הציבור מתעניין בנושאים סביבתיים, הפוליטיקאים פחות

דליפת הנפט בים התיכון הציפה סוגיה מדאיגה עליה תצטרך מדינת ישראל לתת את הדעת בשנים הקרובות: איכות הסביבה ומשבר האקלים. ואכן, 44% מהישראלים לוקחים בחשבון את עמדות המפלגות בישראל בנושאי סביבה כשהם מחליטים לאיזו מפלגה להצביע, בהם בעיקר מבוגרים בני 65+ והמשתייכים למחנה השמאל והמרכז

Flash 90

עיקרי הממצאים

התקנת פאנלים סולאריים

• הסקר מציף את הצורך בהסברה והנגשת מידע לציבור, כאשר כשליש מהמשיבים כלל לא מודעים לכך שניתן להוזיל את הוצאות החשמל ולהפחית זיהום אויר באמצעות התקנת פאנל סולארי על הגג.
• 66% מהמשיבים מודעים ליתרונות שבהתקנת פאנלים סולאריים על הגג, אולם רק 6% התקינו אותם בפועל.
• הגורמים המרכזיים שיסייעו לציבור להתקין פאנלים סולאריים על גג הבית/הבניין הם: סיוע כספי/השתתפות במימון ההתקנה (51% מהמשיבים), הבנת היתרונות האישיים מההתקנה (37%) וסיוע לוגיסטי (26%).

שדרוג מבני מגורים לתקן ירוק

• הסקר מציף צורך משמעותי בהסברה גם בנוגע ליתרונות שבשדרוג מבני מגורים לתקן ירוק, כאשר כמחצית מהמשיבים (47%) לא יודעים שניתן לחסוך בהוצאות החשמל ולהפחית זיהום אויר באמצעות צעד זה.
• לעומתם, כמחצית (52%) מהמשיבים מודעים ליתרונות שבהתאמת הבית לתקן ירוק, אולם רק 9% מהם התאימו את ביתם לתקן ירוק בפועל.
• הגורמים המרכזיים אשר יסייעו לציבור לשדרג את הבית לתקן ירוק הם: סיוע כספי למימון המהלך (44%), פתיחת מסלול התחדשות עירונית לשדרוג כל הבניין יחד  (35%),שיעור התמיכה חושב מתוך סך המשיבים בכל קבוצה. למשיבים ניתנה אפשרות לבחור בשני גורמים מרכזיים, על כן שיעורי התמיכה מסתכמים ליותר מ-100%. והבנת היתרונות האישיים ממהלך זה (27%).

הפחתת נסיעה ברכב הפרטי ומעבר לרכב חשמלי

• 75% מהמשיבים נוהגים להתנייד ברכב פרטי, כאשר שיעורם בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה במיוחד (84%).
• שיפור תדירות התחבורה הציבורית (35%) ושיפור הנגישות של התחבורה הציבורית לאזורי המגורים והעבודה (31%) צוינו כגורמים המרכזיים שיגרמו למשיבים להפחית נסיעה ברכב פרטי בימי שגרה (לא בתקופת קורונה).
• הנכונות להפחתת השימוש ברכב הפרטי נמוכה במיוחד בקרב הערבים, כאשר 42% מהם ציינו כי אף אחת מהאפשרויות לא תגרום להם להפחית בנסיעה ברכב הפרטי לעומת כ- 23% בקרב היהודים שאינם חרדים.
• מנגד נמצאה נכונות גבוהה ביותר בקרב החרדים להפחית את השימוש ברכב הפרטי.
• תמריצים כספיים חיוביים (מענק/הטבת מס עבור קילומטרז' נמוך), צוינו כאמצעים אפקטיביים יותר בהפחתת הנסיעה ברכב הפרטי לעומת תמריצים שליליים (כגון מס גודש או מס על צריכת דלקים מזהמים).

מעבר צודק

• רוב המשיבים (62%) סבורים כי יש לסייע לאוכלוסיות חלשות בהתקנת פאנלים סולאריים, שדרוג הבית לתקן ירוק ו/או רכישת רכב חשמלי באמצעות תמריצים כספיים וסיוע במימון, על מנת להבטיח שגם אוכלוסיות אלו יוכלו ליהנות מהתועלות של המעבר למשק דל פחמן, כגון חסכון בהוצאות חשמל ודלק. רק 28% מהנשאלים סבורים שהתמריצים הכספיים צריכים להיות שווים לכולם.
• המשיבים מעדיפים כי הכנסות המדינה ממס פחמן יופנו לאחת המטרות הבאות: הפחתת מע"מ (30%), השקעה ממשלתית בשיפור תשתיות התחבורה (30%) ומתן תמריצים למעבר הציבור לצריכת אנרגיות ירוקות (29%).

רקע ומתודולוגיה

סקר זה הינו סקר המשך לסקר עמדות הציבור בנושאי אקלים, שערכו צוות החוקרות בחודש נובמבר 2020. שני הסקרים בוצעו במטרה להבין טוב יותר את עמדות הציבור בישראל בנושאים הסביבתיים ואת נכונות הציבור לפעול באופן אקטיבי למען הפחתת פליטות מזהמות ואף לשאת במחיר הכספי הנדרש לשם כך.

הסקרים בוצעו כחלק מפרויקט "ישראל 2050: כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת", פרויקט רחב שמוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה וארבעה משרדי ממשלה נוספים (משרד הכלכלה, האנרגיה, התחבורה ומנהל תכנון). הפרויקט עוסק בהערכות המשק הישראלי להפחתת פליטות פחמן ובתוך כך הגשת תכנית אסטרטגית ויעדי מדיניות לשנת 2050 אותם מחויבת ישראל להגיש לאו"ם עד סוף 2020.

סקרים אלו בוצעו כחלק ממהלך שהוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמטרתו הבנת עומק של השפעות צעדי מדיניות להפחתת פליטות על החברה הישראלית על רבדיה השונים, והצעדים הנדרשים כדי להבטיח מזעור של הפגיעה באוכלוסיות החלשות ומיקסום השתתפותן בתועלות שייגזרו מהמהלך. התובנות המרכזיות מסקרים אלו ישולבו על-ידי צוות חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה כפרק בדו"ח רחב שנכתב בימים אלו בנושא "מעבר צודק לכלכלה דלת פחמן בישראל", אשר יפורסם להתייחסות הציבור בחודשים הקרובים.

הסקר מבוסס על מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, אשר כלל סה"כ 765 משיבים. הסקר נערך באופן מקוון (546 משיבים) וטלפוני (219 משיבים) בתאריכים 5 עד 9 בפברואר 2021. רואיינו בו 613 איש ואישה בשפה העברית ו-152 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית היא 3.54% ברמת ביטחון של 95% (יהודים 3.96%, ערבים 7.95%).

תודות וקרדיטים

עיבוד הנתונים: מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה
עבודת השדה: חברת פאנלס פוליטיקס
ניסוח השאלון: דפנה אבירם-ניצן, הילה שואף-קולביץ וארזסומר, בפיקוח וליווי מקצועי של מרכז ויטרבי

פרק א': התקנת פאנלים סולאריים על גג הבית

פרק זה בחן את מודעות ונכונות הציבור להוזלת הוצאות החשמל והפחתת זיהום אוויר באמצעות התקנת פאנלים סולאריים על הגג.

מהסקר עולה שכשני שליש מהציבור (66%) יודע שניתן להוזיל את הוצאות החשמל ולהפחית זיהום אויר באמצעות התקנת פאנל סולארי על הגג, אולם רק ל-6% מהם יש פאנל סולארי על הגג.  לעומתם, כמעט שליש מהציבור כלל לא יודע שניתן להוזיל את הוצאות החשמל ולהפחית זיהום אויר באמצעות התקנת פאנל סולארי על הגג. שיעור זה גבוה במיוחד בקרב משיבים חרדים ועומד על 45%, לעומת 33% מהמשיבים הערבים ו-25% מהמשיבים היהודים הלא חרדים. 

כאשר נשאלו המשיבים מהם הדברים המרכזיים שיגרמו להם להתקין פאנלים סולאריים על גג הבית/הבניין, הגורמים אשר קיבלו את התמיכה הרחבה ביותר היו סיוע כספי/השתתפות במימון ההתקנה (51% מהמשיבים), הבנת היתרונות האישיים מן ההתקנה, כגון החיסכון הכספי הצפוי בהוצאות האנרגיה (37% מהמשיבים) וסיוע לוגיסטי, כגון רשימת אנשי מקצוע מוסמכים, נוסח חוזה מומלץ ותעריפי התקנה מומלצים (26% מהמשיבים).שיעור התמיכה חושב מתוך סך המשיבים בכל קבוצה. למשיבים ניתנה אפשרות לבחור בשני גורמים מרכזיים, על כן שיעורי התמיכה מסתכמים ליותר מ-100%

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין המשיבים בעלי דירה/בית (המהווים 71% אחוזים מהמשיבים)שיעור המתגוררים בדירה/בית בבעלותם בכלל האוכלוסייה בישראל עמד על 66.5% ב-2018 על פי סקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס 2018. לבין משיבים שאינם בעלי דירה/בית, אלא גרים בשכירות או בהסדר אחר (המהווים 29% אחוזים מהמשיבים).  

בעוד כל  קבוצות האוכלוסייה (יהודים לא חרדים, חרדים וערבים), מייחסות חשיבות רבה לסיוע כספי במימון ההתקנה (51% בקרב היהודים לא חרדים, 50% בקרב חרדים ו- 48% בקרב ערבים). הרי שלהבנת היתרונות של ההתקנה רק 16% מהחרדים מייחסים חשיבות, לעומת אחוז ניכר מהיהודים הלא חרדים והערבים (39% ו-30% ציינו גורם זה, בהתאמה). 29% מהמשיבים היהודים שאינם חרדים רואים ערך בסיוע לוגיסטי בתהליך, לעומת רק 19% מהחרדים ו-14% מהערבים.

נמצא שיעור גבוה יחסית של משיבים ערבים (20%) אשר ציינו כי הם אינם מעוניינים להתקין פאנלים סולאריים על גג ביתם, ואף אחת מהאפשרויות שהוצגו לא תשנה עמדתם זו. לעומתם רק 9% מהמשיבים היהודים שאינם חרדים ו-2% מהמשיבים החרדים בחרו באפשרות זו. שיעור המציינים כי אינם מעוניינים להתקין פאנלים סולאריים נמצא גבוה גם בקרב בעלי הכנסות נמוכות בכלל המדגם.

מלבד המצוין לעיל לא נמצאו הבדלים משמעותיים בהעדפות המשיבים בפילוח לפי גיל, הכנסה ומחוז מגורים.

פרק ב': התאמת הבית/בניין לתקן ירוק

פרק זה בחן את מודעות ונכונות הציבור לחסוך בהוצאות החשמל ובתוך כך גם לתרום להפחתת זיהום האוויר באמצעות התאמת ביתם לתקן ירוק, למשל על ידי שיפור בידוד הקירות והפתחים, הגדלת שטח החלונות לתאורה טבעית ולאוורור טוב יותר של החללים.

למרות שיותר ממחצית (52%) מהציבור מודע לכך שניתן לחסוך בהוצאות החשמל באמצעות התאמת הבית לתקן ירוק, רק 9% ציינו כי התאימו את ביתם/דירתם לתקן ירוק, ורובם (43%) לא עשו זאת. בנוסף, מהסקר עולה שישנה בעיית הסברה בהקשר זה, שכן קרוב למחצית מהציבור (47%) כלל לא מודע לכך שניתן לחסוך בהוצאות החשמל באמצעות התאמת ביתם לתקן ירוק.

המודעות לאפשרות של חיסכון בהוצאות החשמל באמצעות התאמת הבית לתקן ירוק, בולטת במיוחד בקרב  היהודים הלא חרדים, כאשר יותר ממחציתם (55%) מודעים לכך, זאת לעומת מודעות נמוכה יחסית ביתר הקבוצות: 42% מהחרדים ו-45% מהערבים מודעים לאפשרות.שיעור התמיכה חושב מתוך סך המשיבים בכל קבוצה. למשיבים ניתנה אפשרות לבחור בשני גורמים מרכזיים, על כן שיעורי התמיכה מסתכמים ליותר מ-100%.

כאשר נשאלו המשיבים מהם שני הדברים המרכזיים שיגרמו להם להתאים לתקן ירוק את הדירה/בית, 44% מהם טענו כי סיוע כספי למימון הסבת ביתם לתקן ירוק יהווה גורם מכריע בהחלטתם. 35% מהמשיבים תמכו בפתיחת מסלול התחדשות עירונית לשדרוג כל הבניין יחד (כולל תמריץ כלכלי בצורת הגדלת זכויות בניה למשל, בדומה לנעשה כיום בתמ"א 38 בעבור חיזוק בניינים לרעידות אדמה).שיעור התמיכה חושב מתוך סך המשיבים בכל קבוצה. למשיבים ניתנה אפשרות לבחור בשני גורמים מרכזיים, על כן שיעורי התמיכה מסתכמים ליותר מ-100%. 27% מהמשיבים מעוניינים בהבנת היתרונות עבורם ממהלך זה. לא נמצאה שונות ברורה בתשובות בין בעלי בית/דירה לבין אלו שאינם בעלי דירה/בית, אלא גרים בשכירות או בהסדר אחר.

בפילוח על פי קבוצות אוכלוסייה, יהודים לא חרדים ייחסו לסיוע הכספי במימון המהלך משקל רב יותר (46%, לעומת 36% ו-38% בקרב חרדים וערבים בהתאמה).

המשיבים היהודים מייחסים לפתיחת מסלול להתחדשות עירונית עבור כל הבניין חשיבות גבוהה (39% בקרב החרדים, ו- 37% בקרב היהודים שאינם חרדים) , יחסית למשיבים ערבים (25%).

משיבים ערבים ויהודים לא חרדים נותנים משקל גבוה גם להסברה לצורך הבנת היתרונות עבורם מהמהלך (29% ו-27% בהתאמה), לעומת משיבים חרדים (20%).

כמו בהתקנת פאנלים סולאריים, גם בהתאמת הבית לתקן ירוק, אחוז משמעותי יחסית מהמשיבים הערבים סבור כי אף אחת מן האופציות לא תגרום לו לשדרג את הבית לתקן ירוק (33%), לעומת 8% מהמשיבים היהודים הלא חרדים, ואף לא אחד בקרב החרדים. גם בקרב בעלי הכנסות נמוכות נראה שיעור גבוה של משיבים אשר ציינו כי אף אחת מן האפשרויות לא תגרום להם לשדרג את הבית לתקן ירוק.

מלבד המצוין לעיל לא נמצאו הבדלים משמעותיים בהעדפות המשיבים בפילוח לפי גיל, הכנסה ומחוז מגורים. 

פרק ג': הפחתת הנסיעה ברכב פרטי, מעבר לתחבורה ציבורית/מקיימת/רכב חשמלי

לא מפתיע לגלות שרוב הציבור מתנייד באמצעות רכבים פרטיים: 75% מהמשיבים לסקר נוהגים להתנייד ברכב פרטי, מרביתם (60%) מתניידים באמצעות הרכב הפרטי שבבעלותם, כ- 7% ברכב הליסינג שברשותם וכ- 8% ברכב שבבעלות בן משפחה. 

רק 23% מתניידים שלא באמצעות רכב פרטי, מהם 17% מתניידים באמצעות תחבורה ציבורית (אוטובוסים/רכבות) ורק 6% באמצעות תחבורה מקיימת (אופניים/קורקינט/הליכה ברגל). 

בקרב האוכלוסייה החרדית שיעור המתניידים ברכב פרטי נמוך יחסית לשאר האוכלוסייה, ועומד על 48%, בעוד שיעור המתניידים בתחבורה ציבורית גבוה ועומד על כ-41% מהמשיבים החרדים. מנגד, שיעור המתניידים ברכב פרטי בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה יותר משאר האוכלוסייה, ועומד על 84%.

כאשר נשאלו המשיבים מה יגרום להם להפחית נסיעה ברכב פרטי בימי שגרה (לא בתקופת קורונה) נמצאו שני גורמים מרכזיים:  35% ציינו את שיפור תדירות התחבורה הציבורית ו- 31% ציינו את שיפור הנגישות של התחבורה הציבורית (שיפור קירבת התחבורה הציבורית לאזור מגוריי ולמקום העבודה שלי).

מעניין לציין כי כרבע מהמשיבים ציינו כי אף אחד מהגורמים לא יגרום להם להפחית נסיעה ברכב הפרטי. 

משיבים אשר ציינו כי הם מרבים להתנייד באמצעות הרכב הפרטי הראו אף תמיכה רחבה יותר בשני הגורמים המובילים לעיל: 41% תמכו בשיפור תדירות התחבורה ו-36% תמכו בשיפור הנגישות שלה לאזור המגורים של המשיב ולעבודתו. 23% ציינו את שיפור הקישוריות והסנכרון בין אוטובוסים, רכבות ושבילים לאופניים והולכי רגל כגורם שיעודד אותם להפחית נסיעה ברכב הפרטי. בנוסף, נראה כי בעבור קבוצה זו, המהווה כאמור 75% מהמשיבים, ההעדפה לנסיעה ברכב פרטי אינה נובעת בעיקרה משיקולים כלכליים, שכן רק 12% מהם ציינו כי פגיעה בכדאיות הכלכלית של נסיעה ברכב פרטי תגרום להם להפחית נסיעה ברכב הפרטי.

אולם, כשנשאלו המשיבים שאינם מתניידים באמצעות רכב פרטי מה גרם להם לוותר/להפחית את הנסיעה ברכב פרטי, נמצא שיעור גבוה יחסית (35%) שציינו את אי הכדאיות הכלכלית של הנסיעה ברכב פרטי כגורם שהשפיע, והחשיבות שהעניקו לגורמים אחרים, כגון תדירות ונגישות תחבורה ציבורית, הייתה נמוכה משמעותית.

בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה, ניכר כי הנכונות להפחתת השימוש ברכב הפרטי נמוכה במיוחד בקרב משיבים ערבים, וגבוהה במיוחד בקרב משיבים חרדים. כך, 42% מהערבים מצהירים כי אף אחת מהאפשרויות לא תגרום להם להפחית בנסיעה ברכב הפרטי, מול 0% מהמשיבים החרדים, ו-23% מהמשיבים היהודים שאינם חרדים. עם זאת, שיפור תדירות וקירבת תחבורה ציבורית למקום המגורים מדורגת בעדיפות גבוהה בעבור שלושת הקבוצות גם יחד, כולל בעבור המשיבים הערבים, בעוד פגיעה בכדאיות הכלכלית של שימוש ברכב פרטי תגרום רק למעט מהמשיבים הערבים להפחית נסיעה ברכב הפרטי (13%), לעומת 21% מהחרדים ו-19% מהיהודים שאינם חרדים. מכך ניתן להסיק כי המניע לשימוש הגבוה ברכב הפרטי בחברה הערבית קשור קשר הדוק להיצע תשתיות התחבורה הציבורית בקרבת ריכוזי אוכלוסייה זו.

כשנשאלו המשיבים מהו התמריץ הכספי המרכזי שיגרום להם להפחית את הנסיעה ברכב פרטי בימי שגרה, נמצא שהתמריצים החיוביים, שמתואמים עם הקילומטראז' בפועל, יפעלו לתפיסתם כתמריץ אפקטיבי להפחתת הנסיעה ברכב הפרטי: 43% ציינו כי מענק כספי למי שמציג קילומטראז' נמוך יגרום להם להפחית נסיעה ברכב פרטי, וכ-28% ציינו הטבת מס או הנחה בביטוחי הרכב למי שמציג קילומטראז' נמוך.

מנגד, התמריצים השליליים לא נמצאו כמעודדים הפחתה של הנסיעה ברכב פרטי בעבור רוב המשיבים: רק 11% סימנו את הטלת מס גודש שייקר את הכניסה למרכזי ערים בשעות עומס, ורק 6% את הטלת מס שיוביל לייקור מחירי הדלק או מחירי רכישת ואחזקת רכב – כגורמים שיעודדו הפחתת הנסיעה ברכב הפרטי.

בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה ניכר כי שלושת הקבוצות מעדיפות באופן משמעותי תמריצים חיוביים על פני תמריצים שליליים להפחתת נסיעה ברכב הפרטי (75% מהיהודים שאינם חרדים, 62% מהחרדים ו-67% מהערבים). עם זאת, נראתה תמיכה יחסית גבוהה (21%) של משיבים ערבים בהטלת מס אשר יוביל להתייקרות מחירי הדלק ורכישת ואחזקת רכב (מס פחמן), כאמצעי שיגרום להם להפחית נסיעה ברכב הפרטי (לעומת 8% מהיהודים שאינם חרדים ו-9% מהחרדים).

על רקע המגמה העולמית של מעבר לרכבים חשמליים, אשר מזהמים פחות (בעיקר בהינתן שהחשמל מופק מאנרגיות נקיות יותר כמו אנרגיית השמש) נשאלו המשיבים לסקר מה הדבר המרכזי שיגרום להם לרכוש רכב חשמלי אם/כאשר בכוונתם יהיה לרכוש רכב.

כ-37% ציינו כתנאי לרכישת רכב חשמלי את משך הזמן שניתן לנסוע עם הרכב ברציפות: מהם כ-25% מהמשיבים ציינו כתנאי את הצורך בפריסה גבוהה של עמדות הטענה חשמלית, וכ- 13% ציינו כתנאי את הדרישה שהסוללה תספיק לפחות לשלוש שעות נהיגה רצופה. בנוסף, ציינו 31% מהמשיבים כי התנאי מבחינתם לרכישת רכב חשמלי, הוא שמחירו יהיה דומה לרכב רגיל (לא חשמלי).

כ- 23% ציינו כי לא ירכשו רכב חשמלי בכל מקרה, או שהדבר אינו רלוונטי עבורם (שיעור זה גבוה במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית, ועומד על 33%). רק 6% מכלל המשיבים למדגם ציינו שירכשו רכב חשמלי בכל מקרה (קבוצה זו כוללת בעיקרה בעלי הכנסה בינונית-גבוהה).

פרק ד: תפיסות ועמדות לגבי צדק ואי שוויון

סיוע לאוכלוסיות חלשות לעבור לצריכה דלת פחמן

רוב המשיבים לסקר (62%) סבורים כי יש לסייע לאוכלוסיות חלשות בהתקנת פאנלים סולאריים, שדרוג הבית לתקן ירוק ו/או רכישת רכב חשמלי באמצעות תמריצים כספיים וסיוע במימון. כל זאת על מנת להבטיח את הכללתן של אוכלוסיות אלו בתועלות ממעבר למשק דל פחמן, כך שיהנו מחסכון בהוצאות חשמל ודלק.
רק 28% מהנשאלים סבורים שהתמריצים הכספיים צריכים להיות שווים לכולם, ומיעוט מהמשיבים (8%) סבורים שאין כלל הצדקה לתת תמריצים כספיים לכך. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין העדפותיהם של משיבים מקבוצות אוכלוסייה שונות (יהודים לא חרדים, חרדים וערבים).

שימושים מועדפים בהכנסות ממס פחמן

המשיבים לסקר נשאלו לאן לדעתם יש להפנות את הכנסות המדינה ממס, במידה ויוטל מס על צריכת דלקים מזהמים (לתחבורה, חשמל, חימום ובישול), המכונה גם "מס פחמן".

המשיבים לסקר מעדיפים כי הכנסות ממס פחמן יופנו לאחד משלושת המטרות הבאות:

הפחתת המע"מ (30% תמיכה), השקעה ממשלתית בשיפור תשתיות התחבורה (30% תמיכה), ומתן תמריצים למעבר הציבור לצריכת אנרגיות ירוקות יותר  כגון סיוע במימון התקנת פאנלים סולריים, שדרוג מבני מגורים לתקן ירוק ומעבר לרכבים חשמליים ו/או ירוקים יותר (29% תמיכה).

שיעור נמוך יחסית תומכים בחלוקת כספי המיסים שייגבו בצורה של מענק כספי ישיר ושווה לכל משקי הבית (רק 23% בעד מהלך שכזה) ועוד פחות תומכים בחלוקת ההכנסות ממס כמענק ישיר רק למשקי הבית החלשים (18%).  

הפניית ההכנסות ממס פחמן לטובת מתן תמריצים לעסקים לפיתוח כלכלה ירוקה וטכנולוגיות ירוקות וחדשניות או להשקעה ממשלתית בשיפור תשתיות האנרגיה קיבלו את התיעדוף הנמוך ביותר של הציבור (רק 16% ו- 14%, בהתאמה, תומכים בכך).

בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה נראה כי שלוש המטרות אשר קיבלו את מרבית התמיכה של המשיבים בכלל המדגם, נותרות דומיננטיות גם בעבור משיבים יהודים לא חרדים, חרדים וערבים. עם זאת, מתוך שלוש המטרות השיעור הגדול ביותר של יהודים לא חרדים תומך בהפניית ההכנסות ממס פחמן לסיוע במעבר הציבור לצריכת אנרגיות ירוקות יותר (36%), השיעור הגדול ביותר מן המשיבים החרדים תומך בהפניית ההכנסות להשקעה ממשלתית בשיפור תשתיות תחבורה (28%), והשיעור הגדול ביותר מהמשיבים הערבים תומך בהפחתת המע"מ (16%) ובהשקעה ממשלתית בשיפור תשתיות תחבורה (13%).

פרק ה: עמדות בנושאי סביבה ובחירות לכנסת

44% מהציבור בישראל מתייחס במידה רבה עד רבה מאוד לעמדות המפלגות בישראל בנושאי סביבה כאשר הוא מחליט עבור איזו מפלגה להצביע, מהם כ-29% במידה רבה וכ- 14% במידה רבה מאוד. 34% מייחסים לכך חשיבות במידה מועטה ורק 15% כלל לא מייחסים לכך חשיבות.

יהודים שאינם חרדים וערבים מייחסים יותר חשיבות לעמדות בנושאי סביבה בבואם להצביע בבחירות מחרדים (46% ו-45% בהתאמה מתייחסים חשיבות במידה רבה עד רבה מאוד, לעומת רק 23% מהמשיבים החרדים). רק 10% מהיהודים הלא חרדים כלל לא מייחסים חשיבות לנושא זה בהצבעתם, לעומת 19% מהערבים ו-50% מהחרדים.

פילוח על פי גילאים הראה כי בני 65 ומעלה מייחסים חשיבות גבוהה מהממוצע לנושאי סביבה בבחירתם לאיזו מפלגה להצביע (55% מהם מתייחסים לכך חשיבות במידה רבה עד רבה מאוד). מנגד, בני 35-44 מייחסים חשיבות נמוכה מהממוצע לנושאים אלו בהצבעתם בבחירות (32% מהם בלבד מתייחסים לכך במידה רבה עד רבה מאוד). שאר קבוצות הגיל הראו שיעורים דומים לממוצע המדגם.

בפילוח על פי שיוך עצמי למחנה פוליטי: שמאל, ימין, או מרכז, ניכר כי המשיבים המשייכים עצמם למחנה השמאל או למחנה המרכז מייחסים חשיבות גבוהה מהממוצע לנושאי סביבה בבחירתם לאיזו מפלגה להצביע. בהתאם לכך, 52% מהמשיבים המשייכים את עצמם לשמאל הפוליטי, ו-51% מהמשיבים המשייכים עצמם למרכז הפוליטי, מייחסים בהצבעתם למפלגה חשיבות לנושאי סביבה במידה רבה עד רבה מאוד. לעומתם רק 41% מהמשיבים המשייכים עצמם לימין הפוליטי מייחסים חשיבות רבה עד רבה מאוד לנושאי סביבה בבואם להצביע, ו-38% מהמשיבים שלא ידעו או סרבו לשייך עצמם למחנה פוליטי מוגדר.

עם זאת, יש להתייחס לתשובות אלו בזהירות, שכן כאשר בסקרים קודמים הוצגה בפני הנשאלים שאלה דומה רק שלצד שיקולי סביבה התבקשו המשיבים לדרג גם שיקולים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים – נושא הסביבה נדחק בחשיבותו לסוף הרשימה.מדד הקול הישראלי, דצמבר 2020: https://www.idi.org.il/media/15513/israeli_voice_index_2012_heb-final-004.pdf