על נאמנות, אזרחות ומשפחה

יש הצדקה לדרוש נאמנות למדינה ממי שמבקש להתאזרח בה, אולם סירוב לגנות בן משפחה איננו שקול לחוסר נאמנות או לתמיכה במעשה שעשה. על כן סירובה של המדינה להעניק לכרים חשים אזרחות ישראלית, על רקע סירובו להתנער מאחותו, שמרצה עונש מאסר על רקע מעורבותה בפיגוע טרור - אינו מוצדק

Shutterstock

מוקדם יותר החודש דחה בית המשפט המחוזי בירושלים עתירה של כרים חשים כנגד החלטה של שר הפנים שלא להעניק לו אזרחות ישראלית. חשים הוא תושב קבע בישראל ובעל אזרחות ירדנית. הדחייה נקשרה למעורבות אחותו של חשים בפיגוע טרור, בגינו היא מרצה עונש מאסר.

לא הייתה מחלוקת שחשים עצמו לא עשה כל מעשה כנגד המדינה וכי אין נשקפת ממנו סכנה ביטחונית. מהצד האחר, הודגש כי אי הענקת האזרחות לא נבעה רק בשל הקרבה המשפחתית לטרוריסטית. אם כן, מה הייתה הסיבה לדחיית הבקשה לאזרחות?

שר הפנים נימק את ההחלטה בכך שנאמנותו של חשים למדינה מוטלת בספק. חשים נשאל בראיון במשרד הפנים בנוגע למעשיה של אחותו. היא הגיעה בנסיעה למחסום קלנדיה, עצרה את רכבה לאחר שחייל סימן לה לעשות כן, וכאשר החייל היה מול הרכב האיצה ופגעה בו. לאחר מכן המשיכה בנסיעה, סטתה מהכביש ונעצרה בבטונדות. כאשר ישבה ברכב שלפה סכין והניפה אותו תוך כדי קריאות. העותר טען כי מדובר בתאונה. כאשר נשאל מה הוא חושב על מעשיה השיב "זאת ההחלטה שלה, היא מבוגרת מספיק והיא יודעת מה היא עושה. אם זה כמו שסיפרו לי שזה תאונה, אז כל אחד עושה מה שהוא רוצה". לשאלת המראיין השיב העותר כי הוא חושב "שמי שעושה פיגוע ומפוצץ את עצמו הוא חולה נפש". בנוסף, סיפר חשים בריאיון כי הוא בקשר עם אחותו ומבקר אותה לעתים בבית הכלא. שר הפנים סבר שחשים לא יצא חוצץ באופן חד משמעי נגד הפיגוע שביצעה אחותו ולכן נאמנותו למדינה מוטלת בספק. השופטת עינת אבמן-מולר קיבלה את עמדת שר הפנים וסברה כי במשקלן המצטבר של העובדות שצוינו יש כדי להקרין על שאלת נאמנותו של העותר למדינה.

יש הצדקה לדרוש נאמנות למדינה ממי שמבקש להתאזרח בה. נאמנות איננה מתיישבת עם תמיכה במעשי טרור כנגד המדינה, אזרחיה ותושביה. לו חשים היה מביע הזדהות עם פיגוע הטרור שביצעה אחותו או מהלל אותו הייתה לדעתי הצדקה שלא להעניק לו אזרחות. עוד חשוב להדגיש, כי לגיטימי להציג רף גבוה יותר בפני מבקש אזרחות מאשר הרף לשלילת אזרחות קיימת. כאמור, חשים הוא תושב קבע ועל כן, אי מתן אזרחות לא יפגע בזכויותיו הסוציאליות בישראל והוא גם אינו נטול אזרחות, שכן יש לו אזרחות ירדנית. עובדות אלה מפחיתות מהפגיעה המעשית הכרוכה בהחלטה שלא להעניק לו אזרחות ישראלית.

ולמרות זאת, ההחלטה מעוררת חוסר נוחות. חשים לא הילל ביצוע פיגועים באופן כללי, להפך – הוא אמר שמי שעושה פיגוע הוא חולה נפש. בנוגע למעשה של אחותו הוא טען שמדובר בתאונה. גם אמירה זו לא ניתן לפרש כתמיכה בטרור. אפשר לטעון שטענת התאונה מופרכת, לאור הנפת הסכין ופסק הדין המרשיע. יש גם סתירה פנימית בין האמירה שמדובר "בהחלטה שלה" לבין הטענה שאירעה תאונה.

אבל חשים אינו נשפט על אובייקטיביות או עקביות לוגית. סירוב לגנות בן משפחה איננו שקול לתמיכה במעשה שעשה. גם מביקור האחות בכלא אי אפשר להסיק על תמיכה במעשיה. האם כשהורים מבקרים בכלא את בנם שרצח את בת זוגו אנו מסיקים שהם תומכים ברצח? רק משטרים אפלים דורשים מאזרחיהם להתכחש לקרובי משפחתם בשם הנאמנות למדינה. חוק העונשין בישראל מכיר בעוצמתה של הדילמה בין נאמנות למשפחה לבין נאמנות למדינה ופוטר בני משפחה מדרגה ראשונה מאחריות לחיפוי על עבירה נגד ביטחון המדינה של קרובם.

ועניין מטריד נוסף – הדרישה להצהרת נאמנות אינה חלה על עולים יהודים, שמקבלים אזרחות מתוקף שבות. אם לריסה טרימבובלר, אשתו של יגאל עמיר, הייתה מבקשת לקבל אזרחות ישראלית לאחר נישואיה לרוצח ראש הממשלה, היא לא הייתה נדרשת להתכחש לבן זוגה ואף לא למעשיו כתנאי לקבלת אזרחות.

חשים לא תמך במעשי טרור, רק סירב להתכחש לאחותו, עצמו ובשרו. אין זו סיבה מוצדקת למנוע ממנו אזרחות ישראלית.

פורסם לראשונה בהארץ.