העם רוצה אחדות

על רקע המגעים להרכבת ממשלה, מדד הקול הישראלי לחודש נובמבר מגלה כי כמחצית מבוחרי ימינה (49%) ומחצית מבוחרי הליכוד (48%) מעוניינים שמפלגתם תצטרף לקואליציה בראשות גנץ; ירידה בהערכת הישראלים את מחויבות נשיא ארה"ב לביטחון ישראל

עיקרי הממצאים:

• החודש נמדדה ירידה מסוימת באופטימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה בישראל ועלייה קלה באופטימיות לגבי עתיד הביטחון הלאומי.
• רוב הישראלים, ולהוציא את החרדים, מעוניינים כי המפלגה שעבורה הצביעו בבחירות ספטמבר תצטרף לקואליציה בראשות כחול לבן.
• הציבור חצוי בעמדותיו לגבי הסיכוי של כחול-לבן להישאר מאוחדת במקרה שבני גנץ ייכשל בהרכבת ממשלה. זהו שינוי לעומת בדיקה קודמת (אפריל 2019) אז הרוב חשבו כי המפלגה עומדת להתפצל.
• רוב לא גדול (53%) בציבור היהודי מעוניינים בממשלת אחדות ורק מיעוט מעדיפים בחירות חדשות או ממשלת מיעוט. בציבור הערבי ההעדפה היא לבחירות חדשות ולממשלת מיעוט ומיעוט קטן מעוניינים בממשלת אחדות.
• בניגוד לעבר, כמחצית מהציבור הישראלי סבורים כיום כי ביטחון ישראל אינו מהווה שיקול עיקרי אצל הנשיא טראמפ כאשר הוא מחליט על כיוון מדיניות החוץ האמריקני.
• רוב בציבור היהודי הוא בעד הגשת סיוע הומניטרי לכורדים בצפון סוריה בעקבות עזיבת הכוחות האמריקנים את האזור, למרות הסכנה שבהחרפת היחסים עם טורקיה. לעומת זאת רק מיעוט הם בעד הגשת סיוע צבאי לכוחות הכורדים הלוחמים שם.
• רוב הישראלים סבורים כי למרות הסכנות בטמונות בשינויי האקלים, יש נושאים חשובים יותר שעל הממשלות לטפל בהם, למשל, נושא הביטחון או הפערים הכלכליים. עם זאת, קבוצות הגיל הצעירות מייחסות חשיבות רבה יותר לטיפול בשינויי האקלים מאשר הקבוצות המבוגרות יותר.
• רוב הישראלים אמנם מתייחסים בעיקר למחיר המוצר ולא לפגיעתו בסביבה כאשר הם עורכים קניות, אבל הרוב תומכים בחוק שיאסור על מכירת כלים חד-פעמיים שכן הם מזהמים את הסביבה. זאת למעט החרדים, שם יש רוב של מתנגדים לחקיקה כזו.

"מצב הרוח הלאומי"

עתיד הדמוקרטיה והביטחון הלאומי – ככל הנראה נוכח אי הצלחתו של נתניהו להקים ממשלה והתחושה בציבור הישראלי כי גם גנץ יתקשה בכך וכן ההתכתשות סביב התנהלות הפרקליטות וגורמי אכיפת חוק אחרים, נמדדה החודש ירידה במידת האופטימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית בהשוואה לחודש שעבר (43% לעומת 47%). מנגד, נמשכת העלייה הקלה במידת האופטימיות לגבי עתיד הביטחון הלאומי (54.5% לעומת 53% בחודש הקודם). כפי שמראה התרשים שלהלן, אפשר שמתחילה להסתמן מגמה של התרחקות בין שני המשתנים: שיפור בתפיסת העתיד הביטחונית וירידה בתפיסת העתיד הדמוקרטי של ישראל.

אופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, אפריל-ספטמבר 2019 (%, כלל הציבור)

פילוח התשובות לפי מחנה פוליטי (יהודים) מראה כי הרוב ממי שהגדירו עצמם שמאל (70%) הם פסימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה ואילו בימין 53% הם אופטימיים. במרכז 50% הם פסימיים ואילו 34% אופטימיים. כשמדובר בעתיד הביטחון הלאומי בשלושת המחנות יש רוב לאופטימיים, כשההבדלים בגודלו של רוב זה אינם גדולים. במילים אחרות, יש הסכמה חוצת מחנות בנושא הביטחון שעה שבנושא עתיד הדמוקרטיה שוררת אי הסכמה עמוקה.

הרכבת הממשלה

תמיכה בהצטרפות לממשלה בראשות בני גנץ – רצינו לדעת האם בעת הזו הישראלים רוצים או אינם רוצים שהמפלגה לה הצביעו בבחירות האחרונות תהיה חלק מקואליציה בראשות כחול לבן והעומד בראשה בני גנץ. ממצאי הסקר מורים כי הרוב מעוניינים שמפלגתם תהיה שותפה בקואליציה בראשות גנץ (62%). פילוח התוצאות לפי הצבעה בבחירות האחרונות מראה כי בוחרי מפלגת כחול לבן והשמאל (העבודה והמחנה הדמוקרטי) מעוניינים בכניסת מפלגתם לקואליציה בראשות גנץ (86%-95.5%). כן נרשמה תמיכה רבה בכך בקרב מצביעי הרשימה המשותפת (75%). שיעור נמוך במעט, אך עדיין רוב גדול, נמצא גם בקרב מפלגתו של אביגדור ליברמן ישראל ביתנו (67%), שכידוע עדיין עומד על דעתו שמפלגתו תצטרף רק למפלגת אחדות לאומית. התמונה שונה בקרב מצביעי הליכוד וימינה, פחות ממחצית מהם רוצים שמפלגתם תהיה חלק מקואליציה בראשות בני גנץ (48%-49%). מי שאינם מעוניינים בהצטרפות לקואליציה בראשות גנץ הם מצביעי המפלגות החרדיות, שמהם רק מיעוט חפצים בכך (ש"ס- 32%, יהדות התורה 29%).

תומכים בכניסת המפלגה שהצביעו עבורה לקואליציה בראשות בני גנץ (%, כלל הציבור)

האם כחול לבן תתפצל? הציבור הישראלי חצוי בשאלה האם מפלגת כחול לבן תתפצל אם ייכשלו ניסיונותיו של גנץ להקים ממשלה או שגם במקרה כזה היא תישאר מאוחדת (40% סבורים כן ו-40% חושבים שלא). מטבע השאלה, שיעור גבוה יחסית (20%) ציינו כי אינם יודעים. זו תוצאה מעניינת - וחיובית מנקודת הראות של כחול-לבן, כי לאחר הבחירות באפריל 2019 הרוב (55%) העריכו שהמפלגה לא תשרוד.

חלוקה לפי מחנות פוליטיים מראה כי בשמאל הרוב (60%) חושבים שכחול-לבן לא תתפצל, וכך גם בקרב המרכז, אם כי כאן הרוב קטן יותר (50%). לעומת זאת בימין שיעור אלה שחושבים שהמפלגה תתפצל גדול משיעור החושבים כי היא תישאר מאוחדת. בקרב הערבים 48% חושבים שהמפלגה תישאר מאוחדת ו- 34% מעריכים שהיא תתפצל.

ניתוח התשובות לפי הצבעה בבחירות האחרונות מראה כי יש רוב למעריכים שהמפלגה תתפצל בקרב מצביעי המפלגות הבאות: יהדות התורה, ש"ס, ימינה והעבודה-גשר. בקרב מצביעי כחול-לבן רק כחמישית סבורים כי יש פיצול באופק.

סיכוי גדול או די גדול שמפלגת כחול-לבן תתפצל במקרה של כישלון בהקמת קואליציה על ידי גנץ (%, כלל הציבור)

העם רוצה אחדות – שאלנו: "לאור הקשיים להרכיב קואליציה בת 61 חברי כנסת, איזה פתרון עדיף בעיניך כיום?" מצאנו שרוב קטן רוצה ממשלת אחדות לאומית (53%), 17.5% מעוניינים בבחירות ואילו 13% רוצים שתקום ממשלת מיעוט.

בעוד בקרב היהודים רוב גדול מעדיף ממשלת אחדות (60%), הרי שבקרב הערבים ההעדפות השכיחות במצב הנוכחי הן הליכה לבחירות (27%) או הקמת ממשלת מיעוט (גם כן 27%). הקמת ממשלת אחדות נמצאת רק במקום נמוך יותר בסולם ההעדפות (21%).

לא נמצאו הבדלים גדולים בין שלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) במידת התמיכה בהקמת ממשלת אחדות (64.5% במרכז, 60% בימין ו- 57% בשמאל), ההבדל הוא באפשרות הבאה לאחריה, בעוד בשמאל ובמרכז הקבוצה השנייה בגודלה מעדיפה ממשלת מיעוט (20% ו- 16%) הרי שבימין מעדיפים בחירות חוזרות(20%).

הנשיא טראמפ וביטחון ישראל

סקר החודש הראה על ירידה בהערכת הישראלים את המחויבות של נשיא ארה"ב לביטחון ישראל. במאי 2017, מיד לאחר ביקורו של טראמפ בישראל, חשבו רוב הישראלים כי ביטחון ישראל מהווה עבורו שיקול מרכזי בעת גיבוש מדיניות החוץ (54%). לא כך כיום. שאלנו: "באיזו מידה לדעתך ביטחון ישראל הוא כיום שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ בעת גיבוש מדיניות החוץ האמריקנית?" הרוב (51%) ענו כי ביטחון ישראל אינו מהווה שיקול מרכזי אצל הנשיא האמריקאי בעת גיבוש מדיניות החוץ ורק כשליש (36%) חשבו ההיפך, כלומר שביטחון ישראל הוא כיום שיקול עיקרי בעיני נשיא ארה"ב. הירידה חזקה עוד יותר בציבור הערבי: אם ב- 2017 העריכו 68% כי בטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל נשיא ארה"ב בבואו להחליט על מדיניות החוץ של ארצו, כיום סבורים כך רק 39.5%.

באיזו מידה לדעתך ביטחון ישראל הוא כיום שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ בעת גיבוש מדיניות החוץ האמריקנית? (%, יהודים וערבים, 2017 ו- 2019)

מצאנו קשר מעניין בין הערכת מרכזיות הביטחון של ישראל בשיקולי הנשיא טראמפ לבין מידת האופטימיות לגבי עתיד הביטחון הלאומי של ישראל: בקרב מי שחושבים שהשיקול הזה אינו עיקרי אצל נשיא ארה"ב מחצית בלבד הם אופטימיים לגבי העתיד, שעה שבקרב מי שחושבים שבטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצלו כשני שלישים (65%) הם אופטימיים בנדון.

סיוע לכורדים

שאלנו: "האם מדינת ישראל צריכה או לא צריכה להגיש עזרה הוּמָנִיטָרִית לאזרחים הכורדים בצפון סוריה לאחר יציאת הכוחות האמריקנים משם, למרות שהדבר עלול להחמיר את יחסיה עם טורקיה?" רוב המרואיינים (54%) השיבו על כך בחיוב (שיעור היהודים התומכים בהענקת סיוע כזה עולה על שיעור הערבים: 55% לעומת 47%).

ומה לגבי סיוע צבאי? שאלנו: "אם הכוחות הכורדים הלוחמים בצפון סוריה, לאחר יציאת הכוחות האמריקנים משם, יבקשו מישראל סיוע צבאי, האם ישראל צריכה או לא צריכה להסכים לכך, למרות שהדבר עלול להחמיר את יחסיה עם טורקיה?" כאן רק מיעוט השיבו בחיוב, אבל מיעוט זה היה גדול בקרב היהודים מאשר בקרב הערבים (39% לעומת 24%).

הגשת סיוע הומניטרי וצבאי לכורדים בצפון סוריה (%, יהודים וערבים)

רצינו לדעת האם איזכור גורלם של הכורדים בצפון סוריה משפיע על הערכת המחויבות של נשיא ארה"ב טראמפ לביטחון ישראל פיצלנו אפוא את המדגם לשתי קבוצות. את הקבוצה האחת שאלנו את השאלה לפני השאלות על הסיוע לכורדים ואת הקבוצה השנייה שאלנו את השאלה לאחר מכן. אמנם בשני המקרים הרוב ענו כי השיקול הביטחוני הישראלי אינו מרכזי לגבי דידו של טראמפ אבל מצאנו כי איזכור המקרה הכורדי לפני השאלה העלה את שיעור הסבורים כי השיקול של הביטחון הישראלי אינו משחק תפקיד חשוב אצל טראמפ מ- 48% ל- 55%.

איכות הסביבה

שמירת הסביבה זוכה בתקופה האחרונה לבולטות בשיח הציבורי והתקשורתי ברחבי העולם, במידה רבה סביב דמותה של הנערה השוודית גרטה תונברג. היות שלאורך השנים הנושא לא עמד במרכז התודעה הציבורית בישראל רצינו לבדוק האם חל שינוי במודעות לעניין האקלימי.

מרכזיות הדאגה בנוגע לשינויי האקלים – רצינו דעת האם בעיני הישראלים שינויי האקלים מאיימים על החיים על כדור הארץ כבר בעתיד בקרוב, ולכן הטיפול בהם חייב לעמוד בראש סדר החשיבות של הממשלות בעולם או ששינויי האקלים אמנם מסוכנים, אבל יש נושאים אחרים, כמו ביטחון המדינה או היציבות הכלכלית, שהממשלות צריכות לטפל בהם בדחיפות. באופן די צפוי, רוב הציבור הישראלי (57%) חושבים כי יש סוגיות מרכזיות יותר משינויי האקלים שהממשלות צריכות לטפל בהן, למול 35% שציינו כי שינויי האקלים צריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות. במקרב היהודים רק 32% ציינו כי שינויי האקלים צריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות למול מחצית מהערבים המעריכים כך.

התרשים הבא מראה כי גיל הוא משתנה המשפיע מאוד על התפיסות בנושא זה: הצעירים מודאגים יותר מהמבוגרים משינויי האקלים ומיחסים להם חשיבות מדינית גבוהה יותר. בקבוצת הגיל הצעירה אין כמעט הבדל בין יהודים לערבים, מה שמרמז כי נושא הוא בבחינת "דאגה דורית".

האם שינויי האקלים צריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות של ממשלות העולם? (%, יהודים, חלוקה לפי גיל)

רכישת מוצרים ידידותיים לסביבה – בהמשך לעניין המועט יחסית שלהם בנושא האקלים והסביבה רוב גדול של המרואיינים ציינו כי השיקול המרכזי המנחה אותם בעת ביצוע קניות הוא עלות המוצר (70%). רק 19% ציינו כי השיקול עד כמה המוצר ידידותי לסביבה.

למרות שהשיקול הסביבתי משני בעת ההחלטה על רכישת מוצרים, רוב הישראלים (58%) דווקא תומכים באיסור חוקי על מכירה של כלים חד פעמיים המזהמים את הסביבה לעומת 35% אשר מתנגדים לחקיקה כזו.

מידת התמיכה וההתנגדות לחקיקת חוק האוסר מכירת כלים חד פעמיים (%, יהודים, חלוקה לפי הגדרה דתית)

מדד הקול הישראלי נערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 24-29/10, רואיינו 602 איש ואשה בשפה העברית ו-151 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il