אנחנו לא במיעוט

אנחנו רגילים לחשוב שהמצב בישראל ייחודי ואין שני לו. בפועל, הפלונטר שנקלענו אליו, כמו גם הפתרונות היצירתיים שעולים לסדר היום, אינם בהכרח דבר חריג. ממשלות מיעוט, לדוגמה, הן דפוס שכיח למדי בדמוקרטיות פרלמנטריות. אמנם לא מדובר בפתרון אידאלי אך במקרים רבים, ממשלות כאלה מהוות מוצא לא רע מ"פלונטר" פוליטי

המערכת הפוליטית מגיעה השבוע לאחת מנקודות הרתיחה שלה, עם ההתקרבות לסיום 28 הימים שניתנו לבני גנץ להרכיב ממשלה. במובנים רבים המבוי הסתום הפוליטי ("הפלונטר") הזה הוא חסר תקדים במדינת ישראל: מעולם לא נערכו בארץ שתי בחירות כל כך סמוכות האחת לשנייה; מעולם לא כיהנה ממשלת מעבר כל כך ארוכה; מעולם לא היו כל כך הרבה פסילות הדדיות בין שותפות קואליציוניות פוטנציאליות; ואם גנץ לא ירכיב בממשלה עד יום רביעי הקרוב - גם ניכנס (לראשונה) לתקופת ה-21 ימים. פרק זמן זה הוא האחרון בו יהיה ניתן למנוע התפזרות נוספת של הכנסת והליכה לבחירות בפעם השלישית בתוך פחות משנה.

המבוי הסתום והמתח הרב בו שרויה המערכת יוצרים בקרב נבחרי הציבור חשדנות גבוהה, האשמות הדדיות, ספינים למכביר והטעיות מכוונות. לדוגמה, האמירה מצד השר לביטחון פנים לפיה "הקמת ממשלת מיעוט היא פגיעה חמורה בדמוקרטיה" – היא שגוייה ומטעה. ממשלות מיעוט הן לא דבר חריג. למעשה, הן דפוס שכיח למדי בדמוקרטיות פרלמנטריות (ראו טבלה למטה). אין זה אומר שמדובר בממשלות אידאליות – בהיעדר רוב פרלמנטרי קבוע שתומך בהן מתוקף הסכמים קואליציוניים הן סובלות מחולשה פנימית מובנית והאופק הפוליטי שלהן רעוע. אלא שבמקרים רבים, ממשלות כאלה מהוות מוצא מ"פלונטר" פוליטי.

המצב הפוליטי בדמוקרטיות פרלמנטריות

	סוג הממשלה המכהנת כיום	"פלונטר" פוליטי בשנים האחרונות?
אוסטריה	ממשלת מומחים זמנית	כן
איטליה	רוב	כן
אירלנד	מיעוט	לא
בלגיה	מיעוט	כן
בריטניה	מיעוט	כן
גרמניה	רוב	כן
דנמרק	מיעוט	לא
הולנד	רוב	לא
יוון	רוב	כן
יפן	רוב	לא
נורווגיה	רוב	לא
ספרד	מיעוט	כן
פורטוגל	מיעוט	כן
פינלנד	רוב	לא
קנדה	מיעוט	לא
שוודיה	מיעוט	כן

בהקשר זה, ומבלי להמעיט בחומרת "הפלונטר שלנו" ובצורך לחשוב על תיקונים יצירתיים בשיטת הממשל שלנו, חשוב להביט אל הנעשה במדינות אחרות ולהיווכח שרבות מהן נקלעו בשנים האחרונות למצבים פוליטיים שהקשו על הרכבת ממשלה והובילו לבחירות מרובות. ספרד הלכה החודש לבחירות בפעם הרביעית בפחות מ-4 שנים; אזרחי בריטניה ילכו  בעוד כחודש להצביע בפעם השלישית בתוך 4 שנים (רביעית אם נחשיב גם את משאל הברקזיט); בגרמניה ובשוודיה התנסו לאחר הבחירות האחרונות בשיחות קואליציוניות תקדימיות באורכן ובמורכבותן; ובבלגיה ובאוסטריה עדיין מחפשים פריצת דרך שתוביל להרכבת ממשלה חדשה אחרי הבחירות. גם אם צרת רבים אינה חצי נחמה, ראוי להכיר וללמוד גם את הקשיים שחוות בזמן האחרון דמוקרטיות אחרות. קשיים אלה הופיעו בעיקר על רקע הקיטוב ההולך וגובר בשיח פוליטי וכתוצאה מהתחזקות מדאיגה של מפלגות קיצוניות – שכבר מזמן אינן בגדר שוליים סהרוריים. התפתחויות אלה, בשילוב פיצול מפלגתי הולך וגובר מחליש את היכולת להקים ממשלות יציבות בעלות רוב פרלמנטרי מובהק. הנה, בהרחבה, תיאור של המערכת הפוליטית העכשווית בשש מדינות, שרובן חוו קשיים מהותיים בהרכבת ממשלה.

אוסטריה

בסוף מאי 2019, לראשונה בהיסטוריה של אוסטריה, נפלה ממשלה בהצבעת אי אמון. הרקע היה פרשיית שחיתות בה היה מעורב יו"ר מפלגת החרות, השותפה בקואליציה שהקים הקאנצלר סבסטיאן קורץ לאחר בחירות 2017. כשבוע לאחר נפילת הממשלה, הושבעה ממשלת מומחים טכנוקרטית שנועדה לשמש ממשלת מעבר והבחירות הוקדמו ל-29 בספטמבר. בראש ממשלת המעבר עומדת בריגיטה בירליין, האישה הראשונה בתפקיד הקנצלר. בבחירות קיבלה מפלגת העם (ÖVP) של קורץ את מרב הקולות, אך לא רוב מוחלט. מצב זה מאלץ אותה לחפש שותפה קואליציונית. לאחר שקיבל את המנדט להרכיב ממשלה מנשיא המדינה, פתח קורץ בשיחות גישוש עם נציגי הסיעות, אבל מו"מ רשמי מול הירוקים נפתח רק באמצע נובמבר אך הדרך להקמת ממשלה נראית עדיין רחוקה. המכשולים הניצבים בפני הנושאים ונותנים גבוהים למדי, מה גם ששיתוף פעולה בין מפלגה שמרנית למפלגה ירוקה הוא כמעט תקדימי ברמה הלאומית באירופה.

• בחירות אחרונות - ספטמבר 2019
• האם הורכבה מאז ממשלה? לא
• כמה זמן המערכת הפוליטית במבוי סתום? חצי שנה

בלגיה

בלגיה היא בין המדינות הבודדות בעולם הדמוקרטי שבה רמת הפיצול המפלגתי גבוה מזה שבישראל (בעיקר בגלל שכל מחנה אידיאולוגי מיוצג על-ידי שתי מפלגות לפי פסים לשוניים). מצב זה מקשה לא פעם על משא ומתן קואליציוני, ובהיעדר מגבלות זמן, בלגיה "ידועה לשמצה" בהליכים הארוכים במיוחד של הרכבת ממשלה ומחזיקה בשיא המופקפק בתחום: לא פחות מ-541 ימים (שנה וחצי) חלפו בין הבחירות שנערכו ביוני 2010 ועד שהושבעה ממשלה בדצמבר 2011. גם כיום נמצאת בלגיה במבוי סתום פוליטי. הממשלה איבדה את הרוב שלה בסוף 2018, התקשתה להעביר תקציב, וראש הממשלה נאלץ להקדים את הבחירות לחודש מאי 2019. בבחירות נכנסו לפרלמנט 12 מפלגות ומאז הן נאבקות למצוא מכנה משותף שיאפשר הקמת ממשלה. נכון להיום, לאחר כמה סבבי גישושים שהובלו בידי מתווכים, לא נמצאה פריצת דרך והניסיונות נמשכים. בינתיים, ראש הממשלה שארל מישל, שכיהן מאז 2014, נבחר לנשיא המועצה האירופית ולכן התפטר בסוף אוקטובר מתפקידו. סופי וילמס החליפה אותו בראשות הממשלה, האישה הראשונה בתפקיד.

• בחירות אחרונות - מאי 2019
• האם הורכבה מאז ממשלה? לא
• כמה זמן המערכת הפוליטית במבוי סתום? שנה

ספרד

למעשה, ספרד נמצאת במשבר פוליטי מתמשך מאז הבחירות של 2015. בחירות אלה שינו באופן מהותי את מערכת המפלגות. עד אז היו בפרלמנט שתי מפלגות גדולות (הסוציאליסטים והשמרנים) ששלטו לסירוגין, לצד מספר מפלגות קטנות. בבחירות 2015 נכנסו שתי מפלגות חדשות (פודמוס, ו"אזרחים") שהחלישו את כוחן של המפלגות הגדולות והקשו מאוד על הרכבת ממשלה יציבה. התוצאה: ספרד הלכה לבחירות כלליות 4 פעמים בפחות מ-4 שנים. ראש הממשלה הסוציאליסט פדרו סנצ'ס, עלה לשלטון ביוני 2018 לאחר שהממשלה השמרנית הפסידה בהצבעת אי אמון. אך הממשלה שבראשה עמד הייתה ממשלת מיעוט קטנה וחלשה ולאחר שאיבד את התמיכה מבחוץ של מפלגות קטנות, נאלץ סנצ'ס להקדים את הבחירות לאפריל 2019. מפלגתו אמנם "זכתה" בבחירות אך הפרלמנט הפך מפוצל עוד יותר, בעקבות כניסתה התקדימית לפרלמנט של מפלגת ימין קיצוני (Vox). במהלך יולי נכשל סנצ'ס בשתי הצבעות לקבל את אמון הפרלמנט בממשלה המיועדת שהוא הציג. בפני המלך עמדה האפשרות להציע מועמד נוסף להרכיב ממשלה, אך לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות נוכח לדעת כי הקמת ממשלה חדשה אינה בעלת סיכוי. במצב כזה, על פי החוקה הספרדית, מתפזר הפרלמנט ומוקדמות הבחירות. הבחירות נערכו בנובמבר היו כאמור הרביעיות בתוך פחות מ-4 שנים. התוצאות לא היו שונות מאוד אך הדינמיקה הפוליטית השתנתה, וכרגע מסתמן שהסכם קואליציוני בין הסוציאליסטים לפודמוס יסלול את הדרך להקמת ממשלת מיעוט שתיתמך על-ידי מפלגות קטנות אזוריות. הקמת ממשלת מיעוט לא מבשרת, מטבע הדברים, יציבות לאורך זמן. אולם נכון לנקודת הזמן הזו היא מספקת מוצא למבוי הסתום הפוליטי.

• בחירות אחרונות - נובמבר 2019
• האם הורכבה מאז ממשלה? לא
• כמה זמן המערכת הפוליטית במבוי סתום? שנה וחצי

קנדה

אולי באופן מפתיע ובניגוד לתדמיתה, בשני העשורים האחרונים המערכת הפוליטית של קנדה לא התאפיינה ביציבות מרשימה. מאז שנת 2000 נערכו 7 פעמים בחירות לפרלמנט. ראש הממשלה המכהן ג'סטין טרודו הוביל את המפלגה הליברלית שבראשה הוא עומד לניצחון גדול בבחירות של 2015, שהקנו לה רוב מוחלט בפרלמנט. הליברלים "ניצחו" גם בבחירות האחרונות אולם איבדו את הרוב המוחלט שלהם. המסורת הפוליטית בקנדה לא מעודדת הקמת קואליציה ולפי המוסכמות צפוי שהמפלגה שקיבלה את מרבית המושבים תמשיך לכהן בתור ממשלת מיעוט. המשמעות היא שטרודו והליברלים ימשיכו לשלוט, אבל הם יהיו פגיעים וייאלצו להסתמך על שיתוף פעולה פרלמנטרי עם מפלגות אחרות. המכשול הראשון שטרודו יצטרך לעבור הוא לקבל אמון פרלמנטרי במדיניות הממשלה החדשה. לפי המסורת הוא יציג את המדיניות בנאום (speech from the throne) שייערך בישיבה חגיגית של הפרלמנט ושלאחריו תתקיים הצבעה. אם הממשלה תיכשל לקבל אמון בהצבעה זו, טרודו יתפטר והמושל הכללי (נציגה של מלכת בריטניה שהיא ראש המדינה) ימנה מנהיג אחר להקים ממשלה. טרודו מקיים בימים אלה שיחות עם סיעות האופוזיציה במטרה להגיע עימן להבנות שיבטיחו רוב לממשלתו.

• בחירות אחרונות - אוקטובר 2019
• האם הורכבה מאז ממשלה? לא
• כמה זמן המערכת הפוליטית במבוי סתום? אין מבוי סתום

שוודיה

ממשלת המיעוט של הסוציאל-דמוקרטים (ומנהיגם ראש הממשלה סטפן לופבן) והירוקים הייתה בשלטון מאז הבחירות של 2014 והסתמכה על תמיכה חיצונית של מפלגה אחרת מגוש השמאל. בבחירות של 2018 נחלשו שתי מפלגות השלטון והפרלמנט נכנס למבוי סתום: אף "גוש" לא זכה בניצחון מובהק. לאחר שניסיון של לופבן לקבל אמון מחודש לממשלתו לאחר הבחירות נכשל, נכנסה המערכת לתקופה של חוסר ודאות. מנהיג מפלגת הימין המרכזית נכשל אף הוא לקבל את אמון הפרלמנט בממשלה חדשה. מצב כזה בו כל מפלגה שמרה אמונים ל"גוש" הפוליטי שלה וסרבה אף לבוא במגעים קואליציוניים עם ה"גוש" האחר, הוביל את המערכת למבוי סתום ובחירות חוזרות כבר נראו באופק. בסופו של דבר, לאחר לחצים רבים, שתי מפלגות מגוש הימין חצו את הקווים והסכימו להימנע בהצבעת אמון בממשלה חדשה בראשות לופבן. הימנעותן סללה את הדרך לאישור הממשלה החדשה, שגם היא, כמו קודמתה, ממשלת מיעוט חלשה מאוד שנסמכת על תמיכה רעועה של מפלגות יריבות בפרלמנט.

• בחירות אחרונות - ספטמבר 2018
• האם הורכבה מאז ממשלה? כן
• כמה זמן המערכת הפוליטית הייתה במבוי סתום? ארבעה חודשים

גרמניה

היציבות המשטרית שמאפיינת את גרמניה מאז מלמת העולם השנייה עמדה למבחן משמעותי לאחר הבחירות האחרונות שנערכו בספטמבר 2017. התוצאות היו בכמה מובנים חסרות תקדים: 6 מפלגות הצליחו להיכנס לבונדסטאג, ובתוכן לראשונה מפלגת הימין הקיצוני אלטרנטיבה לגרמניה (AfD). המפלגה שספגו הסוציאל-דמוקרטים גרמו להם להכריז כי הם לא ימשיכו בממשלת האחדות עם השמרנים בראשות אנגלה מרקל וכי פניהם לאופוזיציה. במצב זה, ובהתחשב שמרקל פסלה על הסף שיתוף פעולה עם הקיצוניים, האופציה היחידה להקים ממשלת רוב הייתה קואליציה של השמרנים עם הליברלים והירוקים. משא ומתן להקמת קואליציה כזו נפתח אך התפוצץ כעבור חודשיים אחרי שהליברלים פרשו מהשיחות. בשלב זה הסוציאל-דמוקרטים עמדו בסירובם להיכנס לממשלת אחדות, ולראשונה בהיסטוריה של גרמניה הדמוקרטית היה נראה שאין מנוס מהקדמת הבחירות. כדי להימנע ממצב כזה, נכנס למשחק נשיא המדינה (בדרך כלל דמות טקסית) והטיל את כובד משקלו הציבורי כדי לשכנע את הסוציאל-דמוקרטים להיכנס בכל זאת לשיחות. המשא ומתן התמשך זמן רב ונשא פירות, שהובילו להשבעת ממשלת אחדות חדשה בראשות מרקל באמצע חודש מרץ 2018.

• בחירות אחרונות - ספטמבר 2017
• האם הורכבה מאז ממשלה? כן
• כמה זמן המערכת הפוליטית הייתה במבוי סתום? חצי שנה

כמה זמן נמצאות המדינות במבוי סתום?

מדינה	מתי נערכו הבחירות האחרונות	האם הורכבה ממשלה	כמה זמן המערכת במבוי סתום?
אוסטריה	ספט-19	לא	חצי שנה
בלגיה	מאי-19	לא	שנה
ספרד	נוב-19	לא	שנה וחצי
קנדה	אוק-19	לא	אין מבוי סתום
שוודיה	ספט-18	לא	4 חודשים
גרמניה	ספט-17	כן	חצי שנה