השתתפות בבחירות 2015
ממצאים וניתוחים בהשוואה לבחירות 2013
המאמר עוסק במספרים, במאפייני ההצבעה ובמגמות המעניינות העולות מניתוח שיעורי ההשתתפות בבחירות לפי יישובים. כפי שנראה, במערכת הבחירות האחרונה, שיעורים ניכרים מבין המשתתפים הגיעו דווקא מהפריפריה, שהתגייסה והצביעה באופן שונה ממגמות העבר.
- שיעור ההצבעה בבחירות 2015 עמד על 72.3% מקרב בעלי זכות ההצבעה. בהתחשב בכך שכחצי מיליון מהרשומים בפנקס הבוחרים אינם חיים בישראל הרי ששיעור ההצבעה בפועל הוא מעל 80%.
- עובדה מעניינת היא שבשעתיים האחרונות לפתיחת הקלפיות נהרו להצביע עוד 9.4% מבעלי זכות ההצבעה. הזינוק המאוחר בהשתתפות הוא אחד הגורמים שעשויים להסביר את הפער בין תוצאות המדגמים שהוצגו בתקשורת לבין התוצאות הרשמיות שהתפרסמו בבוקר למחרת.
- ניתוח שיעורי ההצבעה על פי מידת הפריפריאליות של היישובים מלמד שאף על פי שבממוצע בכל היישובים נרשמה מגמת עלייה בשיעורי ההצבעה בהשוואה לבחירות 2013, עדיין שיעורי ההצבעה הגבוהים ביותר נרשמו באזור המרכז, והפריפריה נותרה מעט מאחור. עם זאת לעלייה בשיעורי ההצבעה בפריפריה הייתה השפעה ניכרת על תוצאות הבחירות.
מערכת הבחירות לכנסת ה-20 תמה עם עלייה ניכרת בשיעור ההצבעה בבחירות. 4,254,738 אזרחים מימשו את זכותם, שהם 72.3% מבעלי זכות ההצבעה (בבחירות 2013 עמד שיעור המצביעים על 67.8%).הניתוח מתבסס על ועדת הבחירות, 2015. אם נתייחס לאומדן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולפיו ביום הבחירות כחצי מיליון מבעלי זכות הבחירה לא היו בישראל, כלומר היו בישראל 5.3 מיליון בעלי זכות בחירה (למ"ס, 2015), הרי ששיעור ההצבעה חצה הלכה למעשה את סף ה-80%. ואכן, מדובר בשיעור ההצבעה הגבוה ביותר שנרשם בישראל מאז הבחירות לכנסת ה-15 שהתקיימו ב-1999, אז השתתפו 78.7% מכלל בעלי זכות הבחירה. במאמר זה נעמיק במספרים, במאפייני ההצבעה ובמגמות המעניינות העולות מניתוח שיעורי ההשתתפות בבחירות לפי יישובים. כפי שנראה, במערכת הבחירות האחרונה, שיעורים ניכרים מבין המשתתפים הגיעו דווקא מהפריפריה, שהתגייסה והצביעה באופן שונה ממגמות העבר (אטמור ופרידברג, 2015).
בבחירות 2015 נפרסו בסך הכול 10,410 קלפיות בישראל ב-1,195 יישובים – 1,050 יישובים יהודיים ומעורבים ו-145 יישובים ערביים. בחינת כל 1,195 היישובים מלמדת כי שיעור ההצבעה הממוצע המשוקלל ביישובים היה 73.9%, ושיעור ההצבעה החציוני בהם עמד על 76.4%. היישוב שבו שיעור ההצבעה היה הגבוה ביותר הוא מצפה אילן: 96 מבין 97 בעלי זכות הבחירה (שהם 99%) הצביעו בבחירות לכנסת. 14 יישובים (קטנים) נוספים רשמו שיעורי השתתפות גבוהים יותר מ-90%.בני דקלים, שעלבים, כרם יבנה (ישיבה), בני נצרים, רבבה, יסודות, נווה, מבוא חורון, מרחב עם, נחם, גני טל, נטע, רחלים, נגוהות. מצדו השני של המתרס, שיעור ההצבעה הנמוך ביותר בישראל נרשם ביישוב בוקעאתא: 17 מצביעים בלבד מבין 363 בעלי זכות הבחירה, שהם 4.7% הצבעה בלבד. לבד מ-12 יישובים שרשמו שיעורי הצבעה נמוכים, כמעט בכל היישובים הייתה השתתפות גבוהה יותר מ-30%.
תרשים 1 מציג כמה נתונים כלליים על אודות בעלי זכות הבחירה והמצביעים בבחירות ברמת היישובים. שיעור ההצבעה ביישובים היהודיים והמעורביםיישובים מעורבים הם יישובים שבהם יותר מ-20% מהתושבים הם מיעוטים: חיפה, לוד, נצרת עילית, עכו ורמלה. עמד על 69.1%, ושיעור ההצבעה בקרב היישובים הערביים היה 63.7%. שיעור ההצבעה הכללי היה גבוה יותר, 72.3%, בשל המעטפות הכפולות שמספרן היה 234,599.
תרשים 1
מספר בעלי זכות הבחירה ומספר המצביעים לפי יישובים, 2015
מקור: עיבוד המחברים לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, 2015.
תרשים 2 מציג נתונים נוספים על אודות ההשתתפות בחתך לפי שעות. מעניינת במיוחד העלייה של 9.4% בשיעור בהשתתפות בשעתיים האחרונות שבהן היו קלפיות פתוחות. הזינוק המאוחר בהשתתפות הוא אחד הגורמים שעשויים להסביר את הפער בין תוצאות המדגמים שהוצגו בתקשורת לבין התוצאות הרשמיות שהתפרסמו בבוקר למחרת.
תרשים 2
אחוז ההצבעה המצטבר בחתך לפי שעות, בחירות 2013 ו-2015
כעת מתעוררות השאלות באילו יישובים נרשמה העלייה הגבוהה ביותר בשיעור ההצבעה, והיכן נרשמה דווקא ירידה. מעניין במיוחד לבחון את הטענה בדבר "הצבעת הפריפריה" בבחירות 2015, כפי שכינו זאת כותרות העיתונים ביום שלאחר הבחירות (קשתי, 2015). הנתונים מלמדים כי הפריפריה אכן הצביעה בבחירות 2015 יותר מאשר בבחירות 2013, בראש ובראשונה בשל עלייה ניכרת בשיעורי ההצבעה במגזר הערבי. עם זאת, גם ברשויות יהודיות ומעורבות נרשמה השתתפות גדולה בבחירות בהשוואה לעבר.
הניתוח הבא מבוסס על הנתונים הרשמיים של 195 רשויות מקומיות (יהודיות, ערביות ומעורבות) שאוכלוסייתן מונה מעל 2,000 בעלי זכות בחירה, ואשר נכללו במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.מדד הפריפריאליות נבנה עבור 252 רשויות מקומיות בישראל: 198 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות, לפי מעמדן המוניציפלי המעודכן לסוף שנת 2004. להרחבה ראו למ"ס, 2008. המדד מסווג את הרשויות המקומיות בישראל לפי מיקומן הגאוגרפי ולפי קרבתן לגבולות מחוז תל אביב, שבו מתקיימת עיקר הפעילות הכלכלית והעסקית בארץ. למדד הפריפריאליות חמישה ערכים: הערך 1 מציין רשות מקומית פריפריאלית מאוד, והערך 5 מציין רשות מקומית מרכזית מאוד. כך למשל הרשויות המקומיות אילת, מצפה רמון וקריית שמונה, זוכות לערך 1 במדד, בעוד שרמת גן, הרצליה ותל אביב זוכות לערך 5 במדד. לצורך הבהירות איחדנו בין היישובים הפריפריאליים והפריפריאליים מאוד (ערכים 1-2 במדד הפריפריאליות) ובין היישובים המרכזיים והמרכזיים מאוד (ערכים 4-5 במדד הפריפריאליות).
רשויות מרכזיות ומרכזיות מאוד: ב-56 הרשויות המקומיות שבאזור המרכז (50 רשויות יהודיות ומעורבות ו-6 רשויות ערביות), עמד שיעור ההצבעה הממוצע על 73.9% (או 74.0% ב-50 הרשויות היהודיות). לוח 1 מספק חלק מהנתונים על היישובים. ב-15 רשויות (שהן כ-27% מהרשויות במרכז) נרשמה עלייה של יותר מ-5% בשיעורי ההצבעה בבחירות 2015 בהשוואה לבחירות 2013. מבין הרשויות הערביות ניכר כי קלנסואה, כפר ברא, טירה וטייבה רשמו את העליות הגדולות בשיעורי ההצבעה – יותר מ-13% בהשוואה לבחירות הקודמות. עוד ניכר כי גם ברשויות מעורבות כמו רמלה, וכן ברשויות יהודיות כמו אור יהודה, חדרה יבנה וחולון נרשמו עליות בולטות בשיעורי ההצבעה בבחירות 2015.
לוח 1: עלייה של 5% ויותר בשיעורי ההשתתפות בבחירות 2015 לעומת בחירות 2013 (באחוזים)
רשויות מרכזיות ומרכזיות מאוד (4-5 במדד)
יישוב | בחירות 2013 | בחירות 2015 | שיעור העלייה |
קלנסואה | 52.60 | 70.79 | 18.19 |
כפר ברא | 60.10 | 76.56 | 16.46 |
טירה | 58.80 | 72.60 | 13.80 |
טייבה | 60.50 | 73.95 | 13.45 |
ג'לג'וליה | 70.90 | 82.07 | 11.17 |
רמלה | 56.20 | 64.68 | 8.48 |
אור יהודה | 63.00 | 71.25 | 8.25 |
חדרה | 57.70 | 64.88 | 7.18 |
קריית עקרון | 65.40 | 72.46 | 7.06 |
באר יעקב | 72.00 | 78.63 | 6.63 |
יבנה | 67.90 | 74.46 | 6.56 |
לוד | 55.70 | 61.58 | 5.88 |
בני עי"ש | 64.80 | 70.42 | 5.62 |
חולון | 61.40 | 66.74 | 5.34 |
בית דגן | 73.00 | 78.09 | 5.09 |
מקור: עיבוד המחברים לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, 2013 ו-2015.
רשויות פריפריאליות ברמה בינונית: ב-67 הרשויות המקומיות הללו (42 רשויות יהודיות ומעורבות ו-25 רשויות ערביות) עמד שיעור ההצבעה הממוצע על 68.1% והוא גבוה יותר – 72.1% – אם מתייחסים ל-42 הרשויות היהודיות בלבד. לוח 2 להלן מציג את העליות הבולטות ברשויות הפריפריאליות ברמה בינונית. ניתן לראות כי מבין 67 הרשויות המקומיות ב-30 (שהן כ-45%) נרשמה עלייה של יותר מ-5% בשיעור ההשתתפות בבחירות 2015 בהשוואה לבחירות 2013. הרשות המקומית שרשמה את העלייה הניכרת ביותר בשיעור ההצבעה הייתה פוריידיס – כ-25% בהשוואה לבחירות 2013. עלייה גבוהה נרשמה גם באכסאל (כ-20%), בג'סר א-זרקא (17%) ובערערה (כ-17%). בקרב הרשויות היהודיות נרשמה עלייה ניכרת בשיעור המצביעים בעפולה (כ-8%), בשדרות, באשקלון, בקריית מלאכי ובקריית גת (כ-7% בכל יישוב), בבאר שבע, בקריית אתא ובפרדס חנה-כרכור (עליה של כ-6% בכל יישוב). בהקשר זה מעניין לראות כי בכפר קאסם ב-2015 נרשמה ירידה של כ-10% בהשוואה לשיעור המצביעים בבחירות 2013.
לוח 2: עלייה של 5% ויותר בשיעורי ההשתתפות בבחירות 2015 לעומת בחירות 2013 (באחוזים)
רשויות פריפריאליות במידה בינונית (3 במדד; יישובים נבחרים)
יישוב | בחירות 2013 | בחירות 2015 | שיעור העלייה |
פוריידיס | 42.60 | 67.13 | 24.53 |
אכסאל | 46.70 | 66.32 | 19.62 |
ג'סר א-זרקא | 41.00 | 58.09 | 17.09 |
ערערה | 53.10 | 69.69 | 16.59 |
מעלה עירון | 51.60 | 66.27 | 14.67 |
אבו גוש | 47.40 | 60.77 | 13.37 |
אור עקיבא | 52.50 | 64.07 | 11.57 |
אום אל-פחם | 56.70 | 67.42 | 10.72 |
ריינה | 53.70 | 63.98 | 10.28 |
כפר כנא | 59.80 | 69.97 | 10.17 |
עפולה | 57.20 | 65.07 | 7.87 |
שדרות | 55.60 | 62.57 | 6.97 |
אשקלון | 56.90 | 63.74 | 6.84 |
קריית מלאכי | 61.20 | 68.01 | 6.81 |
קריית גת | 60.90 | 67.64 | 6.74 |
פרדס חנה-כרכור | 65.30 | 71.62 | 6.32 |
נצרת | 55.10 | 61.41 | 6.31 |
באר שבע | 56.70 | 62.86 | 6.16 |
קריית אתא | 61.00 | 66.97 | 5.97 |
קריית מוצקין | 63.70 | 69.03 | 5.33 |
קריית ביאליק | 62.60 | 67.70 | 5.10 |
שפרעם | 54.10 | 59.18 | 5.08 |
מקור: עיבוד המחברים לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, 2013 ו-2015.
רשויות פריפריאליות ופריפריאליות מאוד: ב-72 הרשויות הפריפריאליות ביותר עמד שיעור ההצבעה הממוצע על 63.1%, והוא גבוה יותר – 67.8% – כאשר מתייחסים ל-29 הרשויות היהודיות והמעורבות בלבד. לוח 3 מציג את העליות הניכרות שנרשמו ביישובים הפריפריאליים והפריפריאליים מאוד. מבין 72 הרשויות המקומיות, ב-33 רשויות (שהן כ-46%) נרשמה עלייה של 5% ויותר בשיעור ההשתתפות. בקרב הרשויות הערביות רשמה דבורייה את העלייה הבולטת ביותר: 16% בהשוואה לבחירות 2013. גם מזרעה, שבלי אום אל-גאנם ג'דיידה-מכר ורשויות ערביות אחרות רשמו עליות בולטות בשיעור ההשתתפות. בקרב היישובים היהודיים והמעורבים בלטו במיוחד עכו (עלייה של 8.5%), אופקים, בית שאן, דימונה, טבריה וקריית שמונה (עלייה של כ-7% בכל יישוב), אילת (עלייה של כ-6%), חצור הגלילית, מעלותתרשיחא ונהריה (עלייה של כ-5% בכל יישוב).
לוח 3: עליות של 5% ויותר בשיעורי ההשתתפות בבחירות 2015 לעומת בחירות 2013 (באחוזים)
רשויות פריפריאליות ופריפריאליות מאוד (1-2 במדד הפריפריאליות; יישובים נבחרים)
יישוב | בחירות 2013 | בחירות 2015 | שיעור העלייה |
דבוריה | 58.10 | 74.28 | 16.18 |
מזרעה | 63.30 | 79.02 | 15.72 |
שבלי - אום אל-גנם | 43.90 | 59.29 | 15.39 |
ג'דיידה-מכר | 54.20 | 69.17 | 14.97 |
עכו | 56.00 | 64.53 | 8.53 |
דימונה | 53.00 | 60.75 | 7.75 |
אופקים | 59.20 | 66.81 | 7.61 |
קריית שמונה | 54.80 | 61.76 | 6.96 |
בית שאן | 63.30 | 70.25 | 6.95 |
טבריה | 54.10 | 61.02 | 6.92 |
אילת | 43.10 | 49.03 | 5.93 |
סח'נין | 76.30 | 81.95 | 5.65 |
חצור הגלילית | 65.80 | 71.37 | 5.57 |
מעלות-תרשיחא | 61.30 | 66.76 | 5.46 |
נהריה | 60.80 | 65.88 | 5.08 |
מקור: עיבוד המחברים לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, 2013 ו-2015.
סיכום
לוח 4: שיעורי הצבעה ממוצעים בבחירות 2013 ו-2015 (באחוזים)
בחירות 2013* | בחירות 2015* | שיעור העלייה* | |
רשויות מרכזיות ומרכזיות מאוד | 69.7 (70.5) | 73.9 (74.0) | 4.2 (3.5) |
רשויות פריפריאליות ברמה בינונית | 62.7 (65.3) | 68.1 (72.1) | 5.4 (6.8) |
רשויות פריפריאליות ופריפריאליות מאוד | 58.9 (63.8) | 63.1 (67.8) | 4.2 (4) |
*בסוגריים יישובים יהודיים ומעורבים בלבד. מקור: עיבוד המחברים לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, 2013 ו-2015.
הנתונים המוצגים מצביעים על עליות נאות בהשוואה למערכת הבחירות של 2013. ואולם, כפי שלוח 4 מראה, על אף העלייה שנרשמה בבחירות 2015 בהשוואה לבחירות 2013 בכל חלקי הארץ, שיעורי ההשתתפות הגבוהים ביותר נרשמו בכל זאת באזור המרכז, והפריפריה נותרה מעט מאחור. ההסברים לפערים אלו טמונים במיקומן הגאוגרפי של הרשויות, במצבן הכלכלי והחברתי הנמוך, ברמות נמוכות של השכלה ובהסברים נוספים שהרחבנו בהם לאחרונה (אטמור, 2013; אטמור ופרידברג, 2015). דומה כי שינוי מהותי יתאפשר רק עם אימוצן של כמה רפורמות נדרשות בחוק הבחירות.
אטמור, ניר, 2013. "שיעורי ההשתתפות בבחירות 2013 מנקודת מבט מקומית", פרלמנט 75, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.
אטמור, ניר וחן פרידברג, 2015. מצביעים או לא מצביעים? ההשתתפות בבחירות לכנסת, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
למ"ס, 2008. "מדד פריפריאליות של רשויות מקומיות 2004 – פיתוח חדש", הודעה לתקשורת, ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
למ"ס, 2015. "5.3 מיליון בעלי זכות בחירה חיים היום בישראל", ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 9.2.2015.
ועדת הבחירות המרכזית, 2013. תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-19, אתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19.
ועדת הבחירות המרכזית, 2015. תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-20, אתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20.
קשתי, אור, "ניתוח ההצבעה: רוב מוחץ לנתניהו בפריפריה ובקרב מעמד הביניים", הארץ, 19.3.2015.