ועדת חקירה תכשיל את מיצוי הדין בפרשת הצוללות

בין שלל הקריאות להקמת ועדת חקירה לבדיקת פרשת הצוללות, חשוב לפעול למיצוי את ההליך הפלילי בטרם הקמת ועדת חקירה. ניהול מקביל של ועדת חקירה והליך פלילי באותה פרשה עלול לפגוע באפקטיביות של שני ההליכים

Flash 90

כתבי אישום בכפוף לשימוע בגין מתן וקבלת שוחד ועבירות נוספות. חשודים רבים ובכירים, בהם מפקד חיל הים לשעבר, שר וח"כ לשעבר, ומי שכיהנו כראש המטה לביטחון לאומי, מנהל לשכת ראש הממשלה ועורך דינו האישי של ראש הממשלה. פרשת הצוללות וכלי השיט היא ללא ספק פרשה מטרידה מאוד. האפשרות הממשית שפשתה שחיתות בדרגים בכירים ובתהליכי קבלת החלטות בעניינים קריטיים של ביטחון לאומי מזעזעת את אמות הספים, ובצדק.

רק היום קמה מהומה רבתי בכנסת סביב הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשה, שאושרה תחילה ונפלה בהצבעה חוזרת. בשיח הציבורי תופסת תאוצה דרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועדת בדיקה ממשלתית שכובד משקלה מצומצם יותר או לכל הפחות ועדת חקירה צבאית לבדיקת הפרשה. בעניין הוגשה גם עתירה לבג"ץ, התלויה ועומדת, מטעם התנועה למען איכות השלטון.

כן, ההיתכנות להקמת ועדת חקירה כלשהי קלושה. לאור התנגדות הליכוד, החלטה על הקמתה לא תעבור בממשלה, וקשה לראות את ועדת ביקורת המדינה של הכנסת מחליטה על ועדה כזו ביוזמה או בהסכמה של מבקר המדינה. המנדט של ועדת בדיקה ממשלתית שתמונה על ידי שר הביטחון או ועדת חקירה צבאית יהיה מוגבל לתחום האחריות המיניסטריאלית של השר או לעניין הנוגע לצבא. מכיוון שבפרשה מעורבות ניכרת של משרד ראש הממשלה וגופים הכפופים לו, כמו המטה לביטחון לאומי, גורמים שיישארו מחוץ לתחום עבור הוועדה, היא לא תוכל לרדת לשורשו של עניין.

גם הסיכוי שבג"ץ "יושיע" קלוש ביותר, שכן גישתו העקבית בעבר הייתה כי מרחב שיקול הדעת של הממשלה שלא להקים ועדת חקירה גדול מאוד. כך נפסק למשל, בפרשת העיכוב בפינויו הרפואי של מדחת יוסוף ז"ל, חייל צה"ל שנפצע בקבר יוסף בשכם בזמן שפלסטינים צרו על המקום בתחילת האינתיפאדה השנייה.

ואם נתעלם מקשיים אלה, האם ראוי להקים ועדת חקירה עכשיו? לדעתי, התשובה שלילית.

אמנם, אין ספק שהפרשה היא עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית הטעון בירור, כלשון חוק ועדות חקירה. יתרונותיה של ועדת חקירה בלתי תלויה הם ביכולתה לתת תמונה רחבה ומהימנה של עובדות הפרשה על כל היבטיה, לזהות כשלים ולהמליץ על לקחים לעתיד. אין היא מוגבלת לחשדות בפלילים ואין היא נחסמת על ידי טענות התיישנות. אבל, וזהו אבל גדול, כאשר יש חשדות לפלילים, ועדת חקירה איננה כלי מתאים לבירורם. היא איננה "מסלול עוקף" למיצוי הדין עם ראש הממשלה, לאחר שהיועמ"ש החליט שלא לפתוח בחקירה כנגדו בפרשה זו - החלטה שניתן לתקוף ישירות בבג"ץ.

ניהול מקביל של ועדת חקירה והליך פלילי באותה פרשה פוגע באפקטיביות של שני ההליכים. ראשית, לחשודים עומדת זכות לאי הפללה עצמית, ולכן סביר להניח שגורמי מפתח לא ישתפו פעולה. שנית, החומר שייאסף בוועדה לא יהיה קביל בהליכים משפטיים. תוסיפו לכך את העובדה שכל מי ששמו הטוב עלול להיפגע, רשאי לקבל את חומר הראיות הרלוונטי מהוועדה, להיות נוכח בדיוניה ולחקור עדים. השקיפות הזו עלולה לחבל בניהול הליכים פליליים קיימים או פוטנציאליים על ידי המשטרה והפרקליטות, מעבר להתמשכות הבלתי נמנעת שלעבודת הוועדה.

לו היינו מיד אחרי אירועי הפרשה, ניתן היה לטעון כי הצורך לברר כשלים מערכתיים ולהפיק לקחים מצדיק הקרבת האפשרות לנקוט הליכים פליליים, ואולם האירועים המרכזיים בה התרחשו לפני חמש שנים ואף יותר. מאמץ רב הושקע בחקירה הפלילית עד עתה ואסור לחבל במיצוי הדין גם משיקולים צופי פני עתיד של הרתעה בעבירות שחיתות. ככל שיוגשו כתבי אישום בעקבות השימועים, קיים סיכוי כי במשפט ייחשפו ראיות חדשות שיצביעו על מעורבים נוספים, שראוי יהיה לשקול העמדתם לדין. אם כן, לטובת ניקוי האורוות בפרשה החמורה חשוב שנמתין בסבלנות למיצוי ההליכים המשפטיים ולא נמהר לוועדות חקירה.

פורסם לראשונה בוואלה!.