האופל והחושך של השחיתות השלטונית
פרשת השחיתות בה מואשם ח"כ דוד ביטן משקפת בעיה מערכתית ורוחבית, בה השחיתות השלטונית מושרשרת בהווייתם של חלק מנבחרי הציבור ומערכות השלטון. רק מערכות שלטון מקצועיות, נאמנות לציבור ומחויבות כלפיו וכלפי שלטון החוק וערכיו - יבטיחו התנהלות ראויה והגונה
דמות השלטון והחברה המשתקפים ממקבץ הפרשות שעתידות להפרש בכתב האישום נגד דוד ביטן, חבר מועצת העיר ראשון לציון לשעבר, ח"כ, יו"ר הקואליציה לשעבר, ומועמד לשר בממשלת ישראל, מטרידה מאד. כאותו כדור בדולח, משתקפים במקבץ פרשות זה מראות של שחיתות המשקפים את עומק המאפליה. דמותן של מערכות השלטון ושל הדרכים בהן גורמים עסקיים בוחרים לצעוד בדרכם למימוש יוזמות, היא דמות מטרידה במיוחד. מכתב האישום עולה כי מאחורי כל עסקת שוחד שמתוארת ניצב איש עסקים, יזם או מנכ"ל חברה שהאמין בהצלחת דרכו באמצעות השוחד; שהאמין ביכולת להשפיע על מקבלי ההחלטות באמצעות קשרים ו"שימון גלגלים"; שיצא מנקודת הנחה שלא יבולע לו כל רע, והצלחתו במשימותיו תעיד על כישוריו ויכולותיו. ולא פחות חמור ומטריד מכך, מן העבר השני של צומת הדרכים שבמרכזו ניצב ביטן, מצוי היה הגורם השלטוני, בין בשלטון המקומי ובין בשלטון המרכזי. כך, בין שאותו גורם אחראי על הכנסות המדינה והשלטון המקומי – היטלי השבחה, ארנונה ובין שהוא מוסמך להעניק היתרים על יסוד איזון שיקולים ציבוריים שונים – היתרי בנייה, שימושים חורגים, מלונאות ועוד.
על פי הפרסומים בחלק מן הפרשות לא הושגה התוצאה המקווה, וייתכן ששיקול הדעת השלטוני לא הושפע לרעה מן הפנייה של ביטן או מן הפגישה שתיווך לקיומה.
ומה באשר לשאר הפרשות? מה ניתן ללמוד על מידת התרעלה המטפטפת אל המערכת השלטונית? על "גמישות" שיקול הדעת של בעלי משרה, והאופן שבו הם מפעילים את שיקול דעתם? על יכולתם של נבחרי ציבור וגורמים פוליטיים להשפיע על שיקול הדעת השלטוני של עמיתיהם או הכפופים להם?
קלקול יסודי ועמוק מוצף במקבץ פרשיות זה. השחיתות השלטונית של חלק מנבחרי הציבור ומערכות השלטון המוצפת כאן טורדת מנוחה. זאת, בין שאופן ההתנהלות שנחזה מפרשיות אלה מעיד כי גס ליבו של השלטון בדרישות מן האזרח - קביעת היטלים, ארנונות או דרישות אחרות מעוצבות לכתחילה כבסיס למשא ומתן, המתקיים באמצעות קשרים ומאכערים או בדרכים אחרות (גם אם הן לגיטימיות יותר); ובין שהדרישות לכתחילה מובנות וסדורות ומעוגנות בסדר מנהלי תקין, אך ללא עוצמה מקצועית ועמוד שדרה ערכי, ולכן - ניתן להשפיע עליהן, לצמצמן או לבטלן באמצעות פגישות, הכרויות ולחצים.
אלה גם אלה מחזירים אותנו אל מחיריו של השימוש הבעייתי כל כך במונח "משילות" שנישא בפי נבחרי ציבור רבים כנגד שיקול דעתם של בעלי תפקידים במערכות השלטון, כנגד הרגולציה והרגולטורים. אותה תודעה ציבורית כוזבת המקדשת את יישומן המהיר של החלטות שמקבלים נבחרי הציבור אך ורק מכיוון שהם נבחרי ציבור, ומבקשת להחליש ולצמצם את שדרת המגזר הציבורי ושיקול דעתו המקצועי. האלהת הבחירה הציבורית, המתמצה בשלשול פתק המעדיף מפלגה מסוימת, או הביקורת הציבורית המתמצת בידיעה חלקית בלבד אודות האופן האמיתי שבו מתקבלות החלטות והבנה מוגבלת בלבד של השלכות אותן החלטות, במטרה לגבש דעה לקראת שלשול פתק בסבב הבחירות העתידי - אינם מבטיחים לאזרח כי נבחר הציבור יפעל באופן ראוי, לטובת ציבור האזרחים והאינטרסים הציבוריים ושלא לטובתו האישית או טובת מקורביו. רק מערכות שלטון מקצועיות ובעלות עמוד שדרה, נאמנות לציבור ומחויבות כלפיו, וכלפי שלטון החוק וערכיו - יבטיחו התנהלות ראויה, שהיא גם הגונה וגם יעילה ומקצועית ומקדמת את טובת האזרחים. בצד אלה, מוכח לנו שוב עד כמה מערכות אכיפת החוק, עצמאיות ומקצועיות, הפועלות ללא מורא גם כלפי נבחרי ציבור, נדרשות על מנת למנוע מן המאפליה להשתלט באמצעות שחיתות שלטונית נטולת גבולות.