מי יחקור את מחדלי הקורונה?
מיום ליום מתגבר הצורך בהקמת ועדת חקירה, שתבחן את מוכנותם והתמודדותם של משרדי הממשלה ומערכת הבריאות והחינוך במהלך משבר הקורונה. השאלה מי יהיה הגוף החוקר משליכה במידה רבה על אופי החקירה, המסקנות ובעיקר האם ההמלצות יעלו אבק או יאומצו
Flash 90
מבקר המדינה
מבקר המדינה יכול לבחון את ההיערכות למצב חירום כמו הקורונה, וגם לבדוק את תפקוד מערכת הבריאות והגופים השונים. התוצאה? דוח מיוחד.
למעשה דוח המבקר כבר עסק באי מוכנותה של מערכת הבריאות להתמודד עם מגיפה עוד לפני שמגפת הקורונה הגיעה לחיינו.
יתרונות: פרסום הדוח יאפשר הקמת ועדת חקירה ממלכתית על ידי הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת.
חסרונות: דוח המבקר לא בהכרח יניע את המערכת לפעולה ממשית. הוא גם לא יתן מענה למי שמבקש למצוא אשמים. הדוח האחרון היה זהיר מאוד, ולמבקר המדינה אין סמכויות אכיפה להמלצות, מנגנוני המעקב שלו חלשים ולדוחות לא מיוחסת הרבה חשיבות.
הממשלה
ועדת חקירה ממלכתית
בעבר הוקמו ועדות חקירה ממלכתיות לחקר מחדלים או משברים.
דוגמאות: ועדת אגרנט לאחר מלחמת יום כיפור, ועדת כהן לחקר אירועי סברה ושתילה, ועדת אור בעקבות אירועי אוקטובר 2000.
איך ניתן להקים? ועדת חקירה ממלכתית יכולה להיות מוקמת על ידי הממשלה או על ידי הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בעקבות דוח המבקר.
יתרונות: ועדה עצמאית, חבריה ממונים ע"י נשיא בית המשפט העליון, בעלת סמכויות לחייב הופעת עדים ולהמציא מסמכים. מאפשר חקירה מעמיקה והמלצות אישיות ומערכתיות.
חסרונות: ממשלות לא נוטות להקים מרצונן הטוב ועדות חקירה ממלכתיות ו'נכנעות' רק אחרי לחץ ציבורי כבד (ועדת לנדוי לבדיקת שיטות החקירה של השב"כ, ועדת אור) ובניסיון להרגיע את הציבור (ועדות שמגר הראשונה – הטבח במערת המכפלה והשניה – רצח רבין).
ועדת בדיקה ממשלתית
הממשלה תעדיף ועדה זו.
דוגמאות: ועדת וינוגרד אחרי מלחמת לבנון השנייה.
איך ניתן להקים? הממשלה או אחד מהשרים יכולים להחליט על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית, והם גם אלה שממנים את חבריה.
השפעה? הניסיון מלמד שהממשלה מאמצת החלטות של ועדת חקירה ממלכתית, ומממשת בעיקר את ההמלצות האישיות, ולטווח ארוך, גם חלק מההמלצות המערכתיות. הממשלה אינה מתעלמת גם מהמלצות של ועדת בדיקה.
הכנסת
ועדת חקירה ממלכתית
דוגמאות: ועדת בייסקי לחקר ויסות מניות הבנקים הוקמה על ידי הוועדה לביקורת המדינה, וכך גם שלוש ועדות החקירה הממלכתיות האחרונות שהוקמו בכנסת ה-17 (בנושא הסיוע לניצולי שואה, משק המים והטיפול במפוני ההתנתקות).
איך ניתן להקים? באמצעות החלטה של הועדה לביקורת המדינה, בעקבות דו"ח של מבקר המדינה.
ועדת חקירה פרלמנטרית
למעשה הכנסת הקימה ועדה מיוחדת לעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה כבר בעת משבר הקורונה. הוועדה, בראשות חבר הכנסת עופר שלח, פעלה בדומה לוועדת חקירה פרלמנטרית ופרסמה דוח שכלל המלצות להיערכות לגל נוסף ושינויים מבניים נדרשים (הקמת רשות לאומית לשעת משבר).
חסרונות: ועדות חקירה פרלמנטריות מעטות הובילו לשינוי במציאות. הסיבה לכך היא בעיקר שהכנסת אינה מפעילה את כלי הפיקוח, המעקב והחקיקה שלה באופן אפקטיבי, כדי לוודא כי המסקנות וההמלצות אכן מיושמות.