שתיקת המחנכים

כמה מבין המחנכים או המחנכות בבתי הספר של חטיבות הביניים או התיכונים ידברו עם התלמידים על חסינות, תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בתקופה זו של בחירות על רקע כתבי אישום, ועל האפשרות שלא נגיע לבחירות רביעיות? שתיקתה של מערכת החינוך ברגעים חשובים אלה, רועמת

Flash 90

מחר יחזרו מחופשת חנוכה תלמידי ישראל. כמה מבין המחנכים או המחנכות בבתי הספר של חטיבות הביניים או התיכונים ידברו עם התלמידים על חסינות, שהוצגה השבוע כאבן יסוד בדמוקרטיה? על שאלת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בתקופה זו של בחירות על רקע כתבי אישום, ועל האפשרות שלא נגיע לבחירות רביעיות?

למרבה הצער, גם מחר השתיקה במרבית הכיתות תהיה רועמת. שנת הלימודים הנוכחית החלה עם בחירות מועד ב', עם משבר חוקתי ופוליטי שלא היה כדוגמתו, עם הכרזה על הגשת שלושה כתבי אישום כלפי ראש ממשלה בממשלת מעבר וחילופי דברים קשים ומתלהמים בנוגע למערכת המשפט ושלטון החוק. נכון, ישנם מורים ומורות רגישים ואחראים המבקשים לסייע לתלמידיהם להבין את המציאות ואת השינויים התכופים ומשמעותם, בשיעורי אזרחות באופן בולט יותר משיעורים אחרים. אבל מערכת החינוך אינה מתחילה ונגמרת בשיעורי אזרחות, ובתמונה הרחבה - יותר מדי מורים ומורות שותקים.

צריך להבין, שתיקה אינה פועלת בחלל ריק. היא לרוב צועדת יד ביד עם השתקה, או עם תחושה של השתקה. המורים שותקים, לא כי הם לא יודעים מה לומר, אלא כי הם לא יודעים איך זה יתקבל, או אולי דווקא כי הם כן מבינים וחוששים איך דיון עומק באווירה הציבורית הנוכחית עלול להתקבל. פעולת הצנזורה העצמית בטווח הארוך מאפשרת לנורמות שונות לחלחל ולהתקבל כמובנות מאליהן, בעיקר כי לא מדברים עליהן.

הדיון החינוכי מטרתו אינה להגיד מה נכון ומה לא, אלא לאפשר למורים ומורות לסייע לאזרחי העתיד להבין מה קורה במרחב הציבורי שעוד מעט ממש הם יהיו חלק ממנו. בשבועיים האחרונים השתיקה הפכה למהדהדת ומעיקה יותר. שר החינוך, הממונה על המערכת כולה, בחר לחבר את המפלגה בראשה הוא עומד, מסיבות פוליטיות ואסטרטגיות, למפלגת עוצמה יהודית שעל דגלה חרוטה משנתו של הרב מאיר כהנא, משנה של שנאה וגזענות. גם השר שותק. הוא אינו מנסה להסביר את המהלך הזה לקהל המורים והתלמידים הרחב עליהם הוא אמון. נותר רק לתהות כיצד פעולת התמיכה והלגיטימציה שנותן שר החינוך למסרים של עוצמה יהודית, עומדת בקנה אחד עם מטרות המערכת עליה הוא מופקד.

השגרה הבית ספרית נמשכת כביכול ללא הפרעה, אבל יותר מדי אנשים שותקים. השתיקה הזו מעבירה מסר ברור, מסר שאינו חינוכי ואינו דמוקרטי במהותו. המסר הזה אומר שלא מדברים על מחלוקות, שלא עוסקים בפוליטיקה. אבל למסר הזה יש מחיר כבד.

יש לומר בקול ברור ורם את מה שאמור להיות מובן מאליו. מערכת חינוך בחברה דמוקרטית חייבת להיות המקום בו תיווך ומתן כלים להבנת המציאות הפוליטית מתקיים כחלק בלתי נפרד מטיפוח אנשים צעירים. את זאת יש לעשות ברגישות, באחריות ובמסגרת של שיחה חינוכית.

במקביל, יש לגבות, לתמוך ולחזק את מי שלא שותק, את המחנכים והמחנכות שמבינים את תפקידם החיוני בעת הזו, ועוסקים במעשה החינוכי במלואו - פיתוח חשיבה עצמאית ויכולת להבין ולנתח מציאות פוליטית מורכבת, מתוך תקווה שדור העתיד יפעל לקידומו של הטוב המשותף, ומתוך הבנה של חשיבות השמירה על שלטון החוק, ערכים דמוקרטיים ומעורבות אזרחית.

פורסם לראשונה ב-Ynet.