הדרך לחלחול חדשנות לכלל המשק עוברת בהרחבת התפיסה של "מהי חדשנות?", במיוחד בעידן שלאחר הקורונה

תפיסת החדשנות כיום ממוקדת במו"פ ובענפי ההייטק – המהווים רק כ-9% מהמועסקים במשק; החדשנות לא מחלחלת – ההשקעה בדיגיטציה בענפים מסורתיים כמו בינוי ושירותי אירוח ואוכל קטנה פי 5 מממוצע מדינות OECD; פערי החדשנות מייצרים פערי פיריון, וכתוצאה מכך – נוצרים פערי שכר של עד פי 2.5 בין ענפי ההייטק לענפים המסורתיים, בהם מועסקים כ- 90% מהשכירים במשק

אומת הסטארטאפ לא יכולה להשלים עם חדשנות המשמשת רק מיעוט מענפיה הכלכליים. אסטרטגיות הצמיחה והפיתוח הכלכלי-חברתי של מרבית מדינות העולם, וכך גם בישראל, מדגישות את החדשנות כגורם מרכזי בהבטחת צמיחה מכלילה ובת קיימא, כזו המאפשרת העלאה של פריון העבודה בקרב מגוון רחב של ענפים ועובדים ובכך תורמת לצמצום פערי השכר מול ענפי ההייטק והיצוא.

בשנים האחרונות מתגבשת הסכמה גורפת בשדה המדיניות הציבורית ובקרב ארגונים בינלאומיים, שחדשנות הינה מושג רחב יותר  מהתפיסה המסורתית של מו"פ טכנולוגי.  ישנן הרבה דרכים להכניס חדשנות, לאו דווקא דרך פיתוחים טכנולוגיים חדשים. הטענה הרווחת כיום היא שמתוך גישה רחבה זו של חדשנות צריכה להיגזר גם האסטרטגיה הלאומית לחדשנות.

ה-OECD מצא כי בכל העולם מתרחבים פערי הפיריון בין ה-5% העסקים המובילים לבין השאר, מה שמביא לדשדוש בפיריון במרבית המדינות המפותחות. סיבה עיקרית לכך לפי האירגון, הינה הקושי של רוב החברות, במיוחד אלו המסורתיות יותר, להטמיע חדשנות. מדינת ישראל נהנית ממגזר הייטק חדשני מהגדולים והמוצלחים בעולם, המהווה כ-10% מהתעסוקה במשק ומוביל את צמיחת המשק כולו. אולם, זהו אינטרס לאומי כי חדשנות תאפיין גם את ה-90% הנותרים,

לשם כך יש להרחיב את התפיסה וההגדרה של חדשנות כך שתכלול גם חדשנות שאינה טכנולוגית (ניהולית, אירגונית, עיצובית, שיווקית ועוד) וכן הטמעה ושימוש בטכנולוגיות קיימות – גם אם העסק לא המציא אותן בעצמו.

הרחבה זו תסלול את הדרך לגיבוש אסטרטגיית החדשנות הלאומית כך שזו תוכל לתמוך בכלל ענפי המשק, ובפרט בענפי המסחר והשירותים, המעסיקים את רוב השכירים  במשק, כפי שמצאה הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, שהוקמה ביוזמת ובהובלת האגף לאסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה. דו"ח הוועדה, הצפוי להיות מוגש לשרה אורנה ברביבאי, מציג את החשיבות הגבוהה שיש להטמעת טכנולוגיות וחדשנות שאינה טכנולוגית בענפי המסחר והשירותים. חשוב לציין שתובנה זו רלוונטית לא רק לענפי המסחר והשירותים, אלא גם למגוון ענפים מסורתיים במשק, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים.

צוות ההיגוי שדן בנושא סבור שיש להרחיב את תפיסת החדשנות וההשקעות בכלל המשק כדי להוביל להעלאת פריון העבודה בקרב כלל שכבות האוכלוסייה ולעודד צמיחה מכלילה יותר.

מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה:

"מדינת ישראל מתמקדת בחדשנות של מחקר ופיתוח הן מבחינת תקצוב והן מבחינת מדידה, והיא אכן מובילה בעולם בתחום. לראשונה בישראל אנחנו מקדמים אסטרטגיה לאומית שתעודד חדשנות בהגדרתה הרחבה הכוללת לא רק מו"פ, אלא גם אימוץ והטמעה של חדשנות טכנולוגית ושאינה טכנולוגית בכלל המשק, בייחוד בענפים המסורתיים בדגש לענפי המסחר והשירותים ומפעלי התעשייה המסורתית. בדו"ח הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, המלצנו על ביטול האפליה הענפית הקיימת בסיוע הממשלתי כלפי ענפים אלו. הרחבת תפיסת החדשנות הממשלתית חשובה כמנוף חדש לקידום המשק אשר יוביל להגדלת הצמיחה, לצמצום אי השיוויון ויצירת צמיחה מכלילה יותר".

דפנה אבירם ניצן: "אסטרטגיה לאומית שתעודד חדשנות בהגדרתה הרחבה בכלל ענפי המשק, תוכל לתמוך בהעלאת פריון העבודה של כלל הענפים ובכך תאפשר העלאת שכר בת קיימא באותם ענפים שיטמיעו את החדשנות בהגדרתה הרחבה. העלאת הפריון של כלל העובדים במשק, תאפשר העלאת שכרם בד בבד עם חיזוק כושר התחרות המשקי, תתמוך בצמצום פערי השכר ובהקטנת שיעורי אי-השוויון בחברה הישראלית."

יצויין כי מדינות ה-OECD משקיעות באופן רחב יותר בהטמעת חדשנות, בייחוד אחרי הקורונה. כך למשל מדינות האיחוד האירופי וקוריאה הוציאו על תכניות האצה "דיגיטליות" יותר מ-3% מהתוצר שלהן.

חלק מהצעדים קדמו לקורונה : כך למשל הממשלה האוסטרלי המליצה על השקעה עודפת בשנים הקרובות בחדשנות שאינה מו"פ, בכדי לפצות על היעדר השקעה כזו בעבר. גם בבריטניה, במסגרת תוכניות ענפיות בשיתוף עם המגזר העסקי ( (Sector Dealsמבוצעת התאמה בתמיכה בחדשנות לצרכים הספציפיים של כל ענף. כך, מתוך 9 הענפים שזכו לתוכניות ראויות לציון בהקשרים שלנו ענפים מסורתיים כמו תיירות ותחבורה, וכן תוכנית לענף "התעשיות היצירתיות" שבהן נוצרת חדשנות שאינה טכנולוגית, המקבלות תמיכה נרחבת מהממשלה.

הללו מהווים דוגמאות לתופעה, כאשר הצוות מתכוון לקראת הכנס הבא ב-2022 לבצע מחקר מדיניות מקיף ומפורט, בכדי לגזור מדיניות מותאמת להקשר הישראלי.

עד כה טיפלה ממשלת ישראל בקידום החדשנות, אולם בהיבט אחד ממוקד של המונח: רשות החדשנות מובילה זה שנים פעילות ממשלתית יוצאת דופן בהצלחתה לעידוד החדשנות, אולם זו חדשנות,  ממוקדת בעיקר בתחום המחקר והפיתוח. אמנם לצד פעילות זו, מבצע משרד הכלכלה והתעשייה פעילות לעידוד חדשנות בעסקים קטנים ובינוניים ובמתן תמיכות להטמעת טכנולוגיות בתעשייה, אך אין די בכך. כאמור הגדרת החדשנות במדינת ישראל כפי שקיימת היום הינה מצומצמת בהשוואה למקובל בעולם המפותח וחסרה אסטרטגיה ממשלתית כוללת לנושא.

המושב יתמקד בחשיבות הכלכלית-חברתית של הרחבת תפיסת החדשנות, מעבר למו"פ טכנולוגי. ממשלת ישראל צריכה ליישר קו עם תפיסת החדשנות המקובלת כיום במדינות המפותחות (מדינות ה- OECD) ולגבש אסטרטגיה לאומית  כוללת לחדשנות, אשר תחייב הרחבת ההגדרה של חדשנות במדינת ישראל.