"מפלגות מצב רוח" בישראל

מפלגות מצב רוח הן מפלגות עונתיות אשר מופיעות ונעלמות כהרף עין מהמפה הפוליטית ומשקפות הלך רוח מסוים בציבור. הצלחתן היא אחת התופעות הבולטות במערכות הבחירות האחרונות.

Flash 90

אחת התופעות הבולטות במערכות הבחירות האחרונות היא הצלחתן של "מפלגות מצב רוח"המושג "מפלגות מצב רוח" כולל את מה שנהוג לכנות "מפלגות עונתיות" ו"מפלגות אישיות". השם מפלגות מצב רוח מתייחס לעובדה שהן מופיעות ונעלמות כהרף עין מהמפה הפוליטית וגם לכך שהן משקפות הלך רוח מסוים בציבור. – מפלגות חדשות שנבחרות לכנסת, משקפות הלך רוח עכשווי בציבור, לעתים אף גורפות מספר נאה של מנדטים, אך נעלמות במהירות מהמפה הפוליטית. הנתונים מלמדים שחצי מהמפלגות חדשות (שש מתוך 12) שנבחרו לכנסת מאז בחירות 1996 נעלמו לאחר קדנציה אחת או שתיים – התפרקו, לא עברו את אחוז החסימה או "נבלעו" במפלגות אחרות ולא התמודדו שוב באופן עצמאי (ראו לוח 1).במאמר זה "מפלגות חדשות" הן מפלגות שהתמודדו לבדן בכנסת, ולא ברשימה משותפת עם מפלגות אחרות, והצליחו להיבחר. מפלגות חדשות מאז 1996 ששרדו במשך יותר משתי קדנציות הן ישראל בעלייה, ישראל ביתנו, רע"מ, בל"ד וקדימה. יש עתיד שרדה עד כה קדנציה אחת, ויש להניח שתצליח להיבחר גם בבחירות הבאות – אך מוקדם מדי להעריך אם תשרוד יותר משתי קדנציות. מתוכן, בולטת במיוחד מפלגת שינוי, שנבחרה לכנסת ב-1999 ובבחירות 2003 כבר זכתה ב-15 מנדטים – אך בבחירות הבאות לא עברה כלל את אחוז החסימה. מפלגת הגמלאים (גיל) החזיקה מעמד זמן קצר עוד יותר – לאחר שהפתיעה בבחירות 2006 כשזכתה ב-7 מנדטים, היא כשלה לחלוטין בבחירות 2009. לצדן אפשר לציין גם את קדימה, שלאחר הצלחות מרשימות בבחירות 2006 ו-2009 הידּרדרה בבחירות 2013 לשני מנדטים בלבד, ובבחירות הקרובות לא תתמודד ככל הנראה; וכמובן, מפלגת מצב הרוח המיתולוגית – מפלגת ד"ש, שזכתה ב-15 מנדטים בבחירות 1977 ובבחירות שלאחר מכן כלל לא התמודדה. ראו גם בחירות 2019.

לוח 1: מפלגות מצב רוח מאז בחירות 1996

שם המפלגה	מתי נבחרה לכנסת?	ולאחר מכן?
הדרך השלישית	1996 – 4 מנדטים	לא עברה את אחוז החסימה בבחירות 1999
מפלגת המרכז	1999 – 6 מנדטים	רוב חבריה נטשו אותה; שארית המפלגה לא עברה את אחוז החסימה בבחירות 2003
שינוי	1999 - 6 מנדטים 2003 - 15 מנדטים	התפצלה; שני הפלגים לא עברו את אחוז החסימה בבחירות 2006
עם אחד	1999 - 2 מנדטים 2003 - 3 מנדטים	התמזגה במפלגת העבודה, ולא התמודדה בבחירות 2006
הגמלאים	2006 – 7 מנדטים	לא עברה את אחוז החסימה בבחירות 2009
התנועה	2013 – 6 מנדטים	תתמודד ברשימה משותפת עם מפלגת העבודה בבחירות 2015
יש עתיד?	2013 – 19 מנדטים	?

הקמה ומאפיינים

למפלגות מצב רוח שלושה מאפיינים בולטים. ראשית, ככלל מפלגות אלה הן בדרך כלל מפלגות מרכז.פרט לעם אחד שאפשר היה למקם אותה בבירור בצד מסוים של המפה הפוליטית (שמאל). שנית, רובן מפלגות חד-נושאיות. חלקן מתמקדות בנושאי שלום וביטחון, כדוגמת הדרך השלישית, שעסקה בשמירה על רמת הגולן, והתנועה, שביקשה לקדם את המשא ומתן המדיני; וחלקן מבליטות נושאים אחרים כמו יחסי דת ומדינה (שינוי), שיפור מעמדו של מגזר ספציפי (הגמלאים) ויוקר המחייה (מפלגתו של כחלון בבחירות הקרובות). לעתים קרובות הן גם מדגישות את הצורך ב"פוליטיקה חדשה", נקייה ועניינית יותר – יש עתיד היא כמובן דוגמה מובהקת, וכך גם ד"ש בזמנה. שלישית, הן בדרך כלל נבנות סביב מנהיג כריזמטי בודד – הדוגמאות הבולטות הן עמיר פרץ בעם אחד, טומי לפיד בשינוי, ציפי לבני בתנועה ויאיר לפיד ביש עתיד.

הצלחתן (והיעלמותן) של מפלגות מצב רוח היא אחד התסמינים של משבר המפלגות בישראל. אמנם באופן עקרוני היווצרותן של מפלגות חדשות אינה תופעה שלילית, שכן מפלגות כאלה יכולות "לנער" את המערכת הפוליטית – לסייע לפוליטיקאים חדשים ורעננים להיבחר ולהעלות סוגיות חדשות על סדר היום. יש גם חשיבות למפלגה שתייצג ציבור רחב בישראל שמזהה את עצמו עם המרכז הפוליטי. אבל ריבוי המפלגות החדשות שקמות וגורפות הישגים נאים בבחירות מעיד על חוסר שביעות הרצון של הציבור מהמפלגות הוותיקות – מהפוליטיקאים העומדים בראשן ומכשלונן לפתור בעיות יסוד בחברה הישראלית. הוא מעיד גם על הפרסונליזציה של הפוליטיקה: האזרחים כיום בוחרים לאיזו מפלגה להצביע קודם כל לפי האדם העומד בראש המפלגה והדבר משחק לטובתן של מפלגות מצב הרוח, שבראשן עומד בדרך כלל מנהיג כריזמטי שאחראי להצלחתן. כיוון שהצלחתן של מפלגות מצב רוח באה על חשבון המפלגות הגדולות, בעיקר העבודה והליכוד, הן תורמות לפיצול הפוליטי, הפוגע ביכולת המשילות.

היעלמות

מדוע מפלגות מצב רוח נעלמות במהירות? ראשית, מפלגות מצב רוח נוטות לסבול מסכסוכים וקלקולים פנימיים רבים – זכור במיוחד הפיצול בשינוי לפני בחירות 2006, שהוביל לפרישתו של מנהיג המפלגה טומי לפיד מפוליטיקה ולהתרסקותה בבחירות. גם קדימה, מפלגת הגמלאים ומפלגת המרכז סבלו ממשברים פנימיים קשים. שנית, כיוון שמפלגות אלה מבטיחות לציבור הנלהב שינוי ממשי בתחום מסוים – למשל הבטחותיה של מפלגת הגמלאים לשיפור משמעותי במצבו של מגזר זה והבטחותיה של יש עתיד להורדת יוקר המחייה ול"פוליטיקה חדשה" – הן נוטות לאכזב את הבוחרים. בפני מפלגות כאלה גם תמיד עומדת סכנה שהסוגיה הספציפית שבה הן התמקדו תרד מסדר היום – למשל, הדרך השלישית נפגעה קשות מכך שהחזרת רמת הגולן ירדה מסדר היום. שלישית, הן לא משקיעות משאבים רבים במיסוד המפלגה – הקמת מוסדות וגיוס פעילים וחברים. הניסיון מוכיח שמוסדות, פעילים וחברים הם שמאפשרים למפלגות לשרוד בתקופות משבר – כך לדוגמה שרדו הליכוד והעבודה משברים קשים, ואילו קדימה ושינוי התמוטטו בעקבותיהם.

התחלופה המהירה של מפלגות מצב רוח בכנסת פוגעת עוד יותר באמון הציבור בפוליטיקה ובפוליטיקאים, אשר גם כך מצוי בשפל המדרגה, כפי שעולה מנתוני מדד הדמוקרטיה. אותם הבוחרים שכבר התאכזבו מהמפלגות הגדולות חוזרים ומתאכזבים ממפלגות מצב רוח – וכך עלולים להתייאש לחלוטין מהמערכת הפוליטית ומהדמוקרטיה בישראל.

מבט קצר לעתיד

שתי מפלגות בולטות שיהיה עליהן להוכיח שאינן מפלגות מצב רוח יתמודדו בבחירות הקרובות – יש עתיד ורשימתו של משה כחלון "כולנו". נכון לעכשיו, נראה ששתיהן משחזרות את גורלן של מפלגות מצב רוח מהעבר. הן מתאפיינות מרמה נמוכה של מיסוד – הדבר בולט ביש עתיד, שממשיכה להישלט באופן מוחלט בידי יאיר לפיד וטרם הקימה מוסדות של ממש מאז הבחירות הקודמות, וכך גם מפלגתו של כחלון שתתבסס ככל הנראה אך ורק על המנהיג הפופולארי. שתיהן גם מפזרות הבטחות שספק אם יוכלו לעמוד בהן – להבטחותיה הישנות של יש עתיד מצטרפת עתה שאיפה להרכיב את הממשלה הבאה, ואילו כחלון מבטיח שיוביל להורדת יוקר המחייה וילחם בתאגידים כלכליים וטייקונים. לאור כל זאת, ספק אם מפלגות אלה יצליחו לשרוד לאורך זמן ולהתאושש ממשברים, שבוודאי עוד יגיעו בעתיד.