אתרי החברות פרוצים, ואיש אינו מגן על הלקוחות

הקניות באינטרנט הפכו לעניין שבשגרה בתקופת הקורונה. כדי להבטיח שהחברות שומרות על פרטיות הלקוחות, יש להרחיב את סמכויות הרשות להגנת הפרטיות ולאלץ אותן לפעול להגנה על פרטיות הלקוחות

Shutterstock

אחת לתקופה מתגלה פרשיה המוכיחה שבסטארט אפ ניישן, החברות הגדולות במשק לא טורחות לשמור על פרטיות הלקוחות שלהן. רק לאחרונה התפרסם שהאבטחה באתר שופרסל אונליין ירודה ומאפשרת בקלות רבה לקבל מידע על הרגלי קניה של הצרכנים. לפני מספר חודשים הייתה זו אפליקציית הארנק הסלולרי 'פייבוקס' מבית בנק דיסקונט, כאשר הסתבר שפרצת אבטחה גרמה לדליפת מידע אישי של לקוחות רבים, לרבות פרטים כמו מספר תעודת הזהות שלהם והעברות כספיות שעשו.

אך מהי הסכנה הטמונה בחשיפת הרגלי הצריכה והתשלומים?

ובכן, בראש ובראשונה, יש בהם מידע אישי רגיש כמו, למשל, תשלומים לפסיכולוג דרך פייבוקס, או רכישת בדיקת הריון בבית המרקחת BE מבית שופרסל. אבל, גם למי מאתנו שחושבים שאין להם מה להסתיר, חשיפות כאלה צריכות להפריע. איסוף מידע צרכני הוא מחצב בעל ערך רב, ומאפשר יצירת פרופיל אישיותי מדויק. כך, לצורך העניין, חברות ביטוח עשויות לגבות פרמיית ביטוח שונה ממי שרשימת המצרכים השבועית שלו מלמדת על תזונה לקויה, ואילו הבנקים יסיקו למי לתת הלוואה ובאילו תנאים.

בעולם המבוסס על מידע, דליפות של מידע פרטי מאתרים שאינם נוקטים זהירות מספקת גורמות לנו נזק, גם כלכלי. הבעיה היא שמדובר במספר רב של נפגעים מבוזרים, שהאינטרס של כל אחד מהם לתבוע את נזקו בעצמו נמוך. כתוצאה מכך, אין לחברות המסחריות תמריץ משמעותי לפעול להגנה על פרטיות הלקוחות באתרים, הכרוך אף הוא בעלויות. מצבים אלו בדיוק נועד לפתור הכלי המכונה "תובענות ייצוגיות", המאפשר לאדם פרטי לפנות בשם כלל הנפגעים ולדרוש פיצוי גבוה. הבעיה היא שאצלנו, חוק תובענות ייצוגיות אינו כולל אפשרות לתבוע בגין פגיעה בפרטיות. בסוף שנת 2019 בית המשפט העליון אמנם קבע בפסק דין כי תובענה ייצוגית בגין פגיעה בפרטיות תתאפשר, אך הגביל זאת למקרים מצומצמים בלבד. זאת, לעומת חוקי הפרטיות באירופה ובארצות הברית, המאפשרים הגשת תובענות כאלה בצורה רחבה הרבה יותר.

יתרה מזאת, לרשות להגנת הפרטיות, האמונה על אכיפת חוק הגנת הפרטיות ועל הגנה עלינו כצרכנים מפני דליפות של מידע, אין די כלי אכיפה כדי להוות שוט של ממש על החברות הגדולות. למעשה, הדרך היחידה הפתוחה בפני הרשות היא הגשת כתבי אישום פליליים, ואילו האפשרות המהירה והאפקטיבית יותר – להטיל קנסות מנהליים בסכומים גבוהים על חברות שמתרשלות בשמירה עלינו, ממתינה מזה עשור כהצעת חוק על שולחן הכנסת.

הנה משימה בוערת לשר המשפטים, שמעט אחרי כניסתו לתפקיד מצא לנכון להרים את הכפפה ולתקן את חוק הגנת הפרטיות המיושן שלנו:

ראשית, לפי חוק תובענות ייצוגיות, כל שנדרש הוא סיכום עם שר האוצר, באישור ועדת החוקה של הכנסת, שגם פגיעות בפרטיות נכללות בגדר האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות. את השאר כבר יעשו עורכי דין חרוצים. בנוסף, חשוב מאוד שבתזכיר לתיקון חוק הגנת הפרטיות, שהוגש השבוע על ידי משרד המשפטים, כצעד ראשוני והתחלתי, ייכללו גם סמכויות רחבות יותר לרשות להגנת הפרטיות לטובת ביצוע תפקידה ביעילות.

בעיצומה של הקורונה, יותר ויותר פעולות מסחריות מתבצעות דרך אתרים ויישומונים של חברות גדולות. אנחנו כמשתמשים זכאים לדעת שהחברות שומרות על המידע שאנחנו מוסרים מפני דליפה, ולא עושות בו שימוש לרעתנו. פתיחת האפשרות לעשות שימוש בכלי אכיפה אזרחיים ומנהליים היא הדרך להבטיח זאת.

פורסם לראשונה בדה מרקר.