כיצד תיראה הכנסת הבאה?
חברי הכנסת ה-20 הושבעו לתפקידם. כשליש מתוכם הם חברי כנסת חדשים, כמעט רבע הם נשים. כמה חברי כנסת הגיעו מפעילות בשלטון המקומי? כמה מתחום התקשורת? ומהי הסיעה הכי "צעירה"?
ב-31 למרץ, שבועיים לאחר בחירות 2015, הושבעו 120 חברי הכנסת העשרים ונכנסו לתפקידם כנבחרי הציבור הישראלי. כמעט שליש מחברי הכנסת הם פנים חדשות. בכּנסת החדשה יהיה גם ייצוג שיא של נשים ושל אזרחים ערביים. לעומת זאת, חלה ירידה קלה במספר הח"כים שגרים בשטחי יהודה ושומרון ובמספר הח"כים הדתיים –חרדים.
הבחירות הקודמות (2013) הכניסו לכנסת מספר שיא של 48 חברי כנסת חדשים, ביניהם כל 19 חברי הכנסת של יש עתיד ו-9 מהבית היהודי וממפלגת העבודה. התחלופה הגבוהה של חברי הכנסת תימשך גם הפעם: 39 חברי כנסת חדשים יושבעו, כאשר סיעת הליכוד בולטת עם 11 חברים חדשים, ואחריה סיעות המחנה הציוני וכולנו עם 9 חברים חדשים כל אחת. הרשימה המשותפת כוללת 6 ח"כים חדשים. מטעם הבית היהודי יכהנו שני חברי כנסת חדשים וביש עתיד ובישראל ביתנו – חבר חדש אחד.ראש עיריית צפת אילן שוחט שהוצב במקום הרביעי ברשימת ישראל ביתנו ויתר על מקומו לאחר פרסום תוצאות הבחירות ובחר להישאר בתפקידו. במקומו נבחר חבר הכנסת הוותיק (מכהן משנת 2006) רוברט אילטוב. רשימה זו לא כוללת חמישה ח"כים שלא כיהנו בכנסת הקודמת אך היו בעברם חברי כנסת: משה כחלון, בני בגין, אבי דיכטר, יואל חסון ואיוב קרא.
הכנסת הקודמת הכניסה מספר גדול באופן יחסי של חברי כנסת צעירים: 16 מתחת לגיל 40. הפעם מספר הצעירים עלה במעט ל-17. הסיעה הצעירה ביותר היא המחנה הציוני, ממנה נבחרו לכנסת חמישה חברים בני 40 ומטה, כולל הצעירה ביותר סתיו שפיר שתחגוג יום הולדת 30 בחודש מאי הקרוב. בסיעות הליכוד וכולנו נבחרו שלושה חברי כנסת צעירים מ-40, בבית היהודי וביש עתיד – שניים. אליהם מתווספים תמר זנדברג ממרצ ושרון גל מישראל ביתנו. הסיעות המבוגרות ביותר הן יהדות התורה (גיל ממוצע של 62) ואחריה, באופן מפתיע, ש"ס (ממוצע 58) שבעבר הלא-רחוק הייתה המפלגה עם נבחרת חברי הכנסת הצעירה ביותר.
מחקר שבדק את ייצוג הנשים בפוליטיקה במבט השוואתי מצא כי שיעור הנשים בכנסת נמצא במגמת עלייה משמעותית. בפרק זמן של 25 שנים עלה מספר הנשים בכנסת מנקודת שפל של 7 לאחר בחירות 1988 לשיא של 29 בכנסת הנכנסת. מדובר ב-24.2% מכלל חברי הכנסת, ערך שמציב את מדינת ישראל במקום ה-66 מכלל מדינות העולם. הסיעה בעלת הייצוג הנשי הגדול ביותר מבחינה מספרית בכנסת תהיה המחנה הציוני: 8 נשים יכהנו מטעמה בכנסת הקרובה. אחריה – הליכוד עם 6 חברוֹת כנסת וכולנו עם 4. בסיעת מרצ יהיה רוב נשי: 3 מתוך חמשת חברי הסיעה. ש"ס ויהדות התורה נותרו הסיעות היחידות שאין בהן נשים.
תרשים 1:
נשים בכּנסת ה-20, לפי סיעה
מדינת ישראל הוקמה כמדינת מהגרים ונותרה כך לאורך שנים, עם מספר גלי עליות בולטים לאורך שנות קיומה. אולם, נראה שהעלייה של שנות התשעים מחבר המדינות (ברית המועצות לשעבר) הייתה גל העלייה ההמוני האחרון. לפיכך, מספר אזרחי המדינה שהם יליד הארץ "צברים" עלה בעשרים השנים האחרונות באופן רציף. השינוי הדמוגרפי הזה מוצא את ביטויו גם בהרכבה של הכנסת: שיעור ילידי הארץ עולה בהתמדה.
לאחר הבחירות לכנסת התשיעית (1977) ילידי הארץ עדיין היוו מיעוט מכלל חברי הכנסת: 59 בלבד. ב-1984 כבר נמנו 71 חברי כנסת ילידי הארץ ובשנת 2006 נחצה קו שני השלישים – 80 חברי כנסת היו ילידי הארץ. העלייה בשיעור הצברים נמשכה ובכנסת היוצאת כיהנו רק 30 חברי כנסת שלא נולדו בישראל. הכנסת ה-20 תכלול מספר קטן אף יותר של ילידי חו"ל: 95 מחבריה הם ילידי הארץ בעוד שרק 25 נולדו בחו"ל. המיעוט שנולד בחו"ל מתפרש על פני ארבע יבשות, כאשר לראשונה מזה זמן יכהנו שני חברי כנסת ילידי אמריקה הדרומית (מנואל טרכטנברג וחיים ילין, שניהם מארגנטינה). הם יתווספו לחבר כנסת בודד יליד אמריקה הצפונית (מייקל אורן שנולד בארצות הברית), לעשרה חברי כנסת ילידי אירופה, עשרה ילידי אפריקה (רובם ממרוקו) ושני ילידי אסיה (יואל רזבוזוב שנולד ברוסיה האסייאתית ורוברט אילטוב, יליד אוזבקיסטן).
מעניין לציין שבכנסת הבאה יהיה ייצוג דליל מאוד של גל העלייה האחרון מחבר מדינות העמים. רק יואל רזבוזוב, קסניה סבטלובה וטלי פלוסקוב (עלו בשנת 1991) וזאב אלקין (1990) הם נציגים מובהקים של עלייה זו. שאר חברי הכנסת המזוהים עם "המגזר הרוסי" הם ותיקים יותר בארץ. אפילו בישראל ביתנו, שלושת ה"רוסים" שנבחרו לכנסת אינם נציגים של העלייה האחרונה: אביגודר ליברמן וסופה לנדבר עלו ארצה בסוף שנות השבעים בעוד שרוברט אילטוב עלה בשנת 1985. לאחר שבכנסת היוצאת כיהנו שני חברים ממוצא אתיופי (שניהם מיש עתיד) הפעם נבחר רק נציג אחד: אברהם נגוסה מהליכוד.
מבחינת לאום, הכנסת ה-20 תכלול ייצוג שיא של חברי כנסת לא-יהודיים. כפי שממחיש תרשים 2, הייצוג של חברי כנסת ערביים בכנסת זינק בצורה חדה במהלך שנות התשעים והגיע לשיא של 13 חברים בכנסת ה-15 (1999) וה-18 (2009). הכנסת הבאה תכלול 16 חברי כנסת לא-יהודים: 12 חברי הרשימה המשותפת בנוסף לזוהיר בהלול (המחנה הציוני), איוב קרא (ליכוד), עיסווי פריג' (מרצ) וחמד עמאר (ישראל ביתנו).
תרשים 2:
חברי כנסת לא יהודיים, (המספר בעת היבּחרה של הכנסת)
מבין 104 חברי הכנסת היהודים יש ירידה משמעותית במספר החרדים והדתיים. אם לכנסת הקודמת נבחר מספר שיא של כמעט 40 ח"כים חרדים ודתיים, הפעם ירד המספר ל-27. הצניחה הזו נובעת בעיקר כתוצאה מהיחלשותן של ש"ס, הבית היהודי (איבדו כל אחת 4 מושבים) ויהדות התורה (איבדה מושב אחד). מלבד המפלגות החרדיות, עם 13 מנדטים, בבית היהודי יכהנו 6 חברי כנסת דתיים, בליכוד יכהנו חמישה, ביש עתיד שניים ובכולנו – חברת כנסת אחת.
התמורות שעברה החברה הישראלית במשך השנים משתקפות גם בצורות היישוב בהם מתגוררים חברי הכנסת. בעבר, היה לקיבוצים ייצוג יתר משמעותי. בכנסת הראשונה היו 24 חברי קיבוץ אולם גם 35 שנים מאוחר יותר, בבחירות לכנסת ה-11 (1984) היו עדיין 8 קיבוצניקים, הרבה מעבר למשקלם היחסי באוכלוסייה. נוכחות חברי הקיבוצים בכנסת צנח במהירות מאז. ב-2009 היו רק 3 חברי קיבוץ (חיים אורון, אורית נוקד ושי חרמש) ובכנסת היוצאת לא היה לראשונה ולו נציג אחד שהוא חבר קיבוץ, מלבד איש תקומה זבולון כלפה מקיבוץ שומריה, קיבוץ אשר חבריו המקוריים התפנו ב-2006 מרצון והעבירו אותו לקליטת מפונים מגוש קטיף. בכנסת ה-20 יכהנו שני חברי קיבוץ: איתן ברושי וחיים ילין.
באופן דומה, ועל אף שמשקלם באוכלוסייה גדול בהרבה מהקיבוצים, גם ייצוגן של עיירות הפיתוח הצטמצם במהלך השנים. בעבר הלא-רחוק הגיעו חברי כנסת לא מעטים מעיירות הפיתוח, בעיקר בשתי המפלגות הגדולות – הליכוד ומפלגת העבודה. לכנסת שנבחרה ב-1984 נכנסו 9 אנשי עיירות פיתוח, לרבות דוד לוי (בית שאן), משה קצב (קרית מלאכי), רפאל אדרי (חצור הגלילית) ודוד מגן (קרית גת). בכנסת היוצאת נותרו רק 4 חברי כנסת מעיירות פיתוח, שניים מתוכם ותיקים מאוד - מאיר שטרית (יבנה) ועמיר פרץ (שדרות) ושניים חדשים יותר – מאיר כהן (דימונה) ודב ליפמן (בית שמש). כפי הנראה מספר זה יגדל במעט בכנסת הבאה: אל פרץ וכהן יצטרפו יפעת שאשא ביטון (קרית שמונה), ז'קי לוי (בית שאן), מיקי זוהר (קרית גת) וטלי פלוסקוב (ערד).
בניגוד לעיירות הפיתוח ולקיבוצים, הישובים מעבר לקו הירוק זכו לייצוג נכבד וחסר תקדים בכנסת היוצאת. בעוד שבשנת 1984 היה חבר כנסת בודד שהתגורר מעבר לקו הירוק, בכנסת היוצאת כיהנו לא פחות מ-12 חברי כנסת שגרו ב"התנחלויות". מתוכם 6 השתייכו לרשימה המשותפת של הליכוד וישראל ביתנו (3 מכל מפלגה) ו-5 השתייכו לסיעת הבית היהודי. מספר תושבי יהודה ושומרון יצטצמם בכנסת הקרובה ל-10: 4 ח"כים בכל אחת מסיעות הליכוד והבית היהודי, יחד עם אביגדור ליברמן (תושב נוקדים) ושי פירון (תושב אורנית).
מבחינת פיזור גיאוגרפי, 33 ח"כים גרים בגוש דן, ו-16 בירושלים. רק שבעה חברי כנסת גרים בפריפריה הדרומית (מעל 60 ק"מ מתל אביב): עמיר פרץ משדרות, חיים ילין מבארי, אלי אלאלוף מבאר שבע, טלי פלוסקוב מערד, מאיר כהן מדימונה, יעקב מרגי משדה צבי וטלב אבו עראר מערערה בנגב. לעומת זאת, בפריפריה הצפונית (מעל 60 ק"מ מתל אביב) גרים 21 חברי כנסת, ביניהם שני נציגים מחיפה, שניים מעכו ונציגים מקרית שמונה, בית שאן, שפרעם וסח'נין.
התופעה החדשה באופן יחסי של השתלבות אנשים שבאו מעולם התקשורת בפוליטיקה, מגמה שהתגברה מאוד בעשור האחרון, נמשכת גם בכנסת הקרובה. כמעט 15 חברי כנסת בעלי רקע בעולם התקשורת יכהנו בכנסת הבאה, שיעור גבוה מאוד. בין המגוייסים החדשים אפשר להזכיר את ינון מגל (הבית היהודי), שרון גל (ישראל ביתנו), זוהיר בהלול וקסניה סבטלובה (המחנה הציוני) ונאוה בוקר (ליכוד). אלה יצטרפו אל הוותיקים יותר: שלי יחמוביץ', מרב מיכאלי, מיקי רוזנטל, יאיר לפיד ועופר שלח ועוד. ערוצי גיוס "מסורתיים" יותר להשתלבות בפוליטיקה ממשיכים לשחק תפקיד גם כיום. יש ערוצים שהדומיננטיות שלהם נמצאת במגמה של ירידה, כגון המנגנון המפלגתי או התחום הביטחוני: יואב גלנט ואייל בן-ראובן הם חברי הכנסת החדשים היחידים בעלי רקע ביטחוני בכיר (דרגות תת-אלוף, תת-ניצב, ראשי השב"כ או המוסד). הם יצטרפו אל משה יעלון, יעקב פרי, אבי דיכטר, מירי רגב ומיקי לוי. לעומת זאת, השלטון המקומי ממשיך להוות ערוץ גיוס מרכזי. לא פחות מ-27 חברי כנסת החלו את דרכן בפעילות בזירה המוקמית. בין חברי הכנסת החדשים שמגיעים מפעילות בשלטון המקומי: חיים ילין (ראש מועצה איזורית אשכול), רחל עזריה (סגנית ראש עיריית ירושלים), דני עטר (ראש מועצה איזורית גלבוע), מיקי זוהר (סגן ראש עיריית קרית גת) וטלי פלוסקוב (ראשת עיריית ערד).
לבסוף, בכנסת ה-20 יהיו 10 "נסיכים ונסיכות" – דור שני של חברי כנסת. שני "נסיכים" אמנם עזבו את הכנסת (יאיר שמיר ועוזי לנדאו) אך שלושה נכנסו: אורן חזן, בני בגין וז'קי לוי. זה האחרון יצטרף אל אחותו אורלי לוי-אבקסיס. ששת ה"נסיכים" הנותרים הם עמר בר-לב, צחי הנגבי, יצחק הרצוג, ציפי לבני, יאיר לפיד ומאיר פרוש.