משבר הקורונה- המלחמה על התודעה
משבר נגיף הקורונה הביא ללא מעט בהלה בקרב הציבור. על מנת למתן את הפאניקה, על הגורמים השונים להתנהל באופן מחושב ומסודר, להוציא מסרים אחידים, שקופים וברורים ולנהל מערך הסברתי בין-משרדי ומהימן
Flash 90
חוסן לאומי, מגלה לנו הקורונה, אינו רלוונטי רק מול איום טילים או טרור.
לא בכדי חלק מהמונחים השגורים במסגרת הטיפול בהתפשטות הקורונה מוכרים לנו מעולמות המלחמה. ואם כך, הכלל הידוע הוא שהיכן שישנה מלחמה מתנהל במקביל גם מאבק על התודעה.
סל הכלים הדוברותי-תודעתי
תרחיש המלחמה בקורנה הוא דינמי ומשתנה, המגבלות על שגרת חיינו משתנות באופן תדיר ומחייבות אותנו להסתגל במהירות. לכל החלטה, קטנה כגדולה, יש השפעה תודעתית ומורלית. ומאפייני הסביבה הרשתית מייצרים עבור מקבלי ההחלטות אתגרים מועצמים.
מובילי המערכה הנוכחית מכירים בכובד המשקל והחשיבות הרבה של המאמץ הדוברתי במשבר, בשיח עם הציבור ובהשמעת קול בוטח וסמכותי. אך אנו נמצאים רק בראשית המשבר שצפוי עוד לגדול ולהתרחב.
כמו בכל קרב שבו שולטת אי הוודאות האישית והציבורית, ישנה חשיבות רבה לסל הכלים הדוברותי, הכולל חלוקת תפקידים ומילוי "חללי הסברה", בהירות מסרים גם בתנאי אי וודאות, מהירות ודיוק התגובה, מרכזיות תפקידו של המוסר, שקיפות ומסירת נתונים שוטפים.
חלוקת תפקידים ומילוי "חללי הסברה"
בסביבה התקשורתית-רשתית, נדרשים מוסדות המדינה להעביר מידע אל הציבור. בין המוסדות, גם כאלה שבשנים האחרונות חוו ירידה חדה באמון הציבור (כחלק ממגמה רחבה של ירידה באמון במוסדות הממלכתיים), המאמץ כרגע הוא לזכות מחדש באמון הציבורי שיבוא לידי ביטוי בקבלת ההנחיות וציות להוראות, ובכך לחזק את החוסן הלאומי.
האתגר בניהול אירוע תודעתי-הסברתי בסדר גודל שאותו אנו חווים כעת, הוא החריגה ממרחב האחריות של גורם אחד (משרד ממשלתי אחד) והצורך בגיבוש מסרים רב תחומיים ומסירתם לציבור באופן מרוכז. על מובילי המערכה לספק לציבור את התשובות באופן מרוכז, מונגש ואחיד.
כפי שלמערכה היבטים בין משרדיים, כך גם לדוברות ולהסברה. ישנה חשיבות למלא את "חללי ההסברה" ולפעול ככלים שלובים, תוך העברת מסרים בהירים וברורים. אחד הכלים הוא הפרדה בין אנשי המקצוע הרבים ודובר המערכה. חלוקה זו תיתן מענה לפער התודעתי הנוצר בזמן שבעלי התפקידים השונים נמצאים בתהליכי קבלת ההחלטות והציבור צמא למידע מהימן. כמובן שניתן וצריך לשלב במאמץ התודעתי את בעלי התפקידים המומחים, כך למשל בהיבט הבריאותי, הביטחוני, הכלכלי, החינוכי וכן הלאה. במקביל, ישנה חשיבות שאת המאמץ התודעתי יוביל מי שמומחה בכך, תוך התאמת המסרים השונים לקהלי היעד ומימוש תיאום בין משרדי גם בתחום זה. רצוי שהמערכה תזוהה עם דובר אחד, ושהציבור יכיר בו כמי שמתאם בין כלל הגופים ומאפשר מתן מענה רב תחומי. בכל דרך, חשוב שהן הדובר והן בעלי המקצוע ישלבו סמכות, מומחיות ויכולת להעביר לציבור מסרים בהירים ואחידים.
תפקידו של המוסר
הכמיהה למקור מידע מוסמך דווקא בעידן היצף המידע, הופכת את מערכות התקשורת, אולפני השידור הפתוחים והכתבים, למי שבאחריותם להיות ספקי מידע מהימנים. לטון הדיווח ולטרמינולוגיה שבה הם משתמשים, יש השפעה אדירה על האווירה הציבורית. בעוד באירועים צבאיים, לכתב או הפרשן הצבאי ישנה מרכזיות רבה בדיווח והשפעה על אופי הסיקור, הרי שבמערכה זו שותפים לכך כתבי תחומים רבים אשר נדרשים לקצב והיקף עשיה שונה מזה שלו היו מורגלים בימים רגילים.
כדאי להזכיר כאן גם את כוחה של המנהיגות המקומית - הנבחרת והלא פורמלית. היא הרי זו שנושאת באחריות למימוש ההנחיות ולשיח ישיר עם האזרחים, גם היא מתמודדת עם אירוע שאינה מורגלת בו. כפי שאנו מצפים באירועי לחימה המנהיגות המקומית נדרשת לתווך לציבור את ההנחיות המדינתיות, אך בוא בעת היא נדרשת לתת מענה לאתגרים המקומיים, לעמוד בקשר בלתי אמצעי וקבוע מול האזרחים, לשדר קור רוח ועמידה איתנה ולספק תשובות אחראיות גם כאשר אינן בנמצא. במובנים רבים לקבוצה זו תהייה השפעה מכרעת על תחושת האזרח, ובתפקוד נכון שלה היא תהייה גורם ממתן, מרגיע ומרחב בטוח להישענות.
מהירות ודיוק התגובה
בעולם הוויראלי בו אנו חיים, ישנה ציפייה (בלתי אפשרית) למסירת מידע בדוק, המבוסס על עובדות, בזמן מהיר מאוד. במרחב הזמן הזה שולטת תופעת ה״פייק ניוז״, שתפסה תאוצה רבה סביב דיווחי המגפה. היקף התופעה וההשפעה המהירה שלה על שגרת החיים מחייבת את מובילי המערכה התודעתית לנטר כל העת את הרשתות החברתיות, לבדוק רסיסי מידע ולדעת לספק מידע אמין בזמן קצר מאוד. זהו אתגר מקצועי חסר תקדים הדורש מיומנות רבה וטכנולוגיות מתקדמות.
לצד זאת נדרשת אחריות מצד מפעילי הפלטפורמות גם הם לבדיקת המידע ולמימוש אחריות רחבה על הפרסומים הרבים שמופיעים בהם. ההבנה כי הזמן הוויראלי לעולם יהיה מהיר מזמן בדיקת העובדות, מחייבת את גורמי התודעה לנהל מאמץ זה תוך הקצאת משאבים רחבה לטיפול באתגר.
שקיפות ומסירת נתונים שוטפים
אחת הדרכים לזכות באמינות היא על ידי מסירת נתונים רשמיים של הגורמים המוסמכים במדינה. זהו חלק ממנגנון היוצר שקיפות ותחושת שליטה במצב. היבט אחד של השקיפות הוא במסירת מסלולי החולים החדשים, אך הדבר יהיה מאתגר בהרבה כאשר יהיה חלילה מדובר במאות רבות של חולים.
מסירת הנתונים כפי שאנו מורגלים בה באירועים צבאיים (כמו למשל, מספר הנפילות, היירוטים וכדומה) מייצרת לציבור הבנה של אירוע הנמצא בשליטה. העובדה שנדרשים למסירת מידע מספר משרדים ממשלתיים ללא מערכת ניהול ידע אחידה, מייצרת קושי במסירת המידע ומהווה גם היא את אחד האתגרים המרכזיים באירועים הללו. מערכת מידע בין-משרדית וגורם מוסר אחד עשויים לאפשר זרימה איכותית יחסית של מידע זה.
השקיפות כמובן חורגת ממסירת נתונים בלבד, וצריכה לכלול פירוט גם על הבסיס לקבלת החלטות שונות ולהשפעתן כחלק ממאמצי הלחימה, שמצד אחד יעוררו שיח ציבורי, ומצד שני ירחיבו את השקיפות המתבקשת בעתות משבר ואי ודאות.
ניצחון או הפסד תודעתי
מדינת ישראל והציבור הישראלי למודי קרבות ואירועים חריגים. חוסננו הושם פעמים רבות במבחן. גם במבחן הנוכחי מול אתגר וירוס הקורונה, הניצחון לא ייקבע רק במספר החולים או חלילה המתים, ולא רק בהצלחה למגר את הווירוס או למצוא לו חיסון.
היכולת לנהל את קרב התודעה באופן איכותי ואחראי, בתיאום בין-משרדי ובשיח רחב, שקוף ואמין תהיה מרכיב מרכזי באופן שבו התקופה הזו תירשם בזיכרון הקולקטיבי, כניצחון או הפסד.
*הכותב שימש כדובר צה״ל בין השנים 2017-2019 וכיום נמצא בחופשת שחרור, משמש כמרצה בתחום התודעה והרשתות החברתיות וחבר בתוכנית הבין לאומית למנהל עסקים Kellogg-recanati.