שינוי משטרי בחסות הקורונה

בחסות הקורונה, נוקטת הממשלה בצעדים שנויים במחלוקת במטרה לבטל את מערכת האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הישראלית, תוך שימוש בסמכויות לשעת חירום. גם מבלי להטיל ספק בנחיצותם, היעדר מנגנוני הבקרה על המהלכים הללו מסוכן, והשלכותיו עלולות להישאר איתנו הרבה אחרי שהקורונה תחלוף

Flash 90

חלק מהצעדים החמורים שנוקטת הממשלה לנוכח מגפת הקורונה – מעקב באמצעות השב"כ אחר אזרחי ישראל תוך פגיעה בזכות לפרטיות, העברת תקנות שעת חירום תוך עקיפת הכנסת, מהלכי יו"ר הכנסת שהובילו לכך שהיא לא יכלה זמן מה למלא את תפקידיה בפיקוח אחר הממשלה, והחלטת שר המשפטים לסגור את בתי המשפט (עם כמה חריגים) – מעוררים סימני שאלה רבים באשר לקבלת החלטות במשטר דמוקרטי.

משתתפי ההפגנה הווירטואלית בשבוע שעבר נגד מהלכים אלה חוששים שהממשלה הנוכחית משתמשת במגפת הקורונה כאמתלה לעשות שימוש בסמכויות שעת חירום ולבטל את האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הישראלית. כלומר, השלטון הנוכחי מנסה להשיג לעצמו כוח נוסף, וגם שאף למנוע העברת שלטון מסודרת לממשלה חלופית שניסתה להתארגן בעקבות הבחירות. התשובה של ממשלת המעבר הנוכחית היא שמגפת הקורונה היא משבר אמיתי ושהצעדים שהיא נוקטת הם חיוניים לשם הגנה על חייהם של אזרחי ישראל.

אפשר להניח שהממשלה נוקטת את הצעדים החמורים מתוך דאגה כנה לבריאותם של אזרחי ישראל ועדיין להתנגד למהלכים שנעשים ללא מנגנוני הבקרה הנדרשים לפי חוק או תוך פגיעה לא מידתית בזכויות יסוד. הסיבה לכך איננה שצעדי הממשלה מיותרים או בהכרח משמשים כאמתלה להנצחת שלטונה. גם אם מניעיה כנים, יש כאן פתח למהלכים שמסכנים את המוסדות הדמוקרטיים שלנו.

ההיסטוריה מראה שלא פעם מהלכים שלטוניים להגברת סמכויות במצב חירום – גם אם הם נחוצים באמת – נותרים על כנם גם אחרי תום מצב החירום. במהלך המאה ה-14, צרפת התמודדה עם מגפת "המוות השחור" שהרגה תוך זמן קצר כשליש מאוכלוסיית אירופה. במקביל, אנגליה פלשה לשטחה ואף לקחה בשבי את מלך צרפת. לנוכח המשבר, השלטון הצרפתי נקט צעדי חירום להגנה על צרפת. ניסיונות של האליטות העירוניות ליצור מנגנוני בלמים על הכתר נכשלו, וחלק מצעדי החירום שנקט הכתר נותרו חלק קבוע מהמשטר הצרפתי – כגון מסי החירום שהוטלו לנוכח המשבר. צעדים אלה הגדילו באופן קבוע את כוחו הדורסני של הכתר הצרפתי.

החשש קיים גם היום בישראל. גם אם נדרשים צעדים חמורים להגנת אזרחי ישראל מפני הקורונה, אסור לוותר על מנגנוני הבקרה שיש על הממשלה. ויתור על עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית עלול להישאר גם כשמגפת הקורונה תחלוף, משום שמשטרים מתרגלים בקלות רבה לכוח – ומתקשים לוותר עליו. לכן אסור לאפשר לממשלה לפעול בלא בקרה של הכנסת; אסור לאפשר לה לפגוע באופן בלתי מידתי ובלתי מבוקר בזכות לפרטיות, בזכות לחירות או בגישה לערכאות. ובעיקר, בקרה פרלמנטרית ושיפוטית על מהלכי הממשלה – גם בשעת חירום – היא מהותית לדמוקרטיה. בלעדיה – בתקופת הקורונה או אחריה – ישראל איננה דמוקרטיה אמיתית. כפי שאנחנו רואים, בישראל ובמקומות אחרים בעולם, בקרה פרלמנטרית ושיפוטית לא פוגעת ביעילות הצעדים, במהירותם או באפקטיביות שלהם.