על מה היו הבחירות?

במדינה שאין לה חוקה מלאה ומגילת זכויות אדם, שחזונה נתון במחלוקת עזה בין שבטים שונים, שהמנהיגות שלה מתדלקת שיח שנאה, נדרשים שומרי סף חזקים ועצמאיים כנגד שימוש לרעה בכוח השלטוני שאנו מוסרים בידי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. עקרונות אלה צריכים להיות נר לרגליה של הממשלה החדשה שתקום

Flash 90

על מה נסובות הבחירות? האם שווה לטרוח ולהצביע בפעם השלישית תוך שנה?

בשורה ארוכה של עניינים, המציאות לא תשתנה עקב ניצחון גוש אחד או משנהו. בסוגיות הביטחוניות - מעזה ועד איראן - נמשיך לעמוד מול האתגרים הידועים, כאשר ברור שלמרות ההתלהמות, בנט אשכנזי או ליברמן, כשרי בטחון, יפעלו בדרך דומה. שני הבנימינים זהירים ושקולים וקיימת הסכמה רחבה בדבר חשיבות בניין הכוח ומגבלות השימוש בו. כל השאר - ספינים.

כך גם בנושאי מדיניות חוץ: המדיניות של טראמפ ופוטין כלפינו אינה תלויה בשאלה מי יקבל שני מנדטים יותר מרעהו, אלא באינטרסים של המעצמות. וכך גם בכיוון ההפוך: גם נתניהו וגם גנץ יפעלו לקידום ריאלי של תכנית המאה של ממשל טראמפ, במגבלות שיושתו עליה על ידי טראמפ  והקהילה הבינלאומית. הנסיגה הזריזה, תוך ימים, מהאופוריה של "סיפוח עכשיו", נותנת מבט ריאלי על המציאות. כל השאר - ספינים.

הוא הדין בשלל נושאי הפנים: החינוך, הכלכלה, הבריאות, הרווחה והתשתיות. הללו אינם נידונים ברצינות במערכת הבחירות. אפילו מחלוקות דת ומדינה אינן עומדות להכרעה אמתית, שהרי ברור לחלוטין שהחרדים ימשיכו לקבוע בעניינים אלו. הנושא אטרקטיבי, ולכן משמש משאבת קולות עבור מפלגה תורנית שרוכבת על הסוס, אך עניינית - אלו רק ספינים.

על אף כל אלה, הכרחי, ממש קריטי, לטרוח ולהצביע, משום שהיום יוכרע עתיד המשטר החוקתי של מדינת ישראל. שר המשפטים הנוכחי, שהוא תיבת תהודה של ראש הממשלה, ובכירים נוספים בימין, הצהירו כי יפעלו לשינוי רדיקאלי של מערכת האיזונים בין ה"פוליטי" לבין ה"משפטי". מתרגשת עלינו מהפכה "אנטי חוקתית", במתאר הבא:

המנה הראשונה תהיה חקיקת פסקת התגברות שתאפשר לכנסת להיות בעלת המילה האחרונה, ברוב קואליציוני רגיל, בכל נושא. לכך השלכות מרחיקות לכת: למשל, הקואליציה תוכל לחוקק פטור מאחריות פלילית לראש הממשלה המכהן. בית המשפט יפסול חוק שכזה, שהוא פרסונאלי ורטרואקטיבי ולא שוויוני, אך הכנסת תוכל לשוב ולחוקק אותו – להתגבר – ובכך ייגמר הנושא. ועוד: כדי "לקנות" את הסכמת החרדים, יחוקקו הכרעות קצה בנושאי דת ומדינה (למשל בנושאי גיוס חרדים ושבת). אם בית המשפט יפסול חוקים אלו שוב תופעל פסקת ההתגברות, ואין מי שימנע כניעה זו.

המנה השנייה תהיה שינוי שיטת בחירת השופטים. במקום הוועדה הקיימת, שיש בה גורמים פוליטיים וגורמים מקצועיים ונדרשת פשרה בין השניים, ייקבע מנגנון שלפוליטיקאים תהיה שליטה מלאה עליו. המשמעות היא פוליטיזציה של המערכת, אובדן עצמאותה, והפיכתה לחותמת גומי לשלטון. המהדרים שבמהפכנים יבקשו גם לקצץ סמכויות הבג"ץ, כך שיקשה עליו לבצע ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת.

המנה השלישית תהיה גימוד כוחם של היועצים המשפטיים בשירות הציבורי, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה. המחשבה המסדרת תהיה שבניגוד למצב הנוכחי, בו תפקיד היוהמ"שים הוא לוודא כי רשויות השלטון אינן עוברות על החוק כאשר הן מפעילות את הכוח העצום שהפקדנו בידיהן, לאחר המהפכה, היועצים יידרשו לתפקד כעורכי דין פרטיים של השלטון, שמטרתם להכשיר את פעולותיו.  

זו איננה דיסטופיה מדומיינת, אלא תכנית פעולה מוצהרת, שמאיימת בשווה על כל מי שזכויות האדם יקרות לליבו, מימין ומשמאל. גם נתניהו, שבית גידולו ליברלי, התנגד למהלכים אלו בעבר, אך כיום הוא רואה בהם קרש הצלה אישי. אם תמומש ההפיכה האנטי חוקתית, ישראל תהיה מדינה אחרת ממה שהורגלנו. זכויות האדם – שלך הקורא/ת - וזכויות המיעוטים יפסיקו להיות מוגנות, כפי שהיו עד היום. הן תהיינה תלויות אך ורק ברצונה הטוב של הקואליציה אשר תהיה בימים ההם; קואליציה המורכבת מפוליטיקאים שלהם כוח בלתי מוגבל.

במדינה שאין לה חוקה מלאה ומגילת זכויות אדם, שחזונה נתון במחלוקת עזה בין שבטים שונים, שהמנהיגות שלה מתדלקת שיח שנאה, נדרשים שומרי סף חזקים ועצמאיים כנגד שימוש לרעה בכוח השלטוני שאנו מוסרים בידי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.

אכן, יש לערוך בדק בית במערכות המשפט ואכיפת החוק ואין לקדש את המצב הקיים כאידיאלי. אך התיקון חייב להיות מאוזן ואחראי, ולא בדרך של מהפיכה שאחריה, חס וחלילה, המבול. על כך הבחירות, היום.

פורסם לראשונה בידיעות אחרונות.