עשור למחאה החברתית- האם מחאות הן כלי אפקטיבי?

עשור למחאה החברתית של 2011, רוב הישראלים חושבים שמחאת האוהלים נכשלה בהשגת מטרותיה, עם מחירי הדיור המאמירים ופערים שרק הולכים וגדלים בין עניים ועשירים. לעומת זאת, מרביתם סבורים כי מחאת בלפור מהשנה האחרונה דווקא הצליחה. ולמרות הכל, רוב גדול בציבור הישראלי עדיין מאמין שמחאות ציבוריות הן כלי יעיל להשפעה על מדיניות הממשלה

Flash 90

• רוב גדול (71%) בציבור סבורים כי מחאה ציבורית יכולה להשפיע על מדיניות הממשלה בישראל.הנתונים על בסיס סקר של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 17-20/6/2021, רואיינו 546 איש ואשה בשפה העברית ו-98 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.95%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית.
• ההערכות בדבר מידת הצלחתם של שני גלי מחאה גדולים – זה של 2011 (מחאת האוהלים) וזה של 2020-2021 (בלפור) - הן הפוכות: רוב קטן (54%) סבורים כי מחאת 2011 נכשלה בהשגת מטרותיה (כרבע סבורים שהיא הצליחה והשאר אינם יודעים) ואילו רוב זהה כמעט (56%) מעריכים כי מחאת בלפור דווקא הצליחה (30% - לא הצליחה ו-14% אינם יודעים).
• רוב גדול (75%) מתנגדים לאי ציות לחוק ולהוראות המשטרה במסגרת מחאה אזרחית. ועם זאת 16% סבורים כי בנסיבות מסוימות אפשר לעבור על החוק ולא לציית להוראות המשטרה. עמדה זו שכיחה במיוחד בציבור הערבי (23%) ובקרב מצביעי ש"ס (31%).
• למרות שהרוב בכל המחנות הפוליטיים סבורים שמחאת 2011 נכשלה בהשגת יעדיה, ההערכה שהיא כן הצליחה שכיחה יותר בשמאל (43%) מאשר במרכז (23%) ובימין (25%). הערכת הכישלון מתמקדת בהשגת שינויים הלכה למעשה (צמצום הפערים בין עשירים לעניים, החלשת מעמד בעלי ההון, הוזלת מוצרי צריכה ומעל לכל – הוזלת מחירי הדיור), וכן בהגברת הקשב של הממשלה לתביעות האזרחים. עם זאת לא מעט נשאלים נתנו למחאה קרדיט בכל הנוגע להגברת התודעה הציבורית והתקשורתית לנושאים החברתיים-כלכליים.

שיעור המעריכים כי מחאת קיץ 2011 לא הצליחה בתחומים השונים (%, כלל המדגם)

כשמדובר בהערכת הישגיה של מחאת 2020-2021 - שיעור המסכימים כי היא הצליחה, גבוה יותר בשמאל ובמרכז (בהתאמה 75% ו-67%) מאשר בימין (51%).

מחאות קיץ 2011 ובלפור הצליחו להשיג את מטרתן העיקרית (%, יהודים)

• הציבור סבור שמניעי שתי המחאות היו שונים. רוב של יותר משני שלישים סבורים כי מטרת מחאת 2011 הייתה לשנות את סדר העדיפויות הכלכלי-חברתי, ורק מיעוט - כי מטרתה הייתה להפיל את ממשלת נתניהו. כשמדובר במחאת 2020-2021 ההערכה היא הפוכה: מעל 80% גורסים שמטרתה העיקרית הייתה להפיל את ממשלת נתניהו ורק מיעוט – שהיא נועדה לשנות את סדר העדיפויות הכלכלי-חברתי בישראל.

 המניע העיקרי של מחאת 2011 ומחאת 2020-2021 (%, כלל המדגם)

• כפי שמצאנו בסקרים קודמים, שיעור מי שהעידו על עצמם שהם השתתפו במחאה לפני עשור ובמחאה האחרונה עומד על כ-10%. מאפייני מי שדיווחו שלקחו חלק באחת או בשתי המחאות דומים יחסית: שליש ממי שמיקמו עצמם במחנה השמאל (יהודים) ציינו כי לקחו חלק במחאת 2011 ו- 28% ציינו שלקחו חלק במחאת 2020-2021. בקרב מי שמיקמו עצמם במרכז רק 12% ציינו כי לקחו חלק באחת משני המחאות או בשתיהן ובימין- 7% דיווחו שלקחו חלק במחאת 2011 ועוד פחות מכך (3%) במחאת 2020-2021.

מבין מי שהשתתפו במחאת 2011 הרוב המכריע אינם דתיים (62% חילונים ועוד 22% מסורתיים לא דתיים). תמונה דומה מאוד מצטיירת מהנתונים גם לגבי במחאת 2020-2021: מבין מי שאמרו שהשתתפו  73% הגדירו עצמם חילונים ו22% מסורתיים לא דתיים.

מבין מי שדיווחו שהשתתפו במחאת 2011 29% בני 55 ומעלה (כלומר היו אז בגיל 40+).  גם כאן המצב דומה במחאת 2020-2021: 42% ממי שדיווחו שהשתתפו בה הם בני 55 ומעלה.

לסיכום, הציבור הישראלי רואה במחאה כלי יעיל להשפעה על השלטון וחלקו אף מוכן לעבור על החוק כדי להגביר את ההשפעה.
מחאת בלפור נתפסת כהרבה יותר פוליטית מאשר מחאת האוהלים  שציביונה בדיעבד הוא יותר חברתי-כלכלי.
מחאת בלפור נתפסת כמוצלחת יותר ממחאת האוהלים, כנראה משום שבא בעקבותיה שינוי שלטוני, שעה שהשפעותיה החברתיות כלכליות של מחאת האוהלים הן סמויות יותר מן העין.
השמאל "מפרגן" יותר לשתי המחאות מאשר המרכז והימין, אם כי במחאת בלפור המרכז מתקרב לשמאל בהערכת ההישגים.
כעשירית מהציבור מעידים על עצמם שהשתתפו במחאה, ומהם שיעור גבוה יותר מסדנים כאנשי שמאל מאשר אנשי מרכז וימין.