עידן נתניהו- סיכום 12 שנות שלטון במדדי הדמוקרטיה הבינלאומיים

על אף שהייתה זו תקופה סוערת למדי במדינת ישראל פנימה, נראה שלפי המדדים הבינלאומיים דווקא לא נרשמו שינויים משמעותיים בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו, וישראל שמרה פחות או יותר על מקומה

Shutterstock

עם השבעת הממשלה החדשה, אפשר כבר לעשות סוג של סיכום של תקופת כהונת בנימין נתניהו כראש ממשלה במובן השפעותיה על המשטר בישראל. מהשיח התקשורתי והציבורי עולה לא אחת התפיסה כי הדמוקרטיה הישראלית ספגה פגיעה אנושה בשתיים עשרה השנים האחרונות. בעיקר נמתחת ביקורת על תריסר השנים הללו במובנים של (היעדר) טוהר מידות, (אי) שמירה על איזון בין רשויות השלטון ו(אי) הכרה בחופש הדעה והדיבור של יריבים פוליטיים.

לאורך כל תקופה זו נמדדה ישראל גם מבחוץ, על ידי מכוני מחקר בינלאומיים בלתי תלויים ומומחים מארצות שונות, וקיבלה מהם ציונים על איכויות הדמוקרטיה שלה. להפתעת רבים, מבט על הציונים שאותם קיבלה הדמוקרטיה הישראלית מגורמים אלה מעלה תמונה מורכבת הרבה יותר וחד משמעית הרבה פחות ממה שהצטייר לא אחת בארץ. במילים אחרות, על פי רוב המדדים הבינלאומיים לא חל לאורך כהונת נתניהו שינוי מהותי באיכותה של הדמוקרטיה הישראלית. למרות שבתחומים מסוימים ניכרת פגיעה, הרי שברוב התחומים שמכונים אלה בודקים הדמוקרטיה הישראלית פחות או יותר דורכת במקום, ושלטונו של נתניהו לא שינה רבות לכאן או לכאן.

התחום שנראה כי נפגע במידה היחסית הרבה ביותר הוא תחום הזכויות והחרויות הדמוקרטיות, שכולל בין היתר נושאים דוגמת תחרות חופשית בין המפלגות, שמירה על זכויות המיעוט, חופש הביטוי והגנה על חרויות הפרט. בשני המדדים של ה- Freedom Houseהבוחנים תחום זה (מדד הזכויות הפוליטיות ומדד הזכויות האזרחיות) הציונים שקיבלה ישראל ב-2020 נמוכים בהשוואה ל-2009, אז עלה נתניהו לשלטון. מדובר בירידה של 6.5%-8% בין שתי המדידות הללו, כאשר במהלך כל התקופה המגמה היא של ירידה קלה (עד 3% בין מדידה למדידה) או יציבות הציון בין שנה לשנה. עם זאת, יש לציין כי ישראל מוגדרת כיום על ידי מכון זה כמדינה שיש בה רק "הגנה חלקית על הזכויות האזרחיות" בעוד שבתחילת הדרך היא הוגדרה כמדינה המגינה על זכויות אלה. ירידה קצת גדולה יותר חלה במדד חופש העיתונות (Reporters without Borders). במקרה זה עיקר הירידה (11%) חלה בראשית העשור הקודם, ומאז לא חל שינוי משמעותי בציון של ישראל.

בתחום המשילות, שכולל נושאים דוגמת מערכת פיקוח הפרלמנט על הממשלה, אמון האזרחים וגורמי ממשל בחוקי המדינה וציות להם ומערכת האיונים והבלמים בין הרשויות השונות – התמונה שונה, שלא לומר הפוכה: במדד אחד, שלטון החוק (The World Bank), חלה עלייה בציון של ישראל (עד 2015 עליה של 9%, ומאז ירידה מתונה של 3% בחמש שנים). במדד השני, תפקוד הממשלה The Economist)), אל אף הביקורות הרבות להן זכו הממשלות בראשות נתניהו, לא חלו בין שתי המדידות שינויים של ממש בציונים של ישראל – בחציה הראשון של התקופה חלה ירידה של 5%, ובהמשך עליה לערכי 2009.

מגמות סותרות ניתן למצוא בציונים אותם קיבלה ישראל בנוגע להליך הדמוקרטי (שיעורי ההצבעה לפרלמנט, רמת מעורבות פוליטית של האזרחים, אופן קבלת החלטות פוליטיות ועוד). בשניים מששת המדדים בתחום זה חלה עלייה בין שתי המדידות: במדד הייצוג והאחריותיות של הבנק העולמי יש עלייה קלה ב-2020 לעומת 2009, ומעל לכול – במדד ההשתתפות הפוליטית של האקונומיסט ניצבת ישראל במקום השני בעולם, עם עלייה מתונה אך רציפה של 13% ב-12 השנים האחרונות. בשני מדדים לא חל שיני: במדד השוויון הדמוקרטי (V-DEM) ניכרת עליה עד 2012 ואחר כך ירידה מתונה, ובמדד התרבות הפוליטית הדמוקרטית, שוב של האקונומיסט, לא חל כל שינוי לאורך התקופה. בשני מדדים חלה ירידה קלה– במדד הדמוקרטיה הדיונית שלV-Dem  חלה עליה קלה של 1% עד 2017 ולאחריה ירידה משמעותית של 4% בשנים האחרונות, ובמדד ההשתתפות האזרחית של אותו מכון חלה ירידה של 3%, רובה בשנה האחרונה.

בשני המדדים הכלכליים, איכות הרגולציה של הבנק העולמי והחלוקה השוויונית של המשאבים (V-DEM), התמונה מורכבת אף היא: מצד אחד במידת הרגולציה (המידה בה המדינה מנסחת ומקדמת תקנות וכללים המאפשרים קידום ופיתוח של המגזר הציבורי במדינה) מצבה של מדינת ישראל השתפר באופן משמעותי – הציון עלה ב-5%, עיקר העלייה בשנתיים הראשונות לאחר עליית נתניהו לשלטון ומאז ההערכה יציבה, אך לפי מדד חלוקת המשאבים (שיעורי העוני והפערים הכלכליים במדינה) ישראל הפכה פחות שוויונית –

ירידה כללי של כמעט 6%, כאשר הציון היה יציב עד 2016, ואז חלה בו ירידה משמעותית.

ומה המצב בתחום השחיתות, שזכה לתשומת הלב הציבורית הרבה ביותר בשנים האחרונות - האם תחת שלטונו של נתניהו ישראל הפכה לפי ההערכות הבינלאומיות למדינה מושחתת יותר? התשובה היא שלילית. במדד אחד (Transparency International) ירדה ישראל בנקודה אחת בלבד בכל אותה התקופה ובמדד השני, של הבנק העולמי, לא חל כל שינוי.

לסיכום, לפי המדדים הבינלאומיים תקופת שלטונו של נתניהו, שהייתה סוערת מאוד מבחינה פוליטית מבית, לא נרשמה כתקופת שפל עבור הדמוקרטיה הישראלית בהשוואה למדינות אחרות, והיא שמרה פחות או יותר על מקומה, בממוצע למעלה מן האמצע ברוב המדדים.

המדד	מכון המחקר	ציון 2009	ציון 2020*	השינוי
זכויות פוליטיות	Freedom House	90	82.5	-8.3
זכויות אזרחיות	Freedom House	76.7	71.7	-6.5
חופש העיתונות	Reporters without Borders	77.7	69.1	-11.1
ייצוג ואחריותיות	The World Bank	61.4	63.7	3.7
השתתפות פוליטית	The Economist	83.3	94.4	13.3
שוויון דמוקרטי	V-DEM	80.3	80.2	-0.1
השתתפות אזרחית	V-DEM	59.1	57.6	-2.5
דמוקרטיה דיונית	V-DEM	76.3	74.1	-2.9
תרבות פוליטית דמוקרטית	The Economist	75	75	0
תפקוד הממשלה	The Economist	75	75	0
שלטון החוק	The World Bank	66.8	71	6.3
תפיסת השחיתות	Transparency International	61	60	-1.6
שליטה בשחיתות	The World Bank	66	66	0
איכות רגולציה	The World Bank	72	75.6	5
חלוקה שוויונית של משאבים	V-DEM	85.6	80.7	-5.7

* נתוני The World Bank משנת 2019