מפת דרכים לחיזוק המפלגות בעידן הנוכחי

היחלשות המפלגות במדינות דמוקרטיות היא תופעה אוניברסלית, אך היא קיצונית בישראל בהשוואה לרוב הדמוקרטיות האחרות. כיצד ניתן לשקם את המפלגות תוך התאמתן לעידן הנוכחי, במיוחד לנוכח אתגרים טכנולוגיים, חברתיים ופוליטיים?

Flash 90

מצבן של המפלגות בישראל קשה ביותר. כמעט לפי כל אמת מידה (היקפי החברוּת במפלגות, הזדהות הציבור עם מפלגות ומידת האמון שלו בהן, זיקתן לקבוצות אינטרס, מעמדן בשלטון המקומי ועוד) הקשר שלהן עם החברה נחלש מאוד בעשורים האחרונים. חמור במיוחד הוא מצבן של המפלגות הדמוקרטיות ושל המפלגות המִצרפיות, כלומר מפלגות שפונות לציבור רחב ואינן מפלגות מגזריות או "מפלגות של נושא אחד" (כמו מפלגות ירוקים או גמלאים) - כך עולה מהשוואה של מצבן הנוכחי למצב בעבר וכן מהשוואה של תהליך ההיחלשות שלהן לתהליכים במפלגות במדינות אחרות.
יש להדגיש: היחלשות המפלגות במדינות דמוקרטיות היא תופעה אוניברסלית, אך היא קיצונית בישראל בהשוואה לרוב רובן של הדמוקרטיות האחרות. גם העלייה של הפוליטיקה האישית, תופעה המכונה "הפרסונליזציה של הפוליטיקה", קיצונית במיוחד בישראל.

הבעיה היא שאי אפשר לקיים דמוקרטיה ייצוגית מודרנית בלא מפלגות. על כל מגרעותיהן ופגמיהן – לא נמצא להן תחליף ראוי. אומנם חלקן בתפקודים המסורתיים שמילאו, כמו ערוץ תקשורת פוליטית ומוקד הזדהות עבור האזרחים, הצטמצם מאוד – אך הן עדיין משמשות עוגן מוסדי במשטר דמוקרטי. הן מספקות מסגרת מתמשכת לצירוף של תפיסות עולם ואינטרסים ולקידומם ולפעולה פוליטית מתואמת של פוליטיקאים ומושא לתמיכה של הבוחרים.

לפיכך יש לחפש דרך לשקם את המפלגות תוך כדי התאמתן לעידן הנוכחי, במיוחד לנוכח אתגרים טכנולוגיים (במיוחד המדיה החברתית), חברתיים (למשל האינדיווידואליזם) ופוליטיים (במיוחד תהליך הפרסונליזציה הפוליטית העמוק בישראל).

מוקד העניין שלנו הוא בתיקון התפקוד השוטף של המפלגות בין בחירות לבחירות ולא במסע הבחירות עצמו. עם זאת, אנו חושבים שמפלגה שתפעל נכון בין בחירות לבחירות תצליח יותר גם בזירה האלקטורלית. אמת, יש דוגמאות למפלגות שקמו יש מאין והצליחו בבחירות בלא שהיו להן חיי מפלגה מעבר לנציגות בכנסת ובממשלה. אלא שרוב רובן חיו חיים קצרים.

ההמלצות שיוצגו להלן מבוססות על הספר שיקום המפלגות בישראל, בעריכת פרופ' עופר קניג, פרופ' גדעון רהט וד"ר אסף שפירא, שיראה אור בקרוב בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה. הן מבקשות לחדש את הקשר של המפלגה לחברה תוך התאמה לכללי המשחק הנוכחיים, ללא תיקוני חקיקה. מדובר ב"תפריט" מודולרי – כל מפלגה יכולה לאמץ מתוכו כרצונה ולהתאים את ההמלצות השונות לאופייה הספציפי.

ההמלצות

1. המפלגה בשטח –
   • "זכיינים" – תתקיים פעילות מבוזרת, "מלמטה למעלה", באמצעות רשתות של גופים וולונטריים עצמאיים למחצה (מעין זכיינים) הפועלים בתחומים מסוימים (לפי אזור גאוגרפי, השתייכות דמוגרפית, עיסוק מקצועי, נושא מהותי כמו איכות סביבה וכו'). גופים שכאלו יכולים להיווצר ״מלמעלה״ בידי המפלגה או לצמוח ״מלמטה״ ולהצטרף אליה. המפלגה תשתף פעולה עם הגופים האלה מבחינת חסות פומבית, קשרים רצופים עם נציגי המפלגה בכנסת ובממשלה, השתתפות של נציגי הגופים האלה בוועידה מפלגתית שנתית, מימון (במידת האפשר ובהתאם לקריטריונים שהמפלגה תקבע) וסיוע של הצוות המקצועי של המפלגה. יודגש שלא מדובר במיתוג מחדש של מונחים ישנים כמו "תאים" או "חוגים" אלא בשינוי מהותי – התארגנות ופעילות הרבה יותר מבוזרות ועצמאיות, היכולות להיווצר "מלמטה".
   • פעילים – המפלגה תתחזק רשת של פעילים, שישמשו בסיס ארגוני לפעילות שטח, פעילות רשת, כנסים, מבצעי קמפיין ועוד. מערך הפעילים יופעל, "מלמעלה למטה", על ידי הצוות המקצועי וייהנה מהכשרות רלוונטיות מטעם המפלגה ובמימונה.
     
     
2. הנהלה – המפלגה תנוהל בידי הנהלה פוליטית מצומצמת. בהתאם לגודל המפלגה, ההנהלה תורכב מיו"ר המפלגה, המועמדים הראשונים ברשימת המפלגה לכנסת, ראשי רשויות מקומיות מרכזיות מטעם המפלגה ונציגי המפלגה במוסדות אחרים (כמו איגודי עובדים). ההנהלה תקבע את האסטרטגיה של המפלגה, ובין השאר תאשר את תקציב המפלגה, התקנון, תכנית העבודה, תכניות ההכשרה, הקמפיינים הנושאיים, סדר היום של הוועידה השנתית, החסות והמימון שיינתנו לזכיינים, הפעילות הדיונית, הקשרים עם מכוני מחקר ועוד. היא גם תבחר את חבריהם של גופים נלווים, כמו בית דין מפלגתי וועדת בחירות.
   
   
3. החלטות פוליטיות – החלטות על הצבעות מפתח בכנסת ומשמעת סיעתית, חלוקת גזרות בין חברי הכנסת, התמודדות ברשימות משותפות בבחירות לכנסת, תמיכה ברשימות ומועמדים בבחירות המקומיות. הצטרפות לממשלה ופרישה ממנה, מינוי שרים וחברי ועדות, תמיכה במועמדים לתפקידים שונים (כמו נשיא) וכו' – מומלץ שיו"ר המפלגה יביא לאישור ההנהלה.
   
   
4. צוות מקצועי – ההנהלה תסתמך על צוות מקצועי בשכר, שינהל את פעילות השטח של המפלגה בהתאם לאסטרטגיה שתקבע ההנהלה ולשיקולים מקצועיים. בין השאר, הצוות המקצועי יפעיל את הקמפיינים של המפלגות לבחירות לכנסת ולבחירות המקומיות, את הקמפיינים הנושאיים ואת פעילות הרשת של המפלגה, ויסייע לזכיינים.
   
   
5. ועידה שנתית – המפלגה תקיים ועידה שנתית בת כיומיים. בוועידה יהיו נוכחים כל נציגי המפלגה המכהנים כנבחרי ציבור במוסדות שונים (כנסת, שלטון מקומי, איגודי עובדים, אגודות סטודנטים, מוסדות ציוניים) וכן נציגי קבוצות ״הזכיינים". כמו כן יערכו אירועים (מקוונים ופיסיים) שיהיו פתוחים לקהל החברים והתומכים הרחב. הוועידה תדון בנושאי מדיניות ואידיאולוגיה (בין היתר היא תאשר את המצע) ובתיקוני חוקה.
   
   
6. פעילות דיונית – המפלגה תנהל פעילות דיונית נרחבת במגוון נושאים, הן פעילות פיזית והן פעילות מקוונת (שתיעשה תוך שימוש בפלטפורמות מקוונות ייעודיות, כמו DemocracyOS, Polis, Loomio, האפליקציה הישראלית Consenz ואחרות). גם מצע המפלגה יגובש בדרך זו, ויאושר לאחר מכן בוועידה השנתית. הנהלת המפלגה תחליט אילו נושאים יידונו במסגרת זו ומי יהיו המשתתפים בדיונים – חלקם יהיו פתוחים לציבור הרחב וחלקם מוגבלים לחברי או תומכי המפלגה.
   
   
7. הכשרה – המפלגה תקיים סדנאות מקצועיות להכשרת פעילים ופוליטיקאים.
   
   
8. קמפיינים נושאיים ועצומות – המפלגה תקיים באופן רצוף קמפיינים נושאיים, לבדה או בשיתוף של ארגוני חברה אזרחית או הזכיינים, ותיזום עצומות בעניינים שונים.
   
   
9. חברי ותומכי המפלגה –
   • ייפתחו מגוון מסלולים ואפשרויות – בצד חברי מפלגה (מׅתְפקדים משלמי דמי חבר שנתיים) יהיה אפשר להצטרף למפלגה במעמד של "תומכים" שאינם חברים.
   • בכל הנוגע לחברי המפלגה – המפלגה תשקיע מאמצים בחברוּת איכותית על פני חברוּת המונית.
   • יינתן גמול דיפרנציאלי לפי עוצמת הקשר למפלגה – למשל, חברים יוכלו לקחת חלק באופן אוטומטי בהליכי בחירה הרשימה והמנהיג, אך תומכים ייאלצו להירשם מראש ולשלם סכום חד-פעמי; רק חלק מההליכים הדיוניים יהיו פתוחים לתומכים.
     
     
10. בחירת מועמדים לכנסת –
    • המפלגה תאמץ הליך מבוזר לבחירת מועמדים לכנסת, שיהיו מעורבים בו כמה גופים בוחרים (מנהיג, אליטה מצומצמת, כל החברים/תומכים). אנו ממליצים על הליך בשלבים – כלומר, כל גוף יהיה מעורב בשלב אחר של הבחירה). דוגמה להליך כזה:
      1. כלל המועמדים יעמדו בפני ועדת סינון, אשר תורכב משילוב של חברי מפלגה שנבחרו אקראית וכמה ותיקי מפלגה (מי שכיהנו בעבר מטעמה בכנסת; במקרה של מפלגה חדשה – אנשי ציבור שאינם מתמודדים). הוועדה תבחר מועמדים במספר של כפי שלושה מאשר מספר המקומות שצפוי למפלגה בבחירות, לפי הסקרים או לפי הישגיה בבחירות הקודמות.
      2. צירי הוועידה השנתית של המפלגה יאשרו (אפשר באופן מקוון) את הרשימה ויהיו רשאים להציע ולבצע בה מספר שינוים מוגבל מראש בהליך מיוחד.
      3. חברי המפלגה יקבעו את סדר המועמדים ברשימה מתוך רשימת המועמדים שאושרה בוועידה. יש לאמץ שיטה יחסית. כל בוחר יוכל לבחור בכמה מועמדים, אך מספר ההצבעות של כל בוחר יהיה קטן ממספר המקומות הריאליים. יש להעדיף הצבעת דירוג. המפלגה תוכל לשלב גם את תומכי המפלגה בהליך זה, אך יהיה עליהם להירשם מראש ולשלם סכום חד-פעמי סמלי (כ-25 ש"ח) כדי להשתתף בהליך הבחירה.
      4. יבוצעו תיקונים ברשימה על מנת להבטיח שוויון מגדרי, כך שבכל חמישיית מועמדים יהיו 3-2 מועמדים מכל מין (לחלופין, בכל עשיריית מועמדים יהיו לפחות 4 מועמדים מכל מין).
      5. מנהיג המפלגה יוכל לשבץ כמה אנשים ברשימה (אך לא יותר מאשר כחמישית מהם).
    • אפשרות חלופית היא לקיים הליך מקביל ובנפרד. כלומר, כל גוף יבחר מועמדים אחרים או שיינתן לו משקל מסוים בהליך הבחירה.
    • המפלגה תארגן ברחבי המדינה מפגשים פיזיים ומקוונים בין המועמדים לציבור בעלי זכות הבחירה, שיכללו דיון, עימות והצבעה. בכפוף למשאבי המפלגה ולמורכבוּת התהליך, המפלגה תוכל להעניק לתוצאות ההצבעה משקל מסוים בהליך בחירת המועמדים, שישתקלל עם הצבעת החברים/תומכים (המשקל יהיה רגיש למספר הבוחרים, ויינתן משקל גדול יותר לאירועים הפיזיים).
      
      
11. בחירת מנהיג המפלגה –
    • מנהיג המפלגה ייבחר באופן דמוקרטי על ידי ציבור רחב.
    • במפלגות מצרפיות קטנות המנהיג ייבחר על ידי החברים.
    • במפלגות מצרפיות גדולות (דוגמת הליכוד ויש עתיד), המנהיג ייבחר באופן הבא (שאפשר לכנותו "פריימריז חצי-פתוחים"):
      1. זכות הבחירה תינתן לכל אזרח ישראלי מעל גיל 17 ובתנאי שיירשם כחבר/תומך המפלגה לכל המאוחר 30 יום לפני מועד הבחירות.
      2. תומך ישלם דמי השתתפות סמליים (כ-25 ₪). חבר מפלגה יהיה פטור מדמי השתתפות.
      3. מועמד לתפקיד היו"ר יהיה חייב להציג מספר מינימלי של חתימות תמיכה של תומכים או חברים, להצהיר על הזדהותו עם ערכי המפלגה, להתחייב על ניהול קמפיין במסגרת כללים שייקבעו ולהתחייב להשתתף בעימותים פומביים של המועמדים שהמפלגה תארגן.
      4. אנו ממליצים על הצבעת דירוג – הבוחרים יוכלו לדרג את המועמדים לפי סדר עדיפות. הדבר ימנע צורך בסיבוב שני.
    • המפלגה תארגן ברחבי המדינה מפגשים פיזיים ומקוונים בין המועמדים לציבור בעלי זכות הבחירה, שיכללו דיון, עימות והצבעה. בכפוף למשאבי המפלגה ולמורכבוּת התהליך, המפלגה תוכל להעניק לתוצאות ההצבעה משקל מסוים, שישתקלל עם תוצאות ההצבעה הכלליות (המשקל יהיה רגיש למספר הבוחרים, ויינתן משקל גדול יותר לאירועים הפיזיים).
    • במקרה של רשימה משותפת לכמה מפלגות (כדוגמת כחול לבן בבחירות 2020-2019), המפלגות יוכלו להחליט שמנהיג הרשימה ייבחר בדרך זו. במקרה כזה, בבחירות ישתתפו בעלי זכות הבחירה מכל המפלגות הרלוונטיות.
      
      
12. המפלגה בכנסת –
    • המפלגה תחלק גזרות בין חברי הכנסת שלה – כל אחד מהם יתמקד בנושא משלו (נושא מהותי/אזור גיאוגרפי/מגזר ספציפי), בתוך הכנסת ומול הציבור (לרבות הזכיינים). התמקדות זו תובלט כלפי התקשורת והציבור הרחב.
    • המפלגה תתכלל את פעילות נציגי המפלגה/סיעה בכנסת בכל הנוגע לשימוש בכלים פרלמנטריים אישיים (כמו הצעות חוק פרטיות ושאילתות), כדי למנוע כפילויות ולקדם שיתוף פעולה.
      
      
13. בחירות מקומיות – המפלגה תחזור להשקיע ולהתמודד בבחירות המקומיות, למועצה ולראשי הרשויות. מועמדים ורשימות יקבלו מימון מהמפלגה רק בתנאי שיציגו זיהוי ברור בין המועמדים והמפלגה. ההנהלה היא שתחליט על תמיכה, והחלטתה תתבסס בעיקר על הערכה מקצועית בדבר הסיכויים לזכות בתמיכה מספקת שתאפשר להחזיר את ההשקעה הכספית. בהקשר זה יצוין כי מפלגות בהחלט יכולות להשקיע משאבים רבים בבחירות מקומיות ועדיין לסיים אותן ללא הפסד כספי. בבחירות המקומיות ב-2018 סיימו מפלגות ש"ס והעבודה, שמטעמן התמודדו רשימות מקומיות רבות (68 ו-50, בהתאמה), את מערכת הבחירות המקומית ברווח כספי (2.8 ו-1.6 מיליון ₪, בהתאמה), וכך גם מפלגות נוספות.הנתונים מתייחסים לסיעות הבת והסיעות המשתתפות ברשימות משותפות שכל מגישותיהן הן סיעות אם. ראו מבקר המדינה, 2021. "דוח על תוצאות ביקורת חשבונות סיעות האם שהשתתפו בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2018", עמ' 24-23.
    
    
14. בחירות למוסדות נוספים – המפלגה תשקיע ככל האפשר בהתמודדות למוסדות כמו אגודות סטודנטים, ועדי עובדים והמוסדות הציוניים, תוך שמירה על זיהוי בין המועמדים לבין המפלגה ובמקרה הצורך סיוע במימון ההתמודדות (לפי החלטת הנהלת המפלגה).
    
    
15. המפלגה במרשתת –
    • המפלגה תעלה באופן רצוף (ולא רק בתקופת בחירות) תכנים באינטרנט, לרבות סרטונים והסכתים, וכן תפעל באופן רצוף במגוון הרשתות החברתיות.
    • המפלגה תשתף באופן רצוף את הציבור בתהליכים דיוניים ובעצומות מקוונות.
    • המפלגה תנצל את הפעילות האישית של פוליטיקאים באינטרנט וברשתות החברתיות לטובתה, באמצעות יצירת קשר ברור בין השניים: הפוליטיקאי יידרש לסמן את עצמו כנציג המפלגה (למשל באמצעות הסמל של המפלגה) ולשתף תכנים של המפלגה, והמפלגה מצידה תעודד תנועה של הגולשים מהפוליטיקאים למפלגות.
    • פעילות המפלגה תועבר לפלטפורמות ייעודיות שיאפשרו לה לתאם את פעילויותיה. יש מגוון דוגמאות לפלטפורמות שבהן משתמשות תנועות ומפלגות הבוחרות כדי לנהל את כל פעילותן או חלק ניכר ממנה באופן מקוון (למשל Meetup, NationBuilder, ו-NGP VAN).ב-Meetup משתמשת לדוגמה תנועת חמשת הכוכבים באיטליה, שהפכה למפלגה הגדולה בפרלמנט ובממשלה לאחר בחירות 2018; ב-NationBuilder השתמשו למשל עמנואל מקרון (ומפלגת "הרפובליקה בתנועה", La Republique En Marche) וכן מפלגת הלייבור בניו זילנד – שניהם הגיעו לשלטון בבחירות שנערכו ב-2017. פלטפורמות אלה מרכזות ומתאמות בין השאר את ניהול האתר, הדואר האלקטרוני, הקמפיינים והעצומות, התרומות, הפעילות ברשתות החברתיות, התקשורת עם גורמים חיצוניים, עבודת הפעילים וכן הנתונים של המשתמשים השונים.
      
      
16. שקיפות וקשר עם הציבור –
    • הח"כים יידרשו על ידי ההנהלה להשיב לפניות הציבור ולקבוע מועדים לפגישה עם נציגי הציבור (בכפוף למגבלות של זמן ותעדוף וחלוקת הגזרות בין הח"כים).
    • המפלגה תפרסם באתר האינטרנט שלה פרטים רבים לגבי ישיבות ההנהלה וגופים נוספים כמו הוועידה השנתית – סדר היום (מראש), סיכומי הישיבות, ההחלטות והנימוקים. חשיבות מיוחדת תינתן לשקיפות בכל הנוגע להחלטות בנושאים מהותיים כמו הצבעות בכנסת.
    • המפלגה תפרסם באופן רצוף את רשימת התורמים למפלגה (מעל סכום מסוים) ואת הדו"חות הכספיים המלאים שלה.
      
      
17. תרומות והוצאות –
    • המפלגה תשקיע בגיוס תרומות באמצעות יוזמות למימון המונים – הן כדרך לגייס כספים, והן כדי להעמיק את ההזדהות ההדדית בין המפלגה לתומכיה.
    • המפלגה תאפשר לתורמים ואף תעודד אותם לא רק לתרום תרומות כלליות למפלגה, אלא לתרום תרומות ייעודיות לנושאים ספציפיים, למשל קמפיין נושאי או פעילות מקומית.
      
      
18. קשרים עם מכוני מחקר והחברה האזרחית – המפלגה תזהה שחקנים רלוונטיים כגון מכוני מחקר וקבוצות אינטרס מסוגים שונים, אשר מקיימים תהליכים היכולים לסייע לגיבוש ועדכון מרכיבים אידיאולוגיים וקווי מדיניות של המפלגה. היא תפתח קשרים הדדיים ורצופים עם ארגונים אלה, ובין השאר תקיים פגישות אישיות וימי עיון בהשתתפות נציגי המפלגה והארגונים; ותשלב את נציגי הארגונים בוועידה השנתית, בפעילות ההכשרה לפוליטיקאים ופעילים ובהליכי גיבוש המצע.