אמון הציבור בתקשורת ממשיך לטפס

אמון הציבור בכל אמצעי התקשורת עלה ביחס ל-2019, כאשר הרשתות החברתיות נהנות מהעלייה הגדולה ביותר. הרדיו הציבורי ממשיך להיתפס כמקור החדשותי המהימן ביותר

Shutterstock

תמונה מטרידה עולה מהשיעור הגבוה של המשתמשים ברשתות החברתיות כמקור לחדשות - אשר ביניהם אחוז גבוה של ערבים ושל בעלי השכלה נמוכה והכנסה נמוכה - והאמון המאוד נמוך ברשתות ביחס לכלל אמצעי התקשורת הממוסדים. מעולם לא היה אמצעי תקשורת נפוץ כל כך שהאמון בו נמוך כל כך.

כמו כן, השכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות הן אלה שנחשפות בעיקר לדאטה החדשותי רווי המניפולציות של הרשתות החברתיות. לא מדובר, כידוע, בהטיה לשמאל או לימין שמרבית הציבור מסוגל להבין היום, אלא למניפולציות עומק – הדהוד, רשתות השפעה, השפעה זרה, פייק ניוז ועוד. בנוסף, העלייה הגבוהה בקרב מצביעי ימין בין 2019 ל-2021 והאמון הגבוה יחסית שנותנים מצביעי הימין לרשתות החברתיות ככלי חדשותי, מלמד על פגיעות מסוימת למסרים שמאפיינים את הרשתות בשנים אלה, ובראשם קונספירציות פוליטיות מהסוג שיצר טלטלה בבחירות בארצות הברית.

בציבור היהודי, בכל שלושת המחנות הפוליטיים (ימין, מרכז ושמאל) ערוצי הטלוויזיה, ומיד לאחריהם אתרי החדשות באינטרנט, הם שני ערוצי התקשורת המרכזיים לצריכת חדשות.

כשמדובר בחדשות, באיזה אמצעי תקשורת אתה מעדיף לצרוך אותן בעיקר (ניתן לסמן יותר מתשובה אחת)
אמצעי תקשורת לצריכת חדשות (%, כלל המדגם)

אמצעי תקשורת לצריכת חדשות (%, יהודים וערבים)

הרשתות החברתיות כאמצעי לצריכת חדשות (%, כלל המדגם, פילוח לפי גיל)

הרשתות החברתיות מהוות גם כלי מרכזי לצריכת חדשות בקרב אלה שהשכלתם על תיכונית חלקית (כולל) – מעל מחצית מהם ציינו כי הם צורכים מידע חדשותי דרך רשתות אלה, בדומה לשיעור מקבוצה זו הרוכש את הידע מערוצי הטלוויזיה (54%).

פער בשיעור אלה הצורכים חדשות מהרשתות החברתיות נמצא גם בפילוח לפי רמת השכלה: 43.5% מאלה שהכנסתם מתחת לממוצע ציינו כי הם רוכשים ידע חדשותי מהרשתות החברתיות, לעומת 35.5% מבעלי הכנסה ממוצעת ו-34% מקרב בעלי השכלה מעל לממוצע.

אמון בערוצי התקשורת השונים כמקור לחדשות

יש אמון בכל אחד מאמצעי התקשורת השונים (%, כלל המדגם)

יש אמון בכל אחד מאמצעי התקשורת השונים (%, יהודים וערבים)

רדיו ציבורי

• פילוח הציבור היהודי לפי הגדרה דתית מעלה כי בקרב החרדים רק למיעוט יש אמון כמקור לחדשות (39%) לעומת רוב בקרב שאר הקבוצות (דתיים: 73%, מסורתיים דתיים: 65%, מסורתיים לא דתיים: 67.5%, חילונים: 77%).
• בציבור היהודי לשמאל יש יותר אמון ברדיו הציבורי (82%) מאשר למרכז (75%) ולימין (64%).
• פילוח לפי גיל מעלה כי בעוד רק לכמחצית מהצעירים יש אמון ברדיו הציבורי (55%) הרי שלרוב גדול מהמבוגרים, 65+ יש אמון ברדיו הציבורי (79%).
• מפילוח לפי רמת ההכנסה עולה כי בעוד ל-58% מבעלי הכנה מתחת לממוצע יש אמון ברדיו הציבורי, הרי של-76% מבעלי ההכנסה מעל לממוצע יש אמון בו.

רדיו אזורי

• הרדיו האזורי הוא אמצעי התקשורת האמין ביותר בציבור החרדי (58%), דומה למידת האמון בשאר הקבוצות על הרצף החרדי-חילוני.
• פיוח הציבור היהודי לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בעוד ל-61% מהימין ול-55% מהמרכז יש אמון ברדיו האזורי, הרי שרק ל-41% מהשמאל יש אמון בדיווחי החדשות ברדיו האזורי. 

אמון ברדיו הארצי והציבורי כמקור לחדשות (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)

ערוצי הטלוויזיה

• האמון של הציבור החרדי בשידורי החדשות בטלוויזיה הוא הנמוך ביותר (27%), לעומת רוב גדול, יחסית, בקרב שאר הקבוצות: דתיים- 57%; מסורתיים דתיים- 58.5%; מסורתיים לא דתיים- 63%; חילונים- 73%.
• תמונה דומה עולה גם מפילוח הציבור היהודי לפי מחנה פוליטי: ל-79% מהשמאל יש אמון בערוצי הטלוויזיה, בדומה ל-71% מהמרכז, ורק לכמחצית מהמין (54%).

עיתונות יומית מודפסת

• רק ל-41.5% מהחרדים יש אמון בדיווחי החדשות בעיתונות המודפסת, לעומת 57%-60% בשאר קבוצות ההגדרה הדתית (יהודים).

אתרי החדשות באינטרנט

• כשני שליש מהחילונים ומהמסורתיים הלא דתיים נותנים אמון באתרי חדשות אלה, אמון מעט נמוך יותר (57%-62%) יש בקרב הדתיים והמסורתיים הדתיים, ומקרב החרדים רק ל-40% יש אמון באמצעי חדשות אלה.

בסקר 2019, אתרי האינטרנט עברו את הטלוויזיה בשימוש כמקור לחדשות, בסקר 2021 הם עברו אותה ברמת האמון. העובדה שאתרי האינטרנט הממוסדים מהווים תחרות משמעותית על המקום הראשון בצריכת חדשות בהשוואה לטלוויזיה וכמובן ברמת האמון שיש בהן היא חשובה כי הדבר מלמד על ההשפעה הרבה שלהם. זה אומר ,למשל, שמי ששולט בערוץ טלוויזיה ובאתר חדשות (למשל קשת/מאקו/N12) או בעיתון ואתר חדשות (ידיעות) הוא בעל מכפיל כוח שבעבר היה שמור רק לערוצי הטלוויזיה. לדבר הזה צריכות להיות השלכות בנוגע לשיקולים מעולם חוק הריכוזיות, חוק התחרות ורגולציית הטלוויזיה. 

רשתות חברתיות

• בכל המחנות הפוליטיים (יהודים) הרוב לא נותנים אמון ברשתות החברתיות, עם זאת – יש הבדל ניכר בין המחנות השונים: בשמאל ל-23% אמון ברשות החברתיות, במרכז ל-37% יש אמון ובימין ל-41%.
• האמון של הנשים ברשתות החברתיות גבוה מהאמון של הגברים בהן (44% ו-34%, בהתאמה).
• בעוד ל-47.5% מבעלי השכלה עד תיכונית יש אמון ברשתות החברתיות, הרי שרק ל-36% מהאקדמאיים יש אמון ברשתות החברתיות.
• 44% מבעלי הכנסה מתחת לממוצע נותנים אמון ברשתות החברתיות לעומת 30% מבעלי הכנסה מעל לממוצע.
• בעוד מכלל הציבור פחות מ-40% ציינו כי יש להם אמון ברשתות החברתיות, הרי שרוב (55%) ממי שצורכים מידע חדשותי מהרשתות החברתיות ציינו כי יש להם אמון ברשתות החברתיות השונות.

השוואת נתוני הסקר הנוכחי לסקר שנערך ביולי 2019

כשמדובר בחדשות, באיזה אמצעי תקשורת אתה מעדיף לצרוך אותן בעיקר (ניתן לסמן יותר מתשובה אחת)
אמצעי תקשורת לצריכת חדשות (%, כלל המדגם, 20019, 2021)

בין 2019 ל-2021 ישנה עליה לכל רוחב הגזרה באמון באמצעי התקשורת. אפשר להסביר זאת כשונות במדגמים השונים, ואפשר להסתכל על פערי ימין ושמאל ולראות שהעלייה המתונה באמון ברוב אמצעי התקשורת שייכת לכולם, למעט עליה גדולה באמון ברשתות החברתיות וברדיו האיזורי מהצד הימני של המפה. זה מעניין משום שמלמד על כך שבעבר הימין היה מתוסכל אולי מהשמאלניות של אמצעי התקשורת אבל היום יש לו אפיקים אחרים – אם אלה תכניות האקטואליה ברדיו האזורי, למשל, גלי ישראל והרשתות האיזוריות החרדיות; וכמובן הרשתות החברתיות.

יש אמון בכל אחד מאמצעי התקשורת השונים (%, כלל המדגם, 2019, 2021)

הסקר נערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה. איסוף הנתונים בוצע בתאריכים 19-20/4/2021 בצורה מקוונת על ידי מכון המחקר Panel4all 18, בקרב 604 מרואיינים, 500 יהודים ו-104 ערבים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 4.1%± ברמת בטחון של 95%.