מלחמה על החוסן

מבצע שומר החומות אולי יסתיים ברשימה מרשימה של יעדים צבאיים שהושגו, וסביר שייקח זמן לחמאס להשתקם מהמכה שספג, אבל בהיעדר התעשתות אזרחית מהירה - את האדמה הכרוכה שתישאר כאן אחרי שהאש תופסק, ייקח הרבה זמן לשקם

flash 90

בנאום שנשא מזכ"ל חיזבאללה, השייח' חסן נסראללה בעיירה בינת ג'בייל, במהלך חגיגות הניצחון של חזבאללה לאחר נסיגת צה"ל מלבנון יום קודם, הוא אמר בין היתר כי "יש לה (לישראל) נשק גרעיני והכוח האווירי החזק ביותר באזור, אבל באמת שהיא חלשה יותר מקורי עכביש".

באמירתו זו התכוון מנהיג חזבאללה לעקוץ את ישראל על כך שלמרות עצמתה הצבאית הבלתי מעורערת, החברה השסועה והעייפה שלה חדירה ולכן אויביה יכולים ויוכלו לה. אפשר היה אולי ללעוג לנסראללה, שמאז מלחמת לבנון השניה ספון בבונקר מחשש לחייו, או לבטל את דבריו בציון השקט הארוך בגזרה הצפונית מאז מכות האש המאסיביות שספגה לבנון. אבל הלילות האחרונים מספרים בדיוק את הסיפור שלו. לא משנה כמה בכירי חמאס יחוסלו וכמה בנייני רבי קומות יושמדו, אובדן שליטה טוטאלי כמו שנראה ברחובות עריה של המדינה, שיסויי אזרחיה אלה באלה, וחוסר תפקוד של המערכות הגורם לראש הממשלה לקדם חקיקה שתאפשר הכנסת חיילים לערים – צעדים השמורים לאירוע חירום לאומי –  מלמדים על כישלון צורב במערכה החשובה ביותר.

בניגוד למלחמות הגדולות שנערכו בשדה הקרב, בעוד העורף התבקש לחכות בשקט ולשלוח מכתבים לחייל האמיץ מילדיי הגן, המלחמות המודרניות נערכות בחזיתות מקבילות (צבאית, בינ"ל והעורף) כאשר חזית הבית מהווה לרוב את החזית המרכזית. טילי ארגוני הטרור מכוונים אל שטח אוכלוסייה אזרחית, ומטרתם של ארגונים אלה, בהגדרתה, היא לזרוע פחד ואימה בציבור, ובכך למוטט את החברה מבפנים. בהתאמה – הישגיהם אינם נמנים בשדה הקרב, אלא בנצחונות סימבוליים וביכולתם לפגוע בחוסן הלאומי ולהוביל לקריסת הסדר החברתי. וקשה שלא לחוש שכל אלה הם מנת חלקנו בסבב הזה.

נכון, המערכה בעזה איננה קשורה באופן ישיר לפרעות ולאלימות בערים המעורבות, אבל הדבר נכון רק לכאורה. בפועל, שלהוב היצרים והטמעת נרטיב הטובים (היהודים) מול הרעים (הערבים), נעשים בחסות רוח המלחמה שבה ברור מיהו האויב ומי הוא ה"אנחנו". ועל כך ראו למשל בציוץ של ח"כ סמוטריץ': "מה שמתרחש עם ערביי ישראל בימים האחרונים זו מלחמה... מתי כבר יפול לכם האסימון... שאנחנו באירוע ביטחוני לאומי מול אויב גייס חמישי?".

מבצע שומר החומות אולי יסתיים ברשימה מרשימה של יעדים צבאיים שהושגו בהפצצות חיל האוויר, וסביר שייקח זמן לחמאס להשתקם מהמכה שספג בהפצצות חיל האוויר. אבל בהיעדר התעשתות אזרחית מהירה - את האדמה הכרוכה שתישאר כאן אחרי שהאש תופסק, ייקח הרבה זמן לשקם.

מטרתו המוצהרת של סבב הלחימה הזה היא להשיב את יכולת ההרתעה. כך נאמר שוב ושוב על ידי כלל הגורמים ברחל בתך הקטנה. ואמנם, קשה להמעיט בחשיבות קיומה של הרתעה זו – שוחרי שלום ככל שנהיה. אבל אי אפשר להרתיע באמצעות הישגים בחזית הצבאית בלבד, בשעה שהחזית האזרחית מתפוררת. לא יכולתה הצבאית של ישראל מוטלת בספק. כשנסראללה משווה את ישראל לקורי עכביש, הוא לא מדבר על מטוסיה המתקדמים או על הטכנולוגיות המתקדמות שהיא מחזיקה בהן. הוא מדבר על החברה האזרחית שלה, ועל יכולתה לעמוד זקופה.

אלפי תמונות לפני ואחרי הפצצות בעזה לא יכולות להביס תמונת לינץ' והמון זועם ומבעיר של אזרחים הנלחמים זה בזה.  במלחמה שמכוונת לחזית הבית, אין F15  בעולם שיכול להשיג חוסן לאומי כשהבית עולה באש מבפנים, אין טיל כיפת ברזל שיכול ליירט  ואין תמונת ניצחון משדה הקרב שלא משפילה מבטה נוכח קריסתו של אחרון הערכים. כמו שצייץ בציניות מולי שגב צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "הי חמאס, אתם יכולים להפסיק לירות, אנחנו מסתדרים לבד". הבדיחה אולי מצחיקה, אבל היא על חשבוננו. במובן הכי פשוט של הביטוי.

ומי שמטפח הסתה, מלבה שנאה וזורע ניצני פורענות, הוא זה שחתום על אובדן הדרך ועל ההרתעה שתאבד יחד איתה. צה"ל אולי ישמור על החומות, אבל נראה שאנחנו נהיה חייבים לשמור על עצמינו.

פורסם לראשונה בהארץ.