירה במדינות אלה כוללת בעצמה שימוש באזורי בחירה. בשל כך קיבלו כל המפלגות מחו"ל 0 נקודות מתוך 10 בשאלה 2ד, והדבר פגע בניקוד הכללי שלהן. יצוין ששימוש במנגנוני הבטחת ייצוג מקובל יותר במפלגות הפועלות במדינות אירופיות שבהן יש רשימות מועמדים בבחירות, ולכן אפשר להניח שמפלגות מובילות במדינות אירופיות אחרות יקבלו ניקוד גבוה יותר בכל הנוגע ל"ייצוגיות".
• שאלה 2 – מכיוון שבמפלגות בחו"ל אין כאמור "רשימת מועמדים" כמקובל בישראל, אוחדו שלוש השאלות הבוחנות ייצוג נשים, והניקוד בסוגיה זו חושב כך: חושב ממוצע של שיעור הנשים מקרב חברי הפרלמנט שנבחרו מטעם המפלגה בבחירות האחרונות ובבחירות הקודמות. בהתאם לדרישות שהוצבו לפני מפלגות בישראל בנוגע לייצוג הנשים נקבע שמפלגה תקבל 10 נקודות אם ממוצע זה הוא מעל 45%; 8 נקודות לממוצע של 35% 44%; 6 נקודות לממוצע של 25% 34%; 4 נקודות לממוצע של 15% 24%; 2 נקודות לממוצע של 5% 14%; ו-0 נקודות לממוצע נמוך יותר. 
• שאלה 3א – כדי לענות על שאלה זו נבדק אם במפלגות נערכה התמודדות על תפקיד המנהיג בתקופה שבין הבחירות האחרונות לפרלמנט ובין הבחירות שלפניהן.
• המפלגה הליברלית בקנדה, שאלה 1ב – בבחירת מנהיג המפלגה רשאים להשתתף לא רק חברי המפלגה, אלא גם "תומכיה". כדי להיות "תומך" יש לעבור הליך רישום קצר ולכן אין מדובר בכלל הבוחרים; עם זה מדובר במעמד מחייב פחות מ"חבר מפלגה", בין היתר משום שאינו כרוך בתשלום. לפיכך בשאלה זו ניתנו למפלגה 4.5 נקודות, ניקוד המשקף ממוצע בין חברי המפלגה ובין כלל הבוחרים.
• מפלגת הלייבור בבריטניה, שאלות 5א, 5ב(א) – באתר המפלגה נמצאים מעין "עיקרי תקנון", אך לא התקנון עצמו, ולפיכך קיבלה המפלגה חצי מהניקוד בשאלות אלה.
• מפלגת הפין גייל באירלנד, שאלות 1א, 1ב – לפי חוקת המפלגה, בבחירת מנהיג המפלגה משתתפים חברי הסיעה בפרלמנט, חברי המפלגה ונציגי המפלגה במוסדות ציבור. בהליך הבחירה חלוקת הקולות היא כדלקמן: חברי הסיעה מקבלים 65% מהקולות, חברי המפלגה 25%, ונציגיה במוסדות ציבור 10%. לחברי המפלגה יש אפוא השפעה מסוימת אך מוגבלת על בחירת המנהיג, ולפיכך בשתי השאלות ניתן למפלגה ניקוד המשקף ממוצע בין אליטה מצומצמת (חברי הסיעה) ובין כלל חברי המפלגה.