חוברת כהלכה

"חוברת הצניעות" שחיברו מספר רבנים צבאיים במיל', עומדת בניגוד לפקודת השירות המשותף ומעבירה מסר מסוכן המזיק לחיילים, פוגע בסמכות הצבא, ומערער על תהליכים מקובלים של הדברות וקבלת החלטות בהסכמה

Flash 90

בשבוע שעבר, דיווח יהודה שלזינגר "בישראל היום" כי פורום רבנים במילואים ניסח לאחרונה "חוברת צניעות" מפורטת לחיילים דתיים, המאגדת "הלכות והנחיות מעשיות לחיילי צה"ל, לשמירת גדרי ההלכה והצניעות במסגרת השירות הצבאי". אין זו הפעם הראשונה שבה עוסקים רבנים מרכזיים בציונות הדתית בעניין השירות המשותף, ומביעים דאגה מפני חוסר הצניעות הגלום בשירות שכזה. אולם הפעם דומה שמדובר בצעד אחד יותר מדי.

בשנים האחרונות השקיע צה"ל מאמצים ניכרים על מנת לנסח פקודה שתסדיר שירות משותף לנשים ולגברים דתיים. הפקודה נכתבה ונערכה לאחר התייעצויות רבות עם רבנים המייצגים את קשת הציבור הדתי לאומי, והיא מאפשרת לחיילים הדתיים מרחב קיום מצוות ושמירה הלכתית מלאה. החוברת המדוברת חותרת תחת ההבנות שהושגו בהסכמה והידברות. תכניה לא רק מבזים נשים, אלא גם מציבים חיילים בפני דילמות שעלולות הביאם לכדי סירוב פקודה.

החוברת מנחה את החיילים להימנע מלהסתכל למשל על מדריכת אימונים, גם אם זו לבושה בגדים ארוכים "משום שמקובל שהמדריכות לובשות בגדים הצמודים לגוף". במקומות מסוימים מובהר שגם אם האישה לבושה בצניעות יש להימנע מקרבה, אך באופן שאינו פוגע בה, בעוד שבסעיפים המתייחסים לאשה שאינה לבושה בצניעות, לא מוזכרת החובה לכבדה.

הבעייתיות גלומה אפוא הן בפרסומה והן בתוכנה של החוברת, והמחשבה שמדובר במיזם הלכתי לגיטימי שנועד לענות על צרכי השטח נעה בין תמימות לצביעות. למנסחי החוברת לא הספיק הדיאלוג שניהל צה"ל עם רבנים, ואף לא שני העדכונים שנערכו בפקודת השירות המשותף. כל אלו היו אמורים להספיק אילו המוטיבציה של מפיצי החוברת הייתה רווחתם ההלכתית של החיילים הדתיים. אבל מבין דפי החוברת עולה שאיפה רחבה יותר, לצבא המתנהל על פי אתוס דתי, נטול נשים, ומחויב לנורמה הלכתית מוקצנת. לא לחינם נושאת החוברת את הכותרת הכללית "והיה מחניך קדוש", ואין זה מקרה שיו"ר ארגון "צו אחד", הרב עמיחי אליהו, מלין על כי "מחיילים חרדים אנו מקבלים הרבה פחות פניות, כי שם הצבא החליט לא לכפות שירות משותף".

טוב יהיה אם בצה"ל יתייחסו ברצינות המלאה לחוברת הצניעות. כותביה לא מהססים לפסוק הלכות העומדות בניגוד לפקודות הצבא, ובכך למעשה מעמידים את החייל הדתי מול פקודות הצבא, ובעימות עימן. כך למשל, מובהר בחוברת שאסור להכנס לטקס שבו מתקיימת שירת נשים אם כבר החלה, "אף אם מדובר באירוע שהפקודה מאפשרת למפקד לחייב את החייל להשתתף בו". זהו מסר מסוכן המזיק לחיילים, פוגע בסמכות הצבא, ומערער על תהליכים מקובלים של הדברות וקבלת החלטות בהסכמה.

פורסם לראשונה בישראל היום.