רוב הציבור: הסגר השני נבע משיקולים פוליטיים

מעט יותר ממחצית מהציבור הישראלי סבור שהסגר השני הוטל רק או בעיקר משיקולים פוליטיים ולא בריאותיים; רוב הציבור ממשיך להביע אמון בפרופ' גמזו; המשך עלייה בחשש הציבור מהמצב הכלכלי

Flash 90

פרופ' תמר הרמן: "תקופת החגים והסגר 'הקפיאו' את דעת הקהל בנושאים מרכזיים בהקשר לקורונה: מידת החשש, הן הכלכלי והן הרפואי, נותרה בעינה. עמדת הרוב, כולל מספרים לא מבוטלים של מצביעי ימין וחרדים, היא שהסגר בחגים הוטל מסיבות פוליטיות ולא מסיבות בריאותיות. המניע הפוליטי, לא הכלכלי, נותר המניע המרכזי ליציאה להפגנות".

ממצאים:

אילו שיקולים הנחו את מקבלי ההחלטות על הטלת הסגר בתקופת החגים?
רוב (55%) מהציבור הישראלי סבורים כי הסגר בחגים הוטל רק או בעיקר משיקולים פוליטיים ולא רק, או בעיקר, משיקולי בריאות.

השיקולים שהנחו את מקבלי ההחלטות על הטלת הסגר בתקופת החגים (%, כלל המדגם)

• שיעור המרואיינים הערבים הסבורים שהשיקולים העיקריים להטלת הסגר היו פוליטיים עולה על שיעור היהודים (62% לעומת 54%, בהתאמה).
• פילוח התשובות לשאלה זו לפי הצבעה לכנסת בבחירות האחרונות, העלה כי השיעור הנמוך ביותר הסבורים שהמניעים היו רק או בעיקר פוליטיים מצוי בקרב מצביעי הליכוד וש"ס, והגבוה ביותר - בקרב מצביעי העבודה-גשר-מרצ וכחול לבן.
• ממצא מעניין במיוחד הוא שבקרב מצביעי יהדות התורה, השותפה הקואליציונית הוותיקה של נתניהו והמפלגה המייצגת את הציבור ששיעורי ההידבקות בנגיף הקורונה הם מהגבוהים ביותר בישראל, מחצית סבורים ששיקולי הטלת הסגר היו פוליטיים ולא בריאותיים.

הסגר בחגים הוטל רק או בעיקר משיקולים פוליטיים (%, לפי הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת)

האם אתה חושש או לא חושש בימים אלה שאתה או מי מבני משפחתך יידבק בנגיף הקורונה?

• העובדה ששיעור הנדבקים והנפטרים מנגיף הקורונה נסק החודש, לא לוותה בעלייה מקבילה בחשש להידבקות, שהיה גבוה משכבר. בציבור היהודי שיעור החוששים נותר כשהיה, כשלושה רבעים, ואילו בציבור הערבי אף חלה ירידה קלה במידת החשש.

חוששים שהם או מי מבני משפחתם יידבקו בנגיף הקורונה (%, יהודים וערבים)

עד כמה אתה חושש או לא חושש למצבך הכלכלי בעתיד הנראה לעין?

• בכלל המדגם הנתונים מצביעים על המשך העלייה בחשש לעתיד הכלכלי (56.5% באוגוסט, 61% בספטמבר, 63% בסקר הנוכחי). ואולם, העלייה ניכרת בעיקר בציבור הערבי (מ-71% לפני חודש ל-80% כיום), שעה שבציבור היהודי היא הייתה מזערית החודש.

חוששים לעתידם הכלכלי (%, יהודים וערבים)

• פילוח מידת החשש לעתיד הכלכלי לפי הכנסה מעלה כי כבעבר, בעלי ההכנסות הנמוכות חוששים יותר לעתידם הכלכלי. ואולם בכל שלוש הקבוצות (הכנסה מתחת לממוצע, הכנסה כמו הממוצע והכנסה מעל הממוצע) ניכרת החודש עלייה קלה בחשש זה.

חוששים לעתידם הכלכלי (%, כלל המדגם, לפי הכנסה)

האם יש או אין לך אמון באישים המובילים את ההתמודדות עם נגיף הקורונה?

• מידת האמון הנמוכה בראש הממשלה נתניהו בהקשר של תפקודו במשבר הקורונה, עליה הצבענו בחודשים האחרונים, נותרה בעינה, אם כי במדידה הנוכחית חלה עלייה קלה בשיעור נותני האמון בהשוואה למדידה שנערכה לפני חודש.

נותנים אמון בראש הממשלה נתניהו על תפקודו במשבר הקורונה (%, כלל המדגם)

• העלייה באמון בנתניהו מקורה בקבוצות החרדית, הדתית והמסורתית. למעשה, שיעור אמונן בו חוזר למדידה של אוגוסט, לאחר שבחודש הקודם נמדדה אצלן ירידה חדה (מה שמעלה את האפשרות שהיה מדובר במדידה חריגה ולא בירידה של ממש). הקבוצה היחידה בה רמת האמון בנתניהו לא השתנתה ונותרה גם הנמוכה ביותר, היא הקבוצה החילונית (15% נותנים בו אמון).

נותנים אמון בראש הממשלה נתניהו על תפקודו במשבר הקורונה (%, יהודים, לפי מיקום על הרצף חרדי-חילוני)

• רוב הציבור הישראלי ממשיך לתת אמון בפרופ' רוני גמזו, הממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה בישראל. כיום שיעור האמון בו עומד על 61%. כאן מצאנו פער גדול בין מידת האימון של הציבור היהודי והערבי (יהודים- 65%, ערבים- 41%).
• שלא במפתיע, הציבור החרדי מביע את האמון המועט ביותר בפרופ' גמזו.

נותנים אמון בפרופ' גמזו (%, יהודים, לפי מיקום על הרצף החרדי-חילוני)

• הפעם שאלנו לראשונה על מידת האמון ביו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא ביטון. מתברר כי מצבה בעניין זה טוב מזה של ראש הממשלה, אך גרוע מזה של פרופ' גמזו: 45% מהנשאלים ציינו כי יש להם אמון בה, לעומת 44% שתחושתם הפוכה.
• באופן פרדוקסלי, שאשא-ביטון, שהיא חברת כנסת מטעם הליכוד, זוכה לאמון גבוה יחסית ממצביעי מפלגות המרכז-שמאל, שעה שאצל מצביעי מפלגות הימין והמפלגות החרדיות, כולל הליכוד, היא זוכה לאמון נמוך בהרבה.

נותנים אמון ביו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון (%, כלל המדגם, הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת)

על סולם בו 1=גרוע ו-5=מצוין, איזה ציון את/ה נותן/ת לתפקוד משטרת ישראל במהלך הסגר?

• תפקודה של המשטרה במהלך הסגר שנוי במחלוקת: כשליש נותנים לה ציונים גרועים (1+2=33%), כשליש שנותנים לה ציון בינוני (3=32.5%) וכשליש נותנים לה ציונים טובים (5+4=31%).
• פילוח לפי הצבעה בבחירות מעלה כי רוב גדול של מצביעי הרשימה המשותפת נתנו למשטרה ציונים גרועים על תפקודה במהלך הסגר. כמותם העריכו גם כמחצית ממצביעי יהדות התורה ורק מעט פחות מכך ממצביעי העבודה-גשר-מרצ. המעיטו במיוחד במתן ציונים גרועים למשטרה מצביעי מפלגות הימין החילוניות ליכוד וימינה.

נתנו צין גרוע לתפקודה של משטרת ישראל בתקופת הסגר (%, לפי הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת)

איזה חלק מכל אחת מהקבוצות הבאות בציבור הישראלי הפר את ההוראות בסגר האחרון - הציבור החרדי/ הציבור היהודי הלא חרדי/ הציבור הערבי?

• בכלל המדגם השיעור הגבוה ביותר מעריכים כי רוב הציבור החרדי (51%) הפר את הסגר, והשיעור הנמוך ביותר (11%) מעריכים כך לגבי הציבור היהודי הלא חרדי. מעט יותר מרבע מעריכים כי בציבור הערבי הרוב הפר את כללי הסגר.

• שלא במפתיע, נראה שכל קבוצה העריכה בחסר את הפרת הסגר של חבריה. בקרב היהודים הלא חרדים והערבים הייתה הערכת יתר של ההפרות בציבור החרדי.
• הציבור הערבי - רוב גדול מאוד בציבור הערבי (69%) מעריכים כי רוב החרדים הפרו את הסגר. לעומת זאת, רק 12% מהערבים חושבים כי רוב הציבור היהודי הלא חרדי הפרו אותו. ואילו באשר לעצמם הם מחמיאים פחות מאשר ליהודים הלא חרדים: 20% מעריכים כי הרוב בחברה הערבית הפרו את הסגר.
• הציבור החרדי - רק 1% מהם חושבים שהרוב בציבור שלהם הפרו את הסגר, לעומת 18% שמעריכים כי הרוב בציבור הערבי הפרו אותו ו- 12% המעריכים כך בנוגע לציבור היהודי הלא חרדי.
• ההערכות בציבור היהודי הלא-חרדי הן שמרבית הציבור החרדי הפרו את הנחיות הסגר (53%), כן הם מניחים שכרבע מהציבור הערבי הפר את רוב ההנחיות (28%), ולגבי עצמם - רק 10% העריכו כי רוב חברי הקבוצה אליה הם שייכים הפרו את הסגר.

האם בחודשים האחרונים השתתפת או לא השתתפת באחת או יותר מפעולות המחאה נגד מדיניות הממשלה או ראש הממשלה נתניהו?

• שיעור מי שהעידו על עצמם שהשתתפו באחת או יותר מפעולות המחאה עומד כיום על 10%, אחוז אחד בלבד יותר מהשיעור שענו כך באוגוסט. במילים אחרות, נראה שהשינוי העיקרי שחל בחודשיים הללו הוא בפורמט הפעולה, שינוי שבחלקו נכפה בשל מתווה הסגר, ולא בהתרחבות של מעגלי המחאה כפי שיש רבים שחושבים (או מקווים). עוד הבדל הוא הירידה החדה בין אוגוסט לאוקטובר בשיעור המרואיינים הערבים המעידים על עצמם שהשתתפו במחאה מ-10% ל-5.5% והעלייה קלה בשיעור היהודים מ-9% ל-11%.
• האבחנה השכיחה בדבר הפוליטיות של ההשתתפות בהפגנות מתחזקת בעזרת פילוח של התשובות לשאלת ההשתתפות בהפגנות עם החשש הכלכלי: לא נמצא קשר בין חשש זה להשתתפות או אי השתתפות במחאה. מבין מי שחוששים לעתידם הכלכלי כ-11% אמרו שהשתתפו בפעולת מחאה אחת או יותר ומבין מי שאינם חוששים – 9%. לעומת זאת, יש הבדל בשיעור ההשתתפות לפי העמדה בנוגע למניע להטלת הסגר בחגים שכאמור נמצאה קשורה הדוקות למיקום הפוליטי של המרואיינים: מדידה מבין מי שמצביעים על שיקולים רפואיים כמניע העיקרי רק 3% דיווחו שהשתתפו במחאה לעומת 16% ממי שהעריכו כי המניע העיקרי להטלת הסגר היה פוליטי.

---

סקר בזק ישראל בימי הקורונה 13 נערך על- ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 12-14/10/2020, רואיינו 607 איש ואשה בשפה העברית ו-151 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il