סקירה

על שולחן הממשלה- המלצות מדיניות לשר המשפטים

| מאת:

הסדרת היחסים בין רשויות השלטון; קידום רפורמה בתחום החקיקה; שיפור וייעול עבודת הוועדה לבחירת שופטים; חקיקת חוק הגנת הפרטיות ועוד רפורמות מהותיות שיש לקדם בממשלה הנוכחית

שר המשפטים, אבי ניסנקורן

שר המשפטים, אבי ניסנקורן | Flash 90

הסדרת היחסים החוקתיים בין שלוש הרשויות (כנסת, ממשלה, בית המשפט העליון) – על שר המשפטים להוביל מהלך להסדרת היחסים בין הכנסת והממשלה ובית המשפט העליון, באופן שיגן על עצמאותן ותפקידן הדמוקרטי של שלושת הרשויות. על הפרק מונחות הצעות שונות בעניין זה, בין היתר, לכינונו של חוק יסוד: החקיקה ולעיגון מפורש וקונקרטי, בחוק יסוד, של סמכות הביקורת השיפוטית.

שימור מודל הוועדה לבחירת שופטים; תוך הצעות ייעול ושיפור עבודתה – על השר לפעול לשמר ולקבע בחקיקה את האיזונים הקיימם בוועדה לבחירת שופטים, בראשם, החלוקה שבין קואליציה ואופוזיציה בייצוג הפוליטי. לצד זאת, חשוב לשפר את עבודת הוועדה במספר מישורים, לרבות מניעת ניגודי עניינים, ושיפור מקצועיות חברי הוועדה באמצעות קורס הכנה לשפיטה, גם למועמדים לבית המשפט העליון שאינם מכהנים עדיין כשופטים. על הוועדה גם לנקוט יוזמות אקטיביות כדי שגם נציגי קבוצות מיעוט יכללו ברשימת המועמדים לשפיטה ובהרכב בתי-המשפט. על השר לוודא שניסיונות לפוליטיזציה של מודל מינוי השופטים יידחו על הסף.

תיקון התקנות לשעת חירום במערכת בתי המשפט – תיקון הסדר החירום במערכת בתי המשפט וחלוקת הסמכות להכרזה על מצב חירום בין שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון. במקביל יש לקדם את עבודת המטה להסדרת חקיקת מצב החירום בישראל, ולביטול ההכרזה הקבועה על מצב חירום.

קידום הרפורמה בתחום החקיקה – בתחום זה, נכון לסייע ליועץ המשפטי לממשלה להמשיך את תהליך הבניית עבודת המטה על החקיקה הממשלתית, המעבר לעבודה לאור תכנית חקיקה שנתית והשיפור של הממשק שבין הממשלה לבין הכנסת.

חקיקת חוק הגנת פרטיות חדש – משבר הקורונה, על האתגרים שהביא עימו בתחום ניטור טכנולוגי של אזרחים ושמירה על פרטיותם, מעורר צורך מחודש לאסדרה רחבה של הפרטיות ולתקן את החקיקה בהתאם. במקביל יש לנקוט בשורה של צעדים שיגבירו את השקיפות בעבודת משרד המשפטים.

הסדרת יחסי הפרקליטות, התביעה המשטרתית ומח"ש – הגברת הבקרה מצד הפרקליטות על התביעה המשטרתית; התנעה מחדש של איחוד התביעה המשטרתית עם הפרקליטות; הגדלת סמכויות נציב תלונות הציבורי על מייצגי המדינה בערכאות; ושיפור מערך בדיקת התלונות נגד שוטרים, בגישה רב-מערכתית.

ניסוח כללי אתיקה לחברי ממשלה המבוססים על המלצות ועדת שמגר: טוהר המידות בשירות הציבורי לא חייב להיקבע אך ורק על ידי החלטות שיפוטיות ונורמות שנקבעות בעקבות הדחות של שרים במצבים שבהם הוגש כנגדם כתב אישום. בעניין זה, לפתחן של ממשלות ישראל עומדת הצעת הנשיא שמגר ז"ל ועבודת ההמשך שנעשתה על ידי ועדת השרים בראשות השר יעקב נאמן ז"ל לניסוח והטמעה של כללי אתיקה לחברי הממשלה, שראוי לקדם במשרד המשפטים.

קידום הרפורמה בעבירות ההסתה לגזענות ולאלימותתיקון העבירות של הסתה לאלימות וההסתה לגזענות, כך שישמרו על חופש הביטוי מצד אחד, אך גם יספקו הגנה נאותה על הערכים המוגנים מצד שני.

השלמת הרפורמה בעבירות ההמתה: הרפורמה בעבירות ההמתה נחקקה בסוף שנת 2018 אך לא כל רכיביה הועברו בחקיקה, בשל פיזור הכנסת ה-20. יש להשלים את חקיקת העבירה החשובה למדרג האחריות של הרפורמה - גרימת מוות ברשלנות חמורה – העוסקת בעיקר במצבים של תאונות דרכים וגם תאונות עבודה, שנמצאות בשנים האחרונות בגרף עלייה.