מה כוחו של שר בממשלת מעבר?
רצונו של שר חדש להטביע את חותמו ולערוך שינויים מובן, אולם בזמן ממשלת מעבר ובדרך למערכת בחירות נוספת - לא זו העת לרפורמות מרחיקות לכת. על שר הביטחון החדש, נפתלי בנט, לרסן עצמו ולא לקבל החלטות משמעותיות הנוגעות למדיניות הביטחון הישראלית
Flash 90
נפתלי בנט נכנס לתפקידו כשר ביטחון במרץ רב. בשבוע שעבר פורסם שהוא הורה למערכת הביטחון להיערך לשינוי מדיניות, ולעצור לחלוטין החזרת גופות מחבלים. השינוי המתגבש נועד לסייע בהחזרת גופות חללי צה"ל שבידי החמאס בעזה. זמן קצר אחר כך פורסם שהשר בנט מתכנן שינוי גם במדיניות ישראל בזירה הצפונית, שעיקרו מתקפות אגרסיביות של צה"ל כנגד הכוחות האיראניים בסוריה. בשני המקרים צוין שהשינויים יובאו לאישור בפני הקבינט.
רצונו של שר חדש להטביע את חותמו ולערוך שינויים מובן, אולם בנסיבות בהן מונה בנט מוטב שירסן יצר זה.
בנט מכהן בממשלת מעבר, בנסיבות ייחודיות שבהן הממשלה לא זכתה לאמון הכנסת הנבחרת, ואף לא לאמונה של הכנסת הקודמת. מינויו של בנט בתקופת ממשלת המעבר לא הובא לאישור הכנסת. ממשלת מעבר נועדה להבטיח רציפות שלטונית, ולאפשר ניהול ענייניה השוטפים של המדינה, אולם אין לה מנדט מהעם. בית המשפט העליון כבר פסק כי ממשלה כזו צריכה לנהוג באיפוק ולהימנע מלפעול אלא אם קיים "צורך ציבורי חיוני בעשייה".
לא זו העת לרפורמות מרחיקות לכת. כאשר ברקע מרחף צילה האפשרי של מערכת בחירות נוספת, מצטבר גם חשש, שמא נקיטת פעולה זו או אחרת מושפעת גם משיקולים אלקטורליים. העובדה שהשר בנט העלה לרשת הפייסבוק הצהרה מול המצלמות בעניין אי החזרת הגופות מחזקת חשש זה.
מובן, שעל פני הדברים לא ניתן לשלול את האפשרות שיש צורך ציבורי חיוני בעשייה- אולי חלה התפתחות כלשהי במו"מ על השבת גופות החללים ואולי צודק השר בנט שקיים חלון הזדמנויות אסטרטגי לפעולות כנגד הכוחות האיראניים בסוריה בשל הנסיבות האזוריות, ותהיה זו החמצה שלא לנצלו עכשיו.
מהצד האחר, מעבר לסיכון אמון הציבור בהחלטות הדרג המדיני בענייני ביטחון, קיימים גם סיכונים מוחשיים שלא ניתן לבטלם. בתקשורת נמסר כי בנט מודע לאפשרות של הסלמה מלחמתית בצפון כתוצאה מפעילות ישראלית אגרסיבית במיוחד, אך להערכתו הסיכון נמוך בגלל התנאים בזירה.
כשיציג שר הביטחון את תפיסתו בפני הקבינט הביטחוני, כדאי שנזכור כולנו שהחוק אינו מחייב אותו לפנות לקבינט אם לדעתו הסיכון למלחמה נמוך, או אפילו אם הסיכון אינו קרוב לוודאי. ומה אם יש מחלוקת בין הדרג המדיני והמקצועי בנוגע לסיכונים? החוק שותק.
במציאות של ממשלת מעבר והסדר חוקי מעורפל וחסר באשר לסמכות לנקיטת פעולות צבאיות, גורלנו תלוי רק בשיקול הדעת ותחושת האחריות של הדרג הפוליטי.
יחד עם עמיתי, פרופ' עמיחי כהן, ניסחנו במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה הצעה לתיקון החוק בעניין רגיש זה. ואולם, גם הבאת פעולות צבאיות והחלטות ביטחוניות משמעותיות לאישור הקבינט, אין בה מענה לקושי המיוחד בתקופת ממשלת מעבר. יש הבדלים בין מדינות דמוקרטיות שונות במידת מעורבותו של הפרלמנט בקבלת החלטות בדבר פעולות צבאיות. בישראל, נבחר המנגנון החלש ביותר של מעורבות – לא חובת אישור מראש או בדיעבד, אלא רק חובת יידוע לאחר מעשה. כהסדר כללי זו בחירה סבירה לאור היותה של ישראל מדינה קטנה ופגיעה באזור בלתי יציב, והצורך בהליך קבלת החלטות מהיר. אולם המקרה של ממשלת מעבר הוא מקרה מיוחד.
במקרה זה, ראוי ששינוי מדיניות או החלטה על פעולה צבאית משמעותית תובא מראש בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הנוהג הוא שיש בוועדה חברים גם מהאופוזיציה ובהם בעלי ניסיון ביטחוני רב, וניתן לקיים דיונים סודיים בוועדת משנה בהרכב מצומצם. גם ללא חובה חוקית לפי הדין הקיים, טוב תעשה ממשלת המעבר אם לפחות תתייעץ עם ועדת החוץ והביטחון טרם שינוי מדיניות. ככל שהוועדה תסמוך ידה על השינוי המבוקש, יתחזק אמון הציבור בכך שהתקבלו החלטות ביטחוניות ענייניות ונדרשות, למרות תקופת הבחירות.