גם באקדמיה: הקורונה העצימה את הפערים בין סטודנטים יהודים לערבים

שנת הלימודים האקדמית נפתחה, אולם כחמישית מהסטודנטים הערבים כלל לא בטוחים שימשיכו בלימודים, כפול משיעור הסטודנטים היהודים; 74% ממשקי הבית של הסטודנטים הערבים נפגעו כלכלית בעקבות המשבר, לעומת 43% ממשקי הבית של הסטודנטים היהודים. פערים קיימים גם בתשתיות האינטרנט ובהבנת התכנים המועברים באמצעות הזום

Flash 90

השאלון נערך בקרב סטודנטים לאורך חודש יוני ע"י ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר מריאן תחאוכו וחנין מטר ממכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי בהרצליה ובחן את ההשפעה של משבר הקורונה על הסטודנטים הישראלים. בשאלון השתתפו 675 סטודנטים וסטודנטיות הלומדים במערכת ההשכלה בישראל.המדגם כלל 418 סטודנטים יהודים ו-257 סטודנטים ערבים; 405 נשים ו-270 גברים; 445 הלומדים לתואר ראשון, 81 לתארים מתקדמים, 37 לתעודת הוראה ו-112 הנדסאים; 288 סטודנטים בשנה ראשונה והיתר בשנים מתקדמות יותר. 55% מתוכם לומדים באוניברסטאות, 34% במכללות אקדמיות והיתר- כ- 12% לומדים במכללות אקדמיות לחינוך. שיעורים אלו לא שונים בהרבה מנתוני אוכלוסיית הסטודנטים. עם זאת, וכדי למנוע הטיות הנובעות מסלקציה במדגם נעשה שימוש במשקולות שמטרתן לתת משקל לכל תצפית במדגם בהתאם למשקל האמיתי שלה בקרב אוכלוסיית הסטודנטים בישראל.

להלן עיקרי הממצאים:המחקר התקיים בהתייעצות עם אשרף ג'בור מנהל התכנית הלאומית להנגשת השכלה גבוהה לחברה הערבית "רואד".

22% מהסטודנטים הערבים שלקחו חלק בשאלון שוקלים להפסיק או להקפיא את לימודיהם לעומת 10% מהסטודנטים היהודים שהשתתפו בשאלון.

החוקרות מציינות כי שיעורי הנשירה בקרב סטודנטים ערבים היו גבוהים יותר גם בשנים שקדמו למשבר הקורונה עקב אתגרים רבים יותר איתם מתמודדים הסטודנטים הערבים במהלך לימודיהם במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ביניהם חסם השפה העברית,תחאוכו מריאן, קלישר עידית  ומושקלב קיריל (2020), "התשואה לידע בשפה העברית: חסמים ברכישת השפה והדרכים להסרתם", מכון אהרן למדיניות כלכלית. רמת האנגלית הירודה, איכות חינוך ירודה, רמה נמוכה של כישורים רכים, בשלות נפשית נמוכה, הרקע החברתי-כלכלי הנמוך ממנו מגיעים ולרוב דור ראשון להשכלה גבוהה. לאחר פרוץ המגפה, נוספו קשיים ואתגרים עבור כלל הסטודנטים, אך עוצמתם היתה גבוהה יותר בקרב הסטודנטים הערבים, כפי שעולה בשאלון.  

המשבר הכלכלי שפקד את הסטודנטים ומשפחותיהם היה קשה ועמוק יותר בחברה הערבית, וזאת בנוסף לפערים המשמעותיים שהיו עוד לפני המשבר:

74% מהסטודנטים הערבים בשאלון דיווחו כי המצב הכלכלי של המשפחה שלהם הידרדר לעומת 43% מהיהודים שהשתתפו בשאלון.

איור 1: האם חל שינוי כלשהו במצב הכלכלי של המשפחה שלך בעקבות משבר הקורונה?

גם לפני המשבר היה פער משמעותי במצב הכלכלי של המשפחות, כאשר 30% מהסטודנטים הערבים בשאלון דיווחו כי המצב הכלכלי של המשפחות שלהם היה גרוע עד גרוע מאוד בשנים שקדמו למשבר לעומת 8% בלבד מהיהודים בשאלון:

איור 2: דרג את המצב הכלכלי של המשפחה שלך לפני משבר הקורונה

הפערים במצב הכלכלי של המשפחות טרום המשבר יכולים להסביר את הסיבה לכך ששיעור גדול יותר של סטודנטים ערבים נאלצו עוד לפני המשבר לממן בעצמם את שכר הלימוד ללא עזרת המשפחה:
50.4% מהערבים שהשתתפו בשאלון לעומת 40.3% מהיהודים שהשתתפו בשאלון דיווחו שהם מימנו בעצמם את מלוא שכר הלימוד. שיעור קטן יותר של סטודנטים ערבים קיבלו פטור מלא או חלקי משכר הלימוד, 14.4% מהעברים לעומת 25.6% מהיהודים:

איור 3: כיצד שילמת את שכר הלימוד שלך והאם קיבלת סיוע ממוסד הלימודים? (לפני הקורונה)

הסטודנטים הערבים נפגעו יותר ממשבר התעסוקה: 23% מהסטודנטים הערבים בשאלון שעבדו טרום המשבר פוטרו מעבודתם או הוצאו לחל"ת ואינם זכאים לדמי אבטלה לעומת 16% מהסטודנטים היהודים. בעוד ש-38% מהסטודנטים היהודים בשאלון ממשיכים לעבוד באותה משרה כמו לפני המשבר לעומת 20% מהסטודנטים הערבים.

איור 4: האם חל שינוי במצבך התעסוקתי בעקבות משבר הקורונה?

בנוסף, הסטודנטים הערבים בשאלון זכו לפחות סיוע ממוסדות הלימוד עקב המשבר: 3.2% בלבד מהסטודנטים הערבים בשאלון קיבלו סיוע ממוסד הלימודים לעומת 5.3% מהיהודים בשאלון, למרות ששיעור גבוה יותר של סטודנטים ערבים פנו לקבלת סיוע, 21.7% לעומת 16.1%.

איור 5: האם בשל משבר הקורונה פנית למוסד הלימודים שבו אתה לומד בבקשה לקבל הטבות/סיוע כספי?

בתוך כך, 39.5% מהסטודנטים היהודים בשאלון ו-69.6% מהסטודנטים הערבים בשאלון גרו וממשיכים גם בעת הזו לגור בבית משפחתם, לעומת 38.8% מהיהודים ו-10.6% מהערבים שהתגוררו במעונות או בדירה שכורה, ומתכוונים להמשיך ולגור שם. 15.5% מהסטודנטים היהודים ו-17.2% מהערבים עזבו את המעונות או הדירה ששכרו וחזרו לגור עם המשפחה בעקבות המשבר.

איור 6: האם שינית או לא שינית את מקום מגוריך בעקבות משבר הקורונה?

המעבר ללמידה מרחוק יצר קשיים רבים ופגע ביכולת הלמידה באופן קשה יותר בסטודנטים הערבים עקב פערים משמעותיים בתשתיות וביכולות דיגיטליות:

87.9% מהסטודנטים היהודים בשאלון ענו כי תשתיות האינטרנט במקום מגוריהם מאפשרות להם להמשיך בשגרת הלימודים (קרי לימודים מקוונים וגישה למשאבים אלקטרוניים), לעומת רק 64.8% מהערבים בשאלון.
לעומת זאת, כ-35.2% מהסטודנטים הערבים העידו כי תשתיות האינטרנט במקום מגוריהם אינן מאפשרות להם לקיים שגרת הלימודים תקינה לעומת 12% מהסטודנטים היהודים.

איור 7: באיזה מידה תשתיות האינטרנט במקום המגורים הנוכחי שלך מאפשרות לך להמשיך בשגרת הלימודים שלך? (לימודים מקוונים, גישה למשאבים אלקטרוניים)

בנוסף לפערים באיכות האינטרנט, עולים פערים עצומים גם בשיעור הסטודנטים שיש בבעלותם מחשב אישי דרכו ניתן להתחבר לשיעורי הזום ולקיים שגרת לימודים נוחה, בעוד 83.1% מהסטודנטים היהודים בשאלון מתחברים לשיעורי הזום דרך מחשב אישי, נייח או נייד, בקרב הערבים בשאלון, המספר עומד על 31.3% בלבד, והיתר נאלצים להתחבר לשיעורים בטלפון הנייד או לחלוק במחשב המשפחתי.

איור 8: כיצד אתה מתחבר לשיעורי הזום?

בנוסף לפערי התשתיות ישנם פערים משמעותיים גם ביכולות הדיגיטאליות של הסטודנטים אשר נאלצים להתמודד עם קשיים טכניים ולהיעזר בבני משפחה וחברים כדי להתחבר לשיעורי הזום. 48.8% מהסטודנטים הערבים בשאלון העידו כי נתקלו בקשיים טכניים במערכת הלמידה מרחוק לעומת 33.8% בקרב היהודים. כמו כן, 40% מהסטודנטים הערבים בשאלון נזקקים לעזרה במידה כזו או אחרת בהפעלת מערכת הלמידה מרחוק לעומת 16% בלבד מהיהודים.

איור 9: נתקלתי בקשיים טכניים במערכת הלמידה מרחוק

איור 10: אני נעזר בחבר/בן משפחה על מנת להפעיל את מערכת הלמידה מרחוק

תכני הלימוד עצמם גם הם עשויים להוות מכשול עבור כלל הסטודנטים ועוד יותר עבור הסטודנטים הערבים שנאלצים בנוסף להתמודד גם עם חסם השפה העברית: 48% מהערבים בשאלון אמרו כי התכנים המועברים באמצעות הזום אינם מובנים להם, לעומת 30% מהסטודנטים היהודים.

איור 11: התכנים של השיעורים באמצעות זום מובנים לי

מכלול הקשיים ואתגרים שהוזכרו לעיל משפיעים על האפקטיביות של השיעורים בזום ועל היכולת שלהם להוות תחליף לשיעורים הפרונטליים, כאשר רק 23% מהסטודנטים הערבים לעומת 38.3% מהסטודנטים היהודים חושבים שהלמידה באמצעות הזום מהווה תחליף ראוי ללמידה הפרונטלית.

איור 12: מבחינתי, הלמידה באמצעות זום מהווה תחליף ראוי ללימודים פרונטליים בכיתה

בהתאמה, חלה ירידה חדה יותר בקרב סטודנטים ערבים בתדירות ההשתתפות בשיעורים בזום לעומת תדירות ההשתתפות בשיעורים הפרונטליים טרום המשבר. 48.2% בלבד מהסטודנטים הערבים משתתפים ברוב השיעורים בזום בהשוואה ל-74.8% שדיווחו כי הם השתתפו במרבית השיעורים הפרונטליים שהתקיימו טרום המשבר. גם בקרב הסטודנטים היהודים ישנה ירידה בשיעורי ההשתתפות מ-69.5% טרום המשבר ל-52% לאחר המעבר ללמידה מרחוק. 

איור 13: באיזה מידה אתה משתתף בשיעורי זום, ובאיזה מידה השתתפת בשיעורים המועברים בכיתה לפני משבר הקורונה?

הסיוע הנדרש ממוסדות הלימוד:

כאשר הסטודנטים נשאלו על סוג הסיוע שלדעתם יכול לסייע בהתמודדות עם המשבר, הרוב המכריע של הסטודנטים הערבים (66.1%) בחרו בסיוע כספי, בעוד שבקרב היהודים שיעור דומה בחרו בסיוע כספי ובאפשרות של הקלה במטלות הקורסים. כמו כן, שיעור גדול יותר של ערבים בחרו בחונכות אישית או בשיעורים פרטיים, מה שמעיד על המצוקה שלהם וחוסר היכולת להתמודד עם הלמידה מרחוק באופן עצמאי.

איור 14: איזה סוג תמיכה יעזור לך להתמודד עם ההשלכות של משבר הקורונה?

החוקרות מציעות המלצות למדיניות:

1. הרחבת היקף המלגות והסיוע הכספי שניתן לסטודנטים במסגרת מלגות "ארתיקאא" של המועצה להשכלה גבוהה לסטודנטים ערבים מ-800 ל-1000 מלגות לפחות ע"י הרחבת תחומי הלימוד המועדפים והכללת מקצועות הרפואה והפרא רפואה שהפכו להיות חשובים במיוחד לאור המצוקה הבריאות והצורך בכוח אדם.
2. השאלת מחשבים לסטודנטים. ניתן לפנות חלק מהתקציבים שקיבלו האוניברסיטאות בעקבות הקורונה לחלוקה או השאלה של מחשבים לסטודנטים, כמובן לאחר מיפוי צרכים ותוך העדפת משפחות בהן מספר גדול של ילדים ומרקע סוציואקונומי נמוך, בהן יש להניח המחסור יהא חמור יותר.
3. הקמת מרחבי למידה ייעודיים בעלי תשתית אינטרנט ביישובים הערבים, שתאפשר למידה רציפה. ניתן לבצע זאת דרך סיוע ממשלתי בתקציבים לרשויות המקומיות בהקמת מרחבי למידה במקומות ציבוריים (בניין המועצה, בבתי הספר, במתנס"ים וכו') בהם ניתן לתת גישה לסטודנטים בקפסולות.
4. עם פרוץ המשבר, היחידות לקידום סטודנטים ערבים/ היחידות לשוויון הזדמנויות הוצאו לחל"ת, מה שהערים קשיים גדולים על הסטודנטים הערבים דווקא בתקופה בה היחידות היו נחוצות במיוחד. כרגע הם חזרו לפעילות חלקית, אשר אינה מספיקה ויש להחזירן לפעילות מלאה. רצוי להבטיח שהיחידות יתמקדו בתקופה זו במשימות האקוטיות, כגון: מעקב אחר סטודנטים מתקשים ומתן סיוע באמצעות חונכים או למידה בקבוצות קטנות כדי לספק בין היתר ברשת תמיכה.

כמו כן, יש לבצע הסברה ולמצוא דרכים לעודד את הסטודנטים הערבים לפנות ולנצל את השירותים שיחידות אלה מספקות.

ד"ר מריאן תחאוכו: "לסטודנטים הערבים יש חסמים רבים המקשים על השתלבותם והצלחתם באקדמיה הישראלית ועל השתלבותם בשוק העבודה לאחר סיום הלימודים. ההשלכות הכלכליות של המשבר לא פסחו על הסטודנטים והמעבר ללמידה מרחוק בכל מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ עם פרוץ המגיפה הוסיף קשיים ואתגרים הבאים לידי ביטוי בעוצמה רבה יותר בקרב הסטודנטים הערבים אשר באים מרקע חברתי כלכלי נמוך יותר וסובלים מפערים משמעותיים מבחינת התשתיות והאוריינות הדיגיטאלית. החשש הגדול הוא שנראה נשירה מסיבית של סטודנטים ערבים בשנה הקרובה, בעידן חדש שבו השכלה גבוהה היא הכלי המשמעותי ביותר למוביליות חברתית וכלכלית. האוכלוסיה הערבית נפגעה בצורה הקשה ביותר מהמשבר כיוון ששיעור העובדים עם השכלה נמוכה וללא מיומנויות הוא הגדול ביותר בקרבה, והם אלה שסובלים משיעורי האבטלה הגבוהים ביותר בעקבות הקורונה."

ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא: "גם בימים של שגרה, הסטודנטים הערבים מגיעים מתוך עמדת נחיתות לאקדמיה, ביחס לעמיתיהם היהודים. זאת, בין היתר, בשל מערכת חינוך שמפלה אותם לרעה בכל שלבי הלימוד בבית הספר ולאור העובדה שהם לרוב דור ראשון להשכלה גבוהה להם אין להם מודלים לחיקוי לשאת אליהם עיניהם, ומפאת העברית שאינה שגורה בפיהם והאנגלית בה הם אינם מגלים שליטה מספקת. הם נדרשים להתנהל בסביבה הזרה להם מבחינה תרבותית ומנטלית, כאשר לעיתים בשלותם הנפשית אינה מספקת, מאחר וחלקם הגדול מגיע לפניי גיל 20 לאקדמיה ואינו יודע להתמודד עם אתגרי ההשכלה הגבוהה בישראל. הסקר החדש מלמד כי משבר הקורונה העמיק במיוחד פערים נוספים העומדים לרועץ עבור הסטודנטים הערבים, כגון מצב כלכלי ותשתיות דיגיטליות. המדינה חייבת להבין שכדי לקדם את השילוב הכלכלי של אזרחי ישראל הערבים עליה לעזור להם לעבור את המשבר הנוכחי ולצמצם את ממדי הנשירה שהקורונה מאיימת להרחיב. אחרת, הצעדים החשובים שננקטו בשנים האחרונות לשילוב החברה הערבית בהשכלה הגבוהה עשויים לרדת לטמיון".