שומרים על קדושת המחנה?
מכתב הרבנים ששוגר בדחיפות לרמטכ"ל נוכח העלייה בכמות ההפלות בצה"ל, חושפת את מטרתם האמיתית: לא כשירותו המבצעית או יכולותיו של הצבא, אלא העלמת הנשים מהנוף הצה"לי ושמירה על תפקידן המסורתי
עוד לא חלפו שבועיים מהתבטאותו של השר בצלאל סמוטריץ', לפיה "שירות ביחידות מעורבות פוגע במבצעיות של צה"ל, בכשירות שלו וביכולת לעמוד במשימות", וכבר אנו נחשפים לידיעה נוספת בנושא. מכתב ששלחו רבנים בכירים בציונות הדתית ללשכת הרמטכ"ל, מביע את חששם נוכח הזינוק במספר ההפלות שמבצעות חיילות במהלך שירותן הצבאי, המעיד על "התרופפותו המוסרית של צה"ל". כותרתו המוגדלת של המכתב - "קדושת המחנה ומוסריותו צורך ביטחוני", משל מדובר בצו חירום. על המכתב חתומים הרב דב ליאור, הרב חיים דרוקמן והרב שמואל אליהו.
לכאורה, אין חדש תחת השמש החרד"לית המתנגדת לשירות המשותף. נציגיה הרבנים נאבקים בעיקשות בשירות נשים בצבא ובפקודת השירות המשותף, שנועדה להסדיר שירות נשים לצד שירות גברים דתיים, ובאופן מעורר התפעלות, הם אינם מפספסים שום הזדמנות להסביר לצבא ולמדינה כולה עד כמה הרסני שירות כזה לצבא ולהצלחתו.
ובכל זאת, כדאי להתעכב על נוסח המכתב והחתומים עליו, ועל האופן שבו הוא מוציא סופית את המרצע מהשק, ומבהיר לכל מי שעוד היה לו ספק: מקורה של ההתנגדות הרבנית החרד"לית לשירות המשותף הוא אחד - הפחד מאיבוד השליטה במעמדה ובתפקידה המסורתי של האישה. לאחר הבעת דאגתם, חותמים הרבנים את המכתב במשפט: "אנו מחזקים את ידיכם וידי המפקדים בשמירה על אווירה נאותה בבסיסי הצבא, ועל קדושת מחנה ישראל ומוסריותו". עד עכשיו עוד ניסו לחסות בצל טיעוני דאגה לרווחת החיילים הדתיים, דאגה לנשים המאבדות את פוריותן, דאגה למבצעיות הצבא עכשיו באים רבנים מובילי הציונות הדתית וחושפים באופן לא מתנצל – 'יש לנו אג'נדה, שירות נשים אינו עולה בקנה אחד עם האג'נדה הזו, ואנו נעשה כל שנוכל על מנת שזו תוטמע בצבא. גם אם זה ייקח לנו הרבה זמן, בעזרת השם והכוח הפוליטי שלנו – נעשה ונצליח'. יתרה מכך, נראה שאף זרם מרכזי בציונות הדתית לא יוצא כנגד המכתב, מה שמכשיר כביכול את האמירות שלהם לכלל הציבור הדתי לאומי.
ואולם, התובנה הזו לכשעצמה איננה מספיקה ולמען האמת, היא גם איננה חדשה. עשרות סרטונים של רבנים בכירים במכינות הליבה של הציונות הדתית, המרביצים בתלמידיהם תורה על נשים המאבדות את נשיותן בצבא, הם כאלף עדים כשרים למוטיבציה האמתית המניעה את העגלה המבקשת לרמוס את השוויון. מה שבאמת צריך להטריד במכתב הזה הוא האופן הבלתי מתנצל שבו אותם רבנים פונים למפקד הצבא העליון ואינם מהססים לכתוב במכתב רשמי, שאתוס קדושת המחנה הוא המנחה את צעדיהם, והוא האתוס אותו הם מצפים מהצבא לאמץ.
אחרי שמסיימים לגחך על המכתב, המזכיר פשקוויל בבני ברק, צריך לזכור שבדיוק על הזלזול הזה בונים אותם רבנים. הם יודעים שהיום אולי נראית הציפייה הזו קלושה ומשעשעת, אבל גם יודעים מה כוחם ומה אפשר להכניס למחנה בזמן שאחרים נרדמים בשמירה עליו. דוגמה לכך ניתן היה לראות בתכנית "המקור" ששודרה השבוע, בה תועד הרב צבי קוסטינר, ראש הישיבה במצפה רמון, בחוג בית של מפלגת נועם. במפגש סיפר הרב על חלקו, לכאורה, בהחלטה שהתקבלה לאחרונה שלא לשבץ נשים כלוחמות שריון, על אף הצלחת הפיילוט. כהקדמה מסביר הרב כי מה שמתחיל בצבא חודר לאזרחות, מדייק את החשש מהרס המשפחה, ולבסוף חושף את הטקטיקה: "החבר'ה שלי שמשרתים בצבא עושים הרבה צרות... כל דבר העירו". אז מסביר הרב לתלמידיו: "כל זה בסוף השפיע על כך שהפרויקט לא יתקיים. הם הבינו שבכל שבוע יהיה בלגן בטנק של הבנות, וויתרו על הכול".
אפשר, אם כן, להשתעשע מנוסח המכתב הרואה בשירות משותף איום קיומי על צה"ל, אבל עדיף ללמוד ממנסחיו ולהזכיר למפקדי הצבא ולעומד בראשו, שדאגה לקדושת המחנה, הדורשת את העלמת הנשים משורותיו, איננה שיקול לגיטימי בקבלת החלטות. גם לא דאגה למבנה המשפחה הפטריארכלי. לפעמים אין ברירה אלא להשיב מלחמה, ולזכור את שאמר הרב: "כל זה בסוף השפיע".
פורסם לראשונה ב-Ynet.