שריונים ברשימות המפלגות – פגיעה בדמוקרטיה הפנים מפלגתית או הבטחת ייצוגיות?

הבחירות המקדימות מחזקות את הממד הדמוקרטי של ההשתתפות. עם זאת, שיטה זו מסכנת היבט דמוקרטי חשוב אחר: הייצוגיות. המאמר מפרט את מנגנוני הבטחת הייצוג שאומצו על ידי הליכוד, העבודה והבית היהודי.

הבחירות המקדימות מחזקות את הממד הדמוקרטי של ההשתתפות – יותר בוחרים משתתפים בקביעת הרשימה לכנסת. עם זאת, שיטה זו מסכנת היבט דמוקרטי חשוב אחר: הייצוגיות. הסיבה לכך ברורה – כל עוד נקבעת הרשימה על ידי מנהיג המפלגה או על ידי ועדה מסדרת, יכולים ראשי המפלגה לעצב רשימה שתבטיח את ייצוגן של קבוצות חברתיות מגוונות כגון נשים, מיעוטים, עולים, צעירים ונציגי אזורים גאוגרפיים. לראשי המפלגה יש לעתים קרובות עניין שקבוצות חברתיות אלה יזכו לייצוג ברשימה, משום שהדבר יגביר את הסיכוי שאזרחים המשתייכים לקבוצות הללו יצביעו עבור המפלגה. אך אם תהליך הבחירה מתבצע על ידי עשרות אלפי מתפקדים, השפעתם של ראשי המפלגה על עיצוב הרשימה קטנה, ואין ערובה כי התוצר הסופי יבטיח ייצוג של קבוצות אלה.

כדי להתגבר על חיסרון בולט זה משתמשות המפלגות במנגנונים של הבטחת ייצוג. יש כמה מנגנונים להבטחת ייצוג לקבוצות חברתיות בעת בחירת רשימות המועמדים בפריימריז, ובבחירות הנוכחיות משתמשות המפלגות בישראל בשניים מהם:

א. בחירה על פי "מחוזות"
המנגנון הראשון הוא מחוז נפרד. במנגנון זה מועמדים המשתייכים לקבוצה חברתית או לאזור גאוגרפי מסוימים מתמודדים זה מול זה, בנפרד משאר הרשימה, ונבחרים רק על ידי בוחרים המשתייכים גם הם לאותה קבוצה או לאותו אזור. מיקומו ברשימה לכנסת של המועמד הנבחר במחוז נקבע מראש.

בפריימריז הנוכחיים בליכוד קיימת הבטחת ייצוג מסוג "מחוז נפרד" לעשרת האזורים הגאוגרפיים: מועמדים המתמודדים במחוז גאוגרפי יתמודדו רק מול מועמדים אחרים מאותו מחוז, וייבחרו רק על ידי תושבי אותו מחוז. אולם נבחרי המחוזות ישובצו במקומות שרק חלקם נחשבים ריאליים - 16, 18, 19, 21, 22, 28, 29, 32, 33, 35 (סדר המחוזות נקבע לפי מספר המתפקדים בכל מחוז – שפלה, דן, הגליל והעמקים, ירושלים וכך הלאה).

ב. שריון מקום מינימלי
המנגנון השני הוא שריון מקום מינימלי. בשיטה זו אין מחוזות נפרדים: מועמדים מקבוצה חברתית או מאזור גאוגרפי מסוימים מתמודדים יחד עם שאר המועמדים על קולות כל הבוחרים. המפלגה מגדירה מראש מקומות משוריינים מינימליים לחברי הקבוצה או האזור ברשימה: אם לאחר ספירת הקולות מתברר שנציגי הקבוצה או האזור לא הגיעו למקומות המשוריינים או למקומות גבוהים יותר, הם "מוקפצים" במעלה הרשימה למקומות אלה על חשבון מועמדים אחרים. אולם, אם הם הגיעו למקומות המשוריינים או למקומות גבוהים יותר – השריון מתבטל. שלוש המפלגות המקיימות פריימריז עושות שימוש נרחב במנגנון זה:

שריונים והבטחת ייצוג בליכוד, העבודה, והבית היהודי

ליכוד

בליכוד קיימת הבטחת ייצוג מסוג שריון מקום מינימלי לנשים, לעולים חדשים, ללא יהודים ולצעירים: מועמדים המשתייכים לקבוצות חברתיות אלה מתמודדים עם שאר המועמדים על קולות כלל הבוחרים, אך כללי השיטה מבטיחים להם ייצוג מינימלי ברשימה. הייצוג הנרחב ביותר מובטח לנשים. עד המקום ה-34 ברשימה (המקום הראשון מובטח כמובן לנתניהו) ישובצו ארבע נשים לפחות: אישה אחת לפחות תשובץ עד המקום ה-15, ונשים נוספות תשובצנה עד המקומות 25, 31 ו-34. יש לציין שלפי הסקרים הנוכחיים, שלפיהם הליכוד לא יזכה ב-25 מנדטים בבחירות, למעשה תשוריין רק אישה אחת במקום ריאלי ברשימה. כאמור, הבטחת הייצוג תמומש רק אם נשים לא הצליחו להיבחר למקומות אלה או למקומות גבוהים יותר. לדוגמה, אם האישה הראשונה נבחרה למקום ה-17, היא תוקפץ למקום ה-15 ברשימה, אך אם אישה נבחרה למקום ה-7 ברשימה, לא יהיה צורך להקפיץ אישה אחרת למקום ה-15.

בדומה, מובטח כי נציג מגזר העולים ישובץ עד המקום ה-27, נציג לא יהודי ישובץ עד המקום ה-25, וצעיר – עד המקום ה-30. נוסף על כך, בבחירות אלה נוסף מנגנון שלא היה קיים בבחירות הקודמות – יו"ר המפלגה רשאי לשבץ מועמדים לפי בחירתו במקומות 11 ו-23 ברשימה.

עבודה
בעבודה תקנון הפריימריז כבר מביא בחשבון את שיבוץ מועמדי מפלגת התנועה ברשימה המשותפת לשתי המפלגות – במקומות 2, 8, 16, 21, 24 ו-25; המקום ראשון מובטח כמובן ליו"ר יצחק הרצוג והמקום ה-7 ברשימה שמור לפי המסורת למזכ"ל המפלגה. לאחר שהוא מביא בחשבון שריונים אלה, התקנון מבטיח כי לפחות שתי נשים ישובצו בכל עשירייה, במקומות המינימאליים האלה – 5, 9, 14, 19, 22 ו-27. כמו בליכוד, נשים יוקפצו למקומות אלה רק אם לא יצליחו להיבחר אליהם או למקומות גבוהים יותר מלכתחילה. נוסף על כך, נציגי ההתיישבות העובדת ישובצו במקומות ה-15 וה-18. מבין שני המקומות האלה, מקום אחד מובטח למושבים וליישובים קהילתיים, והשני לקיבוצים (המועמד אשר קיבל את מרב הקולות מבין השניים יוצב במקום הגבוה יותר). הֶסְדר דומה קיים לגבי מגזר המיעוטים, אשר נציגיו ישובצו במקומות ה-17 וה-26 – מקום אחד מובטח לדרוזים ומקום אחד לערבים שאינם דרוזים. מלבד זאת, נציג "השכונות" (הכוונה לשכונות מצוקה, המפורטות בנספח לתקנון הפריימריז) משוריין במקום ה-23 ונציג העולים במקום ה-28. כמו בליכוד, גם במפלגת העבודה קיימת הבטחת ייצוג לאזורים גאוגרפיים. אך בעוד בליכוד הדבר נעשה אגב שימוש במנגנון של מחוז נפרד, מפלגת העבודה משתמשת במנגנון של שריון מינימלי: מועמדי המחוזות מתמודדים מול יתר המועמדים על קולות כלל חברי המפלגה, ורק אם לא יזכו במקומות המינימליים המשוריינים להם "יוקפצו" במעלה הרשימה. יצוין שכל המקומות המובטחים למחוזות הגיאוגרפיים נחשבים כיום ללא-ריאליים. כך, מקומות 29, 30, 32, 33 ו-35 מובטחים בהתאמה לנציגי המחוזות הבאים – חיפה וצפון; דרום ונגב; מרכז, שרון, שומרון ודן; ירושלים; תל אביב. יש גם לציין שהמקום ה-11 שמור למי שישוריין בעתיד במסגרת הסכמים עם מפלגות או אישיים בודדים (ואם לא יהיו הסכמים כאלה – יוקצה לרשימה הארצית).

הבית היהודי
בבית היהודי תקנון הפריימריז עדיין לא מביא בחשבון את המקומות שיוקצו למפלגת תקומה (מקומות 2, 9, 14, 18). התקנון קובע שלנשים מובטחים המקומות ה-4, 8, 12 ו-17 לפחות ברשימה – כמובן, אם הן לא תיבחרנה למקומות אלה או גבוהים יותר מלכתחילה. כמו בשאר המפלגות, גם בבית היהודי המקום הראשון מובטח ליו"ר נפתלי בנט. נוסף על כך, בדומה לליכוד אך באופן נרחב יותר, גם הבית היהודי מאפשר ליו"ר המפלגה להציב מועמדים לפי בחירתו ברשימה – היו"ר רשאי להציב מועמד אחד בכל חמישיית מועמדים עד המקום ה-20; זהות המועמדים והמיקום הספציפי שלהם בכל חמישייה נתונים לשיקול דעתו הבלעדי של היו"ר. באופן ייחודי למדי, המפלגה גם יצרה מעין מחוז נפרד ייחודי של "נבחר המרכז": מועמד יכול לבחור שלא להתמודד פריימריז הכלליים, אלא להעמיד עצמו אך ורק לבחירת מרכז המפלגה; המועמד שיזכה לתמיכת רוב חברי המרכז ישובץ במקום העשירי ברשימה. במחוז זה יכול להתמודד רק מי שלא מכהן או כיהן עד לפני חצי שנה כשר, סגן שר או חבר כנסת. ריבוי השריונים במפלגה יוצר סכנה של "התנגשות" בין שריונים שונים, ולכן תקנון הפריימריז מצוין בבירור את ההיררכיה ביניהם: "נבחר המרכז" משוריין במקום העשירי, ולא ייסוג לאחור מפני שריונים אחרים (כמובן, חוץ משריון המקומות למפלגת תקומה); וקידום אישה יסיג לאחור את מי ששובץ בידי היו"ר, אך כאמור לא את נבחר המרכז.

לסיכום, המפלגות נוקטות בדרכים שונות כדי ל"תקן" את מימד הייצוגיות שעלול להיפגע בבחירות המקדימות. בנוסף, המפלגות מאמצות שריונים שהם תוצאה של הסכמים פוליטיים בין מפלגות או הצטרפות של "כוכבים אלקטורליים" לרשימת המפלגה. כל הצעדים הללו יוצרים רשימת מועמדים שונה מזו שהיתה מתקבלת בפריימריז "טהורים", וזאת מתוך שאיפה להפוך את הרשימה לייצוגית ואטרקטיבית יותר מבחינה אלקטורלית.

למאמר המלא: עופר קניג ואסף שפירא (2014), הפריימריז יוצאים לדרך, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.