המפלגות הערביות: מחסימה להעצמה ולעוצמה פוליטית

עם תחילת מערכת הבחירות פרסמנו מאמר הבוחן את האפשרות לתהליך העצמה אלקטורלי של המפלגות הערביות אם יתאחדו ושיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי יעלה (ראו: המפלגות הערביות: מחסימה להעצמה). ואכן, המפלגות הערביות התאחדו לרשימה המשותפת, שיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי עלה והרשימה המשותפת היתה למפלגה השלישית בגודלה בכנסת. האם יתורגם הייצוג לעוצמה פוליטית?

עם תחילת מערכת הבחירות פרסמנו מאמר הבוחן את האפשרות לתהליך העצמה אלקטורלי של המפלגות הערביות אם יתאחדו ושיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי יעלה (ראו: המפלגות הערביות: מחסימה להעצמה).

ואכן, המפלגות הערביות התאחדו לרשימה המשותפת והגדילו את כוחן המשותף בכנסת מ- 11 מנדטים (של שלוש המפלגות) בבחירות 2013 ל- 13 מנדטים לרשימה המשותפת בבחירות לכנסת העשרים. כך הפכה הרשימה המשותפת למפלגה השלישית בגודלה בכנסת. גם מספר חברי הכנסת הערבים בכנסת כנראה יגיע לשיא של 16 חברי כנסת. פרט ל – 12 מתוך 13 חברי הרשימה המשותפת נבחרו עוד ארבעה חברי כנסת ערבים במפלגות נוספות.

על אף השוני המהותי הקיים בין המפלגות הערביות, הצליחו מנהיגי המפלגות להגיע להסכמה ולהציג חזית מאוחדת בבחירות. ההישג של הרשימה המשותפת מסמל עידן חדש שבו מפלגות ערביות הן שחקן פוליטי משמעותי. אמנם בשל התעצמות כוחו של הליכוד בבחירות, אין הזדקקות לרשימה המשותפת כחלק מגוש חוסם המהווה גיבוי לממשלה צרה בראשות המחנה הציוני, וגם אין סיכוי שהמפלגה תהיה שותפה בקואליציה, אך הנוכחות של המפלגות הערביות בכנסת כבר אינה שולית.

עדיין לא ידוע מהו שיעור ההצבעה בקרב הערבים בבחירות אלה. אך עיון בתוצאות ההצבעה הראשוניות מלמד שברבים מהישובים הערביים חלה עלייה בשיעורי ההצבעה (ראו לוח 1), וכי בישובים רבים שיעור ההצבעה לרשימה המשותפת היה גבוה במיוחד, ורק מיעוט הצביע למפלגות אחרות. כלומר, לא זו בלבד שיותר מצביעים ערבים הגיעו לקלפי, הם גם הפגינו נאמנות לרשימה המשותפת.

לוח 1: שיעור ההצבעה במספר ישובים ערבים
(בהם היה שיעור ההצבעה ב- 2013 נמוך במיוחד) (באחוזים)

הישוב	בחירות 2013	בחירות 2015	השינוי
ראמה	55.2	59	3.8+
שפרעם	54.1	59	4.9+
פוריידיס	42.6	67	24.4+
ג'סר אל זרקא	41	58	17+
באקה אל ג'רביה	43.3	61	17.7+
טובה-זנגרייה	33.1	46	12.9+
מגאר	38.4	46	7.6+
כסיפה	50.7	48	2.7-

לרשימה המשותפת מצפה מאבק מתמשך במהלך הכנסת העשרים לשמירה על זכויותיו של המיעוט הערבי. גל החקיקה האנטי-דמוקרטית המכוונת לפגיעה בזכויותיהם של הערבים אזרחי מדינת ישראל שהתעצם במהלך הכנסת ה-18 ולא פסח גם על הכנסת ה-19, סביר שימשך ביתר שאת לנוכח הרכבה הנוכחי של הכנסת. גם ההסתה והגזענות לבטח יחמירו בשנים הקרובות, בהעדר אופק מדיני. יש לקוות שנוכחות של אליטה פוליטית ערבית אחראית בעלת משקל בכנסת תבלום את הנטיות האלה, ותוכיח שהמפלגות הערביות אינן גורם שניתן להתעלם ממנו במערכת הפוליטית, וכי אזרחי ישראל הערבים הם חלק מכל תהליך קבלת החלטות במדינת ישראל. האקסיומה של התרבות הפוליטית בישראל של דה לגיטימציה של הקול הערבי תיאלץ להשתנות עכשיו כשקולו של הציבור הערבי התעצם.