שותפות בעירבון מוגבל: יחסי יהודים וערבים בישראל 2019

מחקר חדש של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה: רוב הערבים במדינה גאים להיות ישראלים- השיעור הגבוה שנמדד מאז 2003; רוב גדול של הערבים בישראל תומכים בהצטרפות המפלגות הערביות לממשלה, אך גם אינם מכירים בזכותה של ישראל להגדיר עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי

מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן, בחן לעומק בפעם השנייה (הפעם הראשונה היתה ב-2017) את מערכת היחסים המורכבת בין האזרחים היהודים והערבים בישראל. שוב נמצא כי היחסים אלה מתנהלים סימולטנית בשלוש רמות – יחסים עם המדינה ומוסדותיה, יחסים בין קבוצות יהודית וערבים בחברה ויחסים בין יחידים ברמת היומיום, כבעבר, המתח מורגש בעיקר ברמת המדינה, שם המחלוקת העיקרית בין יהודים לערבים היא על הלגיטימיות של הגדרת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ועל מידת הדמוקרטיות של ישראל כלפי אזרחיה הערבים.
רוב האזרחים הערבים חשים המדינה אינה דמוקרטית כלפיהם ושוללים את זכותה להגדיר עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי. שיעורם של המחזיקים בעמדה זו עלה בחדות לאחר חקיקת חוק הלאום. לעומת זאת ברמת הקבוצות בחברה וברמת היחסים בין יחידים המתח נמוך יותר, ולא נמדדה בו עלייה בשל חקיקת חוק הלאום. בשתי הרמות האלה יש סימנים מעודדים: היחסים במקומות העבודה מוגדרים טובים וטובים מאוד ורוב של יהודים וערבים סבורים כי מדינת ישראל היא מקום שטוב לחיות בו.

פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל: "המחקר מראה מעבר לכל ספק כי למרות הביקורת הקשה שיש לציבור הערבי בישראל על היחס של המדינה כלפיו במיוחד העקבות חקיקת חוק הלאום, הרי הרצון להשתלבות בחברה ובמדינה הישראלית הוא חזק מאוד. ישראל, לדעת רוב הציבור הערבי היא מקום שטוב לחיות בו. באופן מעשי, רוב גדול ושיטתי מעוניין בכניסה לממשלה ובמינוי שר ערבי. במקביל ניכרת ירידה בשביעות הרצון של האזרחים הערבים מהנהגתם, ויש להניח שהחלטה של הנהגה זו להימנע מתמיכה בממשלה בהינתן הזמנה מכובדת וגמול הולם - תפגע עוד יותר בקשר בין הציבור הערבי למנהיגיו.
באשר לציבור היהודי - נכונותו לשילוב כוחות עם הערבים בזירה הפוליטית נמוכה יותר. עם זאת, ניכרת נכונות רבה להשקעה תקציבית בציבור הערבי בתחומים אזרחיים וכן למידה ניכרת של חיים בצוותא במרחב הציבורי".

להלן עיקרי הממצאים:
רמת המדינה
77% בציבור הערבי (בהשוואה ל- 67% בשנת 2017) שוללים את זכותה של ישראל להיות מוגדרת כמדינת הלאום של העם היהודי. בקרב הציבור היהודי רוב (54%) תומכים בשלילת זכות ההצבעה ממי שלא מסכים להצהיר שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. 46% מהציבור היהודי אף חושבים שהיה צורך לכלול בחוק הלאום את זכותו הבלעדית של העם היהודי להגדרה עצמית במדינת ישראל, למרות שהקביעה הזו מקשה על אזרחי ישראל הערבים להרגיש שזו גם המדינה שלהם.

יהודית ודמוקרטית? רוב היהודים (72%) סבורים שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים, לעומת רוב בציבור הערבי (55.5%) הסבורים שהיא אינה דמוקרטית עבורם. כמו כן רוב (78%) בקרב הערבים, לעומת מיעוט (44%) בקרב הציבור היהודי מרגישים ששלטונות ישראל לא נהגו לאורך שנים באופן שוויוני והוגן כלפי הערבים אזרחי המדינה.

אמון הציבור במוסדות השלטון - אמון הציבור הערבי בכל מוסדות השלטון למעט בית המשפט העליון נמוך באופן משמעותי מזה של היהודים.

הצטרפות לממשלה - ואף על פי כן מצאנו גם הפעם שרוב הערבים אזרחי ישראל (76%) תומכים בהצטרפות המפלגות הערביות לממשלה (ב-2017 עמד שיעור התמוכים בכך על 81%. ייתכן שחוק הלאום מסביר את הירידה בתמיכה בהצטרפות). במקביל נמדדה השנה ירידה משמעותית בהתנגדות הציבור היהודי לצירוף מפלגות ערביות: ב- 2019 כ- 50% בלבד לעומת 66% ב-2017.

ההנהגה הערבית - לראשונה ב-2019 נמדד רוב בקרב הערבים (58%) החושבים שחברי הכנסת הערבים לא מייצגים את המגזר הערבי באופן מיטבי, זאת לעומת 41% בלבד ב-2017. בקרב היהודים 54% חושבים כך (ב-2017 56% חשבו כך).

שוויון הזדמנויות? רוב בקרב היהודים (57%) ובקרב הערבים (63%) מסכימים שהסיכוי של יהודים וערבים להצליח במדינת ישראל איננו שווה. יתר על כן, 75% מהציבור הערבי ציינו כי אפילו אם ערבי מתאים יותר ללימודים או לעבודה, יהודי המתמודד על אותו התפקיד יתקבל לפניו. הדבר מקבל אישוש בתשובות לשאלה שהופנתה למרואיינים היהודים בלבד: האם יש למנות יותר ערבים לתפקידים בכירים במדינה. כשני שלישים (64% ) השיבו בשלילה. עם זאת, רוב היהודים (56%) תומכים גם בעת הזו בתקצוב שווה ליישובים יהודיים וערביים (שיעור זהה כמעט ל-2017)

שירות צבאי או אזרחי לכולם - מרבית היהודים (72%) סבורים שיש לחייב את כל הצעירים הערבים אזרחי ישראל בשירות אזרחי או צבאי לבחירתם, לעומת רוב (63%) מהערבים המתנגדים לשירות חובה כזה. עם זאת, התמיכה בחיוב השירות עלתה בקרב המגזר הערבי ל-35%, לעומת 25% ב-2017.

מעמד השפה הערבית - על אף הורדתה בדרגה בחוק הלאום מ"שפה רשמית" לשפה "בעלת מעמד מיוחד", רוב קטן בציבור היהודי (55%) וכמעט כל הציבור הערבי (98%) סבורים שכל השילוט הרשמי במדינת ישראל - למשל, טפסים ושילוט של מוסדות ציבור, השלטים בכבישים ושמות רחובות - יהיה כתובים גם בערבית. כמו כן, רוב היהודים (59%) ורוב גדול מאוד של ערבים (89%) מעוניינים בכך שערבית תהיה שפת לימוד חובה בבתי הספר היהודיים.

ברמת החברה
47% מהיהודים חושבים כי עדיף שיהודים וערבים יחיו בנפרד אלה מאלה. לעומת רק 17% מהערבים (81% מהערבים מעדיפים שיהודים וערבים לא יחיו בנפרד).
הרצון של הציבור היהודי להתבדל מהערבי בא לידי ביטוי גם בכך ש 43% בקרב היהודים סבורים שיש להתיר לערבים לרכוש קרקעות רק בשכונות וביישובים ערביים. ועוד 22% אמרו שאין לאפשר לערבים כלל לרכוש קרקע בישראל.

פשיעה במגזר הערבי - בעוד 39% מהיהודים מצביעים על אי-שיתוף פעולה של ההנהגה הערבית עם רשויות החוק כהסבר העיקרי לפשיעה הגבוהה בחברה הערבית בישראל, 38% בקרב הערבים מטילים את האשמה על השקעה נמוכה מדי במניעה מצד המדינה והמשטרה. במקביל, 58% מהיהודים ו-83% מהערבים אינם מרוצים מטיפול המשטרה בפשיעה.

עבודה משותפת - 70% מהיהודים ו-75% מהערבים עובדים או עבדו בעבר במקום שעובדים בו יהודים וערבים יחד. 92.5% מהיהודים (2017 – 89.5%) ו-98% מהערבים (2017 – 94%) הגדירו את יחסי העבודה במקומות המשותפים כטובים או טובים מאוד. כמו כן נמצא כי עבודה במקומות עבודה משותפים מגבירה את ההתנגדות לחיים בהפרדה בין יהודים לערבים,

מרחבי עבודה משותפים

אופטימיות זהירה

כניסה לישובים יהודיים/ערביים – הנתונים מורים כי ביקור העמיתים הטובים לעבודה הערבים בבתיהם הוא מהלך מאתגר בעבור היהודים, שכן הרוב (58%) הודו שהם משתדלים שלא להיכנס ליישובים ערביים. לעומתם, בקרב הערבים רק מיעוט קטן (8%) נמנעים מלהיכנס ליישובים יהודיים.

ברמת הפרט
גאווה ישראלית - 92% מהיהודים בישראל חשים גאווה בהיותם ישראלים, כמו גם 65% מהערבים. למעשה, שיעור הגאים בישראליותם בציבור הערבי היה ב-2019הגבוה ביותר, מאז 2003.

זהות - רוב היהודים (59%) סבורים שאין זה אפשרי שערבי אזרח ישראל שמרגיש חלק מהעם הפלסטיני, יהיה גם אזרח נאמן למדינת ישראל, לעומת 70% מהערבים הסבורים שהדבר אפשרי.

יחסי קרבה – בקרב היהודים 81% מוכנים לקבל ערבי כחבר לעבודה, 64% כחבר אישי, כשכן 58% אבל כבן זוג לנישואין רק 12%. הנכונות של ערבים לקבל יהודי בכל אחת מן האפשרויות היא גבוהה יותר: כחבר לעבודה – 96%, כשכן – 89%, כחבר אישי 85%, כבן זוג לנישואין – 22%.