הרפורמות מתעכבות, התקציב תקוע והשלטון לא יציב

נשיא המכון יוחנן פלסנר, בריאיון בדה מרקר על התחלופה האדירה של השלטון המביאה את השרים להתמקד בפעולות בודדות וקצרות טווח. המשך המצב הקיים של חוסר יציבות פוליטית והעדר משילות מהווה פיגוע אסטרטגי למשק". הצטרפו אלינו למהלך הציבורי לשינוי השיטה, אשר יושק בקרוב.

המאמר פורסם לראשונה ב"דה מרקר"

"שיטת הממשל הקיימת אינה נותנת את התוצאות הפוליטית הרצויות. המשך המצב הקיים של חוסר יציבות פוליטית וחוק המשילות מהווה פיגוע אסטרטגי למשק", טוען נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, חבר הכנסת לשעבר יוחנן פלסנר.

לדברי פלסנר, "בממשלה הקודמת הוחל בגיבושן של שורת רפורמות בתחומי הבריאות, החינוך והעוני, אך אלה לא בוצעו, בין היתר בשל הקדמת הבחירות. אם תשונה השיטה, הקואליציה והממשלה יהיו יציבות יותר, והשלטון יחזיק יותר זמן כך שיוכל לבצע רפורמות".

פלסנר מעריך כי שרי הממשלה הנוכחית - במקום שיערכו רפורמות לטווח ארוך - מנסים למקד את מאמציהם בשתיים או שלוש פעולות קצרות טווח, "לנוכח העובדה שהקואליציה נשענת על 61 ח"כים בלבד, ויש הערכות שהממשלה לא תחזיק מעמד זמן ממושך".

פלסנר הציג סקר שנערך באחרונה על ידי המכון, שבו 64% מהנשאלים הסכימו עם הטענה ששיטת הממשל הקיימת היא הגורם העיקרי לקשיים של הנהגת המדינה לקבל החלטות אסטרטגיות ולבצען, לעומת 27% שלא הסכימו עם קביעה זו. מדובר בסקר אינטרנטי ל–624 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. בניתוח ממצאי הסקר עולה כי אין הבדלים בין יהודים לערבים, ולפי מחנה פוליטי או לפי גיל.

עם זאת, יש הבדלים מסויימים לפי ההצבעה בבחירות 2015: אמנם בכל המפלגות יש רוב לתומכי שינוי שיטת הממשל, אך הוא קטן ביותר בקרב מצביעי ש"ס — 57%, הבית היהודי - 56% וכולנו - 55%, שהן לפי הערכות המפלגות שיצאו נשכרות בבחירות האלה מהשיטה. הרוב הגדול ביותר של התומכים נמצא בקרב מצביעי ישראל ביתנו - 86% ויש עתיד - 78%.

כמחצית מהמשתתפים בסקר תומכים בהצעה הקונקרטית לשנות את השיטה, כך שהנשיא יטיל באופן אוטומטי את הרכבת הממשלה על ראש המפלגה שקיבלה בבחירות את המספר הגדול ביותר של מושבים בכנסת, אבל 39% מעדיפים את השיטה שבה הנשיא מטיל את הרכבת הממשלה על ראש המפלגה שממליצים עליו המספר הגדול ביותר של חברי הכנסת.

פילוח הנתונים לשאלה זו מגלה כי מי שמיקמו את עצמם בימין פחות או יותר חצויים באופן שוויוני בין שתי השיטות: בעד המצב הקיים - 43% ובעד הטלה אוטומטית - 47%. במרכז יש העדפה ברורה להטלה האוטומטית - 64%. בשמאל יש העדפה מסויימת אבל לא דרמטית של הטלה אוטומטית - 53%.

ממצא מעניין אחר העולה מהמחקר מגלה ש–19% מהבוחרים היה משנה את אופן הצבעתו אם השיטה היתה שונה כבר כיום. השיעור הגבוה ביותר של מי שהיו משנים את הצבעתם מצוי בימין - 20% לעומת 16% במרכז, ו–7% בשמאל. ואולם, אין זה אומר שהשינוי היה משנה את יחסי הכוחות בין המחנות.

במכון מציינים שזהו נתון מעניין בהתחשב בכך שבבחירות האחרונות המגמה היתה להצביע למפלגות הגדולות יחסית - הליכוד שאב מצביעים ממפלגות ימין אחרות, וגם המחנה הציוני שאב מצביעים ממפלגות קטנות ממנו. כלומר, שינוי של דפוסי הצבעה הוא דבר שצריך לעכל ולחשוב עליו, וכששואלים עליו בסקר צריך להבין שחלק מהאנשים לא מעכלים עד הסוף.

עוד עולה כי כשני שלישים מכלל המדגם תומכים בשיטה שתעודד יצירת מספר קטן של מפלגות עוגן במקום מספר רב של מפלגות בינוניות וקטנות. התמיכה בקרב היהודים - 68% - גבוהה במידה ניכרת מאשר אצל הערבים - 55%. כמו כן, יש הבדלים קלים לפי מחנות פוליטיים: 61% בימין, 74% במרכז, ו–73% בשמאל. כלומר, אף שיש רוב בכל המחנות לשיטה שתעודד יצירת מספר קטן של מפלגות עוגן במקום מספר רב של מפלגות בינוניות וקטנות - שוב במחנות שהצליחו פחות בבחירות האחרונות יש יותר עניין בשינוי. פילוח לפי הצבעה מראה על תמיכה חזקה במיוחד בתנועה לכיוון מפלגות עוגן בקרב שתי מפלגות הגדולות - 76%, בקרב מצביעי המחנה הציוני - 79% ובקרב מצביעי יש עתיד - 77%.

פלסנר והמכון לדמוקרטיה מציעים לשנות את שיטת הממשל כדי ליצור יכולת משילות גבוהה ויציבות שלטונית לאורך זמן. בימים אלה פועלים במכון הישראלי לדמוקרטיה לקדם את התיקונים בשיטת הממשל ויוצאים במהלך ציבורי רחב היקף ביחד עם ארגוני חברה אזרחית נוספים. פלסנר מציע ש"ראש הסיעה הגדולה ביותר הוא שירכיב את הממשלה והוא שיעמוד בראשה, ובמצב שכזה ראש הממשלה לא יצטרך לשלם מחיר מופרז לסיעות הקואליציה לצורך הקמת הממשלה. הממשלה החדשה גם לא תצטרך לקבל את אמון הכנסת". עוד מציע פלסנר ש"המשך כהונתה של הממשלה לא יהיה מותנה באישור תקציב חדש לכנסת. במקרה כזה הממשלה תפעל לפי תקציב חודשי".