רוב הישראלים: ישראל ערוכה למלחמה מבחינה צבאית, אך לא מבחינת מיגון העורף

מנתוני מדד הקול הישראלי לחודש דצמבר עולה כי כמחצית מהציבור לא מסכימים עם טענת ראש הממשלה נתניהו בדבר רדיפה אישית מצד מערכת המשפט. בנוסף, רוב בקרב מצביעי הימין סבורים שגוש הימין יתחזק במקרה של איחוד בין הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית

Flash 90

• אמנם בהשוואה לחודש הקודם חל שיפור קל במידת האופטימיות של הישראלים לגבי עתיד הדמוקרטיה, אך מדידת החודש מראה כי הרוב עדיין פסימיים בנדון. הפסימיות הזו בולטת בעיקר בקרב השמאל היהודי ובציבור הערבי.
• אפילו אם ישראל והרשות הפלסטינית יגיעו להסכם, בציבור היהודי שיעור המתנגדים לפתרון שתי המדינות עולה על שיעור התומכים בו. יתירה מזו, עוצמת ההתנגדות גדולה מעוצמת התמיכה, שכן שיעור הבטוחים בעמדתם נגד גבוה בהרבה משיעור הבטוחים בעמדם בעד. כבעבר בציבור הערבי יש רוב גדול לתומכים בפתרון זה.
• בשאלה האם יש או אין לספח את הגדה המערבית/יהודה ושומרון מצאנו כי רוב הציבור הערבי שולל מהלך כזה. לעומת זאת כלל הציבור היהודי חצוי, עם שיעור גדול מהרגיל של "לא יודעים". בימין יש רוב קטן בעד סיפוח ובשמאל ובמרכז הכף נוטה לכיוון ההפוך.
• באשר לשיתוף הפעולה עם חקירה של בית הדין הבינלאומי בהאג בשאלה האם בוצעו או לא פשעי מלחמה בשטחים: רוב ברור בציבור הערבי תומכים בכך ובציבור היהודי – הרוב מתנגדים, כאשר בקרב השמאל היהודי יש רוב התומך בכך שישראל תשתף פעולה עם החקירה.
• כשמדובר במוכנות ישראל למלחמה, הציבור היהודי מעריך אותה כגבוהה יותר ברוב התחומים מאשר הציבור הערבי (בשני הציבורים ההערכה הנמוכה ביותר נוגעת למוכנות העורף). בציבור היהודי ההערכה הגבוהה ביותר ניתנה למוכנות הצבאית-מלחמתית. מחנה השמאל מעריך את המוכנות בכל התחומים כנמוכה יותר מאשר המרכז והימין.
• באשר לשאלת האיחודים התולים ועומדים של המפלגות הקטנות בימין ובשמאל, מתברר שאין לציבור הערכה ברורה האם יש בכך כדי לחזק את המחנות שאליהם שייכות מפלגות אלה. מה שכן ברור הוא שבכל מחנה הערכה היא שאיחוד בין המפלגות הקטנות השייכות אליו יחזק אותו בבחירות הקרובות לכנסת, אבל לא בהכרח כך לגבי המחנה האחר.
• בציבור הערבי הערכת הרוב היא כי הסמכות להחליט האם נאשם בפלילים יכול להרכיב ממשלה היא בידי בית המשפט העליון. בציבור היהודי שיעור גבוה יותר (אם כי לא רוב) מעריך כי הסמכות היא בידי העם בבחירות.
• בשאלה האם הגשת כתבי אישום נגד נתניהו היא בגדר רדיפה אישית עמדות הציבור מתפלגות לפי מחנות פוליטיים: הרוב בציבור הערבי וכן במרכז ובשמאל (יהודים) סבורים כי אין מדובר ברדיפה אישית שעה שבימין הרוב סבורים כי אכן נתניהו נרדף אישית.
• ולסיום השנה – הערכות הציבור את תפקודה של המדינה אינן מחמיאות, למעט בתחום הביטחוני, שם המצב מעט טוב יותר אך גם כאן ההערכה אינה מזהירה.

"מצב הרוח" הלאומי

עתיד הדמוקרטיה - שיעור האופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה אמנם עלה מעט במדידת דצמבר בהשוואה לנובמבר, אבל הוא עדיין נמוך מכל המדידות מאז אפריל. ההפרשים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) הם גדולים: בשמאל רק 21% הם אופטימיים, במרכז – 38%, ובימין - 50%. ההבדל בנושא זה בין היהודים לערבים ניכר: בכלל הציבור היהודי שיעור האופטימיים עומד על 42% שעה שבכלל הציבור הערבי על 31% בלבד. עם זאת, חשוב להבהיר כי המאזן בין האופטימיים לפסימיים נוטה לכיוון השלילי כאן גם כאן. מעניין גם לראות ששיעור האופטימיים בקרב הערבים עולה על זה שבקרב השמאל היהודי (31% לעומת 21%).

עתיד הביטחון הלאומי - כשמדובר בצפי לגבי עתיד הביטחון הלאומי – אין כמעט שינוי החודש לעומת קודמו: כמחצית הישראלים הם אופטימיים. כאן הפער בין יהודים לערבים מובהק עוד יותר: בקרב היהודים מדובר ברוב (52%) ובקרב הערבים במיעוט (38%).

אופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, אפריל-דצמבר 2019 (%, כלל הציבור)

הזירה הישראלית-פלסטינית

פתרון שתי המדינות – שאלנו: "אם ישראל והרשות הפלסטינית יגיעו להסכמה על פרטי הסכם שלום, האם תתמוך או לא תתמוך בהסכם, אם הוא יכלול חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, ישראל והמדינה הפלסטינית?". מאזן התמיכה-התנגדות בציבור היהודי נוטה לכיוון השלילי: 48% שוללים ו-41% תומכים. יש בכך משום שינוי משמעותי בהשוואה פעם הקודמת ששאלה זו נשאלה, במדד השלום של אוגוסט 2017 אז 47% אמרו שבנסיבות אלה הם יתמכו בפתרון שתי המדינות ו- 42.5% אמרו שיתנגדו לו בכל זאת.

ממצא חשוב הפעם הוא שבציבור היהודי בקרב התומכים רק 9% בטוחים שיתמכו לעומת 31.5% שרק חושבים שיתמכו, בעוד שבקרב המתנגדים 30% בטוחים שיתנגדו לעומת 18% שרק חושבים שיתנגדו. במילים אחרות, עוצמת ההתנגדות לא רק גבוהה ממידת התמיכה אלא היא גם עזה יותר.

בקרב ערבים הרוב הגדול (70%) תומכים בפתרון שתי המדינות (ירידה מ- 86% תמיכה בפתרון זה במדד השלום מ- 2017), כאשר שיעור הבטוחים שיתמכו עומד על 50%.

תומכים בחלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, ישראל והמדינה הפלסטינית, אם ישראל והרשות הפלסטינית יגיעו להסכמה על פרטי הסכם שלום (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)

סיפוח: כן או לא? – שאלנו: "האם אתה בעד או נגד סיפוח למדינת ישראל של כל יהודה ושומרון /הגדה המערבית?" הציבור היהודי חצוי - 40% בעד ובדיוק כשיעור הזה הם נגד, כאשר 20% ענו שאינם יודעים. שיעור התמיכה בקרב הציבור היהודי בסיפוח לפני שלוש שנים היה גבוה מעט יותר (46%). פילוח לפי מחנות פוליטיים מעלה כי, כצפוי, בשמאל ובמרכז רק מיעוט הם בעד סיפוח (בהתאמה 15%, 24%) בעוד שבימין מדובר ברוב, אם כי קטן, התומך בסיפוח (52%).
ממצא מעניין כאן נוגע ל"לא יודעים": שיעורם גבוה מהרגיל בשאלות שאנחנו שואלים, אבל הוא גבוה במיוחד במרכז: כרבע (23%) אינם יודעים האם הם בעד או נגד סיפוח, אולי נתון זה מבטא את העמימות של מפלגת כחול לבן בסוגיה זו. בימין שיעורם של אלה עומד על 19% ובשמאל על 15%. מו הראוי אולי לציין כאן שבשאלה זו לא הייתה כל התייחסות לזכויות שיינתנו לפלסטינים במקרה של סיפוח, נושא שבו הפער בין השמאל לימין הוא עמוק מאוד כפי שלמדנו בעבר.
בציבור הערבי הרוב (54%) נגד סיפוח, 20% בעד ו-26% אינם יודעים.

חקירת בית הדין הבינלאומי בהאג – שאלנו: "התובעת בבית המשפט הבינלאומי בהאג הודיעה כי יש בסיס לפתוח בחקירה נגד ישראל בחשד לביצוע פשעי מלחמה בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברצועת עזה. יש הטוענים שישראל אינה צריכה לשתף פעולה עם החקירה הזו שכן היא מראש מוטה נגדה, ויש הטוענים כי כדי להוכיח שלא נעשו פשעים כאלה וכדי לבסס את מעמדה הבינלאומי על ישראל כן לשתף פעולה עם החקירה. עם איזו עמדה אתה מסכים יותר?" מצאנו בציבור היהודי רוב לסבורים כי ישראל אינה צריכה לשתף פעולה עם החקירה והיה ותיפתח. בציבור הערבי הרוב סבורים שיש לשתף פעולה במקרה כזה.

לשתף או לא לשתף פעולה עם חקירה של בית הדין הבינלאומי בהאג בנושא פשעי מלחמה בשטחים? (%, יהודים וערבים)

הפער בין המחנות הפוליטיים (יהודים) הוא גדול, כאשר בנושא זה המרכז קרוב יותר לימין מאשר לשמאל: בשמאל הרוב בעד שיתוף פעולה עם בית הדין, במרכז הכף נוטה יותר לאי שיתוף פעולה כזה ואילו בימין – רוב מכריע בעד אי שיתוף פעולה עם החקירה. מעניין גם לגלות שהמבוכה בעניין רבה כנראה יותר בשמאל, שם שיעור ה"לא יודעים" הוא הגבוה ביותר.

	יש לשתף פעולה	אין לשתף פעולה	לא יודעים
שמאל	62	16	23
מרכז	36	44	20
ימין	23	64	13

מוכנות ישראל למלחמה

על רקע דבריו של הרמטכ"ל אביב כוכבי כי מלחמה היא מוצא אחרון אבל לעיתים היא הפתרון הנדרש, רצינו לדעת מה הערכת הציבור לגבי מוכנות ישראל למלחמה בארבעה תחומים: היכולות הצבאיות של צה"ל, המוכנות בעורף בתחום המיגון וכדומה, כושר העמידה של הציבור ויכולת קבלת ההחלטות של הדרג המדיני באשר ליעדי המלחמה וניהולה. כפי שמורה תרשים שלהלן, הציבור היהודי מרגיש שישראל מוכנה למלחמה יותר מאשר הציבור הערבי, למעט בתחום מיגון העורף, כאן הערכת שני הציבורים נמוכה במידה כמעט זהה.

התחום שבו הציבור היהודי רגוע יותר הוא באשר לכושר הצבאי-מלחמתי של צה"ל (אם כי גם כאן התמונה אינה ורודה ממש...), אבל בשלושת התחומים האחרים - תחושת הביטחון במוכנות היא נמוכה יחסית, והדבר תואם את התוצאות שהתקבלו לגבי הערכת תפקוד המדינה בשנה החולפת, נושא המוצג בסוף הטור הזה.

מוכנות ישראל למלחמה בתחומים שונים (%, מוכנה בצורה די מלאה או מלאה, יהודים וערבים)

פילוח של התשובות לשאלות אלה לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מורה כי השמאל מעריך נמוך הרבה יותר את מוכנות ישראל למלחמה בכל התחומים בהשוואה לשני המחנות האחרים. עם זאת בכל המחנות ההערכה לצה"ל היא הגבוהה ביותר והערכת מוכנות העורף – הנמוכה ביותר.

	צבאי-לחימתי	מוכנות העורף	כושר העמידה האזרחי	קביעת יעדי המלחמה וניהולה על ידי הדרג המדיני
שמאל	45.5	18	25.5	23
מרכז	65	26	33	40
ימין	71	35.5	50	49

לקראת הבחירות

איחודים בין מפלגות קטנות - רצינו לדעת האם הציבור מסכים או לא מסכים להערכה כי צירוף של מפלגות קטנות מגדיל את הסיכויים בבחירות של הגוש שאליו הן שייכות. ראשית, מצאנו כי שיעור מי שאינם יודעים הוא גבוה - 23% לגבי השפעות צפויות של איחוד בין מפלגות הימין (הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית) ו-22.5% לגבי השפעות איחוד של מפלגות השמאל (העבודה-גשר, מרצ וישראל דמוקרטית). עם זאת, שיעור הסבורים כי איחוד של מפלגות הימין יחזק את הגוש (41%) עולה על שיעור הסבורים כך לגבי איחוד של מפלגות השמאל (32%). שיעור הסבורים שאיחוד כזה לא יעלה ולא יוריד באשר למפלגות הימין עמד על 23.5% ולגבי מפלגות השמאל על 30%. רק 13% סברו שהדבר יחליש את גוש הימין ו-16% חשבו כך לגבי גוש השמאל.

האם איחוד בין מפלגות הימין/השמאל יחזק או יחליש את גוש הימין/השמאל בבחירות הבאות לכנסת (%, כלל הציבור)

ניתוח של הממצאים לפי מחנות פוליטיים העלה ממצא מעניין: אנשי המחנה הפוליטי הנגדי סבורים כי האיחוד במחנה האחר לא יחזק אותו אבל סבורים כי איחוד במחנה שלהם כן יחזק אותו:

	איחוד מפלגות הימין יחזק את הגוש	איחוד מפלגות השמאל יחזק את הגוש
שמאל	22	47
מרכז	31	34
ימין	55	27

הסתבכות נתניהו באישום פלילי

סמכות בית המשפט העליון לפסוק בדבר זכות נאשם בפלילים להרכיב ממשלה - בעוד שבציבור הערבי יש רוב הסבורים כי הסמכות ניתנה בעניין זה לבית המשפט העליון (52%), בציבור היהודי השיעור הגבוה יותר סבור כי יש להותיר את הבחירה לעם בבחירות (46% לעומת 42.5%). בנוסף, מצאנו כי בשמאל ובמרכז (יהודים) יש רוב ברור הסבורים כי בסמכות בית המשפט העליון להחליט אם נאשם בפלילים יכול או לא יכול להרכיב ממשלה (66%, 65%), שעה שבימין הרוב סבורים שההכרעה צריכה להיות רק בידי העם בבחירות (60%).

עם זאת ההבדלים בין מפלגות הימין הם גדולים: מצביעי המפלגות החרדיות הם התומכים ביותר בהותרת ההחלטה בידי העם (יהודים התורה 94%, ש"ס 85%), כאשר בקרב מצביעי הליכוד יש עדיין רוב אבל הוא קטן במידה ניכרת (63%). מצביעי ישראל ביתנו חצויים ממד באמצע כאשר 43% מכירים בסמכות בית המשפט העליון בעניין זה וכשיעור הזה בדיוק רוצים להותיר את ההחלטה בידי העם בבחירות.

נתניהו נרדף אישית? שאלנו "ראש הממשלה נתניהו טוען כי הוא מואשם בפלילים רק בגלל רדיפה אישית, בגלל שהוא ראש ממשלה ממחנה הימין. האם אתה מסכים או מתנגד לטענה זו?" בכלל הציבור 40% מסכימים עם טענתו של נתניהו שהוא נרדף אישית לעומת 49% שאינם מסכימים עם טענה זו. ואולם חלוקה לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כצפוי כי ההבדלים בי המחנות הפוליטיים הם גדולים מאוד. בשמאל ובמרכז רק מעטים סבורים כי האשמתו של נתניהו בפלילים היא בגדר רדיפה אישית לעומת רוב גדול בימין (62%).

ראש הממשלה נתניהו טוען כי הוא מואשם בפלילים רק בגלל רדיפה אישית, בגלל שהוא ראש ממשלה ממחנה הימין (%, יהודים)

פילוח העמדות בשאלה זו לפי הצבעה לכנסת מעלה בדומה לפילוח לפי מפלגות של התשובה לשאלה לגבי הסמכות של בית המשפט להכריע האם נאשם בפלילים יכול להרכיב ממשלה, גם במקרה זה המפלגות החרדיות מסכימות במידה הרבה ביותר כי נתניהו נאשם בפלילים רק בגלל רדיפה אישית, מקרב הליכוד 70% מסכימים עם טענה זו, ואילו במפלגת כחול לבן ובמפלגות השמאל יש רוב גדול המתנגד לטענה זו.

נתניהו נאשם בפלילים רק בגלל רדיפה אישית, כי הוא ראש ממשלה ממחנה הימין (%, כלל הציבור)

סיכום 2019

עם תום השנה האזרחית בדקנו את הערכות הציבור לגבי תפקוד המדינה בשנה האחרונה בתחומים שונים: הכלכלי, הביטחוני, הקשב של המנהיגים לציבור, אופן התפקוד של המערכת הפוליטית וצמצום המתחים בין הקבוצות השונות בחברה.

בעוד בתחום הביטחוני כמעט מחצית מהציבור (47%) נתן לתפקוד המדינה בשנה שחלפה ציון טוב או מצוין, הרי שבתחום הכלכלי פחות משליש (31%) סבורים כי מדינת ישראל תפקדה בצורה טובה או מצוינת. בשלושת התחומים הנוספים נתן הציבור בישראל למדינה ציון נמוך (לא טוב או גרוע): הקשב של המנהיגים לציבור (54%), צמצום המתחים בין הקבוצות בחברה (64%) ותפקוד המערכת הפוליטית (64.5%).

תפקוד המדינה בשנת 2019 בתחומים השונים (%, כלל הציבור)

---

מדד הקול הישראלי נערך על- ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 30/12/19-1/1/20, רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il