הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) תיקון מס' 75 : "ברית המועצות" בתחום רשויות רגולציית התקשורת

איחוד רשויות הפיקוח על תכני השידורים המסחריים בישראל הוא צורך הכרחי. תחום השידורים בישראל מתאפיין בריבוי רשויות אסדרה. קיומם של כמה רגולטורים העוסקים בהסדרת אותו תחום יוצר כפילויות מיותרות, חוסר בהירות רגולטורי ואכיפתי ובזבוז כספי ציבור .עם זאת, הצעת החוק, כפי שמונחת לפניכם, וכפי שכבר עלה כשהוגשה לראשונה על ידי שר התקשורת לשעבר מר גלעד ארדן, סובלת ממספר כשלים מהותיים שבעטיים יש להתנגד אליה במתכונתה הנוכחית. שורש הכשלים טמון בצורך להגדיר קודם כל באופן מהותי מה מאסדרים, על מה ועל מי מפקחים, וכמובן אילו תכליות מבקשים להשיג – באסדרה הזאת, ורק אז להחליט מיהו הגוף הנכון לעשות זאת.

הצעת החוק נגועה בארבעה כשלים:

א. הצעת החוק איננה כוללת שום התייחסות למטרות אסדרת השידורים המסחריים בישראל. במובן זה היא יוצרת כלי שאין בו תוכן. ראוי לחשוב על התוכן לפני שבונים את הכלי, הן בהיבט הנורמטיבי כדי להגדיר את גבולות – הגזרה: מדוע יש צורך לפקח על שידורים מסחריים? האם הסיבה היא הגנת הצרכן? יצירת תחרות? הבטחה של מינימום הפקה מקורית? פיקוח מצד המדינה על תכנים חדשותיים? והן בהיבט הפרקטי כדי למנוע את אותן - כפילויות וחוסר בהירות שעמן הצעת החוק מבקשת להתמודד.

ב. איחוד הגופים הרגולטוריים מבלי להכריע מהם גבולות הפיקוח על שוק זה, כאשר ברור שכבר כעת יש צורך בהתייחסות מחודשת לכלל השוק, אינו ראוי.

הצעת החוק הנוכחית היא בעצמה בת למעלה משנתיים ובחלוף זמן זה טרם ניתנה על ידי משרד התקשורת תשובה משכנעת ביחס לכלל שוק התוכן, במדיה מסורתית ודיגיטלית: על מי תחול האסדרה? רק על השחקנים הקיימים? מיהם שחקנים נוספים שיש להחיל עליהם אסדרה ומה יהיה טיבה? בימים האחרונים הוקם באופן רשמי צוות פנימי בתוך משרד התקשורת שאמור להתמודד עם סוגיות אלה, וזאת לאחר הגשת המלצות וועדה ציבורית שעסקה בכך וועדת – שכטר. ראוי להמתין להחלטות הצוות הפנימי ורק אז לחשוב מהו הכלי המוסדי הנכון לצורך מימושן.

ג. הצעת החוק משקפת מגמה מסוכנת של חיזוק השליטה הפוליטית בפיקוח על שוק תוכן השידורים המסחריים. ראוי לבצע שינויים בהליכי מינוי נושאי המשרה ברשות האחודה, בטרם תאושר הצעת החוק. בקצרה אפשר לומר כי נוסח חוק תאגיד השידור הציבורי החדש יכול להוות מודל מתאים. 

ד. ההצעה להקים גוף רגולטורי פנים ממשלתי, ולא תאגיד סטטוטורי, היא בעלת יתרונות לא מבוטלים, אבל יש לקחת בחשבון שהיא מנוגדת למגמות בעולם המערבי וב - OECD ולהמלצות שורה ארוכה של וועדות מקצועיות שעסקו בכך בארץ, ובכלל זה וועדת שכטר. אם בכל זאת המטרה היא ליצור גוף פנים ממשלתי שהוא מקצועי ונטול פניות, מוטב לחשוב שוב על המבנה שלו, בעיקר בהיבט של ביטול המועצות הציבוריות שנזקן עולה על תועלתן והחלפת מודל זה במודל של פקידים מקצועיים אשר ימונו בהליך לא פוליטי.