בין הפרקליטות למח"ש ופרשת אום אל חיראן
מהי פרשת אום אל-חיראן, מהן הטענות בעניין התנהלות הפרקליטות ומח"ש ומה עשויות להיות התוצאות של בירור התלונה על ידי נציב שירות המדינה? עושים סדר בבלאגן
Flash 90
בעקבות פנית שר המשפטים אבי ניסנקורן לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות במטרה לבדוק את התנהלות הפרקליטות ומח"ש בפרשת אום אל-חיראן והאשמת יעקוב אבו-אל-קיעאן ז"ל על ידי המשטרה בהיותו מחבל, להלן סקירה על השתלשלות העניינים:
ב-18 בינואר 2017, במהלך פינוי והריסת בתים בישוב הבלתי מוכר אום אל-חיראן, הרגו שוטרים בירי את תושב הישוב יעקוב אבו-אל-קיעאן ז"ל. הוא נורה בעת שנהג ברכבו, אשר ממנו נדרס ונהרג השוטר ארז (עמדי) לוי ז"ל ונפצע שוטר נוסף. עוד באותו יום, התייחסה המשטרה אל האירוע כפיגוע דריסה.
בעקבות מותו של אבו-אל-קיעאן ז"ל, פתחה מח"ש בחקירה. לפי טענות שהתפרסמו בתקשורת, מח"ש הגיעה בחקירתה למסקנה כי אבו-אל-קיעאן ז"ל נורה בעת שנסע במהירות נמוכה ושללה כי מדובר בפיגוע. מפכ"ל המשטרה לעומת זאת התעקש שמדובר בפיגוע. לפי הנטען, הוא הפעיל לחץ על מח"ש ופעל על מנת לערוך בה שינויים מבניים ולהחלישה. עוד נטען, כי פרקליט המדינה לא גיבה את מח"ש בעת שהותקפה על ידי המפכ"ל. ב-1.5.2018 (לאחר פרישתו של ראש מח"ש דאז), פרסם פרקליט המדינה את החלטתו בתיק, שבה סגר את תיק החקירה, תוך שהוא קובע שאין חשד סביר לעבירה פלילית מצד מי מהשוטרים. עוד קבע בהחלטתו שלא ניתן להכריע בשאלה אם היה מדובר בפיגוע במידה גבוהה של ודאות, והיא אינה נחוצה להחלטה אם לפתוח בחקירה פלילית נגד מי מהשוטרים המעורבים. לפי הנטען, אף שמח"ש קבעה שאין מדובר בפיגוע, פרקליט המדינה נמנע מלהכריז על כך בהחלטתו, על רקע רצונו לשמור על שיתוף פעולה בין הפרקליטות לבין המשטרה בחקירת תיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הנציבות פועלת לפי חוק שהתקבל בשנת 2016. היא החליפה את קודמתה, נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, אשר הייתה בעלת סמכויות נרחבות יותר, ובראשה עמדה השופטת (בדימוס) הילה גרסטל. מאז שנת 2016 נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות הוא השופט (בדימוס) דוד רוזן.
לפי סעיף 12(א) לחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, תשע"ו-2016, רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה את עצמו נפגע במישרין ממעשה של מייצג המדינה בערכאות (כגון תובע בהליך פלילי) שנעשה אגב טיפולו בעניין מסוים במסגרת תפקידו כמייצג המדינה בערכאות, והמעשה הוא בניגוד לחוק או בלא סמכות חוקית או בניגוד למינהל תקין או שיש בו משום התנהגות או התנהלות בלתי ראויה. אולם לפי סעיף 12(ב) לחוק, אם השר (או היועץ המשפטי לממשלה) פונה בכתב אל הנציב ומבקש ממנו לערוך בירור לגבי מעשה כאמור, רואים את פניית השר כאילו הייתה תלונה שהוגשה.
לפי החוק, הנציב רשאי לברר את התלונה בכל דרך שימצא לנכון והוא אינו כפוף לסדרי דין או לדיני הראיות. כשהנציב מחליט לפתוח בבירור התלונה, עליו להביא את התלונה לידיעת האדם שנגדו התלונה ולידיעת הממונה עליו, להעביר להם חומר או מידע שהגיע לידיו ולתת לכל אחד מהם הזדמנות נאותה להשיב על התלונה. לצורך בירור התלונה רשאי הנציב לשמוע את המתלונן או כל אדם אחר. אם ראה הנציב כי האדם שנגדו התלונה או אדם אחר עלול להיפגע מתוצאות הבירור, עליו להודיע לו על כך ולתת לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. לצורך הבירור, רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע בבירור התלונה, למעט ידיעה או מסמך שהיועץ המשפטי לממשלה סבור כי העברתם לנציב עלולה לפגוע פגיעה ניכרת באינטרסים ציבוריים חיוניים. לפי חוק, בירור התלונה יסתיים בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתוך שנה מיום הגשתה, אלא אם כן לא ניתן לסיימה במועד האמור מטעמים שיירשמו.
לפי החוק, אם מצא הנציב שהתלונה היתה מוצדקת, עליו להודיע על כך למתלונן, לאדם שנגדו התלונה ולממונה עליו. בהודעה רשאי הנציב לפרט את תמצית ממצאיו, והוא רשאי גם להמליץ על הצורך בתיקון ליקוי שהעלה הבירור ועל הדרך והמועד לתיקונו. עותק מההחלטה יימסר לשר וליועץ המשפטי לממשלה. אם התקבלה המלצה על צורך בתיקון ליקוי, האדם שנגדו התלונה והממונה עליו צריכים להודיע לנציב על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי. אם בירור התלונה העלה חשש שנעברה עבירה פלילית, הנציב מביא את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה; אם בירור התלונה העלה חשש שנעברה עבירה משמעתית, הנציב מביא את העניין לידיעת השר והיועץ המשפטי לממשלה.
בכל מקרה- לנציב אין סמכויות ענישה או סמכות להורות על פתיחת הליך פלילי.
לפני זמן מה התלונן אזרח בפני הנציב כי הותקף לאחר הפגנה פוליטית על ידי שני שוטרים. לאחר בדיקה, לפני כחודשיים (ב-12.7.2020) קבע הנציב שמח"ש סגרה את התיק ללא חקירה מספקת, ולכן המליץ למשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) לשקול למצות את החקירה על תקיפתו של המתלונן בידי השוטרים.
לא. לפי החוק, ההחלטות והממצאים של הנציב אינם מעניקים לאדם זכות או סעד בבית משפט. במקרה הנוכחי, משפחתו של אבו-אל-קיעאן ז"ל החליטה לתבוע תביעת נזיקין את המשטרה.