הכדור בידי הציבור היהודי
אחוזי ההצבעה בציבור הערבי היו גבוהים מהמצופה, והערבים אזרחי ישראל הוכיחו שהם רוצים להיות חלק מהמשחק הפוליטי - והחברה הישראלית. אולם היעדר ההתנגדות דווקא מקרב היהודים להתבטאויות האחרונות של ראש הממשלה כלפי חברי הכנסת הערבים, מעבירה את הכדור הדמוקרטי לידיהם
Flash 90
במערכת הבחירות האחרונה, בייחוד עם התקרב מועד ההצבעה, מצאתי עצמי בשורה ארוכה של הזדמנויות מנהלת שיחה דומה עם חברים וחברות המשתייכים למחנה הליברלי-דמוקרטי בישראל: "הציבור הערבי חייב לצאת להצביע", הם טענו בלהט. "עליכם לקחת אחריות על גורלכם ולהשפיע על עתידכם באמצעות מימוש זכותכם הדמוקרטית", הם הוסיפו. את כל ההסתייגויות שהצגתי בשם קולות רבים מתוך הציבור הערבי המיואש, שבע ההבטחות שהתכוון שלא להצביע בבחירות, הם דחו בשאת נפש - "זה לא הזמן להיות צדקנים", אמרו. אפילו את החשש מפני כוונתם של פעילי הליכוד להלך אימים על המצביעים הערבים בחסותו של ראש הממשלה הם נפנפו בביטול.
אני, לעומתם, כן ייחסתי חשיבות ומשנה תוקף לטענות שהוצגו בפני. השתכנעתי שישנה שעת כושר פוליטית בקנה מידה היסטורי. הבנתי את האחריות שאני נושאת כאזרחית המדינה. את המסר הזה העברתי לכל משפחתי וסביבתי הקרובה וכמוני רבים אחרים מקרב הערבים והערביות אזרחי מדינת ישראל, שחלקם עברו מבית לבית וחלקם הפעילו לחץ אדיר ברשתות החברתיות במטרה לשכנע שיש תוחלת לקולם וישנה תקווה, גם אם שברירית, לשינוי היסטורי במדינת ישראל.
ואכן, מאמצינו נשאו פרי. ב-17 בספטמבר 2019 הגשמנו את חזון הבלהות והאימה שהציג 4 שנים קודם לכן בנימין נתניהו, "הערבים נוהרים לקלפיות". למרות החששות, האיומים, ההפחדות והאדישות, הציבור הערבי בישראל לקח אחריות והצביע בשיעור גבוה באופן משמעותי ביחס למערכת הבחירות לכנסת ה-22.
כיום, כשבשלה העת לתרגם את שיעור ההצבעה הגבוה של הציבור הערבי לשינוי פוליטי אמיתי, בחיפושי אחר כל מי שהגיע בחודש ספטמבר ערב הבחירות כאשר באמתחתו חופן של הבטחות, אני מוצאת דווקא יהודים שמפחדים לממש את חובתם הדמוקרטית: השמעת קול צלול ובוטח בדבר זכותם של האזרחים הערבים לקבל כוח פוליטי, לראשונה מזה 71 שנים ולהשפיע באמצעותו על מדיניותה של הממשלה בשורה של נושאים אזרחיים.
דברי ההסתה של ראש הממשלה אמש נגדי ונגד הציבור שלי, שהפכו לאמירות שכיחות, הכאיבו אתמול במיוחד. כמה חבל שהאוזן הישראלית כבר התרגלה לטקסטים האלה, ועוד יותר חבל שקולם של חבריי וכל אלה שזעקו שנצא להצביע לא השמיעו אף מילת גינוי. הדבקת מילים של פרנויה אינה הופכת את האמירות הללו לחלשות יותר. הימנעות מגינוי אינה אלא התנערות מאחריות וחובה אזרחית.
לא יהא זה מרחיק לכת לומר שישנו גם בסיס יהודי איתן לאמירה כזו, על בסיס תביעתו המוסרית מהחברה האמריקאית של הרב מעורר ההשראה אברהם יהושע השל לפני כמה עשרות שנים, אמירה שעדיין מהדהדת ברחבי העולם: "בחברה חופשית - אחדים אשמים, אך הכול נושאים באחריות". אנו, הציבור הערבי מימשנו את אחריותנו. עכשיו תורכם.
פורסם לראשונה ב-Ynet.