איך למנוע פוליטיזציה בוועדה לבחירת שופטים?

סביב הוועדה לבחירת שופטים שפעלה בכנסת הקודמת נקשרו לא פעם פרשיות שפגעו באופי וטוהר המינויים שהחליטה עליהם. כדי שאלה לא ישפיעו על המינויים של הוועדה החדשה שמתכנסת היום לראשונה, יש למנוע ניגודי עניינים בין חברי הוועדה החדשים לשופטים הממונים על ידה

Flash 90

צל כבד מוטל על הוועדה לבחירת שופטים המתכנסת בימים אלה, לראשונה בראשות שר המשפטים אבי ניסנקורן, כשהפעם על השולחן ניצבים מינויי עשרות שופטים, רובם בבתי משפט השלום. מדובר ברוחות הרפאים של הוועדה הקודמת, בראשות שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, בדמות הפוליטיזציה בעבודת הוועדה והחשדות ביחס לטוהר אחדים מהמינויים.

בארבע השנים שבהן כיהנה בראשות הוועדה, שרת המשפטים לשעבר איילת שקד לא הסתירה את המהלך שהובילה למינוי שופטים שראתה בהם "שמרנים". לימים, נחשף בתחקיר "עובדה" מפי יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, כי יומרה זו של השרה שקד ביטאה את כוונתה האמיתית - מינוי שופטים ימניים. במלים אחרות, הייתה זו פוליטיזציה בוטה של עבודת הוועדה.

אין ספק, חשוב שהרכב בתי המשפט ישקף מבחינה חברתית את הרכב האוכלוסייה, ובעשורים האחרונים, כולל בתקופת שקד, חל שיפור בתחום זה. לדוגמה, נמשכה העלייה המתונה (מדי) בשיעורם של שופטים מהמיעוטים בישראל. אולם הרשות השופטת היא לא מוסד ייצוגי ואת שופטיה יש לבחור על פי מקצועיותם. לכן מינוי שופטים משיקולים פוליטיים הוא מינוי פסול.

עדות לכך שרוח הרפאים של הפוליטיזציה מבית מדרשה של השרה שקד נשארה בוועדה גם אחרי לכתה, ניתן למצוא בתשובתה של ח"כ אוסנת מארק מהליכוד ב"ישראל היום" (7.11.2020), לשאלה אם היא לוקחת בחשבון שיקולים פוליטיים בתור חברה בוועדה: "ברור. למה, באתי מהאו"ם?! אני מייצגת בוועדה את הליכוד ואת האג'נדה של הליכוד". כשהמראיין טען מולה שיגידו שהיא בוחרת רק שופטים ימניים, השיבה: "אז לא אגיד ימני, אגיד שמרני. אלך עם המילה המכובסת". בהמשך אמרה במפורש שהיא לא תמנה "שופטים שמאלנים". הפוליטיזציה הזו נועדה להשפיע על פסיקת השופטים בערכאות הנמוכות. כפי שהסבירה ח"כ מארק בראיון, היא אמנם לא תשאל מועמדים מה הצביעו בבחירות, אבל היא קוראת פסקי דין של המועמדים "ומבינה מי הם". את הפוליטיזציה הזו, שמנסה להשפיע על פסיקתם ועל עצמאותם של השופטים, חייבת הוועדה בראשות ניסנקורן לדחות על הסף.

צל נוסף המרחף מעל הוועדה הוא החשדות שנותרו סביב פרשות אפי נוה (חשש ששיקולים זרים אישיים השפיעו על הליכי בחירה), וכן חששות חדשים בדבר ניגודי עניינים של החברים בה כפי שפורסם לאחרונה (כגון, קשר שנטען לגביו בין נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה, עו"ד אילנה סקר, לבין מועמדת שבינתיים הסירה את מועמדותה בעקבות הפרסום ב"כלכליסט").

אסור שיוטל צל צלו של ספק באשר לטוהר החלטות הוועדה לבחירת שופטים.

לשם כך, עליה לפעול בנחישות ובשקיפות גדולים מבעבר, ולהנהיג בסדרי עבודתה כללים מפורשים למניעת ניגוד עניינים כפי שיפורט להלן. ראשית, בתחילת הישיבה הראשונה של הוועדה בהרכבה החדש, על מנהל בתי המשפט להדריך את כלל חבריה לגבי האיסור על הימצאות בניגוד עניינים. בנוסף, בתחילת כל ישיבת ועדה, יחתום כל חבר ועדה על טופס בו יצהיר כי הוא אינו נתון בניגוד עניינים תוך פירוט שמות המועמדים. בתוך כך, ייקבע בכללי הוועדה כי על החברים לנקוט את כל הצעדים הדרושים כדי להימנע מהימצאות בניגוד עניינים, לרבות הימנעות מהשתתפות בישיבת ועדה, ואם חל חשש לניגוד עניינים עליהם להודיע על כך למנהל בתי המשפט, אשר יחליט אם החברים רשאים להשתתף בישיבה.

אין אלה השינויים היחידים הדרושים. בטווח הרחוק יותר, על הוועדה לפרסם הוראות המסדירות את המסגרת והתכנים של קורס ההכנה לשפיטה, ואת המשקל שניתן להערכת המועמדים בו. אולם הצעדים שהובאו לעיל ניתנים ליישום ולביצוע באופן מיידי ונחוצים מאוד על מנת לוודא שצללי הוועדה הקודמת לא ירחפו מעל טוהר המינויים החדשים.

ערוץ 7.