הבחירות המקדימות (פריימריז) לנשיאות ארצות הברית
שנת 2008 היא 'שנת בחירות' בארצות הברית. בראשית נובמבר ילכו האזרחים אל הקלפיות כדי לבחור נשיא, חברי קונגרס, חלק מחברי הסנאט ונושאי משרות ציבוריות אחרות. מטבע הדברים, ההתעניינות מתמקדת במרוץ לנשיאות ארצות הברית. לאחר שתי כהונות של הנשיא ג'ורג' ו' בוש, משרת הנשיא – לבטח התפקיד הפוליטי בעל העצמה הרבה בעולם היום – עומדת לבחירה מחודשת. אנו מתחילים בסדרה של כתבות שיסקרו את מערכת הבחירות בארצות הברית השנה. הכתבה הראשונה תתרכז בשלבים המוקדמים של הבחירות המקדימות לנשיאות. היא מסבירה כיצד שיטות הבחירה פועלות בשתי המפלגות הגדולות, מציגה את המועמדים המרכזיים ומביאה את תוצאות הבחירות שנערכו במהלך חודש ינואר.
אף שהבחירות לנשיאות נערכות רק בנובמבר, המרוץ לנשיאות מתחיל הרבה קודם לכן, כאשר שתי המפלגות הגדולות מנהלות בחירות מקדימות, או בשמן המוכר יותר – פריימריז. הבחירות המקדימות קובעות מי יהיה המועמד לנשיאות מטעם כל מפלגה.
באופן פורמלי המועמדים הדמוקרטי והרפובליקני לנשיאות נבחרים רק בסוף הקיץ, על ידי הצירים של הוועידות המפלגתיות הלאומיות (national conventions). הצירים של אותן ועידות נבחרים בסדרה ארוכה של התמודדויות, בכל מדינה בנפרד, החל בחודש ינואר. הוועידה הדמוקרטית, המונה 4,049 צירים, תתכנס לשם כך ב-28 באוגוסט. הוועידה הרפובליקנית, המונה 2,380 צירים, תתכנס ב-4 בספטמבר. אלא שכאשר ועידות אלו מתכנסות כבר ברור למדי מהם יחסי הכוחות בין המועמדים – כלומר איזה מועמד זוכה לתמיכה של רוב הצירים. בחירת הצירים לוועידה נערכת ברמת המדינה (state). לכל מדינה מוקצה מספר של צירים היחסי לגודל אוכלוסייתה, וכל מדינה מנהלת את בחירתם של צירים אלו באופן אוטונומי. במשך עשרות שנים השליטה על בחירת הצירים הייתה במידה רבה בידיהם של חברי הקונגרס, הסנאטורים ומושלי המדינות. לפוליטיקאים אלו הייתה עצמה רבה והם יכלו להשפיע כמעט באופן ישיר על בחירת הצירים לוועידת המפלגה הממנה את המועמד לנשיאות. מצב זה השתנה בראשית שנות השבעים של המאה העשרים. בעקבות לחץ ציבורי וביקורת כלפי השליטה של 'בוסים מפלגתיים' על תהליך המינוי הועברה ההכרעה אל גוף בוחר גדול יותר.
מכיוון שלמדינות המרכיבות את ארצות הברית יש שליטה רבה על ניהול ענייניהן הפנימיים, כל מדינה רשאית להכריע מי זכאי להשתתף בבחירות המקדימות ובאיזה הליך ייערכו בחירות אלו.
מבחינת הזכות לבחור יש שתי חלופות עיקריות. יש מפלגות (ברמת המדינה) המאפשרות רק לחברי מפלגה רשומים ליטול חלק בבחירות (פריימריז סגורים). במקרים אחרים רשאי כל אזרח, בלי צורך להיות חבר מפלגה, להשתתף בבחירות (פריימריז פתוחים). גם מבחינת הליכי הבחירה יש שתי חלופות: התוועדויות מקומיות ובחירות ישירות. בהתוועדות מקומית (caucus) לא נערכת הצבעה פורמלית, תהליך הבחירה נערך באולמות ציבוריים, והתומכים של כל מועמד מתרכזים בפינה אחרת ומנסים לשכנע אחרים להצטרף אל קבוצתם. בבחירות ישירות מתקיימת הצבעה ישירה.
הבחירות המקדימות משתרעות על תקופה של כחמישה חודשים, מראשית ינואר של שנת בחירות ועד לראשית יוני. עם זאת, בדרך כלל המרוצים מוכרעים כבר בפברואר או מרץ. קיימת חפיפה כמעט מלאה בין הבחירות המקדימות של הדמוקרטים לשל הרפובליקנים.
באופן מסורתי שני המרוצים הראשונים נערכים באיווה ובניו המפשייר, שתי מדינות דלילות אוכלוסייה אשר אינן שולחות נציגים רבים לוועידות. למרות זאת למרוצים הללו יש משמעות לא מבוטלת, וניצחון בהם עשוי להעניק תנופה חשובה למועמדים. עוד כמה מדינות עורכות בחירות מוקדמות במהלך ינואר. היום שנחשב ליום החשוב ביותר במרוץ הוא 5 בפברואר, והוא מכונה 'יום שלישי הגדול' או Super Tuesday. ביום זה ייערכו בחירות מקדימות ב-22 מדינות (אצל הדמוקרטים) וב-21 מדינות (אצל הרפובליקנים). יש סבירות גבוהה שהמרוץ יסתיים כבר אז, שכן אם יצליח אחד מהמועמדים לפעור פער גדול, יופעל לחץ על יריביו לפרוש מהמרוץ ובכך לאפשר למפלגה ולמועמדהּ לפנות את הזמן ולהפנות את המשאבים מהבחירות המקדימות למרוץ לנשיאות.
הבחירות המקדימות השנה מעוררות עניין רב מכיוון שבפעם הראשונה בשמונים השנים האחרונות הנשיא המכהן וסגנו אינם מתמודדים. בוש אינו מתמודד מכיוון שהחוקה אינה מתירה לנשיא לכהן יותר משתי כהונות רצופות, ואילו סגנו דיק צ'ייני הכריז בעבר פעמים מספר כי לעולם לא יתמודד לנשיאות. לפיכך יש השנה מצב נדיר של מרוץ פתוח למדי בשתי המפלגות, ולא רק במפלגה היריבה למפלגתו של הנשיא היוצא.
המרוץ במפלגה הדמוקרטית מעניין במיוחד השנה מכיוון שלשני המועמדים המובילים יש סיכוי סביר מאוד ליצור תקדים היסטורי – להיות הנשיאה הראשונה או הנשיא השחור הראשון. המועמדת הנחשבת לבעלת הסיכויים הגבוהים ביותר להיות המועמדת הדמוקרטית לנשיאות היא הסנאטורית הילרי קלינטון. קלינטון מביאה אתה ניסיון פוליטי לא מבוטל: לא רק שהיא כבר התגוררה שמונה שנים בבית הלבן (מתוקף היותה אשת נשיא), אלא היא נחשבת לסנאטורית מצליחה של מדינת ניו יורק. שני יריביה העיקריים הם ברק אובמה, סנאטור צעיר ופופולרי מאילינוי והנציג השחור היחיד היום בסנאט, וג'ון אדוארדס שגם לפני ארבע שנים התמודד בבחירות למועמדות המפלגה אך הפסיד לג'ון קרי.
במפלגה הרפובליקנית שדה המועמדים צפוף אף יותר ובולטים בה ארבעה מועמדים. ג'ון מקיין, סנאטור ותיק מאריזונה, כבר התמודד בבחירות המקדימות של שנת 2000 והפסיד בהן לג'ורג' ו' בוש. מקיין מביא עמו ניסיון פוליטי רב ובקיאות רבה בסוגיות חוץ וביטחון. מיט רומני מגיע ממשפחת פוליטיקאים ותיקה ונחשב לבקיא בתחומי הכלכלה. רומני הוא נוצרי מורמוני, רקע חריג למועמדים לנשיאות. מועמד שלישי ובמידה רבה מפתיע הוא מייק הקאבי, בעברו הוא שימש מטיף וכומר של הכנסייה הבפטיסטית. לבסוף ישנו רודי ג'וליאני, לשעבר ראש עיריית ניו יורק ודמות חריגה למדי בנוף הרפובליקני לנוכח דעותיו הליברליות בנושאים חברתיים.
טבלה: המועמדים העיקריים בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית
| מועמד | שנת לידה | מקום לידה | ניסיון פוליטי |
| דמוקרטים | |||
| ג'ון אדוארדס | 1953 | דרום קרוליינה | היה שש שנים סנאטור מטעם מדינת צפון קרוליינה |
| ברק אובמה | 1961 | הוואיי | מכהן שלוש שנים בתפקיד סנאטור מטעם מדינת אילינוי |
| הילרי קלינטון | 1947 | אילינוי | אשת הנשיא לשעבר, מכהנת שבע שנים בתפקיד סנאטורית מטעם מדינת ניו יורק |
| רפובליקנים | |||
| מיט רומני | 1947 | מישיגן | כיהן ארבע שנים בתפקיד מושלה של מדינת מסצ'וסטס |
| מייק הקאבי | 1955 | ארקנסו | כיהן עשר שנים בתפקיד המושל של מדינת ארקנסו |
| ג'ון מקיין | 1936 | פנמה | מכהן עשרים שנה בתפקיד סנאטור מטעם מדינת אריזונה |
| רודי ג'וליאני | 1944 | ניו יורק | כיהן שמונה שנים בראש עיריית ניו יורק |
כרגע נכון לומר כי בשתי המפלגות מתנהל מרוץ צמוד למדי שטרם הוכרע. נכון ל-23 בינואר, במפלגה הדמוקרטית נערכו בחירות מקדימות בשלוש מדינות: איווה, ניו המפשייר ונוואדה. אובמה ניצח באיווה, וקלינטון זכתה בניו המפשייר ובנוואדה. האם יש לניצחונות במדינות אלו חשיבות מכרעת? ובכן, מצד אחד – אלו מדינות מעוטות אוכלוסין ולא סביר שהן יכריעו במניין הצירים הסופי. מעבר לכך יש לזכור כי לפי חוקי המפלגה הדמוקרטית, הצירים בכל מדינה מחולקים באופן יחסי למועמדים (ובלבד שעברו אחוז חסימה של 15% מהקולות). כלומר המנצח אינו לוקח את כל הצירים ממדינה זו, מה שגורם למרוץ צמוד יותר. מצד אחר – ניצחון במדינות אלו חשוב מאוד למורל של מטות הבחירות והוא אף עשוי ליצור סחף קולות למועמד המוביל. נוסף על כך, המנצח זוכה לכיסוי תקשורתי משופר. לאחר בחירות בשלוש מדינות כבר אפשר לומר כי נכון לעכשיו אצל הדמוקרטים מתנהל מרוץ משולש אשר קרוב לוודאי ייהפך למרוץ דו-ראשי בין אובמה לקלינטון (ראו הטבלה להלן).
תוצאות הבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית – אחוז קולות (ובסוגריים מספר צירים)
| הילרי קלינטון | ברק אובמה | ג'ון אדוארדס | |
| איווה | 29% (15) | 38% (16) | 29% (14) |
| ניו המפשייר | 39% (9) | 36% (9) | 17% (4) |
| מישיגן* | 55% (0) | 0% (0) | 0% (0) |
| נוואדה | 51% (12) | 45% (13) | 4% (0) |
| סך כל הצירים | 36 | 38 | 18 |
* במדינת מישיגן החליט ארגון המפלגה המקומי להקדים את הבחירות המקדימות ל-15 בינואר, בניגוד לכללי המפלגה הדמוקרטית הפדרלית. בעקבות כך הטילה המפלגה הדמוקרטית סנקצייה על מישיגן, ושללה מציריה את זכות ההצבעה בוועידה המפלגתית. כפועל יוצא נערך במישיגן מרוץ מנומנם, וחלק מהמועמדים כלל לא טרחו להתמודד.
אם אצל הדמוקרטים מדובר במרוץ שטרם הוכרע, במפלגה הרפובליקנית מדובר במרוץ צמוד אף יותר. נכון ל-23 בינואר נערכו במפלגה הרפובליקנית בחירות מקדימות בשש מדינות: איווה, ויומינג, ניו המפשייר, מישיגן, דרום קרוליינה ונוואדה. רומני זכה בשלוש מהמדינות, מקיין בשתיים והקאבי באחת. למרות זאת ג'וליאני עדיין בתמונה. הוא כמעט שלא השקיע משאבים במרוצים אלו ושמר את כל האנרגייה להתמודדות החשובה בפלורידה שתתקיים ב-29 בינואר ולהתמודדויות של 'יום שלישי הגדול' ב-5 בפברואר. יש הסבורים כי לאחר מועד זה ג'וליאני יהיה המועמד מוביל. אחרים טוענים כי ההחלטה שלא להתמודד בבחירות המוקדמות הייתה שגויה מבחינה אסטרטגית וכי הוא 'איחר את הרכבת'.
תוצאות הבחירות המקדימות במפלגה הרפובליקנית – אחוז קולות (ובסוגריים מספר צירים)
| ג'ון מקיין | מייק הקאבי | מיט רומני | רודי ג'ליאני | |
| איווה | 13% (3) | 34% (17) | 35% (12) | 4% (0) |
| ויומינג | 0% (0) | 0% (0) | 67% (8) | 0% (0) |
| ניו המפשייר | 37% (7) | 11% (1) | 32% (4) | 9% (0) |
| מישיגן | 30% (5) | 16% (1) | 39% (24) | 3% (0) |
| דרום קרוליינה | 33% (19) | 30% (5) | 15% (0) | 2% (0) |
| נוואדה | 13% (4) | 8% (2) | 51% (18) | 4% (1) |
| סך כל הצירים | 38 | 26 | 66 | 0 |
בכתבה הבאה ינותחו תוצאות הבחירות המקדימות שייערכו ב'יום שלישי הגדול', 5 בפברואר. כמו כן נסקור את הנושאים העיקריים העומדים במוקד של מערכת הבחירות 2008.